ישראל וויס מרמת יוחנן מונה לאחרונה למבקר הפנים של התנועה הקיבוצית לאחר 20 שנות עבודה במשרד מבקר המדינה אבל המומחיות האמיתית שלו היא שחמט
בחודש יולי נבחר ישראל וויס (67) מרמת יוחנן לתפקיד מבקר הפנים של התנועה הקיבוצית. העיסוק בבקרה וביקורת קרוב לליבו של האיש שעבד למעלה מ-20 שנה במשרד מבקר המדינה, בחטיבה לביקורת על השלטון המקומי, מחציתן כאיש שטח, מנהל ביקורת בכיר, ומחציתן בתפקיד ניהולי.
למשרד מבקר המדינה הגיע לאחר שסיים תפקיד בפלרם (מפעל הקיבוץ) ונתקל במכרז. "כמו אירועים רבים בחיים, מדובר בעיתוי בזמן הנכון, מה שנקרא מומנטום. במבחן הזמן אני סבור שענייני 'צדק', הגינות והתנהלות תקינה מלווים אותי מילדות, נו טוב, גדלתי בבית פולני".
הוא נולד בראשון לציון, וכנער שיחק כדוריד באגודת מכבי ראשל"צ וגם שחמט (ראו בוקסה). הצטרף לגרעין נח"ל של הנוער העובד והלומד והגיע להיאחזות בנערן (מה שהיום ייט"ב). עם שחרורו למד לתואר ראשון כלכלה ומדעי המדינה ולתואר שני בחוג ללימודי עבודה והתמחה בפיתוח ארגוני והשמת כוח אדם.
מה הוא משרד מבקר המדינה?
"מרבית הציבור אינו מכיר ואינו מודע לפועלו של המשרד ולתוצאות פועלו ושואל 'מה זה המשרד הזה?'. במשרד מבקר המדינה פועלות חמש חטיבות המופקדות על הביקורת בתחומים השונים של המנהל הציבורי: משרדים כלכליים, משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, תחומי חברה ורווחה, מערכת הביטחון והשלטון המקומי. בנוסף חלה ביקורת המדינה על ניהול ענייני הכספים של הסיעות והמפלגות, במטרה לרסן את הוצאותיהן ואת תלותן בתורמים בעלי עניין. שרים וסגני שרים מגישים למבקר המדינה עם כניסתם לתפקיד ומדי שנה, הצהרה על ההכנסות, הנכסים ועל תפקידים נוספים שהם ממלאים. כן מתבצעת בדיקת התנהלות הבחירות לכנסת ישראל והבחירות לרשויות המקומיות, בהתאם לנוהלי המשרד".
נציב תלונות הציבור ומגן על חושפי שחיתויות
"רבים לא יודעים שמבקר המדינה מכהן גם כנציב תלונות הציבור, אשר מוסמך לברר תלונות שהוגשו כנגד משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים מוניציפליים. משרד המבקר מגן על חושפי שחיתויות במקום העבודה בגופים המבוקרים על-ידו. עובד שהממונה עליו פגע בו על רקע דיווח של אותו עובד על מעשי שחיתות במקום העבודה – יכול להתלונן על כך לפני מבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור. ממצאים הקשורים לכאורה לעבירות על טוהר המידות, עניינים פליליים וכדו' מועברים ממשרד המבקר ליועץ המשפטי לממשלה והוא מחליט, לפי שיקול דעתו, להעבירם לחקירת משטרת ישראל".
במה עוסק המבקר ומה כוחו?
"באופן תמציתי, קיומה של ביקורת חיצונית, עצמאית ואובייקטיבית, מבטאת את העיקרון המרכזי שעובדי ציבור במדינה דמוקרטית הם נאמניו ומשרתיו של הציבור. בחירת נושאי הביקורת נעשית בהתאם להתפתחויות כלכליות, צבאיות, ואירועים משמעותיים כמו מלחמה, משברים כלכליים, אסונות רבי נפגעים ואסונות הגורמים לפגיעה משמעותית ברכוש (מלחמת לבנון השנייה, מבצע צוק איתן, מתווה הגז, מצוקת הדיור, רעידות אדמה, השריפה בכרמל, שיטפונות, ועוד), פרוטוקולים של גופים מבוקרים, פרסומים בתקשורת ותלונות, בנוסף פנייה של כנסת ישראל לבדיקה ספציפית של נושא מסוים לדוגמה אסון מירון (בדיקתו עברה לוועדת חקירה ממלכתית).
