לפני כשלוש שנים התחילו מיקי נירון וגל שוורץ בשידורי רדיו לתושבי רמת הגולן, כאשר המטרה הייתה להקים תחנת רדיו חינוכית-קהילתית שתעסוק אך ורק בנושאי רמת הגולן. השידורים הראשונים בוצעו ללא אולפן, עם ארבעה תוכניות בלבד ועם הזמן הפך הפך רדיו "ארץ הגולן" לערוץ תקשורת ייחודי, בו מפיקים ובעיקר משדרים מעל 50 אנשים בהתנדבות לכ-10 אלפים
רדיו ארץ הגולן
מה שהתחיל כיוזמה של שני "משוגעים לדבר" הפך לכלי תקשורת מוביל באזור רמת הגולן. רדיו "ארץ הגולן", נולד במטרה לספר את הסיפור היומיומי של החיים בגולן באמת ומקרוב – תרבות, חדשנות, חינוך, הייטק, תיירות, חקלאות, יהדות ישראלית, מוזיקה מעולה והכל – מהאולפן הכי גבוה בארץ!
מיקי נירון (38), נשוי + 3 ילדים, חבר קיבוץ אורטל, האיש שמלווה את רדיו "ארץ הגולן" מיומו הראשון מספר על הולדתו של הרדיו: "הכל התחיל לפני בערך 12 שנים, כשלמדתי תקשורת במכללת ספיר והתמחיתי במסלול הרדיו.
שם נדבקתי בחיידק הזה, התמכרתי מאוד מהר לרדיו וכאשר עזבתי את המכללה ואזור שער הנגב, אמרתי למי שהייתה אז חברה שלי, שאם יום אחד היא תסכים לחזור איתי לגולן, אז החלום שלי הוא להקים תחנת רדיו חינוכית-קהילתית.
"בזמנו עברנו לאזור המרכז, היכן שמרוכזים מרבית כלי התקשורת, קיוויתי ששם אצליח למצוא את מקומי. התחלתי לעבוד בכלל במשרד יחסי ציבור ובתוך פחות משנה הבנו שזה לא המקום שלנו ובאמת החלטנו לחזור לגולן.
"חזרנו לאורטל אבל באותו שלב החלטתי לשים את הקריירה בתחום התקשורת בצד, הנחתי מראש שאאלץ לעבוד במקומות אחרים, כמו שחושבים רוב האנשים שעוברים לגולן או לצפון בכלל. ובאמת כשעברנו חזרה לגולן התפשרתי על דברים שפחות קשורים לתקשורת – עבדתי בתחום התיירות ובעוד מקומות.
"התחלתי לעשות כל מיני בדיקות ונסיונות בתחום הרדיו אבל לא הייתי מספיק בשל לכך כדי להרים פרויקט כזה. בדקתי בזמנו מול מכללת אוהלו ומול המועצה ועם בית ספר 'נופי גולן'. אנשים נורא התלהבו אבל זה נפל בדרך כלל כשהם הבינו מה המשמעות הכספית של פרויקט כמו רדיו חינוכי-קהילתי."
חיפשו כתב ב'שישי גולן'
"אחר שנתיים שהיינו בגולן פרסמו מודעת דרושים, חיפשו כתב ב'שישי גולן' וזו הייתה הפעם הראשונה שנכנסתי למשהו שבאמת קשור לתחום ומאז התחלתי להתגלגל, כתבתי בכל מיני מקומות ובמקביל למדתי גם את הנושא של דיגיטל."
"כמו כן, התחלתי לעבוד במועצה האזורית גולן כמנהל הדיגיטל של המועצה ואז באמת כל העניין הזה של הרדיו נשאר מאחור. לא שזנחתי לגמרי את החלום, אבל הנחתי אותו כרגע בצד, מחכה למשהו שיעיר אותו מחדש.
"ובאמת, לפני שלוש שנים, זה היה בתקופה של הבחירות המקומיות כאן בגולן, ואחד הנושאים שהכי העסיקו את המועמדים לראשות המועצה, היה הנושא של היעדר שיתוף הציבור וקשר פחות טוב של המועצה מול התושבים."
