גידולי שירות פורחים לעידוד ההאבקה בשקד
הילה סגרה – ארנון דג, חגי שפיגלר, מנהל המחקר החקלאי, משרד החקלאות ובטחון המזון.
ניזאר עבד אל אהאדי, שלומי זרחין, שה"מ, משרד החקלאות ובטחון המזון.
אילן לדל, האגף לשימור קרקע, משרד החקלאות ובטחון המזון.
רקע: רכיב מפתח בחקלאות מחדשת הינו שמירה על כיסוי צמחי במטעים על מנת להפחית תשומות חיצוניות ולעודד שירותים של שימור וטיוב הקרקע. עם זאת, טרם ידוע מה תרומתה של צמחיית שירות במטע לשירותים תומכי יבול נוספים כגון האבקה. העשרת משאבי הפריחה במטע חיונית לכוורות ועשויה להגדיל את פעילות המאביקים וההאבקה במטע, אך קיים חשש שהיא תתחרה עם פרחי השקד. באופן ספציפי, משאבי פריחה אלו חשובים לדבורי הדבש שמוכנסות למטעי השקד, משום שעונת הפריחה שלו מוקדמת ולכן הכוורות צריכות להתפתח בתקופה שבה יש מחסור במשאבי פריחה.
חומרים ושיטות: במחקר זה בחנו את ההשפעה של פריחה טבעית במטעי שקד עם הזן אום אל-פאחם על פעילות מאביקים, פוריות השקד וחוזק הכוורות במטע וזאת מול ביקורת ללא פריחה טבעית.
תוצאות: לאורך שנתיים )2023-2024( מצאנו עלייה של 10% ו73%- בהתאמה במספר הביקורים של דבורים בעצי שקד במטעים בהם היתה עשבייה פורחת בין השורות לעומת מטעים בהם לא היתה עשבייה פורחת. כמו כן, מצאנו שאחוז החנטה במטעים עם עשבייה פורחת היה גבוה ב8-20%- בהשוואה למטעים בהם לא היתה עשבייה פורחת. מצאנו גם שבכוורות במטעים עם עשבייה פורחת היה גידול משמעותי באוכלוסיית הפועלות וכמות הוולד בכוורת, לעומת מטעים ללא עשבייה פורחת, דבר שיכול להסביר את העלייה בשירותי האבקה במטעים אלו. לבסוף, מצאנו שגידולי כיסוי העלו פי 4 את שפע מאביקי הבר (דבורי בר וזבובים) בחלקות בשנה החמה בלבד.
מסקנות עד כאן: המחקר מצביע על יתרונות של שילוב גידולי שירות פורחים במטעי שקד עבור מגדלי השקד, הדבוראים ובצורה מצומצמת עבור שמירת המגוון הביולוגי. אנו מציעים להרחיב את סל הכלים העומד לרשות החקלאי בחקלאות משמרת בפרקטיקה של גידולי שירות, ולקחת בחשבון את התועלת של תוספת שירותי האבקה על התועלות הידועות של ממשק זה.
תובנות מניטור עשים במטעי השקד: דברים שרואים מכאן לא רואים משם
גל יעקובי,1 מ. זגורי,1 א. מעגן,2 ש. כהן,1 ש. איליא1
1מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני, 2מרכז חקלאי העמק ושולחן שקד במועצת הצמחים.
רקע: עש החרוב ועש המשמש הם מזיקי מפתח בשקד, אך האקולוגיה שלהם והקשרים עם פנולוגיית העץ אינם ברורים דיו.
חומרים ושיטות: במחקר זה בחנו את ההשפעה וההעדפות של העשים במטעים בעלי תנאים שונים, תוך התמקדות בזנים, גובה העץ ושלבי התפתחות פרי השקד. נראה כי ישנם הבדלים בדגמי הפעילות בין אוכלוסיות באזורים שונים, כגון העדפת עש המשמש (אנרסיה) לשקדים ברום העץ וחדירתו דרך הקליפה אל הגלעין.
