משמר העמק חוגג מאה והחגיגות הגיעו לשיאן במופע המרכזי "המערכה", מחזמר מרהיב תוצרת בית, שמתמקד בקרבות על הקיבוץ במלחמת השחרור
"הזלתי דמעות. הזיכרונות חזרו אלי בגדול", "הפקה שאין מילה אחת שיכולה לתאר אותה – מדהימה, אדירה, מטורפת, גרנדיוזית וגם חשובה, היסטורית ומרגשת", "מעבר לכל הכישרונות שהיו על הבמה ומאחורי הקלעים לך יש כישרון אדיר לא פחות בלחלום, ולהפוך חלום למציאות" אלו מקצת מהתגובות שקיבלו מפיקי המחזמר שהועלה בחגיגות המאה למשמר העמק.
הקיבוץ הוותיק שנוסד ב-1922 על ידי אנשי "השומר הצעיר" שעלו מפולין ומגליציה, מציין יום הולדת עגול וגדול בשנה של חגיגות אשר הגיעו לשיאן בסוף השבוע האחרון עם העלאת המחזמר המקורי "המערכה" שהופק, נכתב והולחן בידי חברי הקיבוץ.
עופר רימסקי (51), חבר הקיבוץ וחבר בצוות שיצר את המופע, מספר: "לפני כשנה וחצי התארגנו יחד מספר אנשים שעשו בעבר הפקות. מישהו הציע שנעלה את המחזמר 'המילטון' שמדבר על הקמת ארה"ב. תוך כדי שהקשבנו חשבנו שיותר מתאים להעלות מחזמר מקורי על משמר העמק". עופר, שבמקצועו הוא מורה למתמטיקה ומחנך בבית הספר מגידו, קפץ למים העמוקים ולקח על עצמו את כתיבת המחזה. "תוך כדי העבודה וחיפוש חומרים מתאימים הבנתי שהסיפור המעניין בתולדות הקיבוץ הוא הקרב, המערכה על משמר העמק ב-48. בקיבוץ עמדו מול מתקפה של צבא שלם, היה השבר, חלום על דו-קיום עם השכנים הערבים שהתנפץ וגם סיפור מעניין על בני הנוער ששבו לקיבוץ על אף שפונו לקיבוץ אחר. דרמה לא קטנה". עופר ראיין את הוותיקים, קרא ספרים על התקופה ונבר בארכיון "והתוצר הוא מחזמר שנקראה 'המערכה'. הסיפור מתחיל בנער בימינו שמבקש עזרה מסבו בעבודת חקר, הסבא מתווכח על מה שהיה עם חבריו ומשם קופצים ל-48".
מלחמה ושלום ואהבה
עופר מסביר שהמחזה נע סביב שלושה צירים. הציר הראשון מציג את חברי הקיבוץ, הסימנים שמשהו עומד לקרות, המתקפה והמערכה עצמה. "כשלמדתי את החומר התוודעתי לרגע שנראה לי מרגש: הוחלט לא לבטל את ליל הסדר, אלא לקיימו במשמרות. יש תמונה שבה חלק מהחברים ישובים לשולחן הסדר וחלק אחר עומד על המשמר בעמדות. תוך כדי השירה, מסירים החוגגים את החולצות הלבנות ומתחלפים עם אלו שבעמדות. החלק של הקרבות מסתיים עם הקמת המדינה". הציר השני מספר על בני הנוער שדרכם נעשו "יוזמות השלום". "נערך אז אירוע ייחודי, יום ספורט לנערי הסביבה, כולל נוער מהישובים הערבים, וכולם הגיעו למוסד החינוכי שומריה".
הנוער לקח חלק באירועים, מספר עופר, "בזמן הקרב על הקיבוץ פינו בני נוער לקיבוצים מזרע ומרחביה. הנערים מכיתות יא' ו-יב' ברחו והגיעו חזרה לקיבוץ על דעת עצמם, כדי לקחת חלק ולעזור".
"הציר שלישי", מוסיף עופר, "הוא סיפור אהבה דמיוני בין חניכה מהמוסד לנער ערבי מהכפר הסמוך. רציתי להביא את הסיפור על שני העמים, הייתה אופציה ליחסי שלום והמלחמה קטעה את זה. הקרב היה מול הצבא העירקי ואף אחד לא שאל את תושבי האזור, היהודים והערבים, מה הם רוצים".
