זה מחמיא ומפרגן שגם בתקופה שבה העתיד נראה בחוסר ודאות מורכב, יש קיבוצים ומושבים שמאמינים ברפת החלב ומוכנים להשקיע בה הרבה מיליונים כדי לבנות יצירה מחודשת – הפעם רפת בראשית, שותפות של ראש הנקרה, אושה ובית העמק שבגליל המערבי, בהובלתו של יואב ברנע
משקי הגליל המערבי נמצאים בשנות פיתוח מואץ, עם גידול מרשים של האוכלוסייה העירונית ובמיוחד של זו בהתיישבות. הקיבוצים מופרטים ברובם, יש הרחבות רבות ובחלקן הרפת כבר משיקה לבתי החברים וגם לבתי העיר שהתקרבה. השאלה מה עושים עם הרפת היא שאלה שקיימת ביישובים רבים ואחד הפתרונות האופטימיים הוא חבירה לאיחוד רפתות, מהמקומות הצפופים ובעלי מחסור בהון אנושי, למקום שיכול לקלוט ולצמוח כי התנאים מאפשרים…
לא לסגור את הרפת, לא לצאת מהענף אלא דווקא להשקיע והרבה ברפת גדולה ומחודשת, עם הרבה אופטימיות ותקווה.
כף הגענו לרפת יפהפייה של שותפות שלושה קיבוצים שחברו אל רפת בית העמק, שעשתה שינוי משמעותי בקליטה של עוד שתי רפתות גדולות.
יואב ברנע
בן 55 נולד בקריות ליד חיפה וגדל בצפת, גרעין נח"ל לבית העמק ויואב נשאר לחיות בו, גם אחרי שכל חברי הגרעין עזבו. עבד כ-4 שנים בלול ומתחילת שנות ה-90 עובד ברפת – 32 שנים ברפת בית העמק.
במקביל היה גם מדריך נוער ומאמין בנוער ובעבודה הישראלית. הוא מאמץ אותם בגיל 13 ומעניק להם אהבה לבעלי חיים ועבודה ברפת, חלק מהם נשארים בקיבוץ וגם בעבודה ברפת. למשל, עמית, מנהל העסקים בקיבוץ, גדל ברפת וספג את האווירה המיוחדת של נוער עובד וזה מקרין גם כיום.
ליואב יש שני ילדים מאשתו הראשונה ו-2 נוספים מהזוגיות השנייה.
בית העמק הוא קיבוץ של התק"מ, עבר שינוי ראשון ב-98 ועשה אותו לאט לאט במשך שנתיים. ב-2022 הסתיים תהליך השיוך מול רמ"י וכיום הדירות משויכות לחברים.
הקיבוץ שומר על רמת שיתופיות מרשימה עם הרבה יצירה משותפת, חדר האוכל פתוח ויש תרבות מפותחת. חזרה מרשימה של בנים היישר למסלול חברות.
ענפי הפרנסה המשותפים מגוונים מאוד – חקלאות מטעים מגוונת, מדגרה ולולים, רפת מצליחה ומפעל ביו-רפואי עם העברות יפות לחברים. בסך הכול, החברים מרוצים מאוד ולא עומדים בביקושים הגדולים לחזרה לקיבוץ.
איך הגעתם לדיאלוג בנושא שותפות משולשת וכדאיות לבנות רפת חדשה בהשקעה גדולה מאוד?
מנהל העסקים הקודם בבית העמק, אלון חגי, עבד גם עם קיבוץ אושה ושני המשקים היו צריכים להשקיע הרבה כספים בתשתיות מיושנות וחידוש יקר, בעידן של מחסור הולך וגדל בהון אנושי, מכון החליבה ישן וכבר מתפרק. בנסיעה שלי עם נועם פולין מרפת ראש הנקרה, שהייתה נציגה במועצת ההתאחדות, שוחחנו בנושא וכולנו, מנהלי הרפתות, גיבשנו הסכמות עקרוניות ויצרנו תורת לחימה, על מתווה שותפות משולשת ודרכי העבודה בה.
