בית המשפט: מודל שינוי לתקופת ניסיון טעון אישור ברוב מיוחס. וגם פרק חובה במשפטים: האם ניתן לקבל צו מניעה זמני כשלא נגרם נזק לתובע
קיבוץ שיתופי עם החלטות של מתחדש
בשדות ים, שלפי תקנונו הוא קיבוץ שיתופי, ישנם, זה עשור, שינויים באורח החיים האופייניים לקיבוץ מתחדש. כך, למשל, חברים מקבלים תקציבים דיפרנציאליים הנגזרים מאמות מידה של ותק, תרומה כלכלית, רווחיות הענף בו עובד החבר או מסכום השכר שלו. חברים יכולים לנהל תיקי השקעות, להחזיק דירות להשכרה ועוד. ההחלטות הללו, שלא תואמות את תקנון הקיבוץ, התקבלו ברוב רגיל, הגם שעל פניו שינויים באורחות חיים טעונים שינוי תקנון שדות ים, ברוב מיוחס של 75 אחוז מבין החברים (לא רק מבין המצביעים).
בדצמבר 2021 החליטה האסיפה בשדות ים כי די יהיה ברוב רגיל כדי לאשר הצעת החלטה להנהגת מודל שינוי אורחות החיים בקיבוץ, לתקופה בת שש שנים, שבמהלכה יעודכן המודל לפי הצורך או אף יבוטל. הצעה זו הגיעה לדיון ולהצבעה במאי האחרון, וזכתה לרוב של כ-70 אחוז מבין המצביעים. בהצבעה השתתפו 92 אחוז מכלל החברים, כך שהיא זכתה אומנם לרוב רגיל, אך לא לרוב מיוחס. במספרים: רק 64 אחוז מבין החברים תמכו בהחלטה (70 אחוז מ-92 אחוז), לא הושג הרוב של 75 אחוז מבין כלל החברים, אף לא רוב של 75 אחוז מבין המצביעים (כפי שנדרש לעת שינוי תקנון).
לעצור את יישום השינוי
חברת שדות ים עתרה, באמצעות עו"ד ניר ברודשטיין, לבית המשפט המחוזי בחיפה וביקשה להורות על ביטול החלטת האסיפה (זו התביעה העיקרית). עד לבירור התביעה היא ביקשה שיינתן צו מניעה זמני שימנע את את יישום החלטת האסיפה והסבירה שתוכן ההחלטה סותר את תקנון שדות ים (השיתופי). לשיטתה, כדי שיהיה תוקף להחלטה, יש לקבל אותה ברוב המיוחס שנקבע לצורך שינוי התקנון.
החברה אינה מתנגדת לשינוי המוצע אלא לאופן שבו מעבירים אותו (ברוב רגיל). היא גם לא טוענת נגד השינויים שכבר יושמו בקיבוץ עד כה, גם אם הם נוגדים את התקנון. כשהיא התקבלה לחברות בקיבוץ בשנת 2016, כבר היו בקיבוץ תהליכי שינוי כאלה או אחרים. היא עותרת על מנת שהחלטה בדבר שינויים עתידיים באורחות החיים, שטרם הונהגו, תתקבל ברוב המיוחס הנחוץ לשינוי התקנון. היא הדגימה שורה של שינויים מוצעים הסותרים את התקנון (השיתופי) הקיים ובהם העברת תקבולי הנטו מהשכר לחברים, הפרטת שירותי בריאות וחינוך, קביעת זכויות הורשה כספיות, בנייה חדשה על חשבון החברים ועוד.
באופן אישי, היא ציינה, "השינוי אינו רע", עבורה ואינו פוגע בה. אך לא מדובר ב"עוד החלטה" של הקיבוץ אלא במהלך בלתי הפיך שלגביו נדרשת הסכמה של רוב משמעותי, היא הסבירה. רוב כזה דרוש "כדי למנוע מצב שרוב כופה על מיעוט גדול שינוי באורחות חייו, ברוב רגיל".
