רבות דובר על הפריצה הגדולה של האבוקדו, שכבש בשנים האחרונות גם את שווקי מזרח אסיה, כשהוא רכוב על גבי הטרנד הבריאותי המכיר בו כסופר פוד.
ולכן, לא מפתיע, שמול הביקוש הגואה ל"זהב הירוק", הגדלת יבול אבוקדו הפך לצו השעה, בדרך להגדלת יעדי רווחיות והכנסות של מגדלי הפרי, בארץ ובעולם.
בארץ נעשות בשנים האחרונות השקעות רבות בתשומות המים והקרקע, כולל הרחבת שטחי מטעי האבוקדו, המשתרעים כיום בארץ על פני 120 אלף דונם.
אולם בעיה אחת נותרה בעינה: מגדלי האבוקדו, וטובי החוקרים שנחלצו לעזרתם, עדיין שוקדים לפתור את השאלה המרכזית המטרידה אותם – איך להגביר את פוריות הענף ולהוציא יותר יבול מכל דונם.
כך לדוגמה, מחקרים מצאו שבעשרים השנים האחרונות, גידולי זן האס בישראל לא חצה את "מדרגת" 2 הטון לדונם בממוצע רב שנתי.
בהמשך לממצאים אלו, חלק גדול מהחוקרים ומקברניטי הענף בישראל ובעולם, מייחסים את הפוריות הנמוכה לנשירה חזקה של פרחים, חנטים ופירות, כשאחד הגורמים המשמעותיים שעשוי להשפיע על הנשירה הוא מים.
אם צמחים יכלו לדבר
בכל הנוגע להשקיית האבוקדו הדברים קצת פחות פשוטים משהיינו רוצים. כידוע, האבוקדו רגיש מאוד לעקות מכל הסוגים. מצד אחד, הוא זקוק להשקיה מרובה ואם בשלב הפריחה העצים יחוו עקה, הפרחים ינשרו ולא יניבו פירות.
ומהצד השני – בית השורשים הרדוד של האבוקדו, זקוק לניקוז ואוורור תמידי. היות והנטייה בארץ היא להעדיף מצב של עודף השקיה על פני חוסר, קיים סיכון שהעץ יוצף ועלול להיווצר מצב בו לא תתאפשר כניסה של חמצן אל אדמת השורשים.
דוגמא להשקיה עמוקה מידי – בגראף אנו רואים שני אירועים בהם בעומק 20 ס"מ יש התייבשות גבוהה יחסית, בעוד שבעומק 40 ס"מ נשמרה רמת רוויה גבוה.
מה זו השקייה מדייקת ולמה היא חשובה?
השקיה ודישון הם הבסיס לטיפול בצמחים והשקיה לא נכונה ככל הנראה תוביל לירידה בביצועים, עד כדי תמותה של הצמח. לדוגמא אם האבוקדו בשלב הפריחה חווה עקה עקב השקיית יתר, הפרחים ינשרו והיבול יפגע באופן משמעותי.
עגבניות שחוו עקה בתחילת העונה ייצרו פרי קטן, ותפוחי אדמה שחווים השקיה לא אחידה יכולים לפתח לב חלול. כל גידול מגיב בצורה שונה לעודף מים, חוסר מים או אפילו לחוסר עקביות.
למשטר ההשקיה השפעה גם על גורמים נוספים כמו המלחת הקרקע והסעת דשנים. השקיה אופטימלית יכולה להוציא את המקסימום מהצמח לאורך זמן ולשמר סטנדרטים איכותיים.
השקיה מדייקת מתחילה במדידה של כמות המים הזמינים לצמח, ממשיכה במתן התראות והמלצות לחקלאים ומסוגלת להגיע אפילו להשקיה אוטונומית . ישנן כמה טכנולוגיות שמתיימרות לתת מענה של השקיה מדייקת, עם רמות דיוק שונות.
משרד החקלאות מעודד הטמעת טכנולוגיות של השקיה מדייקת ומסבסד את התקנתן בשיעור גבוה.
דיברנו עם כמה מגדלי אבוקדו מאזורים שונים בארץ כדי לשמוע מהם איך השקייה מדייקת משפיעה על יבול האבוקדו ועל ההתנהלות היומיומית שלהם.
שימוש בטכנולוגיה עוזר להגדיל את היבול
עמיחי שמר, אגרונום ומדריך חקלאי ממושב בני דרום מגדל אבוקדו במטע של 500 דונם הכולל קרקעות חוליות וקרקעות כבדות. "כאגרונום מאוד חשוב לי לדעת מה קורה עם תווך הקרקע שאני לא רואה, אני יודע מה קורה עם מזג האוויר, רואה את נוף העצים אבל אני לא יודע מה קורה בבית שורשים.
