שניים שואלים

שאלות מאתגרות הגיעו למדור מצד קוראים נאמנים. הינה הן לפניכם  

חובתם ואחריותם

מה בין "ממלאי תפקידים" ל"נושאי משרות"? 

שאלה: אני חבר וותיק בקיבוצי. בקיבוצנו הוותיק נוהג זה עשרות שנים המינוח "ממלאי תפקידים", כאשר מתייחסים בע"פ וגם בכתב למי שבאופן רשמי הם האמורים לטפל בנושאים שונים ניהוליים, כלכליים, חברתיים וכיו"ב, עם סמכויות שנקבעו להם בדין לפי התקנונים השונים. הפרסונות הללו נקבעו לתפקידם בבחירות ע"י חברי הקיבוץ, או שהתמנו ע"י מי שהוסמך למנותם. בראיית פעילויותיהם במהלך השנים נראה לי שלא תמיד הם ממלאים את תפקידם כנדרש, ולכן חשבתי שנכון יותר לכנותם במינוח "נושאי משרות" שמגדיר יותר נכון את מהות תפקידם. אולי זה לא "קיבוצי" אבל עדיף לטעמי. שאלתי למדור היא אם גישתי הסמנטית נכונה או לפחות הגיונית? 

תשובה: תחילה אעיר כי לדעתי המינוח "ממלא תפקיד" עדיף על "בעל תפקיד" (וכפי שאראה בהמשך, כך גם הוא קרוי בחקיקה). לגופה של שאלתך: "משפט חברים" סקר לא מעט סיפורים משפטיים בהם היו מעורבים "נושאי משרה", בעיקר בהיבט החובה והאחריות שלהם. אתה בוודאי יכול להחזיק בגישתך הסמנטית לאותן "פרסונות", כלשונך שממלאים תפקידים באיכות זו או אחרת ולכנותן "נושאי משרות", אך חשוב לומר שלא בהכרח כל מי שמטפל מול החבר בנושאים שונים הוא "נושא משרה". אשרטט מי הם שמוגדרים בדין "נושאי משרה".   

אחד מפסקי הדין המרכזיים שניתנו ב"זירה הקיבוצית", היה זה של בית המשפט המחוזי בנצרת שעסק באחריות "נושאי משרה" (בקיבוץ תל יוסף). פסק הדין ציטט את ההלכה שקבע בית המשפט העליון (בעניין האגודה השיתופית "כפר ביאליק"), כי מודל האחריות האישית של נושאי משרה הקיים בחברות (לפי דיני החברות) חל גם על אגודה שיתופית (עליה חלים דיני האגודות). גם במקרה קודם, בפרשת "קיבוץ צבעון", אמר בית המשפט: "כלל זה נכון גם לגבי מקבלי ההחלטות במוסדות הניהול של אגודה שיתופית, בהיקש מדיני החברות".  

בהעדר הגדרה מפורשת של "נושא משרה" בפקודת האגודה שיתופיות (שכתובה אנגלית ומקורה במנדט, בשנת 1933), פונים בתי המשפט אל ההגדרה בחוק החברות (משנת 2000), המתארת מי הם "נושאי המשרה" בחוק החברות, ובהם: המנהל הכללי, המנהלים הכפופים לו במישרין, וכן "כל ממלא תפקיד" "אף אם תוארו שונה", וכמובן הדירקטורים בחברה או חברי ההנהלה באגודה. מכאן נעשית ההשוואה לאלה הממלאים תפקידים דומים באגודה השיתופית. הגישה היא לכלול בהגדרה של "נושא משרה" את אלה הממלאים תפקידים ניהוליים משמעותיים באגודה והמשמשים "במוסדות הניהול של האגודה". ניתן גם לבצע השוואה להגדרה "officer" המופיעה בפקודת האגודות השיתופיות, הכוללת גם יושב ראש, מזכיר, גזבר, מנהל, מנהל עסקים, חבר הועד, או אדם אחר המורשה לתת הוראות בקשר לעסקים.  

משפטי, לא סמנטי 

ובמענה לשואל: כאשר הפסיקה קובעת שניתן להחיל, בתנאים מסוימים, עקרונות מתחום החברות אל האגודות השיתופיות, יש אכן תימוכין ל"הגדרה הסמנטית" שהשואל מבקש לאמץ לגבי ממלאי תפקידים ולכנותם "נושאי משרה", באשר רובם, בהיבט המשפטי ולאן דווקא הסמנטי, חבים גם בחובות "אחריות נושאי משרה ודירקטורים", על כל המשתמע מכך, אך זו כבר תשובה לשאלה אחרת. עם זאת, בחצר הקיבוצית, עדין המונח השכיח הוא "ממלא תפקיד".  

נורמות, עיצומים ומנגנון אכיפה פנימית 

מה אחריותם של ממלאי תפקידים כאשר בקיבוץ תרבות המנוגדת לתקנות וחוקי המדינה? 

