יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2025 08 19 230925

"תוך שתי דקות הם הופכים למשפחה שלך" 

8 דק' קריאה

שיתוף:

מספר אסף עזר על חבריו ללחימה בעזה * אחרי ה-7 באוקטובר 2023 הוא כלל לא גויס, אבל הרצון להצטרף ללוחמים גבר ואסף עזר הצליח להתברג בגדוד הנדסה קרבית כשנכנס לרצועה * לאחר שנפצע מפיצוץ מטען ואחרי תקופת שיקום חזר לשני סבבי מילואים נוספים, האחד בצפון והשני שוב ברצועת עזה * כיום הוא נחשב לאחד המרצים הכי מרתקים של תקופתנו  

*תמונה ראשית: אסף עזר. אלבום פרטי 

אסף עזר (48) נולד במנוף, ישוב קהילתי במשגב, בן להורים שאינם חקלאיים. היום הוא תושב פרדס חנה, גרוש ואב לשני ילדים: מעיין בן ה-5.5  ונטע בן 3.5. היום כולם מדברים על ההרצאות המרתקות שלו, גם שנים אחרי – פשוט כל הרצאה היא חוויה בלתי נשכחת. אסף מרצה על ציונות, מורשת קרב, תרבות ישראלית וסיפורי גבורה וההרצאות שלו הפכו לשם דבר בצבא, במכינות, בחברות ובחוגי בית, אנשים מרותקים מדבריו. 

הלחימה והפציעה 

לפני המלחמה שירת עזר במילואים כלוחם ומפקד משרת כקצין אית"ן (איתור נעדרים) במילואים. זה סיפור על אזרח שכלל לא גויס בתחילת המלחמה אבל זה לא הפריע לו לספח את עצמו ליחידה הנדה קרבית ולהילחם בעזה בהתנדבות. אחרי פציעה שספג בנובמבר 2023 ברצועה ואחרי שני סבבי לחימה אינטנסיביים נוספים בצפון וברצועה אנחנו מדברים. 

במה עסקת לפני המלחמה? 

"עסקתי שנים רבות בעולם החינוך הבלתי פורמאלי, הייתי בעולם המכינות הקדם צבאיות, שנות שירות, בכל מיני עמותות, בעיקר כאלו שמכינות נוער לשירות משמעותי, ובמסגרת התפקיד הייתי גם מעביר הרבה מאוד הרצאות וכן אימוני כושר קרבי לשירות ביחידות מובחרות. 

"אחרי הפציעה החלטתי לסיים את דרכי כשכיר כי כבר לא יכולתי, זה היה לי קשה מידי. הפציעה פגעה לי גם בריכוז אז החלטתי להוריד קצת לחצים ועברתי להיות עצמאי לגמרי, שמתעסק באותם תחומים בעיקר בהרצאות ובאימוני כושר." 

אני מבין שב-7 באוקטובר כלל לא זומנת ולא התבקשת להגיע למעשה, סיפחת את עצמך ליחידה לוחמת ויצאת להילחם בעזה. 

"נכון, ב-7 באוקטובר לא גייסו אותי, הכל היה בכאוס, ספציפית ביחידה שלי באמת לא כל כך ידוע מה לעשות. בעצם אמרו לנו לחכות בבית עד שיגייסו אותנו. ישבתי בבית איזה יום יומיים והשתגעתי, אז הרמתי טלפונים וחברתי לאיזשהו גדוד הנדסה וזהו. פגשתי שם חבר'ה מאוד צעירים שלא הכרתי בכלל ואיתם בעצם נכנסתי לרצועה." 

משהו בער בך לצאת לשטח ולהשתתף במאמץ? 

"לגמרי, לגמרי, כמו רבים אחרים אני לא יוצא דופן כאן. אתה יודע בהתחלה נסעתי דרומה בלי להבין בכלל לאן אני הולך ומה עושים. ואחרי זה, ישבתי בבית, השתגעתי וחיפשתי את ההזמנות הראשונה להתגייס. נסעתי דרומה אינסטינקטיבית במטרה להיכנס לרצועת עזה עם מישהו. באיזשהו שלב פשוט עצר אותי מחסום וקיפל אותי חזרה.  