חיישני פוטנציאל מים נותנים עוד אינדיקציה ומאפשרים לי לדייק את מתן ואופן ההשקייה אצלי בשדות.
"מערכת של השקיה מדייקת עוזרת לי לקבל מידע מדויק ולקבל החלטות, במיוחד בעונות המעבר, אחרי גשמים, כשלא יודעים מתי להכנס להשקיה.
שטח נראה לך רטוב אבל אתה מסתכל ואתה רואה שמתחת – האדמה היבשה. וגם בקיץ – המערכת עוזרת להחליט מתי להתחיל להעלות כמויות."
פוטנציאל המים באדמה על פי חיישני מים
"בעונה עצמה אנחנו יודעים מה המקדמים ורצים איתם באופן שוטף, כך שהשימוש הוא יותר לבקרה. לרוב אחרי גשמים רציניים אני מסתכל מתי להכנס להשקיה ופעם בשבוע אני בודק שהכמויות נכונות ואם צריך מתקן – מוסיף ומוריד."
"היום אתה במקום אחר מבחינה טכנולוגית מאשר לפני 20-30 שנה. לא להשתמש בטכנולוגיה בחקלאות זה כמו לא להשתמש בטלפון חכם. בנוסף, גם חווית המשתמש באפליקציה היא מצוינת – ידידותית וטובה, אז אין סיבה שלא להשתמש בפתרון."
השקיה מדייקת ככלי ובקרה
המעקב התמידי אחרי הלחות בקרקע נותן מענה לכל בעיית השקיה שעלולה לצוץ:
השקיה עודפת – כדי למנוע סכנה של "הטבעת השורשים" ו"חנק" שעלולים להביא לריקבון שורשים.
השקיית חסר – מצבי השקיית חסר אמנם אינם נפוצים בישראל, אולם בקרה שוטפת על הנעשה נותנת מענה גם במקרים של התייבשות בשל תקלות למינהן, לדוגמא בציוד ההשקיה.
השקיה עמוקה מדי – מדידה בעומקים שונים תתריע על בזבוז מים ודשן ומונעת זיהום מי תהום.
השקיה רדודה – עלולה לפגוע בהתפתחות השורשים ולגרום להמלחה של שכבת הקרקע העליונה.
מהימנות הנתונים היא קריטית
טל זוהר מגידולי שדה שכ"מ מגדל אבוקדו על שטח של 300 דונם ברוטו. לשטח טופוגרפיה משתנה, הכוללת הפרשי גבהים משמעותיים, חלקים המועדים לקרה, ואדמת לס עם הרכב משתנה.
" אנחנו בוודאות חוסכים מים. בעבר הייתי צריך לצאת לשטח או לחשב לחות על פי הזמן שחלף מההשקיה האחרונה, נתוני מזג אוויר והתאדות."
הקושי הוביל לנטיה לטעות לכיוון עודף השקיה לעומת חוסר השקיה. מבחינתו של טל השימוש בטכנולוגיה ומידע התומכים בקבלת החלטות היא קריטית. "כל החלטה משפיעה על התוצרת ומידע הוא חשוב. אם יש טכנולוגיה אין סיבה לא להשתמש בה."
חשיבות ההשקיה והשפעתה על כמות היבול מחייבת רמת מהיימנות גבוהה של המערכות. טכנולוגיות חיישנים וותיקות יותר כמו טנסיומטרים מחייבות תחזוקה וכיול תמידי ולכן, טל מספר שבהתחלה הם חששו לסמוך על המידע והנתונים ממערכת ההשקיה המדייקת.
"היום אני רגוע לגמרי. אם פעם הייתי כל יום מסתובב בחלקה וחופר, תוקע אצבעות באדמה כדי להעריך את הלחות. היום אני מסתכל על האפליקציה כמה פעמים ביום ומשתמש בה – זה מעולה לי."
טל כבר מצפה להתקדם לשלב הבא של השקיה מדייקת – השקייה אוטונומית. כלומר, שליטה ישירה של המערכת בבקרי ההשקיה, כמובן על פי ספים שהוא מגדיר.
מיקסום רווחים: התאמת ההשקיה לתנאי שטח משתנים
השאיפה של כל מגדל היא להגיע להומוגניות מקסימלית בגידול – בגודל הפרי, באיכותו, ובמועד הבשלתו – מדי שנה. אלא כדי שזה יתקיים חייבת להיות אחידות בתנאים הסביבתיים: הקרקע, הטופוגרפיה, ההשקיה, רמות מליחות הקרקע – תנאים המתבטאים לבסוף בפוטנציאל המים בסביבת השורש – המים הזמינים לצמח בהשקעה נתונה של אנרגיה.