השאלה השנייה נשאלה בהמשך לכתבה -"גם בקיבוץ לא ניתן להתיר לכלב להתהלך ללא רצועה" (משפט חברים 13.2.24), ונוגעת לאירוע בו כלב של חבר שהסתובב חופשי ללא בעליו תקף פעמיים בלילה, נשך ופצע חבר מקיבוצו של השואל. השאלה נוגעת באחריות ממלאי התפקידים לאכיפה או אי אכיפה של החוק. 

"הפסיקה שציינת הייתה חדה וברורה, ולהבנתי צודקת" כתב השואל והקשה: אם "בתרבות הקיבוצית", כפי שתואר באותה רשימה מפי בעל הכלב- "יש כלבים רבים שמסתובבים בחופשיות, ומריבות בין כלבים הן תופעה שכיחה באותו קיבוץ", היש אחריות לממלאי התפקידים, כאשר יש בקיבוץ "תרבות המנוגדת לתקנות וחוקי המדינה ואולי היה מקום להטיל גם עליהם אשם תורם?" 

אסיפת חברים תקבע את הנורמות וגם את העיצומים 

עו"ד גיל דגן (שלמה כהן ושות') "תירגם" את השאלה לסוגייה משפטית: היש לנושא משרה אחריות אישית במקרים בהם חברי האגודה עצמה אינם מקיימים את החלטות האגודה ככל שישנן כאלה- למשל, לפי הדוגמא בשאלה: החלטה פנימית לפיה חברים יקשרו את כלביהם, או את חוקי המדינה הנוגעים, כמו אלה המחייבים כלב להיות קשור ברצועה. אם מבקשת האגודה לאכוף נורמות של "תרבות" כזו או אחרת, כפי ששואל השואל, על אסיפת החברים לקבוע נורמות שכאלה ולא להותיר אותן במישור ההצהרתי, אלא גם לקבוע לצידן עיצומים, שאז יהיה בידי חברי האגודה מנגנון הניתן לאכיפה פנימית, אם ועד כמה. 

עו"ד דגן מסביר שנושאי המשרה בקיבוץ חבים בחובת אמונים כלפי הקיבוץ וחבריו, כאשר אחד הביטויים לכך הוא לפעול ליישום ההחלטות של רשויות הקיבוץ המוסמכות, אלא שמכאן ועד להטלת אחריות אישית בהיבט המשפטי רב המרחק.  

אם מבקשת האגודה לאכוף נורמות של "תרבות" כזו או אחרת, על אסיפת החברים לקבוע נורמות שכאלה, בהחלטות אסיפה, ולא להותיר אותן במישור ההצהרתי, אלא גם לקבוע לצידן עיצומים בני-אכיפה (בתקנון האגודה), שאז אפשר ויהיה בידי חברי האגודה מנגנון הניתן לאכיפה פנימית, אם ועד כמה (ראו גם: "מי מוסמך להגיש תביעות נגד חבר?", משפט חברים, 6.3.2025). 

אחריות אישית על נושא משרה? 

מצב שבו מטילים אחריות אישית על נושא משרה בשל מעשה או מחדל מצד האגודה או חבריה הוא חריג ביותר, מבהיר עו"ד דגן, ונעשה רק אם יש הוראות חוק מפורשת או שימוש לרעה בכוח המשרה. לפי פסיקת בית המשפט העליון לשם הטלת אחריות אישית במקרים אלה, שאינם נובעים מפעולות נושא המשרה עצמו, לא די ב"אי אכפתיות והעדר מעש", אלא יש צורך להוכיח "מרמה או זדון". 

הכלל הוא בדרך כלל כי נושא משרה לא יישא באחריות אישית בגין פעולות שבוצעו בידי האגודה או חבריה, אם לא הייתה לו מעורבות בהן. שונה המצב אם קיימות הוראות חוק המטילות אחריות אישית של נושאי משרה ("אחריות קפידה") במקרה של ביצוע עבירות מצד האגודה (ובכלל זה חברי האגודה) על חוקי תכנון ובניה, איכות הסביבה, הפרת חוקי המגן בדיני העבודה וכיו"ב.  

תלונה במשטרה ופקח מועצה 

במקרה המסוים של "כלבים משוחררים", מוסיף עו"ד דגן, קיימות הוראות דין כדוגמת החוק להסדרת פיקוח על כלבים, הכולל עיצומים בדמות קנסות לקופת הרשויות, ואף מאסר לבעלי כלבים הפועלים בניגוד לחוק. ישנן מועצות אזוריות שחוקקו חוקי עזר המסדירים את נושא הפיקוח על הכלבים ביישובי המועצה. נושאי המשרה בקיבוץ לא אמורים להיכנס בנעלי רשויות המדינה או הפקחים מטעם המועצה. אם עולה טענה שתושב קיבוץ פועל בניגוד לחוק להסדרת הפיקוח על הכלבים (מחזיק כלב ללא רישיון, כלב משוטט ללא רצועה וכו'), ניתן להגיש תלונה במשטרה, ואם העניין מוסדר גם בחוק עזר – יש לפנות גם לפקח מטעם המועצה.