"במקביל, גם במרכז הקהילתי שעובד תחת המועצה חיפשו איזושהי פלטפורמה שתייעל את הקשר מול התושבים כי היו כל הזמן תלונות כאלה שלא קורה שום דבר מבחינת תרבות למשל, אבל בפועל קורה המון בתחום התרבות בגולן, רק שהתושבים לא ידעו מזה מספיק! המידע הזה לא היה מספיק זמין לתושבים."
"ואז פנה אלי גל שוורץ, שהוא גם חבר שגר בקיבוץ שלי והייתה לו זיקה לתחום – הוא למד בזמנו תקשורת במכללת כנרת וגם עבד במרכז הקהילתי."
"גל אמר לי: 'תקשיב, עכשיו זה הזמן שלנו להוציא את הדבר הזה לדרך, למרות שאין לנו שקל בתקציב מאף אחד. אין לנו אפילו מיקרופון ואין לנו כל ציוד, בוא נתחיל להקליט מאיזשהו אולפן פרטי של חבר בעין זיוון ומשם נראה איך זה מתגלגל'.
"זה היה בערך בסוף 2019 ומראש הגדרנו שהשידורים יהיו באונליין בלבד. זו תקופה שבה אין צורך בתדר. בישראל לקבל תדר זה תהליך מאוד מורכב, צריך אישורים ממשרד הביטחון, משרד התקשורת וממשרד החינוך."
"מלבד זאת, מדובר בהשקעה ענקית, משהו כמו רבע מיליון שקל בשביל אנטנה.שכולם גם ככה עוברים עכשיו לדיגיטל – מקשיבים לפודקסטים ורדיו On Demand מה שנקרא, והכל עובר לדיגיטל: ספוטיפיי, פייסבוק ועוד – אז אמרנו שנצא לדרך במתכונת הזו."
אז מה היה בהתחלה? מה שידרתם?
"התחלנו עם 4-5 תוכניות ראשונות. לי הייתה תוכנית תרבות כזו, שמשודרת עד היום על מה שקורה באזור. לגל יחד עם גיא אמיר הייתה תוכנית אירוח אמנים שנקראת 'במה פתוחה'."
"הייתה לנו עוד תוכנית משותפת עם 'קול הכנרת' בשם 'שיחות בשישי' ותוכנית נוספת ששידר שימי בן זקן, שפשוט שידר מוסיקה. זה מה שהיה בהתחלה."
"די מהר, מוקדם מהצפוי קיבלנו כל מיני תגובות ורצון לשיתופי פעולה מהתושבים והאנשים בגולן, גם מאנשים וגם מכל מיני גורמים בגולן ובסביבה הקרובה לגולן. גילינו שדווקא יש לא מעט אנשים באזור שעסקו בתחום בעבר ויכולים לתרום את חלקם לתחנה."
"להם אמרנו: 'אנחנו שמחים מאוד אבל כרגע אין לנו אפילו אולפן להקליט תוכניות אז נצטרך לחכות קצת עם זה'. לאנשים שאין להם שום רקע וניסיון בכלל בתחום התקשורת או הרדיו החלטנו לפתוח קורס שדרים ראשון, עדיין לא אולפן. העברתי קורס בלי שהיה לנו אולפן כי קנינו קצת ציוד ראשוני כזה."
"כאשר נגמר הקורס הראשון גדלנו בעצם לעשר תוכניות רדיו, לאט לאט לוח השידורים החל לגדול ואז השגנו קול קורא ראשון ממפעל הפיס, שאיתו הקמנו את האולפן הראשון שלנו במרום גולן! היום אנחנו לקראת סיום שלוש שנות שידורים – כבר יש מאחורינו ארבעה קורסים.""
רדיו 'ארץ הגולן' משדר היום בסך הכל 30 ומשהו תוכניות מידי שבוע, המשודרות ומונגשות על ידי מעל 50 תושבי הגולן, שעושים את הכל בהתנדבות, כלומר מפיקים ומשדרים את כל התכנים בהתנדבות."
"בקרוב יהיו לנו שלושה אולפנים – יש לנו אולפן במתחם האבזלת (מתחם עבודה) בבני יהודה; אולפן בקיבוץ מרום גולן ובימים אלה אנחנו עובדים על אולפן נוסף במתחם צנובר, שהוא מתחם התרבות של הגולן."
ויש לכם מערכת חדשות?
"יש לנו את אבנר לוטן, כתב ותיק שהצטרף אלינו לפני חודש וחצי יחד עם סטודנט ממכללת אוהלו, הם משדרים תוכנית אקטואליה שמשודרת בימי רביעי בעשר בבוקר."
"מההתחלה הגדרנו שאנחנו רוצים לדבר על דברים שקורים כאן באזור, כי כאשר מתייחסים לגולן בתקשורת הארצית זה בדרך כלל בהקשר של שלג, דובדבנים, מפלים והגדרות, אבל למעשה קורים פה דברים שהם הרבה הרבה מעבר לכך, בייחוד עכשיו עם כל הסיפור של החלטת ממשלת ישראל על התוכנית להכפלת האוכלוסייה ברמת הגולן."
"אז התוכניות שלנו עוסקות בנושאים רבים ומגוונים – חקלאות, תיירות, תרבות, יהדות ישראלית, חינוך, יש אפילו על קהילת ההייטק, קליטת משפחות בגולן, תוכנית מיוחדת לוותיקים, לתעסוקה."
הופתעתם ממידת ההיענות של התושבים לתכנים ש"ארץ הגולן" שידרה?
"ידענו שזה יצליח אבל לא שיערנו שזה יהיה בקצב כל כך מהיר. הופתענו באמת מהמהירות שבה התגלגלו הדברים. היום אנחנו מתקרבים לכמעט עשרת אלפים הורדות באפליקציה, שזו הפלטפורמה העיקרית בה מאזינים לרדיו 'ארץ הגולן'."
"יש לנו כמובן גם אתר, ספוטיפיי ופייסבוק אבל רוב האנשים מאזינים באפליקציה. 10,000 הורדות זה מספר די מרשים יחסית לתחנה קהילתית כזאת קטנה בגולן."
"אנחנו גם יודעים שיש תוכניות ספציפיות בהן יש לנו לא מעט מאזינים מחוץ לגולן, כמו תוכנית על החקלאות, תיירות, דברים שמעניינים גם אנשים שלא גרים בגולן בהכרח."
יש המון מושבים בגולן, יש תוכנית שמתייחסת אליהם?
"אין לנו תוכנית שעוסקת ספציפית במושבים אבל יש תוכנית חקלאית פרופר שהיא לדעתי בין התוכניות הוותיקות שלנו ובין התוכניות הכי פופולאריות."
"מידי שבוע התוכנית עוסקת בנושא אחר, או באקלים, או בחדשנות בחקלאות ועוד נושאים ובמהלך התוכנית אנחנו מעלים הרבה מושבניקים חקלאים."
"ביום ראשון שידרנו בשידור חי את ישיבת הממשלה ממבוא חמה, שהגיעה לקבל את ההחלטה הסופית על הכפלת האוכלוסיה. היה אירוע מרגש במהלכו ראיינו שרים, כמו גדעון סער, בני גנץ ואחרים."
ממה שראיתי בחדשות הבנתי שיש גם המון ויכוחים אצלכם, לא על כל דבר תושבי הגולן מסכימים פה אחד, למשל בנושא טורבינות הרוח, שחלק בעד בהיבט הכלכלי ואחרים מתנגדים בשל ההיבט הסביבתי והבריאותי. הופתעתי גם לקרוא על תושבים שמתנגדים להכפלת האוכלוסיה. אתם נוגעים בדברים האלה?