ניסוי ולא שינוי
הקיבוץ מנגד, באמצעות עו"ד עומר כהן (שלמה כהן ושות') תאר שההסדר המוצע הוא המשך רציף של שינויים שהחלו בקיבוץ שיצרו "נוהג קיים ומוסכם על חברי הקיבוץ". כעת הוצע להחיל תקופת ניסיון של הסתגלות למודל שינוי רחב. בשנה הראשונה, כך הוסבר, יתאפשר שיפור במצב הכלכלי ביחס למצב כיום, לצד הגנה למשפחות מפני פגיעה כלכלית. בסיום השנה השנייה, ניתן יהיה ברוב רגיל לבטל את ההסדר החדש ולחזור להסדרים השיתופיים, ולקבל בחזרה את הכספים העודפים שניתנו כבר לחברים. בתום השנה השישית תובא ההחלטה לאישור סופי, ברוב רגיל.
לשיטת הקיבוץ, אין זו אלא החלטה המשנה את "סדרי התקצוב באגודה", ולכך די ברוב רגיל של המצביעים. אם יחליטו החברים לאחר תקופת הניסיון להמשיך במודל, יגובש הסדר קבע שיצריך את התאמת התקנון, ברוב הנדרש לפי הדין. לעמדת הקיבוץ, ניתן להתחיל ליישם את השינוי שזכה לרוב רגיל בהצבעה, בלי לשנות את התקנון שכן מדובר בשלב ניסיוני לתקופה מוגבלת, ויש לאפשר לחברים להתנסות בו.
"מקבילית הכוחות" ואמון החברים
בשלב שבו מתבררת בקשה לצו מניעה זמני (שנועד "להקפיא את המצב הקיים" עד שתתברר "התביעה העיקרית"), נבחנים שני שיקולים עיקריים: "סיכויי התביעה" (היש עילת תביעה הראויה לבירור? תובע חסר סיכוי לא יזכה בצו מניעה זמני) ו"מאזן הנוחות" (הנזקים ההדדיים שעלולים להיגרם לכל צד כתוצאה ממתן הסעד הזמני או אי נתינתו). היחס בין שיקולים אלה קרוי "מקבילית הכוחות". ככל שגדל משקלו של אחד משני השיקולים, ניתן להפחית ממשקלו של השני. הקיבוץ טען שאין סיבה להוציא צו מניעה זמני שלא נועד למנוע נזק שכן החברה אינה מתנגדת למודל המוצע, ולא טענה לנזק כלכלי שיגרם לה. בנוסף, לפחות בשנה הראשונה, יכולים משקי הבית בקיבוץ "רק להרוויח" מהחלת המודל (ומי שייפגע כלכלית מכך – יקבל תוספת תקציבית בגובה ה"הפסד" שייגרם לו לעומת המצב הקיים).
השופט יואב פרידמן הסביר שאכן במקרה הרגיל בית המשפט נותן משקל רב לשאלת הנזק שייגרם אם לא יינתן הצו ("מאזן הנוחות"), אך קיים גם "המקרה הנדיר היחסית" בו ניתן לקבוע כבר בשלב של צו המניעה הזמני, שסיכויי התביעה העיקרית טובים מאוד, ואם לא יינתן צו מניעה זמני לשם שימור המצב הקיים – התביעה העיקרית תהפוך לתיאורטית שכן לא ניתן יהיה באופן מעשי לסובב את הגלגל לאחור.
השופט פסק שסיכויי התביעה העיקרית טובים, ופרט את השינויים המוצעים ש"סותרים חזיתית את התקנון השיתופי". "קודם יש לתקן את התקנון כדין", אמר השופט, "ורק אז ניתן ליישם את המודל. לא הכותרת (תקופת ניסיון, תקופת מעבר) היא הקובעת אלא המהות. הביטוי 'שינויי תקצוב' (שהקיבוץ השתמש בו) טומן בחובו שינויים באורחות החיים".
בית המשפט לא ישים עצמו במקום האסיפה כדי לבחון את טיב השינוי, זו האוטונומיה הניהולית של הקיבוץ, הסכים הקיבוץ עם פרקליט שדות ים, אך יש ממש אמר השופט בעמדת החברה, הטוענת שהמהלך הוא לא הפיך. "יהא קשה עד בלתי אפשרי", אמר השופט, "ליישם החלטה המבטלת את השינוי".
