יבול שיא
הרפת והחלב
ימים ראשונים במושב אלישיב

90 שנה להקמת מושב אלישיב

2 דק' קריאה

שיתוף:

תושבי ותושבות אלישיב ומאות אורחים חגגו 90 שנה להקמת מושב העובדים הראשון בישראל שהוקם על ידי יוצאי תימן 

אלישיב, מושב העובדים הראשון בישראל שהקימו יוצאי תימן, חגג בסוף  השבוע 90 שנים להיווסדו. התושבים נהנו מאוכל תימני משובח, מהופעות מוסיקה ומהמון המון ריקודים. כ-700 אורחים מכל רחבי הארץ וכמובן חברי וחברות המושב השתתפו באירוע המשמח. 

ילדות אלישיב בריקודים מסורתיים
ילדות אלישיב בריקודים מסורתיים 

סייעו במימון האירוע עמותת "אעלה בתמר", המשמרת את תרבות יהדות תימן, המועצה האזורית עמק חפר, מרכז זלמן שזר וכמובן הוועד המקומי והעומד בראשו עו"ד חן שמחי

בפתח האירוע נשאו דברים וברכות ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה, רצון שרעבי, נציג אלישיב במליאה, עו"ד חן שמחי, יו"ר הוועד יגאל ברנד, מזכ"ל ההסתדרות הציונית ועו"ד שרוני עזורי, ראש מועצת אליכין, אליה הגיעו עולי תימן ב-1948, לאחר ששהו במעברת עמק חפר. המעברה שכנה על גבעה ליד אלישיב. יצחק הרצוג, נשיא המדינה, בירך את תושבי ותושבות אלישיב בסרטון וידאו קצר. 

במהלך האירוע רקדו הבנות והנשים הצעירות במושב בתלבושת תימנית מסורתית. אחר כך עלו לבמה ושרו הזמרים והמוסיקאים נאור דנין, אמיר שהר, שניהם ילידי המושב. כמו כן שרה זמרת החינה המוכרת ברכה כהן והזמר ירימי אהרון, המוכר בביצועים של שירי רבי שלום שבזי, דקלון ועוד. גולת הכותרת של הערב הייתה כמובן הופעתו המלהיבה של זוכה פרס ישראל, הזמר אביהו מדינה

Screenshot 2023 09 12 142811
יו"ר הוועד המקומי, עו"ד חן שימחי, נושא דברים 

לכבוד האירוע יצרו במיוחד לרגל חגיגות 90 שנה ליישוב נאור דנין ועדי לוי, זמרים יוצרים מאלישיב, שיר יפהפה ומרגש "חלום 1933" שמו. הנה טעימה קטנה מהשיר:  

"ובשירה נזמר לאל שמקשיב 

כמה יפה הזריחה בשדות אלישיב 

שקט עטוף בגבעה ירוקה 

ובבית, סבתא תמיד מחכה 

שתבוא לבקר, גם אם רק לדקה…" 

מושב אלישיב הוקם בשנת 1933 על ידי קבוצה של כ-20 משפחות מיוצאי תימן. המושב הוא מושב דתי שמרבית תושביו הם בני המשפחות המקימות. עם זאת, לצד הרוב הדתי והמסורתי ביישוב, מתגוררות באלישיב גם משפחות חילוניות. 

בחגיגות ה90 של מושב אלישיב צילום יערית חגבי
חוגגים 90 שנה להקמת מושב אלישיב בתלבושות מסורתיות. צילום: יערית חג'בי 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

