"מים לישראל" המאגדת את אגודות המים לחקלאות בכל רחבי הארץ פנו השבוע במכתב לשרת הפנים איילת שקד. במכתב טענו ראשי מים לישראל כי חיובי ארנונה לא מידתיים מגיעים לכדי איום אסטרטגי על מאגרי המים הנחותים ומי הקולחין לחקלאות.
בשנים האחרונות, עקב פעולות של חלק מהרשויות המקומיות למיקסום גביית הארנונה, הופכת הארנונה להיות בעיה אסטרטגית עד כדי איום על יכולת קיום של החקלאות וניצול מי הקולחין לחקלאות.
מטבעו מאגר מי קולחין להשקיה תופס שטח של מאות דונמים, בסקירת רשויות בנושא חיובי ארנונה על המאגרים הגיעו החיובים לעליית תעריף הקולחין ב-500% לעומת תעריף אדמה חקלאית מה שמייקר מאוד את עלות המים לחקלאות.
שלילת היתכנות שימוש במי קולחין בהיותם יקרים יותר ממים שפירים יביאו ליצירת מפגע בהזרמה לים, פגיעה קשה בחקלאות ובמשק המים כולו.
במכתבם כותבים חכ"ל איתן ברושי, יו"ר האגודה החקלאית השיתופית "מים לישראל" ואורן עמיאל, מנכ"ל האגודה לשרת הפנים הגב' איילת שקד אשר בתוקף היותה שרת הפנים רשאית לשנות או להגביל את סיווג חיובם של מאגרים פתוחים לכל היותר על פי התעריף שנקבע לאדמה חקלאית מעובדת וזאת החל מתקציב שנת 2023.
לדברי מים לישראל : "חשיבות הנושא לעתיד החקלאות והניצול הנכון של מי קולחין מחייב התערבות הממשלה ועל שרת הפנים לטפל בנושא לקראת תקציב 2023.״
במים לישראל פנו בנושא גם לשר החקלאות ורשות המים שאחראית על נושא המים לחקלאות. לדברי מים לישראל: "הממשלה אמרה שהיא רוצה להוריד את מחירי המים לחקלאות ולכן לא ייתכן שמצד אחד יפעלו להוריד את מחירי המים ומהצד השני יאפשרו לרשויות המקומיות להעלות את הארנונה על מים אלו. ולכן יש לקבוע בחוק או בהוראות משרד הפנים שהתעריף המקסימאלי יהיה ארנונה של קרקע חקלאית".