רפת אושה לא השקיעו שנים, הרפת נמצאת בזבולון בואכה חיפה, קרוב לבית הספר ויש לה קושי להתרחב ולהתפתח, במקום שמתאים יותר למבנים עירוניים. בראש הנקרה היו צריכים להשקיע במכון חליבה חדש ויש מורכבויות של קרבה למגורי קהילה וקשיי הון אנושי.
את בית העמק לא היה קשה לשכנע וחלק מזה קשור גם למפעל החיים של חינוך הילדים מכיתה ז' ועד י"ב. אהבת בע"ח, אחריות לעצמם ולבעלי החיים, קימה מוקדמת והשקעה מתמשכת.
היה רגע מרגש מאוד שארבעה צעירים, שסיימו י"ב ברפת ויצאו לשנת שירות בכל הארץ, הגיעו הביתה לחג ובאו למשרד הרפת עם מתנה של הערכה ואהבה.
כולם משקים שמרגישים זיקה וקרבה גדולה לצביון כפרי, לחקלאות ולענפי חי תוססים. הם מאמינים ברפת הישראלית ובעתידה לטווח הארוך.
הבדיקה הכלכלית – שיקפנו את המספרים שהיו בשנת 2018 והשנה הייתה טובה מאוד, שמנו נקודת איזון וראינו שאנחנו יכולים לצאת לדרך עם החזר השקעות אפשרי בכ-15 שנה.
בדקנו ללכת על רפת זוגית, משולשת או בכלל לא – כולם קנו אוכל מבחוץ והנושא הרגיש ביותר הוא היקף העובדים בכל חלופה. ברפת קיבוצית יחידה יש 9-8 עובדים, בזוגית 14-12 ואילו במשולשת יש כ-16 עובדים. החיסכון הגדול באיחוד הוא במספר העובדים ברפת – בעלותם וכיום גם באפשרות השגתם. החיסכון מגיע לכ-1.0 מיליון ₪ בשנה.
יש גם יתרונות קטנים יותר, בהנחה לגודל במזון ובהוצאות אחרות. הרפת המשותפת תתרום גם לנושא התיירות והכול יבוא בהדרגה.
העובדה שהאתר שנבחר היה בית העמק, העמידה אותי בפני אתגר גדול ומשמעותי ואני אוהב אתגרים וכך, כל קיבוץ שם את התקציב הגדול להשקעות ויצאנו לדרך.
האווירה בין הבעלים טובה מאוד – סיכמנו שהכול מתחלק בשלוש: ההשקעות החדשות, חלוקת הרווחים, הסולרי על הגגות – הכול. אין שכ"ד על המקום למשך 15 שנה ונעים מאוד לעבוד יחד. רצינו שהשותפות תהיה רגועה עם רמת אמון גבוהה ותחושה אמיתית של שותפות.
רפת בראשית – השם שסוכם עליו מרשים ויפה, מכיל אזכור של כל השותפים, הוצע על ידי יואב והתקבל בהתלהבות…
תכנון הרפת
ב-2017 נסענו לביקור במקסיקו ביוזמת אפימילק וראינו רפתות מרשימות מאוד עם מכוני חליבה בגדלים שונים – קרוסלות של 80 עמדות ואף יותר, בחודש יוני בחום של 50 מעלות הפרות נתנו 43 ליטר לנחלבת. למדנו שיש יתרון לקבוצות גדולות ולמכון חליבה גדול שחוסך בזמן הובלה וחליבה וזה מאפשר לנצל את העובדים גם בין החליבות ואף לתת להם 2 חליבות ביום, בלי מאמץ גדול.
שם הכרנו את פטרו מדרו וכשנושא המכון עלה, באופן טבעי נקשרנו לחברת מדרו.
כל התכנון היה איטי למדיי. החלטתי שעדיף שאשב בנחת עם אבנר הורביץ המתכנן במשרדו בתימורים בדרום, לראות את התוכנית על המחשב ולעשות שינויים נדרשים עם דגש על המחשבה לטובת הפרה. זה עובד טוב יותר מקבלת גרסה שצריך להגיב עליה…
הבנייה הייתה טובה מאוד ונמשכה כשנה וחצי.