במסמך שהוגש ע"י מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח ומזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, מתוארת הארכת חוק הותמ"ל כ: "מהלך דורסני, מיותר ומסוכן לחקלאות ולביטחון המזון"  תנועת המושבים בישראל והתנועה הקיבוצית הגישו למשרד האוצר התנגדות רשמית לסעיפים בתכנית הכלכלית המבקשים להאריך את תוקף חוק הותמ״ל עד אוגוסט 2028. במסמך שהוגש על ידי מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח ומזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה נכתב כי התנועות "מתנגדות נחרצות" להצעה ומבהירות כי: "משבר הדיור אינו משבר תכנוני ואין הצדקה להמשך ואף להרחבת פעילות הותמ״ל."  עוד צוין כי כבר היום "קיים מלאי תכנוני של למעלה מ־1.2 מיליון יחידות דיור בתכניות מפורטות מאושרות, המספיק ליותר מ־15–17 שנות בנייה וכי תרומת הותמ״ל לתכנון זה היא מזערית כ-4.5%."  התנועות מדגישות כי "משבר הדיור בישראל הוא משבר ביצוע ושיווק ולא בתכנון."  בנוגע להשפעות על המרחב הכפרי, מצוין כי פעילות הותמ״ל הביאה "לפגיעה מצטברת של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית ושטחים פתוחים” וכי מתקיימת “פגיעה כלכלית משמעותית ללא שימוע או תיאום, תוך שלילת זכות הטיעון של החקלאים."  עוד נכתב כי הותמ״ל "פוגע פגיעה אנושה בקרקע החקלאית ובכושר הייצור החקלאי, מסכן את המשך קיומה של ההתיישבות החקלאית והחקלאות המקומית ומהווה איום על עצמאותה של המדינה לייצר מזון מגוון, טרי וזמין עבור תושביה."  בנוגע למערכת התכנון, אומרים ראשי ההתיישבות הכפרית כי הותמ״ל "עוקף את מוסדות התכנון המחוזיים והמקומיים, פועל בהרכב המורכב ברובו מנציגי ממשלה ודוחה את מרבית ההתנגדויות ופוגעת בדמוקרטיה התכנונית."  לסיום מבקשים יפרח ושמחה: "תנועות ההתיישבות אשר על כל אלה, מתנגדות נחרצות להארכת החוק, ובוודאי להארכה החורגת מהמנגנון שנקבע בו כ'הוראת שעה' ובלי 'תחנות' בקרה ופיקוח. נבקשך לפעול להסרת מחטף במסגרת הליך חוק ההסדרים (אשר מטרתו המרכזית היא לקבוע את המדיניות הפיסקאלית של תקציב המדינה), ולא לפגוע בעתיד הדורות הבאים באמצעות מהלכים דורסניים קצרי טווח." 
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: ההצפה במושב בית השקמה. צילום: דוברות כיבוי והצלה  הסופה "ביירון" גרמה להצפות קשות באחד מרחובות מושב בית שקמה אשר במועצה חוף אשקלון. צוותי מד"א הקימו במושב נקודת טיפול, וטיפלו באותם תושבים שסבלו מפגיעות קור. שבעה מהם פונו
< 1 דק' קריאה
"נאבק בהחלטה בכנסת ואם צריך כל החקלאים במדינה יצאו לרחובות"  לאחר אישור "הרפורמה" שמשרד האוצר רוצה להעביר בענף החלב, בישיבת הממשלה שדנה בתקציב 2026, הודיעו יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח ומזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן בתגובה: “החלטת הממשלה לאשר את רפורמת החלב היא גזר דין מוות למאות רפתות ישראליות ובעיקר לאלה שבקו הגבול בצפון ובעוטף עזה. בעוד החקלאים מספקים ביטחון מזון תחת אש ותוך כדי שמירה על גבולות המדינה, הממשלה בוחרת לפרק את החוסן הלאומי מבפנים.  "זהו מהלך חסר אחריות, שמסכן את ביטחון המזון של ישראל ומפקיר משפחות שחיות שנים על האדמה ומייצרות את החלב הטרי והבטוח ביותר בישראל. מי שחושב שייבוא הוא תחליף לחקלאות ישראלית לא מבין את המציאות, או פשוט ויתר על ההתיישבות ועל הפריפריה."  יפרח ודורמן אומרים: "הרפורמה הזו לא תעבור. נאבק בהחלטה בכנסת ואם צריך כל החקלאים במדינה יצאו לרחובות עד שנעצור את המחדל הזה. אנו מודים לשר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר שהתנגד ושעמד כחומה בצורה למען החקלאים ולשרי מפלגת עוצמה יהודית בן גביר, אליהו ווסרלהאוף אשר נמנעו ומבינים את חשיבות החקלאות למען ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל."  
< 1 דק' קריאה
זעק הרפתן אורן קמה ממושב אביגדור, בהפגנה שהתקיימה בעת דיון מפלגת הציונות הדתית בבית מאיר, על נושא חוק הגיוס * הזעקה של קמה באה לאחר שעשה 500 ימי מילואים ביחידה מיוחדת, במהלך השנתיים האחרונות ברצועת עזה
7 דק' קריאה
ממתקים ברוטאליים, תחפושות ואדרנלין גבוה. איך התמקם חג ההלוואין (גם) בקיבוצי ארצנו? דיווח מצמרר מקיבוץ דביר  *תמונה ראשית: רוחות רפאים במרפסת. תקציב של 100 שקל למשפחה. צילום: המשפחות המארחות  כאילו הלב לא מאיץ במהירות 200 קמ"ש
4 דק' קריאה
אחרי שירות קרבי ארוך ותובעני שבמהלכו מעולם לא נשאל מה שלומו, למד ליאור חיון מקיבוץ דביר לדבר על רגשות. עכשיו הוא מתעל את היכולת שרכש לעבודה עם חיילים ומילואימניקים. "אחת המטרות היא שאנשים יבינו
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן