יבול שיא
הרפת והחלב
ועידת התנועה הקיבוצית צילום דנה בר און

מאז שנות ה-80 המוקדמות התנועה הקיבוצית לא הקימה ולו קיבוץ אחד

2 דק' קריאה

שיתוף:

השתתפתי בוועידת התק"צ כציר מטעם אורטל. תחושתי הייתה שהוועידה נקבעה כסרח עודף לכנס הנהגות הקיבוצים השמיני, אליו היא הוצמדה.

כנס ההנהגות הוא אירוע יוקרתי ונוצץ ולמעשה הוא הוועידה האמיתית של התנועה. אבל הוא דומה יותר ל"וועידת ידיעות אחרונות": יוקרתי, מעניין, נואמים בו אח"מים, אבל אין לו שום סמכות לקבל החלטות.

הוועידה, לעומת זאת, היא המוסד הדמוקרטי העליון של התנועה. התקנון מחייב כינוס ועידה בכל ארבע שנים, והתרשמתי שהיא נועדה במידה רבה לסמן V. 

השתתפתי בוועידה מתוך רצון להשפיע, בתקווה שתהיה זו ועידה שתצא ממנה בשורה לקיבוצים ולחברה הישראלית. הבשורה שקיוויתי לה, היא החלטה שהתנועה חוזרת להקים קיבוצים חדשים. 

מאז שנות ה-80 המוקדמות התנועה הקיבוצית לא הקימה ולו קיבוץ אחד. מה טעם קיומה של תנועת התיישבות, אם אינה מיישבת? זהו ביטוי לניוון.

כעת, כשממשלת ישראל מובילה מהלך של חידוש ההתיישבות החדשה בנגב ובגולן, מן הראוי שהתנועה הקיבוצית תיטול חלק מוביל במשימה הלאומית. 

מטרתי בוועידה הייתה להביא לקבלת החלטה כזאת. קיוויתי שתהיה זו ועידת מפנה, שבה תחזור התנועה, לאחר שלושה עשורים וחצי, לייעודה.

בחוג שבו השתתפתי הצעתי הצעה בדבר הקמת קיבוצים חדשים והחוג אימץ את הצעתי. ללא כל תיאום מראש, לפחות עוד שלושה חוגים קיבלו הצעה דומה. 

כשהוצג במליאה הנוסח הסופי של ההחלטה, אכן הוזכרה בה הקמת קיבוצים חדשים, אך בניסוח שהתנועה "תבחן הקמת קיבוצים חדשים". נו, תבחן. אין התחייבות. אפילו לא "תשאף". תבחן. החלטה פָּרְוֶה.  

הצבעתי בעד. מה יכולתי לעשות? להצביע נגד? הרי בסך הכל הסכמתי עם כל מה שכתוב בסעיף ואפילו הצלחתי להכניס לתוכו את נושא ההתיישבות הצעירה. 

האמת היא שהצבעתי בעד כל הסעיפים וכך נהגו כולם, כי כל ההחלטות היו פָּרְוֶה. שום אמירה משמעותית, שעלולה לעורר מחלוקת. אמירות כלליות, שאין סיבה להתנגד להן, אך אין בהן בשורה.  

אציג דוגמה שהפריעה לי. בהצעה המקורית שעלתה לוועידה הופיעו המילים "מדינת ישראל כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית". בנוסח הסופי, נעלמה המילה "ציונית" מהגדרת המדינה ועברה ל"התנועה הקיבוצית, כתנועה ציונית". למה הוסרה המילה ציונית מהגדרת המדינה? 

תהיתי על כך במליאה ונעניתי שהמילה מיותרת והוחלט להסתפק בהגדרה המופיעה במגילת העצמאות. אלא שבמגילת העצמאות נכתב "מדינה יהודית" והמילה דמוקרטיה כלל אינה מופיעה בה. 

כפי שנכון להוסיף "דמוקרטית", למה לא נכון להוסיף "ציונית"? למישהו הפריעה, משום מה, המילה "ציונית" (!) והיא הוזזה להגדרת התנועה כציונית.

העיקר לא להרגיז אף אחד. שניתן יהיה להציג אחדות. ואכן, אחרי ההצבעה הנפרדת על כל סעיף הייתה הצבעה כללית על ההצעה כולה והיא התקבלה פה אחד.

התאפקתי לא להיות הילד הרע ולהתנגד או להימנע. אבל האמת היא שהנוסח היה כזה שאפילו אין טעם להתנגד לו.  

אני רואה בוועידה החמצה. לא יצאה ממנה בשורה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שילוט הכוונה מצמצם את מרחבי הזרוּת של המבקרים בחברה העוברת תהליכי שינוי ופיתוח. בהיעדר מוּדעות לבעיות ההתמצאות במרחב הקיבוץ, נגרמת טעייה, ומתגבר שילוט פרטיזני הגורם למטרד חזותי במרחב הציבורי. מה גילינו בבחינת המצב בקיבוצי
7 דק' קריאה
טראמפ יעלה מיסים על סחורה מיובאת לארה"ב, אבל הצעד הזה לבד לא יספיק בשביל להגן על החקלאות האמריקאית. המלחמה של השנה וחצי האחרונות והאקלים הפוליטי האנטישמי בעולם הם נורת אזהרה לישראל – אסור להיתפס
3 דק' קריאה
מתברר ש-7 באוקטובר ו-Nine Eleven היו יוזמות ממשלתית וגם הגז שאותו מרססים עלינו מטוסי סילון הוא הוראה מלמעלה. אשרי המאמין  בטור הקודם סיפרתי על פגישתי עם חבר שלי איציק בבית קפה שכונתי בחיפה.  איציק
4 דק' קריאה
400 מנכ"לים ומנהלים בכירים השתתפו בכנס איגוד התעשייה הקיבוצית שהציגה צמיחה מרשימה גם בתקופה מורכבת  תמונה ראשית: (משמאל לימין) גלעד יעבץ, אורי אפשטיין ויונתן שמריז עם מנחת הפאנל דפנה ליאל. למרות האובדן האישי הקשה, בחרו בעשייה.
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן