יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 03 31 132640

"30 דונם מלון ו-78 דונם אבטיח הושמדו"

3 דק' קריאה

שיתוף:

מספר איציק מילר, ממושב נטור, המעבד יחד עם בנו אמיר שטחי גד"ש בצפון בקעת הירדן, אזור בית שאן, הגליל התחתון ושטחים בגולן * לחגית שגב אילת הוא מספר על הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהמלחמה

*תמונה ראשית: איציק מילר בשטח. אלבום פרטי

איציק מילר חבר מושב נטור ובנו אמיר, שני חקלאים המנהלים ביחד את חברת "א.א. משק מילר", מעבדים שטחי גד"ש שונים, שטחי מקשה, לאורך השנה. השניים מתחילים בעיבוד שטחים בצפון בקעת הירדן, גידולים שמסתיימים בחודש מאי ומשם מתחילים להצפין לאזור בית שאן. משם הם עוברים לאזור הגליל התחתון ומשם לשטחי גידול ברמת הגולן, בנטור ובאזור תל פארס – הנקודה הצפונית ביותר ברמת הגולן. באזורים הללו מגדלים אבטיח, מלונים ובצל מאמצע אוגוסט עד סוף אוקטובר. במעבר ובעיבוד השטחים השונים הם שומרים על רצף השיווק לאורך העונה.

איציק מילר הוא גם מנהל גד"ש שדמות מחולה, שם עבד עם אבי דהן ז"ל ועובד עם דוד ברוך יבדל"א. פעמים רבות עובדים איציק ואמיר בשיתוף פעולה יחד בגידולי אבטיח מלון ובצל גם עם תנובת הדרום.

ה-7 באוקטובר, יום שמחת תורה, תפס אותם בשלבי קטיף מתקדמים של אבטיח ומלון. ביום ראשון, יום אחרי המתקפה המשולבת של חמאס וחיזבאללה, לא ניתן היה להיכנס לשטחים.

מדובר בחלקה במרחק של 650 מטר מקו הגבול עם סוריה, הצבא סגר את הכביש, על כל מה שהיה מזרחית לכביש 98 היה צו איסור כניסה גורף והוכרז כשטח צבאי סגור. בהמשך, כעבור שבועיים בכדי להיכנס לשטח נדרש תיאום מול הצבא. אז גם הייתה הפעם הראשונה שאפשרו להם להיכנס לחלקה. הם נכנסו ומצאו כי הפירות בשטח – מחוסר השקיה, דישון, ריסוס ואיסוף – כבר לא היו ראויים לשווק. החלקה הייתה גמורה. הם נאלצו לנטוש את שטחי הגידול ולהפסיד את כל התוצרת שגדלה שם.

שטח המקשה שנאסרה הכניסה אליו
שטח המקשה שנאסרה הכניסה אליו. אלבום פרטי

30 דונם מלון ו-78 דונם אבטיח הושמדו שם, נזק אדיר נגרם להם. איציק נכנס לאתר רשות המיסים, קיבל הודעה שזה מס עקיף ונאמר לו שרק כאשר יפתחו את התלונות לרישום – ניתן יהיה להירשם באתר מס רכוש.

במקביל הוועדה החקלאית של רמת הגולן פרסמה נוהל על תיעוד נזקים בענף החקלאות, הליך שעבר דרך קנ"ט – הקרן לנזקי טבע בחקלאות, אשר תיעדו והעבירו את החומרים למס רכוש.

איציק: "כרגע אין עם מי לדבר כי קנ"ט העבירו למס רכוש, ובמס רכוש לא יודעים עם מי לדבר, ולא מבינים עם מי אמורים ליצור קשר. מדובר בנזק כלכלי של מאות אלפי שקלים. כדי לפתוח את העונה הבאה אנו זקוקים היום להלוואות ולמימון, כי בסוף עונה אתה משלם את תחילת העונה הבאה, זה מתגלגל."

ממש עצוב היה לראות את ההתנהלות הלא ברורה, חסרת מדיניות והליך העברת האינפורמציה של מדינת ישראל אל מול חקלאים. מאז אותו נזק איציק ואמיר עובדים בחלקות מסוימות ומנסים להמשיך בגידולים באותו אזור בחסות הצבא, שבינתיים התעשת ונפרס באזור.

איציק מילר ושני בניו אמיר וירדן
איציק מילר ושני בניו, אמיר וירדן. אלבום פרטי

איציק: "אנחנו כחקלאים עושים כל מאמץ כדי לספק ירקות טריים מתוצרת ארצנו ולא מאויבנו, ובמיוחד במצבים כאלה היינו מצפים שהמדינה תעמוד לצידנו ותעזור במאמץ המשותף הזה, מה שלא קורה בפועל. כולנו תקווה שיכירו בחשיבות החקלאים והתוצרת הישראלית הטרייה, בחשיבות בטחון המזון של המדינה – ויפסיקו להסתמך על גורמי חוץ שפעמים רבות עוינים אותנו."

נציין שבינתיים נפתחה ההרשמה במס רכוש ונזקי החברה נרשמו. "נחכה ונראה איך הדברים יסתדרו," אומר לנו איציק.

נאחל להם המון הצלחה והמשך פריחה וגידולים מוצלחים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!