"אחר כך פשוט הרמתי כמה טלפונים חברתי לגדוד הנדסה קרבי, גדוד 924, אני איש הנדסה קרבית במקור אז זה היה חיבור טבעי, כאילו נכנסתי על תקן שלא באמת קיים, קצין אית"ן (איתור נעדרים) בתוך גדוד הנדסה ואיתם בעצם נכנסתי לרצועה." 

ואז נפצעת, אתה יכול לשתף אותנו ברגעי הפציעה? 

"נפצעתי ב-15 לנובמבר 2023. היינו בבית חנון ויצאנו לאיזושהי פעילות של פיצוץ מבנים. בשלב מסויים, באחת הכניסות לאיזשהו מטע, אני ולוחם נוסף עמדנו בכניסה לאחד הבתים ליד המטע. היינו ממש קרובים לבית ופשוט דיברנו ופתאום הבית פשוט התפוצץ." 

הבית היה ממולכד? 

"לא. אחרי זה התברר שהמטען היה בכלל של כוחותינו, אבל הפיצוץ הוא אותו פיצוץ." 

ואיבדת את ההכרה? 

"לא איבדתי את ההכרה על המוח עבר לאיזשהו מצב טיסה כזה. התנתקתי. בגדול, חטפנו פגיעת הדרך וקצת רסיסים. יש המון דברים מהשלב הזה שאני לא עד הסוף זוכר והשלימו לי. את זה שבעצם התחלתי להסתובב שם די אבוד בתוך המטע, לא הבנתי מה קורה איתי, ואז באיזשהו שלב תפשו אותי ופינו אותי לבית חולים ברזילי." 

הבנתי שעברת תקופת שיקום ואז החלטת לחזור. 

"נכון מאוד הפינוי מהרצועה כשנפצעתי היה מאוד טראומתי ודרמטי. אנחנו הוגדרנו פצועים באורח קשה בהתחלה כי לא ידעו מה היקף הנזק מההדף והכל. כולם היו בלחץ והזריקו לי חומרים מאוד קשים שעשו לי לא טוב, גם כל הגוף כאב לי… יותר מאוחר התברר לרופאים בברזילי שיצאנו בסדר, עם דברים קטנים אבל לא משהו משמעותי מאוד. המזל היה שהיינו מאוד ממוגנים בפגיעה, הבחור השני חטף רסיס בצוואר, אני חטפתי רסיס בגב אבל בזה זה נגמר. ההדף השאיר את חותמו עד היום על כל מיני דברים, גם השמיעה נפגעה קשה מאוד." 

אסף עזר צילום תמיר פמפאנל
הרצאות מרתקות. אסף עזר. צילום: תמיר פמפאנל 

הדיסוננס כשיוצאים מהרצועה 

מתי אתה מחליט לחזור למלחמה בעזה? 

"אחרי כמה ימים ברחנו מברזילי, כי היה שם ממש סיוט. היינו בין הפצועים הראשונים של המלחמה, כל המדינה הייתה בחדר שלנו ובעצם ברחנו הביתה. בבית עברתי תקופה של בערך חודש שבמהלכה היה לי מאוד כואב, התקשיתי ללכת, הגוף כאב לי.  

"אחרי זה, כשהכאב טיפה נרגע, בערך אחרי חודש וחצי חזרתי לגדוד לעוד כמה ימים. אחרי זה חזרתי לשני סבבי לחימה נוספים. חזרתי במרץ-אפריל 2024 לסבב בצפון ובספטמבר-אוגוסט חזרתי לסבב נוסף בעזה. זה היה לא פשוט." 

הפציעה כמו שאמרת מלווה אותך עד היום, ההשפעה של ההדף, במה זה מתבטא? 

