ההחלטה בנושא שיוך הדירות – הדס דניאלי ילין, המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית
בשבוע שעבר פורסם מעל דפי העיתון מאמרו של עו"ד חגי מירום (27.1.2022: "נפילת הבואינג ונפילת חלופת האגודה").
המאמר מנסה לטעון כי חלופת האגודה, בה בחרו עשרות רבות של קיבוצים, אינה בת יישום וקורא לקיבוצים שבחרו בה "לחזור בהם מהחלטתם".
בעיני, הדיון החשוב הזה כבר הוכרע ברוב הקיבוצים; ויש קיבוצים שכבר השלימו את השיוך בדרך של חלופת האגודה, כך שהאמירה כי החלופה אינה ישימה כבר הוכחה כשגויה.
בשורה התחתונה, אין אמת אחת, אין דרך אחת וודאי שאין "עמדת התנועה" – זוהי יהירות לחשוב שאפשר להחליט על דרך אחת נכונה ל-280 קיבוצים.
אתחיל בגילוי נאות: קיבוצי, יגור, דן וקיבל החלטה על שיוך דירות בחודשים האחרונים. הבעתי את דעתי נגד השיוך ביגור מסיבות רבות ומגוונות, ואני עומדת מאחוריה אף כי דעה זו לא התקבלה בסופו של דבר.
עם זאת אני גאה בתהליך הדמוקרטי שהתנהל בקיבוץ ובשיח הציבורי הרחב ומקבלת כמובן באהבה את הכרעת הרוב.
באופן אישי ומתוך ניסיוני רב השנים בעיסוק בנושא – בקיבוצים שניהלתי וליוויתי כיועצת ובעבודתי בתנועה בשנים האחרונות, גיבשתי דעה לגבי השפעות השיוך על הקיבוצים.
אני מאמינה כי חברי וחברות הקיבוצים מבינים היום שזוהי החלטה רבת משמעות העתידה להשפיע על אורחות חיינו לשנים הבאות, זו אולי ההחלטה האסטרטגית ביותר שקיבוץ מקבל בשנים האחרונות, לצד השינוי באורחות החיים.
היתרונות ותחושת הבטחון ששיוך הדירות מעניק לחברים
ראיתי וחוויתי בקיבוצים שונים את השלכות התהליך ארוך השנים הזה, שאורך לעיתים 20 שנים ויותר, את הפצעים והמהמורות שבדרך וגם את היתרונות ותחושת הבטחון ששיוך הדירות מעניק לחברים.
ראיתי את ההשפעה של השיוך על הקליטה, ראיתי את משבר הדיור במדינה נכנס בדלת הראשית לחצר הקיבוץ ומשפיע על היכולת שלנו להתפתח ולצמוח, ראיתי את מחירי הבתים מאמירים לגבהים שימנעו מרבים מאלה הבאים בשערינו להצטרף אלינו.
אינני מאמינה ששיוך הדירות הוא הפתרון היחיד ולכן לאורך כל הדרך וגם כיום אני עוסקת עם הצוות בתנועה בחשיבה על פתרונות חלופיים, חלקם נפוצים בעולם כגון דיור קואופרטיבי ושכ"ד לכל החיים, ואנו מנסים להביא אותם לכדי יישום גם אצלנו, בתנועה ובמדינה כולה.
דעתי האישית כמשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית אינה משפיעה על תפקידנו כתנועה המחייב אותנו לפעול בכל הזירות ובכל האמצעים כדי להבטיח לחברות וחברי הקיבוצים לבחור את דרכם על פי שיקול דעתם. אנו, במטה התנועה מחויבים לסייע כמיטב יכולתנו לכל קיבוץ, על פי הדרך שבה בחר.
עברו מן העולם הימים בהם "דבר התנועה" הטה את הכף וחייב את הקיבוצים ועל כן איננו נוהגים עוד בדרך זו, וטוב שכך. המסר החשוב ביותר בעיני בדיון זה הוא שקיבוץ הוא לא עסקת נדל"ן.
הקיבוץ מודל 2022 עומד על ארבע רגליים: הערבות ההדדית, הקהילה החסונה, המערכות הכלכליות המשותפות המאוגדות כקואופרטיבים, והעשייה בחברה הישראלית.
הקיבוץ נשאר קיבוץ
לכל קיבוץ רגליים חזקות יותר ורגליים חלשות יותר אך בכולם מתקיימות ארבע הרגליים הללו. כשמבינים לעומק את ארבע הרגליים, מבינים שקיבוץ, גם היום, הוא דרך חיים ייחודית בנוף הישראלי וגם העולמי.
30 שנה אחרי המשבר, 20 שנה אחרי גל השינויים הגדול בקיבוצים – הקיבוץ נשאר קיבוץ, גם אם השתנה והתאים את עצמו למציאות העכשווית.
למרות שינוי אורחות החיים ותחזיות אפוקליפטיות, לא הפכנו לישובים קהילתיים – נשארנו קיבוצים. ולכן הצטרפות לקיבוץ היום איננה רק בחירה באופציה לקנות או לבנות בית יפה צמוד קרקע.
הצטרפות כזאת משמעותה המלאה היא לקבל על עצמך את כל החבילה, וזה לא פשוט ולא מתאים לכולם.