קבלני הביצוע היו מעולים – אבו רפאע מבוקעתא על הבנייה, בקונסטרוקציה היה הרמן את זמל שהיו מעולים ובנינו מכון חליבה קל ופשוט
המבנים
סוכם על מכון חליבה של 72 עמדות וחצר המתנה גדולה של 300 פרות, עם מקום נוסף ל-150 נוספות וכך אפשר להביא בתחילת החליבה קבוצה ראשונה ומיד אחריה עוד קבוצה ובינתיים, מחצית מהפרות כבר נמצאות בתוך הקרוסלה. זה מייעל מאוד את העבודה ומוזיל אותה.
הסככות צריכות להיות גדולות, ממוקמות מזרח מערב, שהרוח מהים תכנס ותקרר את הרפת. החלטתי שרפת מרחבית גדולה עדיפה – ראיתי אצל גילי ברפת מנור בקיבוץ אילון, סככה מרחבית, האבסה חיצונית עם פס אוכל מבוטן, בלי קורה בקצה וכך אפשר לקלטר ולהזיז את הזבל מהבטון אל פני הסככה ולקלטר. זה חוסך בהובלת זבל ואפשר גם לוותר על המאצרה.
כל הסככות מותאמות לכ-260-220 פרות עם שקתות ארוכות באמצע – יש חיבור אחד ביניהן לניקוז משותף. רוב הזמן השקתות נקיות ויש מספיק מים לכל הפרות שחוזרת מהחליבה.
4 קבוצות חליבה – 250 בוגרות, 300 מבכירות ושתי קבוצות של 150 ראש כ"א.
הובלת הפרות לחליבה נמשכת כ-20-15 דקות ושבילי ההולכה מאפשרים זרימה נוחה ומהירה.
מכון החליבה של חברת מדרו. בנוי בצורה קלה, אין מעמס של ברזל כבד, נירוסטה פשוטה וקלה, מגרזת אוטומטית והקרוסלה נוסעת בכיף. בעמדת הפרה יש "שביל טיפולים" מלפנים, שכל הרוק שהפרה מפרישה בעמדה נופל לשביל ולא נוחת למרתף – הכול נקי כל הזמן.
קו חלב חריג – הפרות נחלבות, מטפלים בדלקת והחלב עובד בצינור נפרד למיכל חלב חיצוני של 1,500 ליטר ואחרי פסטור מגיע לעגלים, שנמכרים אחרי שבועיים, למגדל במושב נתיב השיירה הסמוך.
פנים המכון והחדרים מאוד צנוע – המשרד נמצא על משטח התצפית למעלה. יש יתרון הגדול שהמנהל יושב בגובה ורואה את שגרת החליבה באופן אישי ורציף. יש תקשורת מהירה עם החולבים וזה יעיל מאוד.
כיום 7 חודשים אחרי הפתיחה, עדיין יש מחלות ילדות להתמודד איתן כל הזמן. המבכירות רוצות קצב סיבוב מהיר ואילו הבוגרות רוצות יותר לאט וכך התקבענו על 12 ד' סיבוב – אין בעיטות וריגעון מושלם. עושים הרבה שינויים להקל על הפרות ושיפרנו הרבה תהליכים, כדי שהכול יזרום בנחת.
הפרת נמצאת מחוץ לסככה כ-60-45 ד', כולל הובלה, צינון וחליבה.
מנהל טכני מאעד מהכפר שייך דנון – עובד 6 שנים ברפת, מכיר את המכון על בוריו ועושה את כל האחזקה והקירור
איך השפיעה בריאות הפרות שמגיעות מכל משק בתנאים שונים?
אכן היה אתגר גדול עם לא מעט מחלות במעבר בין המשקים. עשרות פרות נפסלו במיון לפני ההעברה – מחלות, עטינים לא מתאימים ועוד קשיים. כיום כל העדרים מאוחדים מזה כחודשיים וזה אתגר גדול וקפיצה ענקית, מרפת קטנה ודי משפחתית לרפת ענקית עם הרבה בעיות במגוון תחומים וצוות גדול לשלוט ולהוביל אותו. הכול גדול!