תוצאות: מהמחקר עולה כי מלכודות לזכרים בוגרים אינן מספקות מענה לניטור כמותי עבור שני מיני העשים, ועבור עש החרוב אף אינן מספקות מענה איכותי. נמצאה נוכחות של עש החרוב בפונדקאי בר בסביבת המטע, אך בשל שיעור הנגיעות הנמוך, לא סביר שהם מהווים מקור משמעותי להגירה לתוך המטע. שיעור הנגיעות הגבוה בפרי שקד שנותר לאחר הניעור מעיד על חשיבות הסניטציה במניעת שימור אוכלוסיית המזיקים במטע בין עונות הגידול, במיוחד לאור ההעדפה ההתנהגותית שנמצאה להטלה על שקדים יבשים. עם זאת, יש לזכור כי רובה המכריע של פעילות המזיקים היתה מחוץ לגלעין ללא נזק ליבול, ולכן יש מקום להפחתה משמעותית בכמויות הריסוסים הנהוגות היום במרבית מטעים. תובנות המחקר מהוות שלב ראשון בפיתוח מודל ניטור מבוסס פרי, שיאפשר הפחתה של מספר הריסוסים ומעבר למתכונת הדברה משולבת וידידותית לסביבה.
מדוע נושרים עלי השקד לפני הניעור?
דוד עזרא – ודני שטיינברג, מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, משרד החקלאות ובטחון המזון.
רקע: עצי שקד בישראל סובלים ממספר מחלות עלים היכולות להיגרם על ידי פתוגנים פטרייתיים שונים.
Polystigma amygdalinu – השקד נמשון ,Tranzschelia discolor – חילדון ,למשל כמו( מהפתוגנים חלק
או חלפת השקד – alternata ,)Alternaria עלולים לגרום לנשירת העלים הנגועים. הפתוגנים הגורמים לנשירת העלים נפוצים בכל אזורי גידול השקד בארץ אך שכיחותם, חומרתם והנזק שהם גורמים משתנים מאזור לאזור, מעונה לעונה ולעיתים אף ממטע למטע. כדי למנוע את התפתחות המחלות ואת הפגיעה בעצים מרססים המגדלים תכשירי הדברה קוטלי פטריות היעילים כנגד כל הפתוגנים האפשריים. למרות שבמהלך העונה מיושמים ריסוסים רבים (עד 12 בעונה! ,) בשנים האחרונות דווח על מקרים רבים בהם נכשלה ההדברה, העלים נשרו בסופו של דבר ונגרם נזק ליבול. הסיבות לחוסר היעילות של ההדברה הכימית אינן ברורות.
חומרים ושיטות: הנחת העבודה שלנו הייתה שהכישלונות בהדברה נובעים מיישום תכשירי הדברה לא מתאימים לפתוגנים הספציפיים המתפתחים במטעים. המטרה ארוכת הטווח של המחקר הייתה לפתח גישה מיטבית למניעת נשירת עלי השקד כתוצאה מהתפתחות פתוגנים התוקפים את העלווה. בשנת 2024
העמדנו ששה ניסויים בחמישה מטעים בצפון ובמרכז הארץ בעצים מהזן אום אל פחם הרגיש למחלות העלים. בכל ניסוי רוססו העצים בתכשירי הדברה שונים המכילים מולקולות פעילות שונות. תכשירי ההדברה יושמו מתחילת חודש מאי, עוד לפני הופעת תסמיני מחלה על העלים, ועד בסמוך למועד הניעור של העצים.
תוצאות: המחלה היחידה שהתפתחה בניסויים הייתה חלפת השקד. התברר, שלמרבית התכשירים שיושמו הייתה השפעה מועטה על התפתחות המחלה אך היו הבדלים משמעותיים בנשירת העלים בין הניסויים. ניתוח הממצאים הוביל להסבר אפשרי מעניין על הגורמים המעודדים את נשירת העלים.
מודל פריחה-אקלים להתאמת נטיעות זני שקד
טרין פז כגן, פאינה קורסקובסקי, אור שפרלינג
רקע: שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית משפיעים באופן משמעותי על התאמת זני עצים נשירים לבתי
הגידול שלהם, ודורשים עדכון הגישה הקיימת לבחירת זנים במטעים. מחקרינו האחרונים הראו כי
ההתאמה בין זני העצים במטעי הנשירים בישראל לתנאי הגידול אינה מיטבית, ופוגעת בפוטנציאל היבול. זיהינו שלושה חסמים אקלימיים עיקריים שמונעים יבול מיטבי: )1( חוסר תזמון בין זנים מפרים, )2( פריחה מוקדמת בתנאי חורף חם, ו)3(- פריחה מאוחרת בתנאי אביב מתקדמים.