לצערנו, המדינה, באמצעות הפקידים השונים, מראה לנו מעת לעת, שמבחינתה זמנו של הקיבוץ עבר. אנו עומדים על כך שלא הם יחליטו ויקבעו את גורלנו עתידנו וזהותנו. נראה שגם בהיבט זה עו"ד חגי מירום, שכבר מזמן אינו חבר קיבוץ, הרים דגל לבן. לכן אנחנו כאן.
הסוגייה המרכזית שכל קיבוץ נכון שישאל את עצמו בתהליך השיוך, היא מהי תמונת העתיד שאנחנו רוצים לראות בקיבוץ שלנו.
"חלופת האגודה" באה לעולם כי מי שעסקו בתהליך השיוך שיוך דירות בקיבוצים הבינו שיהיה קשה יותר להבטיח את תמונת העתיד הקיבוצית הרצויה בחלופה הקניינית.
בניגוד לנאמר במאמרו של עו"ד מירום, הקיבוצים עצמם הם שחששו מחלופת השיוך הקנייני וחיפשו מוצא אחר, ולא רק התנועה.
עד היום כ-70 קיבוצים בחרו בה ברוב גדול מאוד בגלל שהיא מתאימה להם ולא בגלל "עמדת התנועה".
חלופת האגודה
עמדתי בראש אחד הקיבוצים האלה, חיכינו יחד לחלופת האגודה, בחנו אותה לעומק והחלטנו "ללכת עליה" ברוב עצום, ולשמחתי גם הצלחנו להגיע לקו הסיום וליישם בו את חלופת האגודה.
זוהי חלופה טובה עבור הקיבוצים שבוחרים בה, שעונה על חלק ניכר מהבעיות שעלו בחלופה הקניינית. זו גם הסיבה לכך שהיא מאוימת כבר ארבע שנים על ידי רמ"י אשר מנסה לעקר את החלופה מתוכן.
עו"ד מירום מציין במאמרו כי לאחרונה פורסמה המלצת הועדה שהוקמה על ידי רמ"י ש"חבריה אינם שונאי הקיבוצים". זו אמירה אומללה. הצוות שהגיש את דוח שימרון כנגד חלופת האגודה למעשה הפיק דוח המבקש לחסל את אורח החיים הקיבוצי מהמסד עד הטפחות.
איני יודעת אם הם שונאי קיבוצים, אני יודעת בוודאות שהם היו שמחים שצורת החיים שלנו תפסיק מלהתקיים.
לצד האיום על חלופת האגודה עצמה, הועדה שהוקמה בחרה להביע דעתה על אורחות חיינו ולהחליט עבורנו שאנחנו ישובים קהילתיים.
לא עזרו הסברים, דוגמאות וסיפורים אישיים: מבחינת פקידים ברמ"י, ובראשם עדיאל שימרון שכבר אינו בתפקידו, סיימנו את תפקידנו ההיסטורי, אנחנו צריכים להתפרק, ובהזדמנות זו להחזיר את כל ה"נכסים" שבנינו בעמל רב ובמשך 112 שנות קיבוץ.
כך שהמאבק שהתנועה מנהלת במסקנות הוועדה הוא מאבק גדול בהרבה מהמאבק על החלטה כזו או אחרת של רמ"י. הוא מאבק על עצם זכותנו להמשיך ולהתקיים כקיבוץ במדינת ישראל.
זהו מאבק צודק הן על האפשרות שלנו לשמור ולשמר את דרך חיינו הייחודית והן על האמון שלנו במדינה – אי אפשר לשנות החלטות מהותיות כל כך, כל שנה-שנתיים, גם לאחר שאושרו בבג"צ רק כי דעתם של כמה פקידים אינה נוחה.
החלטה גורלית למשפחות
אלה החלטות גורליות למשפחות רבות, לזוגות צעירים, לקיבוצים רבים ואני מתפלאת על מי שאמור להיות לצד הקיבוצים ובוחר לדבוק בעמדות מסוכנות אלו של פקידי רמ"י במקום בעמדת הקיבוצים.
בעיני כל הקיבוצים וכל העוסקים בדבר צריכים להאבק בדו"ח זה כיוון שהשלכותיו רחבות יותר מחלופת שיוך כזו או אחרת.
מילים אחרונות לכל הקיבוצים שנמצאים בתהליך וטרם השלימו אותו: אנו נמצאים בשעת רצון – מנכ"ל רמ"י, יעקב (ינקי) קוינט, קיבל החלטה לקדם את יישום חלופות השיוך – הקנייני וחלופת האגודה, ואכן אנו רואים את הקצב המהיר יחסית בו מתקדמים הקיבוצים בשנה האחרונה.
אנו מנהלים מאבק על הארכת הסדר הביניים ועושים כמיטב יכולתנו להאריכו בתנאים שיאפשרו לקיבוצים נוספים להיכנס אליו. התהליך הארוך גובה מחירים כבדים מהחברים ומהקיבוצים. ההמלצה שלנו: זה הזמן לקבל החלטות ולהתקדם, כל קיבוץ בדרך בה הוא בוחר ונכונה עבורו.
אנחנו בתנועה הקיבוצית תמיד נהיה שם בשבילכם ולעזרתכם, בכל אשר תבחרו.
ההחלטה בנושא שיוך הדירות | תמונה: קיבוץ כיסופים