"יש לי עד היום בעיות עם המרפק של יד ימין שלא חוזר לעצמו, ויש לי לפעמים כל מיני כאבים בכל מיני חלקים בגוף. הרופאים אמרו לנו שהדף זו פציעה מאוד מתעתעת ושהגוף יכול להיזכר פתאום בכל מיני שלבים. אני יכול לקום בבוקר וכבר כואב לי בצורה יוצאת דופן, כל מיני דברים בסגנון הזה." 

אתה מרצה על נושאים רבים וחשובים, כמו למשל "חרבות ברזל" על המלחמה שעברת, נושא הפצועים והנעדרים ועוד ועוד. אתה נהנה בהרצאות? 

"אני נהנה מאוד, זה אחד הדברים שמשאירים אותי על הרגליים. אני עובר תקופה מאוד קשה, גם פיזית וגם נפשית אז ההרצאות זה מקום שאני ממש פורח בו – זו ממש התשוקה שלי, אני חי את זה וחשוב לי גם להעביר את הידע הזה הלאה, אז אני משתדל כמה שיותר להתפתח במקום הזה שאני מאוד אוהב אותו." 

אסף עזר בברזילי לאחר הפציעה
אסף בביה"ח ברזילי לאחר הפציעה. אלבום פרטי 

שוב ושוב אנחנו שומעים בשטח, ברצועה, בקרבות, לא רואים ויכוחים בין חיילים חילוניים וחיילים חרדים או דתיים סרוגים, כאילו אתם לא מתעסקים בזה. זה נובע מכך שהדבר הכי חשוב לכולם הוא לשרוד את הימים האלה או באמת מרצון שלא להיכנס לזה? 

"במהלך הלחימה ברצועה כלל לא התעסקנו בנושאים האלו. מה שכן, התעסקנו עם נושאים אחרים. למשל, אתה מסיים לפעמים פעילות באזור חמש וחצי אחר הצהרים, זה היה אוקטובר-נובמבר, ובחמש וחצי כבר חושך, אתה בשטח אז אין לך חשמל ואתה גם לא יכול להדליק פנס, אין לך אופציה של נייד או טלפון, אתה גם בדממת אלחוט, אסור לך לדבר יותר מידי…  

"אז בחמש וחצי אחר הצהרים אתה מרגיש כאילו אתה כבר בשתיים וחצי בלילה… ואז היינו מתכנסים ב…אי אפשר לקרוא לזה סלון כי הכל שם שבור ומנופץ, אבל היינו בחדר מרכזי ופשוט מדברים על החיים, כל אחד מביא את שלו. אני הייתי מעביר שם קצת מורשת קרב, אחרים מדברים על זוגיות ומישהו אחר מדבר על אומנויות לחימה ולעומת זאת, בפוליטיקה היה ממש אפס התעסקות. כנראה בגלל שזה לא תורם בשום צורה למצבנו שם." 

לא דיברתם למשל על ההפגנות לשחרור החטופים, על ההפיכה המשפטית שיוזמת הממשלה? 

"לא, לא, ואם זה היה אז זה היה ממש בשוליים ואני יכול להגיד לך שבאמת היינו שם באמת עם מגוון של אנשים מכל מיני רקעים, מכל מיני דעות על כל מיני דברים. האמת שלא התעסקנו בזה כי זה באמת כל כך לא מעניין כשאתה שם. דיברנו בעיקר על שחרור החטופים, זה מה שעניין אותנו. האמת היא שכאשר אתה חוזר לארץ לאזרחות אתה נמצא בדיסוננס מאוד מאוד גדול על הפער בין מה שמעניין ובין התפל." 

כלומר? תרחיב? 

