שלושה מאסרי עולם נגזרו על עמירם בן אוליאל, ולא על סמך הודאה שהוצאה ממנו בעינויים * "הצל" נתבע על הפעלת "טרור רשתי" וישלם 40 אלף שקל
נקמתו המתועבת הייתה "נקמת דם"
בחמישי שעבר דחה בית המשפט העליון את ערעורו של עמירם בן אוליאל, שהורשע ברצח שלושת בני משפחת דוואבשה בכפר דומא ב-2015 ונדון לשלושה מאסרי עולם ועוד 20 שנות מאסר. ההחלטה על דחיית הערעור, פה אחד, לא הייתה מתקבלת אלמלא השתכנעו שלושת השופטים כי הרשעתו של בן אוליאל לא נסמכה על הודאה שנסחטה ממנו בעינויים, כפי שטוענים תומכיו, אלא על סמך הודאה שנמצאה קבילה ופרטים מוכמנים שחשף בן אוליאל כששיחזר את האירוע, אותם יכול היה לדעת רק מי שהשליך את בקבוק התבערה לבית בדומא.
השופטים כתבו כי "לדבריו של בן אוליאל, הוא יצא לנקום את רציחתו של מלאכי רוזנפלד, נקמתו המתועבת הייתה 'נקמת דם'. דמם של בני משפחת דוואבשה החפים מפשע – ההורים, סעד ורהאם, ותינוקם בן השנה וחצי, עלי דוואבשה ז"ל, אשר נשרף למוות במיטתו. איזו מין נקמה נפשעת היא זו? משפחה שלמה הישנה במיטתה, מצאה עצמה באישון הלילה במלכודת מוות של המערער, אשר יצא למסע נקם לרצח ערבים באשר הם ערבים. את זאת, אין הדעת יכולה להכיל ולסבול".
תלוי דעתו של מי. יו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', מיהר להגיב: "פסק הדין שדחה את ערעורו של עמירם בן אוליאל, ייזכר כאחת מנקודות השפל הגדולות ביותר של מערכת המשפט שלנו מאז ומעולם". העליון "נתן אור ירוק לגופי החקירה בישראל, לחקור בעינויים ולהרשיע על סמך הודאות שהוצאו בעינויים, הגם שהן סותרות ממצאים עובדתיים רבים".
סמוטריץ' ובן גביר שהצטרף אליו, ("מדובר בחסר צדק משווע"), לא לבד. בדיוק לפני שנתיים חתמו עשרות מבכירי רבני הציונות הדתית על מכתב תמיכה בבן אוליאל. הרבנים אימצו ללא פקפוק את הטענה שבן אוליאל הורשע רק על בסיס הודאה שהוצאה ממנו בעינויים וקראו לסייע לו. בין החותמים: הרבנים דב ליאור, חיים דרוקמן, צבי טאו, אליקים לבנון, שמואל אליהו ורבים אחרים. כמה טוב שיש, עדיין, שופטים בירושלים.
לא רק ח"כים מהימין. לאחר פרסום החלטת בית המשפט העליון הודיע ח"כ מוסי רז ממרצ: "עם השבעת הכנסת החדשה, אניח את הצעת החוק שלי לאיסור עינויים. אין לאפשר קבלת הודאות שהושגו בעינויים". זו כמובן הצעת חוק שכנסת ישראל לא תוכל לאשר. חוק שימנע עינויים באופן גורף? אם הצעת החוק תנוסח כך, שאין לקבל הודאות שהושגו בעינויים מחשודים יהודיים, אולי. לחוק שימנע כל שימוש בהודאות שהושגו בעינויים גם כשהמעונה הוא נניח חשוד פלסטיני, אין שום סיכוי לעבור.
הרצון להיפרע ממי שהשמיעה דעה
בקשת ערעור נוסף שבית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר, הייתה של "הצל", יואב אליאסי. ספיח מאוחר של פרשת אלאור אזריה. ב-2017 פרסמה קונדיטורית בשם נועה דרוקר פוסט חריף נגד אלאור אזריה וכתבה בין היתר: "אני חושבת שאזריה הוא טינופת, הוא והאמא שלו הטינופת וכל המשפחה שלו טינופת".
"הצל" קרא וחמתו בערה בו. הוא הפנה את עוקביו הרבים לעמוד העסקי של דרוקר והפציר בהם: "תיכנסו לדף של נועה ותפרגנו באיזה תגובה מהלב ואיזה כוכב בודד שידעו איזה נשמה טובה עומדת מאחורי האוכל שהיא מוכרת". אם הצל מבקש, העוקבים מצייתים. רבים מהם נכנסו לעמוד של דרוקר וקטלו את האוכל שהיא מכינה, למרות שמעולם לא פגשו בו. היא נאלצה לסגור את הדף העסקי, אבל הגישה נגד "הצל" ונגד מספר מגיבים תביעת לשון הרע. דרוקר טענה ש"הצל" הפעיל נגדה "טרור רשתי" ושלח את עוקביו לפגוע בעסק שלה, רק משום שכתבה פוסט שכלל לא היה קשור אליו. אליאסי טען שהמחאה שלו לגיטימית ושאין לו אחריות למה שכתבו אחרים.
בית משפט השלום בת"א דחה את התביעה נגד "הצל", אבל חייב נתבעים אחרים לשלם לדרוקר פיצויים של 53 אלף שקל. הוא קבע שאיש מבין המגיבים הללו לא צרך את דברי המאכל של דרוקר, ולכן מה שכתבו נגדה אינו יכול להיחשב כביקורת צרכנית לגיטימית. עורכי דינה של דרוקר הגישו ערעור למחוזי והפעם קיבלו שלושת שופטי המחוזי את התביעה נגד אליאסי. הם קבעו כי קיים קשר ברור בין הפוסט שפרסם "הצל" ובין התגובות שנשלחו לדף העסקי של דרוקר, וחייבו את "הצל" לפצות את דרוקר ב-38 אלף שקלים.
על ההחלטה הזו הגיש "הצל" רשות ערעור לעליון וזו כאמור נדחתה השבוע. אליאסי טען שהחלטת המחוזי פוגעת בחופש הביטוי שלו והשופט יחיאל כשר שדחה את בקשת הערעור, גיחך. אתה, שקראת לפגוע בפרנסתה של אישה שכתבה פוסט שלא אהבת, אתה מתלונן על פגיעה בחופש הביטוי שלך? או במילים שלו: לא חופש הביטוי בפרשת אזריה היה לנגד עיניו של המערער, אלא "הרצון שלו להיפרע מדרוקר על דעה שהיא השמיעה באותו עניין. הרצון להיפרע ממי שהשמיע דעה, מתקשה להתאים לטיעונים בעניין דאגה לחופש הביטוי". "הצל" ישלם לדרוקר 38 אלף שקל פיצויים ועוד הוצאות משפט 7,500 שקל.
אליאסי הגיב כמובן. הוא כתב שפסק הדין שהרשיע אותו חסר תקדים והומצא במיוחד עבורו, וקרא לתומכיו לעזור לו לשלם את הקנס. כידוע, מצבו הכלכלי לא משהו. אחד הנחלצים הראשונים לעזרתו היה ח"כ איתמר בן גביר שתרם והסביר ש"הסיפור כאן זה סתימת פיות למחנה שלם…זהו פסק דין נגד כולנו". ישנה גם הבטחה של "הצל" – כל שקל שייאסף מעבר לסכום שהוא נדרש לשלם, ייתרם בחג הקרוב לחיילים בודדים ומשפחות חלשות. צדיק.