מנהלת הבריאות היא נועם פולין שניהלה את הרפת בראש הנקרה, יש לה ילד בן 3 וחשוב להתחשב בצרכים המיוחדים של המשפחה וגם של העדר הגדול ברפת.
הנהלת הרפת
נורית פולין היא מנהלת העסקים של ראש הנקרה וגם יו"ר הרפת. יש הנהלה עם שני נציגים מכל משק ובקרוב יהיה גם נציג חיצוני. הגזברות והנהלת החשבונות של בית העמק והשותפים משדרים אחדות, תמיכה והבנה.
זיו שר, מנהל הרפת באושה היה מתוכנן לתפקיד בכיר ברפת, קיבל הצעה מעניינת לנהל רפת בקמבודיה ולפני כשנה יצא לרילוקשיין עם משפחתו וכך נשאר רק עובד אחזקה מאושה.
כיום חסרות 100 פרות בעדר כדי לייצר את מלוא המכסה. מחלת הברוצלה בשני משקים הקטינה את העדר במעל ל-160 פרות והרפת נמצאת בתהליך גדילה.
המכסה המשותפת 10.5 מיליון ליטר וצריך כ-820 פרות – כיום לא מגיעים למכסה ונמצאים בתהליך גידול מדורג. רואים את סוף מחלת הפנרציום ובונים מחדש את הפוריות, ייצור החלב, התזונה המתאימה לעדר גדול
ייקח זמן עד שניכנס לשגרה של רפת גדולה, מבינים את הבעיות, השעות הרבות, מחסור בכוח אדם מקצועי.
יונקייה גדולה עם פתרונות ייחודיים
ראינו שברפתות גדולות עובדים שניים ביונקייה ורצינו לחסוך בכוח אדם. כך הכנסנו רובוט הגמעה, שיודע לתת מענה ל-50 יונקים מגיל אפס ועד שבועיים. בהמשך עוברים לקבוצות של 25 ראשים ועד 60 יום עם פידר אוטומטי. החברה היא פורסטר והאבקה של בר מגן וגם הליווי המקצועי.
רופא החקלאית – ינון קרמר מיבניאל מלווה גם את היונקייה.
הפתרון הרובוטי יכול לעבוד טוב אם יש מקצוען ביונקייה וזה יכול לחסוך עובד בתקופות קשות ומתאים לרפתות גדולות.
איך אתה מרגיש עם כל הבלגן…
קשוח, עם כל הניסיון, זה מורכב ותובעני. זו ההתחלה והיא מאתגרת. נייצב את המערכת נייעל את העבודה ונשפר את התוצאות בהדרגה.
התארגנות הרפת בגליל המערבי
יואב משמש גם כרכז האזור ונציגו במוסדות הענף
האזור מאופיין במגה רפתות: 4 רפתות משולשות, 4 רפתות זוגיות ו-3 רפתות בודדות (כפר מסריק, יסעור ואפק), כולן עובדות עם מחלבת שטראוס וזה אזור דינמי וחזק.
ההרגשה היא של בית, עם מחלבת בית קשובה ורגישה לכל מה שקורה במשקים וזה יתרון גדול. המחלבה מטפחת את הרפתות – יופי, חזות ונראות, סומטיים וחיידקים, קיימות לטובת המוצר ובסך הכול זה גם תורם עוד 2-1 אג' לליטר לשנה.
הרפתות נמצאות בשלוש מועצות אזוריות סמוכות, כמחציתן קונות אוכל בחוץ והאווירה בהתארגנות טובה מאוד. אחרי 12 שנים בריכוז האזור, הרגשתי מיצוי וביקשתי לסיים בשיא… עשיתי גם מכירת פרות במכרז עצמאי של משקי ההתארגנות וזה עובד טוב. אנחנו הולכים לעשות תהליך משמעותי ולהגדיל כוח ושותפות בין כל הרפתות.
תגובה אחת
לא מראים שום תוכנית עיסקית להחזרת ההשקעה. עוד מהלך של הארגונים הכלכליים להשתלט על חומר הגלם. אינטגרציות אנכיות זו השיטה. איך שהוא הצרכן לא יהנה מזה