"אתה חוזר לכאן ואתה נתקל שוב בכל הקשקושים הפוליטיים, בפוליטיקאים ובכל האגו שכל היום מנהל פה את העניינים, ואתה לא מבין את הפער הזה, זה פער שמאוד קשה להבין אותו. זה משהו שבאמת קשה להבין מפני שאתה כל כך מחודד וכל כך מוכוון משימה כאשר אתה ברצועה וכל כך לא מעניין אותך מי חושב מה ומה דעותיו, מעניין אותך יותר איזה אישיות הוא… ושמע, הייתי שם עם חבר'ה שבאמת שלא הכרתי, חבר'ה מכל הרקעים וכל הצדדים ואתה פשוט תוך שתי דקות הם הופכים למשפחה שלך, וזה ממש לא מעניין אף אחד מה הוא חושב ומה זה חושב." 

לא לדבר פוליטיקה או על מה שנעשה בארץ בפוליטי זו החלטה מודעת שהלוחמים קיבלו על עצמם? 

"אני לא חושב שזה מגיע ממשהו מודע או מהחלטה מודעת, אני חושב שזה פשוט לא מעניין אותנו שם, זה לא מעניין. אני גם חושב שאתה יודע מראש ואתה מרגיש שאין לזה שום תרומה חיונית באזורים האלה, שנשב עכשיו ונתווכח על פוליטיקה, זה לא העניין ובטח לא המטרה." 

אסף עזר צילם תמיר פמפנל
"אין אופטימי ממני". אסף עזר. צילום: תמיר פמפאנל 

"אין לנו ברירה" 

בהרצאות אתה מרצה למבוגרים וגם להרבה בני נוער. מה הם השאלות שהכי נפוצות מבני הנוער? 

"וואוו, קודם כל הם שואלים מלא שאלות ושאלות מצוינות. יש פה דור שממש ממש סקרן והם רוצים לדעת הכל. מה הם שואלים? זה נורא תלוי בהרצאה, אבל בהקשר של המלחמה בעזה, מאוד מעניין אותם קודם כל חוויות מהשטח שעברנו שם וכולי." 

משהו שאתה זוכר במיוחד? 

"תראה, אנחנו מתעסקים הרבה מאוד בסוגיית המחיר, יש רצון שלהם שנתעסק בסוגיית השבויים והנעדרים וסוגיית המחיר שנשלם תמורת שחרורם, אלו הן תמיד שאלות שמקבלות הרבה מאוד משקל ואמוציות. בתקופה האחרונה אני יותר ויותר מעביר שיעור על פוסט טראומה וחוויות משדה הקרב – וזה מרתק אותם. נורא, נורא, חשוב להם לשמוע פרטים על כך והרבה מאוד הם שואלים, 'מה אנחנו כבני נוער יכולים לעשות כדי לעזור?' 

"אני אומר להם שבתקופה הקרובה הרבה מאוד חיילים – אלפי חיילים בסדיר ובמילואים הולכים לחזור הביתה שרוטים! ואז הם שואלים אותי 'אז מה אנחנו יכולים לעשות?'. אז אנחנו מדברים המון על כך שקודם כל חשוב להיות מודע לזה, להיות יותר רגישים, להבין שבמקרים רבים, יותר ממה שאנחנו חושבים – אותו אדם חסר סבלנות שאתה פוגש על הכביש או בסופרמרקט נלחם במלחמות שאתה כנראה לא ער להם, אז בגדול, זה נושא שמעסיק אותם הרבה." 

אסף במדים פשוט אין לנו ברירה
אסף עזר במדים. "פשוט אין לנו ברירה". אלבום פרטי 

איך בן אדם בגיל 48 עדיין רץ למילואים? 

"תראה, בלי להישמע קלישאתי אתה באמת מבין שאין ברירה. אני חוזר למילואים כי יש לי תחושה עמוקה מאוד שאין ברירה, אנחנו במלחמה על הבית. זאת מלחמה ארוכה וכולנו צריכים לשאת בנטל. בכל פעם שאני מגיע למילואים יש פחות ופחות חיילים שמגיעים למילואים. ואתה רואה עכשיו, עם כל התוכניות שמתכננים, אתה רואה שאחוז הגיוס ירד עוד ועוד. אתה באמת באמת מבין שאין ברירה, זה גם במובן הלאומי וגם במובן הפרטי, כי אתה מבין שאם אתה לא תבוא למילואים – אז חברים שלך יעבדו יותר קשה, זאת המציאות, לא יבוא מישהו במקומי, אין מישהו שיבוא ובכלל עכשיו, עם התוכניות החדשות – לא ברור לי על מי הם בונים, מי שנלחם שם מבין את זה. 