שינויים בפרוטוקול ההשקיה יכול להביא לאחידות בפוטנציאל המים של צמחים בחלקות עם תנאים סביבתיים משתנים וכתוצאה, לאחדות גבוהה יותר ביבול.
עיניים בשטח
נכון להיום, ברמת הגולן יש רק מטע אבוקדו אחד. גיל מורדוחוביץ, מ"בראשית", מטפל ב-30 דונם של אבוקדו מזן בעל עמידות גבוהה לאקלים הקר. גיל מספר שלאחר שנים של שימוש בטנסיומטרים ידניים הם חיפשו מענה מדויק ואמין יותר שייתן להם את היכולת לעבוד יותר נכון. התמריץ הראשוני של גיל לעבור להשקיה מדייקת וחכמה היה הצורך במידע מהיימן ומדוייק יותר. אבל "תוצר לוואי" של הנוחות הוא שעושים במידע גם יותר שימוש. גיך מספר שבעבר, הצורך לצאת לשטח כדי לבדוק את חיישני הלחות השפיע על תכיפות הבדיקות. קבלת הנתונים והתראות ישירות לנייד מאפשרת לגיל להתבסס עליהם הרבה יותר בקבלת ההחלטות שלו. כיום גיל בודק את הנתונים מספר פעמים ביום. כדבריו: "יש לי עיניים על השטח. זה מה שעוזר לי לקבל החלטות בתור מגדל. אני משקה לפי המערכת – עושה בקרה אונליין ומגיב אונליין ובאופן כללי מקבל החלטות מבוססות יותר."
גיל מספר כי השימוש במערכת השקיה מדייקת מאפשר לו גם לחדד ולדייק את פרוטוקול ההשקיה: "יש לי 2 זנים. פעם הייתי משקה את שניהם באופן זהה. עכשיו עברתי להשקות זן אחד פעם ביומיים וזן אחר פעם בשלושה ימים, כי אני רואה שזה מה שהעצים צריכים. אם לא היה לי בקרה הייתי ממשיך לעבוד כמו שעבדתי שנים – משקה אותו דבר, ומבזבז."
השקיה מדייקת – לא רק באבוקדו
השקייה מדייקת יכולה לתת תועלת בכל גידול שהוא, אך באופן טבעי הערך שלה עולה ככל שיש יכולת שליטה גבוהה יותר בקווי המים וככל שערך היבול עולה.
השלב הבא של ההשקיה המדייקת היא השקיה אוטונומית. המערכת של וירידיקס מתממשקת עם בקרי ההשקיה ויכולה להפעיל או לכבות את מערכת ההשקיה על פי מדדים שהוגדרו על יד החקלאי מראש. החקלאי מקבל התראה על כל שינוי כזה ויכול להחליט ולשנות את הפעולה של המערכת.
השקיה חכמה כחול לבן
פתרון ההשקיה המדייקת של וירידיקס כולל מערכת ניטור ובקרה המבוססת על חיישני פוטנציאל מים ולחות ועל ממשק משתמש ידידותי וקל לתפעול במחשב או בטלפון הנייד. החיישנים, שנטמנים באדמה בשני עומקים שונים אינם מושפעים מסוגי קרקע שונים או ממליחות הקרקע ואינם דורשים כיול או טיפול. החיישנים מרגישים את פוטנציאל המים כפי שהשורש מרגיש, ומעבירים אינפורמציה לגבי זמינות המים באדמה למערכת המשווה את הנתונים להגדרות המגדל, או לנתוני הסטנדרט הנהוגים בענף. בהתאם לתוצאות ההשוואה המערכת ממליצה על פרוטוקול השקיה ומתריעה על התפתחות מצבי עקה של מחסור או עודף במים. המידע וההתראות מועברים למחשב ולאפליקציה בטלפון הנייד, באמצעות ממשק אינטרנטי נוח לתפעול וקל להבנה.
יתרונות המערכת:
- התקנה מהירה וקלה תוך דקות עם ליויי של בעל מקצוע
- אפס תחזוקה וללא צורך בכיול מתמיד
- רמת דיוק גבוהה מאוד – ביחס לפתרונות ידניים או טנסיומטר
- פתרון קל לתפעול ונוח לשימוש – באמצעות אפליקציה ידידותית ואינטואיטיבית
- ליווי צמוד של אגרונום מטעם החברה – אתו תוכלו להתייעץ בכל שאלה מקצועית
- בקרה ושליטה מרחוק
מערכת ההשקיה המדייקת של וירידיקס מסובסדת על ידי תוכנית הסיוע של משרד החקלאות. ניתן להגיש בקשה לסיוע עד לסוף אפריל 2021. לוירידיקס ניסיון רב במילוי בקשות ותשמח לסייע לכם בהגשת הבקשה.
כותב המאמר: בן דקל, אגרונום ראשי, וירידיקס