"תראה, הסלוגן של תחנת 'ארץ הגולן' הוא: 'מדברים בתדר אחר'. עכשיו זה לא סתם סלוגן אלא זה גם מעין גישה כזאת שהחלטנו עליה, החלטנו לא להישמע כמו תוכניות אקטואליה, למשל נניח תוכנית כמו של נתן זהבי שבה כולם רבים עם כולם."
"גם אם עולות אצלנו לשידור מחלוקות בנושאים שונים אז זה תמיד קורה ברוח רגועה ובצורה נעימה."
"אנחנו לא מנותקים ממה שקורה מסביב ואנחנו משתדלים תמיד לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם המועצה האזורית גולן."
"לא שאנחנו חלילה מצנזרים תוכן כלשהו, אבל כשמדובר בנושאים שהם בבחינת 'פיקנטריה' או במחלוקות אנחנו בוחרים איך להעלות אותם לשידור ואיך להציג את הדברים, כדי שהשידור לא יוביל למקומות לא נכונים כשהמטרה היא באמת להציג תמונה מאוזנת של הדברים."
"לגבי נושא ההכפלה, גם בתוך הגולן יש המון מתנגדים כי תושבים רבים אומרים: 'לפני שאתם מקימים ישובים חדשים – קודם כל תדאגו לתשתיות הרעועות ביישובים הקיימים'."
"המצב של הכבישים בגולן מזעזע, מצב האינטרנט גרוע כמו ביישובי פריפריה רבים, רבים סובלים מהפסקות חשמל שמתחילות ברגע שיש טפטוף קל, אז תושבים רבים אומרים קודם תתקנו את מה שקיים לפני שמשקיעים במשהו חדש."
"אנחנו מביאים את כל הצדדים האלה, אלה שבעד ואלה שנגד. בגולן מתרחשים כרגע המון דברים במקביל ואנחנו משתדלים לסקר את כולם."
יש לכם מתחרים, תחנות רדיו שמתחרות בכם?
"אני לא קורא לזה מתחרים, יש את רדיו גליל עליון שגם היא תחנה קהילתית ויש את הרדיו של מכללת כנרת, שאנחנו עומדים לשתף איתם בקרוב את שיתוף הפעולה – חלק מהתוכניות שלנו ישודרו גם אצלם וההיפך, אנחנו הולכים להחליף ביננו תכנים."
"אנחנו עוסקים בדברים שקורים כאן בגולן ואלו הן תחנות אחרות שכל אחת עוסק בתחומו ובאזור שלו, אם זה גליל עליון או המכללה ועמק הירדן."
"אגב, יש לנו שיתופי פעולה גם עם אגף הצעירים בגליל תחתון, פרויקט שנקרא פריפריה משדרת ולא מזמן היו לנו שידורים מחצור הגלילית."
אני יודע שכולם מתנדבים אצלכם, אבל בכל זאת איך מקיימיםאת תחנת הרדיו ארץ הגולן, בכל זאת יש לכם עלויות
"זו שאלה מצוינת ואני מאוד מקווה שאולי דרך הכתבה הזאת נצליח סוף כל סוף למצוא גורמים שיסייעו לנו בעניין הכספי."
"מאז שיצאנו לדרך ועד היום אין גורם מסוים וקבוע שמתקצב את הפרויקט הזה ומסייע מבחינת משאבים ותקציבים. בזמנו אחרי חצי שנה שיצאנו לדרך השגנו קול קורא של מפעל הפיס."
"כאמור, אנחנו מחפשים פיתרון אבל לא היינו רוצים להפוך לתחנה מסחרית, כמו תחנות הרדיו האזוריות שמחזיקות מערכת סוכני פרסום ומוכרות מודעות ומזה מתפרנסים."
"לא רוצים להתמסחר כי זה קצת פוגע במהות התחנה ובמתכונת המקורית שבנינו לפרויקט הזה, אבל יש לנו עלויות של תחזוקה ובלאי ואנחנו מתקשים ומקווים לקבל עזרה מהגופים באזור."
לאחרונה, לאחר שלוש שנות פעילות, זכה רדיו "ארץ הגולן" בפרס והוכרז כאחד מחמשת היזמויות המובילות השנה של החברה למתנ"סים בישראל.
"לפני כחודשיים," מספר מיקי, ביקשו מאתנו למלא פרטים על הפרויקט ואז באמת לפני כשבועיים קיבלנו את הפרס, שהוא דרך אגב פרס ללא תגמול – רק בשביל הפירגון, אבל זה היה נחמד ומקסים עבורנו בכל מיקרה ואנחנו מאוד מודים לחברה למתנ"סים שבחרה בנו כיוזמה מובילה."
קריירה חדשה בגיל השלישי
דבורה מוי (70), תושבת אבני איתן, סבתא נמרצת לחמישה ילדים ותשעה נכדים, ובשנתיים האחרונה מגישת התכנית "צובעות את הגולן בכחול" לגיל השלישי: "למדתי יחד עם החברה שלי, מרים דהן, שהיא שכנתי במושב, וככה חשבנו איך אנחנו יכולות לקדם את הנושא של הזקנה באזור שלנו.
החלטנו שקודם כל נתחיל לכתוב בעיתון האזורי 'שישי בגולן'. עבדתי כמנהלת ספריה ויום אחד פגשתי את מיקי, עבדנו יחד במתנ"ס הקהילתי. מיקי שאל אותי: 'למה את לא משדרת ברדיו?'. אני אף פעם לא חשבתי להיות שדרנית רדיו, זה לא היה ברזומה שלי אבל זה מאוד הדליק אותי."
מה עשית בחיים שלך?
"שנים רבות הייתה לנו רפת ויצאנו בהסדר לוקר מהענף, אבל עד אז אישי ואני עבדנו ברפת ובו זמנית לימדתי ספרות באולפנית טבריה, הייתי מחנכת של שכבת יב', 35 שנה."
"בבוקר הייתה המלטה, בארבע בבוקר הייתי קמה עד שבע בערב. לוקחת מהר מקלחת, עולה לאוטובוס ונוסעת ללמד בטבריה. כשפרשתי ביקשו ממני שאקים את הספריה האזורית פה בחיספין, בגולן, אז שמונה שנים ניהלתי את הספריה."
איך עושים תוכנית על הגיל השלישי?
"אנחנו מדברים בעיקר על הקהילה, מה התפקיד של הקהילה כלפי הגיל השלישי, על הקשיים, איך אנחנו יכולים לקדם את המעמד של הגיל השלישי – יש אלף ואחד נושאים."
"התוכנית האחרונה הייתה למשל על החורף – איך אנחנו שומרים על עצמנו בחורף ודיברנו על שיקום בגיל השלישי – על כל מיני נקודות שאנשים לא יודעים, שיש להם זכויות והם לא מנצלים אותן."
אנחנו מראיינות אנשים בעלי שיעור קומה, למשל ראיינו אחות בכירה, אחת האחריות בארץ לתחום השיקום, התוכניות שלנו לא חפיפיות אלא רציניות ביותר, ומשודרות אחרי עבודה מעמיקה. יש לתוכנית אחוז האזנה מאוד יפה.
"קראנו לתוכנית 'צובעות את הגולן בכחול', כי גילינו שיש מקומות בעולם שבהם אנשים חיים עד גיל מאה ו… – בריאים ושלמים ולא צריכים שיקום ושום דבר."
"לאזורים הללו קוראים אזור כחול, שהוא המונח הבינלאומי לאזורים שתושביהם מאריכים בו ימים ומצליחים להגיע לגיל מאה ויותר בבריאות טובה."
"הוותיקים חיים בקהילה, חיים במשפחה, חיים עם אורח חיים בריא, אוכל בריא, טבע, אוויר טוב, כמו שיש לנו ברמת הגולן, ואנחנו חושבות שלרמת הגולן יש את כל הנתונים להיות אזור כחול, כמו בשאר המקומות הללו בעולם."
"לכן אנחנו קוראות לתוכנית 'צובעות את הגולן בכחול' וכל תוכנית אנחנו מזכירות למאזינים למה אנחנו צובעות בכחול."