מטרות המחקר: הן לפתח מערכת תומכת החלטה שתאפשר התאמה מדויקת של זני עצים נשירים לאזורי גידול שונים, תוך מיקוד בשקד ובחינת תנאי הסף הדרושים לפריחה מסונכרנת וחיונית.
חומרים ושיטות: כדי לתת מענה לאתגרים אלו, אנו מפתחים מערכת תומכת החלטה (SDSS) המבוססת על מודל גידול פיזיולוגי-אקלימי מתקדם. מודל זה יבחן את התאמת הנטיעות הבאות בישראל תוך השוואה לשני מודלים לצינון (צור-פרס ודינמי,) ויאפשר קבלת החלטות מושכלת על בסיס מערכות עדכניות. המערכת תשמש את החקלאים לבחירה אופטימלית של זנים בהתאם לאזורי הגידול המשתנים, במטרה להבטיח יבול
ורווחיות בתנאי אקלים משתנים. המערכת החדשה תשלב השפעות טמפרטורה והשינויים הצפויים בה,
ותאפשר חיזוי של השפעת האקלים על הפריחה, דבר שיסייע בצמצום אי-הוודאות הקשורה להקמת מטעים חדשים ויאפשר למקסם הצלחה באזורים שונים.
גישת המחקר משלבת מספר מודלים חדשניים, ביניהם: מודלים מבוססי למידת מכונה לזיהוי גידולים בשטחי חקלאות, מודל להערכת סנכרון פריחה על בסיס נתוני חישה לוויינית, ומודל אקו-פיזיולוגי המשלב נתוני טמפרטורה שעתיים ודינמיקה של פחמימות, לבחינת התאמת זנים לתנאי הסביבה. המחקר בוחן את הקשר בין המודל C-T ( )Carbohydrate-Temperature לבין ניבה בשקד לאורך מפל אקלימי בישראל. בהתבסס על מודל שפיתחנו עבור שטחי השקד בקליפורניה, ננתח את השפעת תרחישי אקלים עתידיים על
זמני הפריחה והניבה, תוך שימוש בסימולציות של שינויי אקלים הצפויים לשנים 2050 ו.2100- מודל זה צפוי להיות מותאם למינים נשירים נוספים, ויספק כלי מתקדם לחקלאים לניהול אסטרטגיות הסתגלות לשינויי אקלים. יישום המערכת יאפשר קבלת החלטות מבוססות נתונים, שיפור תכנון הנטיעות, ומקסום היבול תוך שמירה על קיימות החקלאות בישראל.
פנולוגיה של פריחה והתפתחות הפרי בשקד
מיכל אקרמן לברט – מופ צפון-מיגל, משה עגיב- מופ צפון-מיגל, אמיר מעגן- מרכז חקלאי העמק ומוע"צ
אור שפרלינג, תמיר קמאי, ענבר אהרון – מנהל המחקר החקלאי, גילת, משרד החקלאות ובטחון המזון
רקע: בשנים האחרונות אנו עוסקים רבות בהבנת הפנולוגיה של עץ השקד והשפעות סביבתיות על תהליכי הפריחה. אנו מטפלים בשלושה נושאים מרכזיים, כדי להבין את הקשר של הממשק לאקלים, השקיה והורמונים צמחיים, במטרה לשפר את יבולי השקד בתנאי אקלים משתנים.
חומרים ושיטות וממצאים:
1. השפעת ממשק ההשקיה במטע על פרמטרים פנולוגיים מחקרים שערכנו בשנים האחרונות הראו כי
שיטות השקיה שונות וכמויות המים משפיעות על מועד הפריחה, עוצמתה, שיעור החנטה והיבול. השקיה מיטבית עשויה לתמוך בהתעוררות סדירה ולשפר את אחידות הפריחה, בעוד שממשקים גרעוניים עלולים לפגוע בסנכרון בין הזנים ולהפחית את היבול.
2. השפעת חורף חם על פרמטרים פנולוגיים –בשנים האחרונות אנו עוקבים אחר הפנולוגיה של זני השקד
בישראל ומנתחים את השפעות שינויי האקלים על תהליכי הפריחה. חורפים חמים ומחסור בשעות קור הובילו לפריחה לא מסונכרנת בין הזנים, להתעוררות לא אחידה ולפגיעה בפוריות וביבול. ממצאים אלו
מדגישים את הצורך בפיתוח ממשקים תומכים, כגון שימוש בחומרים שוברי תרדמה, לשיפור אחידות הפריחה. במטרה לשפר את החפיפה והמפגש בין הזנים אום אל פחם ו.53-
3. פיתוח פרוטוקול לשימוש בברסינוסטרואידים לשיפור הפוריות בשקד – בחנו את השפעת טיפול בברסינוסטרואידים, הורמון צמחי, על היבול בשקד. תוצאות מצביעות על שיפור ביבול הכללי. במחקר אנו פועלים לפתח הפרוטוקול לקביעת המינון והמועד האופטימליים ליישום חומרים אלו.