"אתה יודע, לפני ה-7 באוקטובר, אמרתי לעצמי: 'יאללה, יאללה, שיניחו לנו, יש לנו נושאים יותר חשובים, אנחנו צבא חכם וקטן, יש לנו סייבר ועניינים'. אבל אחרי ה-7 באוקטובר כשאתה רואה את זה בעיניים אתה מבין כמה חיינו פה באשליות וכמה אנחנו צריכים את החיילים, אתה מבין שזה אירוע שאי אפשר לטאטא אותו מתחת לשטיח – חייבים  למצוא לו פתרון ובטח לא בצורת חוק ההשתמטות." 

אחרי כל מה שעברת מה-7 באוקטובר, סבבי המילואים והמלחמה, אתה עדיין אופטימי? 

"אין אופטימי ממני ואני נפעם מאוד מהדור הצעיר. אתמול הייתי בהצגה מדהימה שהפיק תיאטרון צה"ל על הכל – החל מהרפורמה המשפטית, דרך המלחמה ועם הפנים לעתיד – וברור לי לגמרי שאנחנו נגיע ונהיה בעתיד בזמנים הרבה יותר טובים. אין לי ספק בכלל. צריך הרבה סבלנות אבל אנחנו בדרך לשם. מה שכולנו רוצים זה שהחטופים יחזרו הביתה ושהמלחמה תיגמר מהר."  

ממליצות בחום 

החלטתי לכתוב על אסף בעיקר בגלל התגובות החמות שראיתי בכל מקום על ההרצאות שהוא העביר ומעביר. הנה כמה מהן: 

מעיין מאור אמנון: "הזמנו את אסף להרצות פעם אחת בקיבוץ ומאז פשוט התמכרנו ולא הפסקנו להזמין לעוד ועוד. מרצה בחסד, מכיר את כל הפרטים ויודע להעביר את הסיפור בצורה מרתקת שמשאירה את כולם פעורי פה. נוצרה סביבו קבוצה של מעריצים וכל פעם שאנחנו מזמינות אותו, מספר האנשים שמגיעים להקשיב רק הולך וגודל, וזה בכלל לא משנה על מה הוא מרצה. ממליצות בחום, תרבות קיבוץ עינת" 

שירי ארדיטי, השומר החדש: "איש אחד- ערכי, מחנך, פעיל, מתנדב, אדם של מעשים ואנשים… יש לו יכולות על, והאיש הזה אסף עזר הוא חבר! ממליצה בחום למי שעוד לא נפגש, ולא שמע הרצאה ולא עבר פעילות בהובלתו. זה הזמן, ועל הדרך גם תעשו קצת טוב!!!" 

איילת ברזילי: "גם סגל שירות בתי הסוהר זכה לשמוע את אסף בהרצאתו המרתקת, המעשירה והחשובה בנושא הנעדרים והשבויים במדינת ישראל. אסף כריזמטי, מלא בידע ומרתק! מומלץ ביותר, הרצאת חובה לכל מי שחש את המחויבות העמוקה למדינה (וגם למי שלא חש מחויבות – אסף כבר יחבר אתכם). ישר כוח אסף!" 

מיכל בן חיים: "אסף הדריך אותי במכינה אז זכיתי לשנה שלמה של הרצאות במלא נושאים שונים. ההרצאות שלו עד היום בלתי נשכחות לכולנו..מרתק חשוב ומלא כריזמה. כמה לא מפתיע שהתנדבת למילואים, שחזרת אחרי שנפצעת, אתה לא יודע לנוח! רפואה שלמה אספי." 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן