יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 03 31 132640

"30 דונם מלון ו-78 דונם אבטיח הושמדו"

3 דק' קריאה

שיתוף:

מספר איציק מילר, ממושב נטור, המעבד יחד עם בנו אמיר שטחי גד"ש בצפון בקעת הירדן, אזור בית שאן, הגליל התחתון ושטחים בגולן * לחגית שגב אילת הוא מספר על הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהמלחמה

*תמונה ראשית: איציק מילר בשטח. אלבום פרטי

איציק מילר חבר מושב נטור ובנו אמיר, שני חקלאים המנהלים ביחד את חברת "א.א. משק מילר", מעבדים שטחי גד"ש שונים, שטחי מקשה, לאורך השנה. השניים מתחילים בעיבוד שטחים בצפון בקעת הירדן, גידולים שמסתיימים בחודש מאי ומשם מתחילים להצפין לאזור בית שאן. משם הם עוברים לאזור הגליל התחתון ומשם לשטחי גידול ברמת הגולן, בנטור ובאזור תל פארס – הנקודה הצפונית ביותר ברמת הגולן. באזורים הללו מגדלים אבטיח, מלונים ובצל מאמצע אוגוסט עד סוף אוקטובר. במעבר ובעיבוד השטחים השונים הם שומרים על רצף השיווק לאורך העונה.

איציק מילר הוא גם מנהל גד"ש שדמות מחולה, שם עבד עם אבי דהן ז"ל ועובד עם דוד ברוך יבדל"א. פעמים רבות עובדים איציק ואמיר בשיתוף פעולה יחד בגידולי אבטיח מלון ובצל גם עם תנובת הדרום.

ה-7 באוקטובר, יום שמחת תורה, תפס אותם בשלבי קטיף מתקדמים של אבטיח ומלון. ביום ראשון, יום אחרי המתקפה המשולבת של חמאס וחיזבאללה, לא ניתן היה להיכנס לשטחים.

מדובר בחלקה במרחק של 650 מטר מקו הגבול עם סוריה, הצבא סגר את הכביש, על כל מה שהיה מזרחית לכביש 98 היה צו איסור כניסה גורף והוכרז כשטח צבאי סגור. בהמשך, כעבור שבועיים בכדי להיכנס לשטח נדרש תיאום מול הצבא. אז גם הייתה הפעם הראשונה שאפשרו להם להיכנס לחלקה. הם נכנסו ומצאו כי הפירות בשטח – מחוסר השקיה, דישון, ריסוס ואיסוף – כבר לא היו ראויים לשווק. החלקה הייתה גמורה. הם נאלצו לנטוש את שטחי הגידול ולהפסיד את כל התוצרת שגדלה שם.

שטח המקשה שנאסרה הכניסה אליו
שטח המקשה שנאסרה הכניסה אליו. אלבום פרטי

30 דונם מלון ו-78 דונם אבטיח הושמדו שם, נזק אדיר נגרם להם. איציק נכנס לאתר רשות המיסים, קיבל הודעה שזה מס עקיף ונאמר לו שרק כאשר יפתחו את התלונות לרישום – ניתן יהיה להירשם באתר מס רכוש.

במקביל הוועדה החקלאית של רמת הגולן פרסמה נוהל על תיעוד נזקים בענף החקלאות, הליך שעבר דרך קנ"ט – הקרן לנזקי טבע בחקלאות, אשר תיעדו והעבירו את החומרים למס רכוש.

איציק: "כרגע אין עם מי לדבר כי קנ"ט העבירו למס רכוש, ובמס רכוש לא יודעים עם מי לדבר, ולא מבינים עם מי אמורים ליצור קשר. מדובר בנזק כלכלי של מאות אלפי שקלים. כדי לפתוח את העונה הבאה אנו זקוקים היום להלוואות ולמימון, כי בסוף עונה אתה משלם את תחילת העונה הבאה, זה מתגלגל."

ממש עצוב היה לראות את ההתנהלות הלא ברורה, חסרת מדיניות והליך העברת האינפורמציה של מדינת ישראל אל מול חקלאים. מאז אותו נזק איציק ואמיר עובדים בחלקות מסוימות ומנסים להמשיך בגידולים באותו אזור בחסות הצבא, שבינתיים התעשת ונפרס באזור.

איציק מילר ושני בניו אמיר וירדן
איציק מילר ושני בניו, אמיר וירדן. אלבום פרטי

איציק: "אנחנו כחקלאים עושים כל מאמץ כדי לספק ירקות טריים מתוצרת ארצנו ולא מאויבנו, ובמיוחד במצבים כאלה היינו מצפים שהמדינה תעמוד לצידנו ותעזור במאמץ המשותף הזה, מה שלא קורה בפועל. כולנו תקווה שיכירו בחשיבות החקלאים והתוצרת הישראלית הטרייה, בחשיבות בטחון המזון של המדינה – ויפסיקו להסתמך על גורמי חוץ שפעמים רבות עוינים אותנו."

נציין שבינתיים נפתחה ההרשמה במס רכוש ונזקי החברה נרשמו. "נחכה ונראה איך הדברים יסתדרו," אומר לנו איציק.

נאחל להם המון הצלחה והמשך פריחה וגידולים מוצלחים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאבק חסר תקדים בעמק חפר *תמונה ראשית: ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר. צילום: שלומי אמסלם עמק חפר, אחד המרחבים הכפריים היפים והירוקים בישראל, עומד בימים אלה בפני איום חמור על עתידו.
3 דק' קריאה
המועצה האזורית גולן והשומר החדש נטעו היום ( ה׳) חורשה ביישוב רמת טראמפ שבגולן , כאות הוקרה לפעילותם הציונית רבת השנים של שלדון אדלסון ז״ל וד”ר מרים אדלסון, שהובילה להכרה ההיסטורית של נשיא ארצות
2 דק' קריאה
עמית יפרח, מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל: ״הרפת הישראלית היא הסיירת של חקלאות הישראלית. כשמציעים לנו צימרים במקום חקלאות זו פשיטת רגל ערכית! רפת, לול וחממות עגבניות כמו שיש למשפחה שלי בעוטף,
3 דק' קריאה
רגולציה מחמירה, מכסות יבוא, תקני בריאות נוקשים ומאבקי סחר עולמיים – האיחוד האירופי מוביל מדיניות הגנה מהקשוחות בעולם על משק החלב המקומי *תמונה ראשית: פרות חולבות. צילום: FREEPIK בעוד בישראל נפתחים ליבוא חופשי של
4 דק' קריאה
*תמונה ראשית: ניר זמיר, ראש המועצה בני שמעון וג'יי פי. סינג, שגריר הודו בישראל באירוע. צילום: דנה שמח אירוע משותף לציון ט״ו בשבט ויוזמת “Ek Ped Maa Ke Naam” ("עץ על שם כל אם"),
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!