שלבי עבודת הביקורת הם עבודת שדה (איסוף חומרים ונתונים), כתיבת טיוטת דוח מפורט הכולל תיאור הגוף המבוקר, הצגת הבסיס החוקי (נורמות) החל על הנושאים הנבדקים, הצגה ואפיון הליקויים בליווי מגוון דוגמאות, הערות והמלצות ביקורת. בדוח הסופי יכללו תשובות הגופים המבוקרים בדוח. במידת הצורך מתדיינים על תשובות, ולעתים דוחים אותן לאור הממצאים, או מבקשים לשקול את התשובה ולהתייחס שוב לממצא. שלב בקרה: הדוח הסופי מועבר לגורמי המטה במשרד וכן למבקר המדינה להתייחסויות סופיות ולאחר מכן הוא מונח על שולחן יו"ר הכנסת בתאריך שנקבע על פי חוק ופרסומו לציבור.
יש לך דוגמה לנושאים שטיפלת בהם?
"העבודה שלי בחטיבה לביקורת השלטון המקומי התמקדה בביקורת על 257 הרשויות המקומיות: עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות ועל גופי הסמך שלהן: תאגידים עירוניים, חברות כלכליות, עמותות ועוד. בנוסף נעשות בדיקות השלמה במשרדים ממשלתיים ששימשו מאסדרים (רגולטורים) של הרשויות המקומיות ומימנו חלק נכבד מהפעילות".
נושאי הביקורת קשורים לכל הפעולות המוניציפאליות של הרשות המקומית, בין היתר, חינוך, רווחה, תכנון ובנייה, מיסוי מוניציפלי (כמו ארנונה), רישוי עסקים ועוד ועוד.
תאר מקרה איתו התמודדת.
"תוכנן להיבנות אולם שמחות בניגוד לייעוד שנקבע לקרקע (תעשייה), יחד עם קבלת הטבות ומענקים שיועדו לעודד בניית מפעל, כמובן בעצימת עין של הרשות המקומית. בעקבות בדיקה של משרד המבקר וטיוטת הדוח שהועברה, הגורמים הרגולטוריים עצרו את הקמת האולם.
דוגמה נוספת, הקצאת קרקע שבוצעה בחטף ללא תמורה לעמותה בניגוד לחוק ולנהלי משרד הפנים ובניגוד לנהלי הרשות המקומית שהיא בעצמה קבעה. ההקצאה, שהייתה כרוכה גם בעקירת עצים בניגוד לחוק, בוטלה ובמקום העצים שנכרתו ניטעו אחרים. או -עצירת בניית גורד שחקים על הר הכרמל כאשר חלק ממרכיבי היתר הבנייה אושרו בניגוד לחוקי התכנון והבנייה".
חיבוק חם
"במהלך שנות עבודתי הייתי עד להתייחסויות, לתגובות ולעשייה מצד גופים מבוקרים, שריגשו אותי ומילאו אותי בסיפוק רב ובגאווה על העשייה שלי במשרד. למשל, בדיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת בנושא חינוך בלתי פורמאלי קיבלתי חיבוק חם (בפועל) בזכות הגדלתו של תקציב מנהל חברה ונוער שבמשרד החינוך, וזאת בעקבות פרסום הדוח. רשויות מקומיות אימצו את המלצות הדוח בנושא ביטוח רכוש, והגדילו את גבולות האחריות (הכיסוי הביטוחי) של מבנים, תשתיות וגשרים שהיו באחריותן. בעקבות פרסום הדוח על היערכות המדינה לטיפול בנפגעי חרדה (ילדים ומבוגרים) במהלך מבצע צוק איתן ולאחר המבצע, ובהתאם להמלצת הדוח, הוקם מרכז חוסן לטיפול בנפגעי חרדה בקרב הפזורה הבדואית בדרום הארץ. דוח נוסף בעניין היערכות המדינה לטיפול בנפגעי חרדה פורסם במהלך מבצע "שומר חומות", עיתוי הולם שתרם להגברת מודעותן של המדינה והרשויות המקומיות לנושא, ולאחרונה אף הוקמו שני מרכזי חוסן ראשונים בצפון הארץ. תקצר היריעה מלהרחיב. כמו-כן יש לציין את הסעד הנרחב שמקבלים מתלוננים".
הדוח מוכן, הגענו לרגע האמת. מה הלאה?
