ראיון עם ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל. בראיון הוא מספר על הפרויקטים החקלאיים הרבים בהם מעורבת קק"ל בסיוע כספי ובמעורבות מקצועית
כשהיינו ילדים בבית ספר היסודי. נהגנו מידי יום שישי, להביא מהבית מטבעות כסף, ולשלשל אותן לקופסה הכחולה של קרן קיימת. "זה לרכישת אדמות ונטיעת יערות", כך אמרה לנו מרים המורה בכיתה א'. אז לא עוד, כיום עוסקת קק"ל במגוון פעילויות, חלק לא מבוטל מהן קשור לפיתוח פרויקטים בחקלאות, בעיקר חקלאות מתחדשת. לשם כך שוחחתי עם ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל, שחזר זה עתה מוועידת האקלים הבין-לאומית של האו"ם, שהתכנסה בבאקו, אזרבייג'אן, בה השתתפו כ-40 אלף איש מרחבי העולם.
בוועידה הציג דורון את הפיילוט האגרו-וולטאי שהוקם בקבוץ מעלה גלבוע, בעמק המעיינות בשיתוף עם קק"ל, כפורץ דרך בתחום זה, והראשון שהוקם בישראל. בפרויקט 4 חלקות כרם יין, בשטח של 10 דונם כל אחת. שתי חלקות בהן הפנלים קבועים, אך עם אורנטציה שונה בכל אחת. בחלקה השלישית הפנלים נעים, אך בכיוון חד צירי ואילו בחלקה הרביעית הפנלים נעים בכיוון דו צירי, ולמעשה עוקבים אחר תנועת השמש להפקת מקסימום אנרגיה.
הפנלים עוקבים אחר תנועת השמש להפקת מקסימום אנרגיה
חוקרי מיג"ל מובילים את הפיילוט מבחינה מקצועית, ומבצעים בדיקות קרינה, מידת הפחתת הקרינה והשפעתה על הגפנים, ומדידת פרמטרים חקלאיים אחרים. עד עתה הובחנה רק הפחתה קלה ביבול, אך הפחתה כזו במידה ותמשך, אמורה להיות מפוצה על ידי ההכנסות מהפקת האנרגיה. כמו כן, הצללת הפנלים אמורה להקטין את ההתאדות, לשמר את הלחות בקרקע, ובכך להביא לחסכון במים.
הימצאות חשמל בשטח, תאפשר גם הכנסת מכשור חשמלי לחקלאות מדייקת כמו סנסורים שונים ורובוטים המופעלים על חשמל שינועו על מסילות ויבצעו את העיבודים והטיפולים החקלאיים. הכנסת טכנולוגיה חקלאית מתקדמת תביא להחזרת הדור הצעיר לחקלאות.
הימצאות חשמל בשטח תאפשר הכנסת סנסורים ורובוטים
ד"ר מרקל גם הציג בוועידת האקלים בבאקו שיטה מתקדמת לאגירת האנרגיה מהשדה האגרו-וולטאי. האנרגיה המיוצרת על ידי הפנלים בשטח החקלאי בשעות היום, צריכה להאגר לשימוש גם בשעות הלילה, כדי לאפשר הספקת חשמל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. לצורך זה נעשה עד עתה בעולם שימוש קלאסי בליטיום, המביא לזיהום סביבתי רב בעת הטמנתו בקרקע. בפיתוח חדש בארץ, נעשה שימוש בנתרן גופרתי לאגירת האנרגיה הסולארית בצורה נקיה הרבה יותר משיטת האגירה על ידי ליטיום. הרחבת השטחים האגרו-וולטאים הינה צורך לאומי לייצור אנרגיה מתחדשת ללא זיהום סביבתי.
קק"ל שותפה עם משרד החקלאות בשמונה מו"פים אזוריים, ממו"פ צפון עד מו"פ דרום. המו"פים מקבלים מלבד הסיוע מקק"ל, גם ליווי של המחקרים החקלאיים. החוקרים מגישים הצעות מחקר למדען הראשי של קק"ל, ומקבלים סיוע לאחר שההצעות אושרו.
מתקן ההופך פסולת חממות לגז המשמש לאנרגיה
דורון מביא כדוגמא, פיילוט הנערך במו"פ רמת הנגב, בו מתקן המקבל פסולת חממות, שורף אותה והופך אותה לגז המשמש לאנרגיה. האנרגיה מועברת למפעל לטהור שפכים סמוך הנמצא בקציעות. בדרך זו פליטת הפחמן הדו-חמצני לאטמוספירה מזערית ואין כמעט זהום סביבתי. החזון הוא יצור אנרגיה שתוחזר לחממות ותשמש לחקלאות מדייקת.
המדען הראשי של קק"ל, מוביל גם ארבעה מרכזי חדשנות, במכללות תל חי וכנרת בצפון, ובאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע ומכללת ספיר בדרום. למרכזים אלו מגיעים צעירים מהאקדמיה ומקבלים תמיכה ישירה ועקיפה מקק"ל לפיתוח מיזמים. לרוב אלו מיזמים העוסקים בחקלאות, כמו שיפור ההשקיה על ידי מדידת הנוזלים בקליפת העץ, או שיפור הדישון באמצעות חישה מרחוק של קרקע.
צעירים המגיעים מהאקדמיה, מקבלים תמיכה לפיתוח מיזמים
פרויקטים נוספים של קק"ל עוסקים בשימור הקרקע. לכך קיים קשר עם התחנה לחקר סחף של משרד החקלאות. המחקרים מבוצעים בשטחים של קק"ל. לדוגמא מחקר בשימור הקרקע בסמוך לנחל קיני. הנחל הזורם באזור רמות מנשה ונשפך לנחל הקישון, מתחיל ביער קק"ל ועובר בשטחים חקלאיים בעמק יזרעאל. המחקר עוסק ביצירת בפר נכון בין הנחל לבין השטחים החקלאיים המגיעים עד לשפת הנחל. המטרה היא להקטין את סחף הקרקע החקלאית אל הנחל, וכן להפחית את החומרים המזהמים הנסחפים אליו. זה נעשה על ידי רצועות בפר המגיעות עד הנחל ומונעות סחף.
אכן קק"ל פעילה מאוד בקידום החקלאות בארץ, הן בסיוע כספי אבל גם במעורבות ותמיכה מקצועית במו"פים ובפרויקטים רבים אחרים.