השופט התייחס לטענת הקיבוץ שאין להוציא צו מניעה זמני כאשר מבקש הצו אינו טוען כלל לנזק ואילו לקיבוץ יכול שייגרם "נזק כלכלי פוטנציאלי", כתוצאה מעצירת יישום המודל.
לפי "מקבילית הכוחות", הבהיר השופט, כאשר מדובר במודל שינוי הדורש החלטה שתתקבל ברוב הנדרש בדין, וקיימת החלטה "שנחזה שהתקבלה שלא כדין", המשקל של מאזן הנוחות (מאזן הנזקים) כמעט אפסי, לעומת המשקל של סיכויי הצלחת התביעה. "בשונה ממקרים אחרים, של בקשה לסעד זמני, החברה אינה צריכה להצביע על נזק מסוים, כדי שתתקבל בקשתה להוצאת הצו. די בדרישתה שאימוץ המודל המוצע יאושר בהחלטת אסיפה חוקית. אכן, אין זה המקרה השכיח. ישנם מקרים, הוסיף השופט, בהם בוחנים גם "נזק שעשוי להיגרם לאדם אחר או לעניין הציבורי".
לא ניתן להתייחס ל"מאזן הנוחות" (הבוחן נזקים הדדיים), הוסיף השופט, רק "בפריזמה של נזק כלכלי". זו התעלמות מ"טבעו הקהילתי של הקיבוץ, ומהאינטרס ארוך הטווח של חבריו, ביחס למתכונת הנדרשת ליישום שינויי עומק. נדרש אמון ארוך טווח של החברים באופן קבלת ההחלטות, גם אם יש לכך מחיר. יש סיבה הגיונית ששינוי משמעותי באורחות החיים הנוגד התקנון, מצריך שינוי ברוב מיוחס".
האמנם עריצות המיעוט?
השופט בחן פסיקה קודמת שניתנה בעניין דומה בקיבוץ עברון, ואמר ש"אין להשקיף על מקרים אלה כעל עריצות המיעוט", דווקא. "חברים התומכים ביישום המודל המוצע כיום, הדגים השופט, יכול "שימצאו עצמם כמיעוט בעוד 15 או 20 שנה, בעניינים עקרוניים אחרים, במציאות משתנה תדיר".
השופט הוציא צו מניעה זמני המעכב את מימוש החלטת האסיפה הכללית, חייב את הקיבוץ לשאת בהוצאותיה המשפטיות של החברה בסך 15,000 שקלים, וקבע את המשך בירור התביעה בחודש נובמבר הקרוב.
חוזרים למועדון בשדות ים
פסק הדין שניתן ביום 21 ביוני, לא הפתיע, כך נדמה, את מזכירות שדות ים שנערכה בתוך ימים ספורים להזמין את החברים לאסיפה ביום שלישי השבוע (לאחר שירד העיתון לדפוס).
לנוכח הפסק והערות השופט, החליטה המזכירות להביא לאסיפה הצעת החלטה לתיקון אותן הוראות בתקנון שדות ים, לגביהן הביע בית המשפט את דעתו שקיימת סתירה בין הוראות התקנון לבין "מודל השינוי" שהוצע. כך, למשל, מוצע לבטל חלק מ"ההוראות הקלאסיות" של התקנון השיתופי (סיפוק צרכי החברים "לכל אחד לפי צרכיו", איסור חלוקת רווחים, אי חלוקת רכוש הקיבוץ בין החברים ועוד), ולקבוע הוראות מותאמות למודל הקיבוץ המתחדש (ובהם קיום ערבות הדדית בקיבוץ המתחדש, חיובים פנימיים, העברת שכר לחברים ועוד).
אישור תיקון התקנון יבוצע לפי תקנות האגודות השיתופיות, כך שניתן יהיה להחיל את מודל השינוי בסמוך לאחר אישור התקנון, הודיעה מזכירות שדות ים לחברים. המשך יבוא (או שלא).