"כפי שהדגשתי, משרד מבקר המדינה אינו המשטרה והוא פועל בהתאם לסמכויות שהוקנו לו בחוק מבקר המדינה. במקרים של חשש לעבירה פלילית נתוני הבדיקה מועברים ליועץ המשפטי לממשלה והוא שמחליט אם להעבירה למשטרת ישראל לחקירה. הכדור נמצא בידי המשטרה המחליטה האם לחקור והאם יש צורך להגשת כתב אשמה. עם זאת, לפרסום הדוחות יש השפעה מהותית על דעת הקהל, ובעקבות כך ניתן תמריץ משמעותי לתיקון הליקויים שנמצאו וליישום המלצות הביקורת. פרסום ממצאי הביקורת ברבים משרת גם את העקרונות החוקתיים בדבר חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת וגם מהווה סנקציה מרכזית בידיו של מבקר המדינה, אשר יש בה כדי להניע את הגופים המבוקרים לפעול ליישום המלצותיו. עצם הכניסה לגוף מבוקר גורמת לתכונה, תזזית, בגוף המבוקר, להיערכות בהתאם, לקידום נושאים בהם קיימים ליקויים ולתיקונם וחלק נכבד מתשובות הגופים המבוקרים (המשולבים בדוח) מציין כי החלו לפעול לתיקון הליקויים. האגף למעקב אחר תיקון ליקויים של המשרד אחראי על בדיקה ומעקב ליישום המלצות הדוח. כמו כן מתקיימים דיונים בוועדה לביקורת המדינה בכנסת בהשתתפות חברי כנסת וראשי הגופים המבוקרים, בחלק מדוחות הביקורת לפי החלטת הוועדה".
מטאטאים אי סדרים מתחת לשטיח
מה קורה בקיבוצים מבחינת התנהלות תקינה?
"אני לא המומחה ואין בידי מידע ונתונים על הנעשה בקיבוצים. דעתי האישית היא שאנחנו, הקיבוצים, לא שונים באופן יחסי משאר פלחי האוכלוסייה. יחד עם זאת, חלק מתופעות אי הסדרים, המעילות ונושאים שליליים אחרים אינם מגיעים לשלטונות החוק כי לא מוגשת תלונה. לעיתים התופעות הללו מטופלות 'בבית' ואף בכפפות משי ולעיתים מטואטאות מתחת לשטיח".
הקיבוצים כפופים למשרד מבקר המדינה?
"השאלה כרוכה בהסבר משפטי קצר: מועצה אזורית הינה אורגן הפועל במסגרת דו-רובדית. הרובד הראשון שלה הינו הועד המקומי הקיים בכל יישוב אשר משמש כזרוע המוניציפאלית של המועצה האזורית. כל יישוב במועצה אזורית מנוהל על ידי ועד מקומי שהוא הריבון בתחום היישוב על פי חוק. הרובד השני הוא ועד ההנהלה של האגודה החקלאית של היישוב השיתופי. ביישובים שיתופיים קיימת זהות ועדים על פי החוק ולפיה, מי שמכהנים בישוב שיתופי, במועד פלוני, כחברי ועד ההנהלה של האגודה יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב.
מועצה אזורית כפופה לביקורת המדינה על פי חוק, ובאופן טבעי ועד אגודה הינו גוף הנתון לביקורת המדינה בהיותו זרוע של המועצה. אגודה שיתופית אינה כפופה לביקורת המדינה. ביקורות מבקר המדינה הנוגעות לקיבוצים הם בנושאים הנמצאים באחריותה של המועצה האזורית ובסמכויות שהאצילה המועצה האזורית לוועד המקומי".
אז למי יכול לפנות חבר קיבוץ במידה וחש שנתקל בהתנהלות לא תקינה?
"מבקר הפנים של מועצה אזורית יכול לבדוק נושאים אלו במידה והם קשורים להתנהלות המועצה האזורית והוועד המקומי. על פי חוק על המועצה האזורית לבחור ועדות ביקורת לוועדים המקומיים אשר בתחומה. גם ועדת ביקורת זו מוסמכת לבדוק נושאים אלו במידה והם קשורים להתנהלות המועצה האזורית והוועד המקומי. הפתרון לטיפול הוא באמצעות ועדת ביקורת ומבקר הפנים של האגודה השיתופית 'עם שיניים' (למרות ש'בתוך עמנו אנו חיים') תוך קבלת גיבוי מלא מהנהלת היישוב או להגיש תלונה במשטרה, שזה מותר ואף רצוי".
משרד מבקר המדינה ספג לא אחת ביקורת כביכול על הטיה פוליטית.
"עבודת משרד מבקר המדינה אינה ידועה למרבית הציבור ונסמכת על דעות קדומות, אי הכרת החומר וגיבוב אמירות שאינן נכונות, לעיתים מגובות על ידי פוליטיקאים ואנשי תקשורת. כל שטות שמצוטטת בתקשורת נופלת על קרקע פורייה. דעתי האישית היא כי הדבר נובע לעתים מאמירות מגמתיות במטרה לסתור את ממצאי הדוח אך בעיקר בשל היעדר יחסי ציבור נאותים מצד גורמים במשרד מבקר המדינה, האמורים לצאת במסע פרסום נרחב ולהגיב בהתאם ובזמן לכל התייחסות שאינה במקום ולעיתים ללא אחיזה במציאות".