המחזה כתוב כטקסט, שירים וספוקן וורד (דיבור מחורז) ומסתיים בהכרזת המדינה ובהורה סוערת.
צוות יוצרים שלא מבייש תיאטרון רפרטוארי
צוות ההפקה כלל, בנוסף לעופר, את המפיק הדר גורדון, את אורי אופיר, מלחין מקצועי של מוזיקה לסרטים שלקח הפסקה מהוליווד והלחין את השירים המקוריים ואת המעברים, וטלי, אשתו של עופר, אשת מחשבים במפעל, הייתה אחראית על הכוריאוגרפיה בהצגה. פרט לבימאי אלי ביז'אווי (מתיאטרון הקאמרי), כל משתתפי ההצגה הם בנים, חברים וילדי הקיבוץ.
"לביטוי 'מעלים הצגה במשמר העמק' יש משמעות גדולה אצלנו. התרבות במשמר העמק היא כמעט הדבר הכי חשוב בקיבוץ" מספר הדר שהיה רכז התרבות בקיבוץ מ-2015 ועד 2020 ובחודש שעבר נבחר להיות רכז אגף תרבות הפנאי בקיבוץ. "מהרגע הראשון הרגשתי כמו דג במים בתחום ההפקות מקטנות ועד גדולות. הבנתי שזה לא תפקיד אלא מקצוע ולהיות איש תרבות זה ייעודי". בכל יום שישי מתקיימת בקיבוץ פעילות תרבות (הרצאה, סרט, הופעה) ומספר פעמים בשנה מועלות הפקות מקומיות בהשתתפות חברי ותושבי הקיבוץ. "לאן שאתה לא הולך יש את הפולו ספוט שעוקב אחריך ומשאיר אותך חשוף ומואר לביקורות בונות ואוהבות ולפעמים גם כאלו לא נעימות. פעם בכמה שנים מפיקים הצגה, 'מוצר הדגל' של ההפקות המקומיות. זו מסורת ארוכת שנים וגאווה גדולה להיות חלק בהצגה בקיבוץ. צריך לזכור שיש אצלנו מעל 600 חברים ו-1,200 איש ולרצות את כולם זה אתגר גדול שאני מוכן לקראתו".
"כולנו עושים זאת בהתנדבות בשעות הפנאי, אחרי העבודה" אומר עופר, "יש 31 שחקנים בקאסט הראשי ועוד ילדים בתמונות המוניות, זמרים, נגנים, תזמורת חיה, כולם בני הקיבוץ. המופע דורש התחייבות גדולה והתגייסות. בשבועיים האחרונים החזרות היו יומיומיות והשחקנים, שהם גם הורים לילדים קטנים, הגיעו אחרי העבודה. יש הרבה טקסט ללמוד ואני שמח לומר שרוב השחקנים התגייסו לפרויקט בשמחה".
סוף שבוע של התרוממות רוח
הוגה רעיון המחזמר הוא ליאור פז, שבעזרת ידיים טובות מהקיבוץ "ממש בנה קיבוץ של פעם תחת המלחמה". התפאורה היא העתק של "הבית הגדול", שבו היה המוסד החינוכי מ-1934 וכן העתק של מגדל המים ושל העמדות. הפקה ענקית ומורכבת עם צוות לוגיסטיקה ותפעול שדאג שהכול יעבוד כמו שצריך. גם על הכנת התלבושות והאביזרים אחראים חברי קיבוץ, הכול בהתנדבות.
משמר העמק הוא קיבוץ שיתופי ומבוסס ולחגיגות המאה אושר תקציב מיוחד. הפקת הצגות ומחזות זמר הם חלק מהתרבות המקומית, "לפני שבע שנים העלנו את המחזמר 'הלהקה' ולצורך כך נבנה מתחם הופעות שנקרא מאז 'מתחם הלהקה' ושם אנחנו חוגגים את החגים הגדולים", אומר עופר.
בסיום סוף השבוע שבו הועלתה ההצגה שלוש פעמים בפני קהל (חזרה גנרלית, הופעה לחברי הקיבוץ והופעה נוספת בפני בנים, חברים לשעבר ושכנים מהמועצה) סיכמו עופר והדר:
"ביומיים האחרונים אנחנו מקבלים המון תגובות על המחזה שלנו והמילה שעולה בו הכי הרבה היא 'מרגש' מחברים ותיקים ומחברים צעירים, מבני המקום ומאנשים מבחוץ, מחברים שהיו ממש על המשאית למרחביה ומכאלה ששומעים את הסיפור בפעם הראשונה.