האם השקיה לא גרעונית טובה לשקד?
דר' תמיר קמאי – מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, משרד החקלאות ובטחון המזון.
רקע: יבולים גבוהים בשקד מקושרים ישירות לכמות מים בהשקייה. לכן, באזורים בהם יש מים זמינים התפתחה השקיית שקדים בהתאם. בעולם, התפתחו שתי שיטות עיקריות: השקיה גרעונית (המודל הספרדי) והשקיה מרובה (המודל האמריקאי.) בארץ, התרגלנו לכמות מים מוגבלת ומחיר גבוה ולעיתים
מחסור קיצוני, ווקיצוצי מכסה. לפיכך ובהתאם, פיתחנו מודלים שונים להשקיה גרעונית בשקד, שהתקבעו לשיטות ממשק בגידול והובילו ליצוב יבולים נמוכים (בממוצע 150 עד 180 ק”ג לדונם.)
חומרים ושיטות: כיום, כמעט בכל הארץ, יש מים זמינים להשקיה ונכון לבחון מחדש את האפשרות של השקיה מרובה. לכן, הקמנו ניסוי השקיה בלביא, וכעת לאחר 4 שנים נבחן את התוצאות כשניסוי זה הגיע לסיומו. בניסוי בחנו את תגובת עצי אום-אל-פאחם להשקיה גרעונית (המלצות שה"מ,) השקיה מרובה (שולחן שקד, קליפורניה) והשקיות ביניים מבוססות מדדים פיזיולוגים.
תוצאות: מצאנו קשר ישיר בין כמות המים ליבול, עם יבולים גבוהים בין 250 ל280- ק"ג לדונם בהשקיה מרובה. האפשרויות העומדות להשקיית שקד בכלל, עם שאלות ספציפיות לגבי השקיה גרעונית. במיוחד, לאחר שמונים את הסיבות למה לא כדאי להשקות שקדים בצורה גרעונית. יש לבחון את האפשרויות השונות להשקיה לא גרעונית וכיצד זו מיטיבה ליבולים ולרווחיות המטע.
עיצוב מטע שקד צפוף לקטיף בבוצרת
שמעון אנטמן – ענף הפירות במועצת הצמחים
רקע: ענף השקד משקיע את כל מאמצי המחקר בהגדלת היבול לדונם ועבודה זו הינה חלק ממאמצים אלו. כושר התחרות של הענף תלוי במידה רבה ביכולת להגיע ליבולים גבוהים תוך שימוש מינימלי בכוח אדם. מטרות מחקר הן:
· לבדוק התאמת גידל מטע שקד צפוף מאד לבציר מכני על ידי בוצרת .
· להעלות את היבול הממוצע מ150- ק"ג גלעין ל+200- ק"ג לדונם .
· לבחון האם העלויות הנוספות הכרוכות בהקמת מטע צפוף יהיו כלכליות מול מטע רגיל.
· לבחון האם איכות ההדברה והסניטציה במטע צפוף ונמוך תהיה טובה יותר ממטע קונבנציונלי.
מעבר לנטיעה צפופה בעצי פרי נשירים החל בשנות ה60- באירופה. התהליך היה בתחילה בתפוחים ועבר גם ליתר הנשירים. המעבר לצפיפות גבוהה יותר הניב יבולים גבוהים יותר, איכות פרי טובה יותר וחיסכון בעלויות הקטיף. המעבר לצפיפות גבוהה יוצר עצים מרוסנים יותר.
בוצרת עובדת כיום בהצלחה בחלקות כרם ענבים וזיתים. לשם התאמת מטע שקד לבוצרת יש לבחון שיטות
גידול בעיצוב מותאם לשקד שיאפשרו גידול של העצים בשדרה צרה. בנוסף יש לבחון ולאתר זני שקד שמתאימים במיוחד לגידול אינטנסיבי בשדרה ולקטיף מכני של העצים.