מה תפקיד מבקר התנועה הקיבוצית?
"על פי התקנון מבקר התנועה יחד עם ועדת הביקורת מהווים את מערך הביקורת של התנועה. באחריותם לבדוק אם הפעולות של כל מוסדות התנועה וכן התאגידים, המוסדות והמפעלים בהם שותפה התנועה, וכן נושאי המשרה וממלאי תפקידים בהם, תקינות, מבחינת החוקיות, המנהל התקין, טוהר המידות, החיסכון, היעילות והאפקטיביות, תוך שמירה על אמות מידה ותקנים מקצועיים לעבודת המבקר. בנוסף המבקר מלווה ומנחה את הקמת מערך הביקורת בקיבוצי התנועה".
אהבה ממהלך ראשון
"לאורך שנים רבות משחק השחמט היווה חלק משמעותי מעיסוקי" אומר ישראל. "השתתפות בתחרויות ליגה, בשלבים מוקדמים של אליפות ישראל, לימוד ושינון מספרי תאוריה בשחמט, ביטאוני שחמט בינלאומיים ובעיקר רוסיים (המשחקים שפורסמו וניתוחם היו בשפת שחמט אוניברסלית), הדרכת בני נוער בשחמט. כמו כן פעיל באיגוד הישראלי לשחמט וגולת הכותרת, נטילת חלק בארגון אליפות אירופה לאומות בשחמט שנערכה בארץ ב-1989 בחיפה בהשתתפות מרבית מדינות מזרח אירופה (לאחר 'נפילת החומות'). בסוף שנות ה-90 נטלתי פסק זמן מעולם השחמט למעט מעקב אחר תחרויות שחמט מהדרג הראשון (כמו גמר אליפות העולם) ומשחקי בזק באינטרנט.
"ההישג הגדול ביותר שלי בעולם השחמט היה ביוני 1981. במסגרת תחרויות 'שח-קיט' בנתניה הכרתי את אשתי לעתיד מרים היכל מקיבוץ כפר מסריק שהייתה אלופת ישראל לנשים עד גיל 18 ונחשבה לצברית הטובה בארץ. הגעתי עירוני מעונב וראיתי נערה חייכנית בעלת שיער מתולתל. אמרתי 'היא תהיה אשתי'. לאחר כשנתיים נישאנו. זאת הייתה 'אהבה ממהלך ראשון'. מכאן הדרך לקיבוץ כפר מסריק הייתה קצרה ובשנת 1986 עברנו לקיבוץ רמת יוחנן משיקולי לינה משפחתית.
מרים וויס (62) נולדה בקיבוץ כפר מסריק. אביה יצחק היכל היה אחד ממובילי השחמט בקיבוץ וכבר בגיל 4 החלה לשחק. "לא היו אז הרבה תחרויות ומועדונים בהתיישבות העובדת. התחרויות התקיימו בגבעת חביבה". בגיל 15-14 החלה מרים להשתתף בתחרויות "בת יחידה כי לא היו בנות. הייתי אחת השחמטאיות הצבריות היחידות בקיבוץ הארצי". נתן יונגרייס שניהל את התחרויות בגבעת חביבה ובנתניה "אימץ" את מרים "נוצר חיבור מיוחד, אבהי, חם ועמוק, שנבע מטוב הלב שלו. נתן דאג שארגיש נוח במהלך התחרויות, הייתי יושבת על ידו ועוזרת לו עם ההכנה והארגון. הקשר נשמר ונמשך לאורך שנים. בגיל 18 זכיתי בתואר אלופת הארץ עד גיל 18. הייתי ספורטאית מצטיינת בתחום והייתי אמורה לנסוע לאולימפיאדה, אך זה לא יצא לפועל".
לאורך השנים היו ישראל ומרים פעילים מאוד בתחום והשתתפו בתחרויות. ישראל זכה בתואר "אלוף ההתיישבות העובדת" ב-1989. "עזבתי את התחום לפני שנים. שחמט ברמות הגבוהות מחייב הרבה השקעה. עם תפקיד בכיר בשירות המדינה, ילדים, משפחה, זה היה להשקיע בקריירה או בשחמט".
גם מרים פרשה מתחום השחמט "השתתפתי באליפויות הארץ במשך שנים עד 1988, אז בתי נולדה והפסקתי לשחק. הבית תמיד פעיל מבחינת שחמט. הילדים (שני בנים ושתי בנות) משחקים, ושני הנכדים משחקים, אנחנו מלמדים את כולם".