ניסינו לחשוב מה הפך את המעשה שלנו לכל כך מרגש ואנחנו חושב שיש פה שילוב של מספר אלמנטים. הראשון הוא הסיפור עצמו, שהוא סיפור גבורה, סיפור שהוא גם עצוב וגם שמח, גם מעורר השראה ובעיקר מרגש. האלמנט השני הוא השילוב בטקסט, במוזיקה ובתנועה של נקודות קטנות שהיו באמת ומחברות דור שלם, בניו ונכדיו, לסיפורים האישיים והמרגשים של כל אחת ואחד מהם. אבל האלמנט החשוב ביותר", החמיאו והודו המפיקים לצוות השחקנים, זמרים, רקדנים, נגנים, חברי וילדי הקיבוץ, "מה שהפך את המחזה הזה לכל כך מרגש בעיני רבים, הוא החיבור של הקאסט כולו למחזה וההגשה שלו לקהל. אתם, שותפינו הבכירים ליצירה הזאת, יצרתם במשחק שלכם, בשירה שלכם ובנוכחות הבימתית שלכם את כל הקסם הזה והפכתם כל אחד מהערבים האחרונים לערב הכי מרגש שיש".
גולת הכותרת: פנים חדשות למוזיאון
תערוכת הקבע "סיפור גדול במקום קטן" הוקמה במוזיאון שחודש באחת מחמש העמדות המקוריות שהקיפו את קיבוץ משמר העמק והגנו עליו. זוהי "גולת הכותרת של חגיגות המאה" אומרת דניאלה לין, אחת מחברות "צוות המאה" ורכזת תרבות לשעבר.
בעמדה המקורית בעלת שתי הקומות נבנה מוזיאון לציון מאה שנות קיומו של הקיבוץ ובו תערוכת קבע הכוללת חפצים, תמונות וסרטים. "זוהי ההיסטוריה והמורשת שלנו, שיש להן חשיבות רבה לעובדה שאנו נמצאים כאן עכשיו. למשמר העמק יש הרבה במה להתגאות והקרבות עליו הן אבן דרך בהקמת המדינה".
צילום: דפנה דורון
"צוות המאה" הוקם שלוש שנים לפני תחילת החגיגות, צוות מתנדבים, שהורכב בעיקר מרכזי ורכזות תרבות שפעלו בקיבוץ לאורך השנים. "עשינו סיעור מוחות עם פלחי אוכלוסייה שונים, מבוגרים וצעירים וגילאי האמצע ואספנו המון רעיונות. הגשנו תוכנית גדולה שחלקה ירד בגלל תקציב". כן, גם במשמר העמק העשיר היו מאבקים סביב התקציב לשנת המאה, אילו פרויקטים יכנסו ומה יישאר בחוץ. "לדור שלי" אומרת דניאלה (67) בת הקיבוץ, "חשובה ההיסטוריה והמורשת של המקום וחשוב להעביר את זה הלאה לילדים ולנכדים. מה שיש לנו היום השגנו בהתמודדות עם קשיים, לא תמיד היה קל".
דפנה דורון, אוצרת במקצועה, היא חלק מצוות פרויקט חידוש המוזיאון. "העמדה קיימת משנת 1948 וב-20 השנים האחרונות נאספו חפצים והמקום היה יותר דומה למחסן. לכבוד שנת המאה החלטנו לתת למקום פנים חדשות, לספר את סיפור המקום". יחד עם צוות מקומי, החברים שהקימו את המוזיאון, ארכיטקט שטיפל במבנה וחברה שעובדת בארכיון ובעזרת חברה חיצונית "עשינו מהפכה קטנה, בנינו נרטיב של הקיבוץ, 100 שנים, המון אינפורמציה ועשייה, שנכנסו למקום פצפון". קירות המוזיאון חולקו לתחומים שונים כמו: התיישבות וביטחון, חיי חברה, דמוגרפיה, משק, ויש מקום של כבוד גם למפעל "תמה". בקומה העליונה מוצגים תחומי החינוך, התרבות והספורט. "שילבנו חפצים מפעם ופרשנו באופנים ויזואלים וטקסטואליים, קולז'ים של תמונות וסרטונים לפי התחומים ואפשר להתרשם מעושר העשייה בתחומים שונים במאה שנות קיומנו".
