יבול שיא
הרפת והחלב
1 מפלסים אחת

וואמוס ארגנטינה 

3 דק' קריאה

שיתוף:

במְפַלסִים, שהוקם על ידי גרעינים מארגנטינה, חגגו בגדול את הניצחון בגמר המונדיאל 

"אושר גדול, אושר גדול" אומר תמיר ארז (40) ממפלסים, דוקטורנט לחינוך, חוקר חינוך, סוציולוגיה וספורט, מרצה בקריה האקדמית אונו ובמכללת קיי. תמיר הוא בן לקיבוץ הדרומי שהוקם ב-1949 בעיקר בידי גרעינים מארגנטינה, שבו גם מי שלא עוסק בספורט כל חייו כמו תמיר, שהיה בעברו שחקן כדורגל בהפועל אשקלון והפועל תל אביב, ינק את האהבה המטורפת לכדורגל.  

"מפלסים זה קיבוץ של ארגנטינאים. בתור ילד אני זוכר שעל המדרכות היו מדברים ספרדית. ערבוב של ספרדית ועברית. ארגנטינה והמסורת סביב הכדורגל תמיד איחדה את הקיבוץ. אנחנו ידועים באהבה הפנטית שלנו לנבחרת ארגנטינה" הוא אומר ומוסיף "גם בטורנירים שיש בשער הנגב מול ישובים אחרים, מפלסים לובשים את המדים של ארגנטינה ומדי העידוד בצבעי ארגנטינה, אנחנו ממש חיים את זה בקיבוץ". 

רימוני עשן 

ביום ראשון נערך גמר המונדיאל 2022 בקטאר ובמפלסים נערכו לאירוע. שלטי ענק "וואמוס ארגנטינה" נתלו ברחבי הקיבוץ, מעל 300 חברים, תושבים וילדים הגיעו לצפות בשידור שהוקרן על מסך לד ענק, 40 קילו אסאדו, 250 צ'וריסוס ועוד 250 נקניקיות חוסלו במהלך הערב שרגע לפני המתח כלל גם מתנפחים לילדים ואיפור בכחול לבן, צבעי מדי הקבוצה.   

"עבור מי שלא ינק בילדותו ארגנטינה זו יכולה להיות עוד הקרנה. האירוע נקבע עוד בטרם ידענו שארגנטינה תעלה לגמר וברור שהטירוף הוכפל", אומר תמיר, שלמרות ששלושת ילדיו ואשתו הגיעו לחגיגה הקהילתית, הוא צפה במשחק בבית יחד עם אביו ואחיו. "יש מושג בספרדית 'מופה', נאחס. לא רותמים את העגלה לפני הסוסים ואי אפשר לחגוג לפני באירוע ענק, פחדתי שהאירוע הזה יחרב את הניצחון. במשפחה שלנו יש מסורת פנטית לראות יחד כדי לא לנחס. אבא שלי עבר כמה התקפי לב תוך כדי המשחק". 

ואכן, לאחר ששלטה נבחרת ארגנטינה במגרש במרבית המשחק ועלתה ליתרון 2:0 עוד במחצית הראשונה (מסי בפנדל בדקה ה-23 ואנחל די מריה בדקה ה-36), השוותה היריבה נבחרת צרפת עם שני גולים של הכוכב אמבפה. 90 הדקות הסתיימו בתיקו והמשחק המשיך להארכה, מסי החזיר את היתרון, אך אמבפה השווה עם שער נוסף.

  

Screenshot 2022 12 20 120439
תמיר ארז ואביו ברוך. ראו את המשחק בבית כדי לא לעשות "מופה", נאחס 

היה משחק מותח. 

"אלו חוויות נפשיות מטורפות, ומי שהיה פה עבר רכבת הרים. מעצב לשמחה, מאושר לדיכאון, ככה אנחנו הארגנטינאים 'יזע ודמעות', אם לא הולך קשה – אי אפשר ליהנות. כשחטפנו גולים הקרקע נשמטה, זה באמת סוף העולם, הרגשה נפשית קשה. היינו על האולימפוס ועוד רגע הולכים הביתה בוכים, התקצרו לכולנו כמה שנים מהחיים. היה סאונד מטורף מהמסך ובכל מקום בקיבוץ שמעו את השידור, גם שמחת הגולים וגם האכזבה".  

לאחר 120 דקות משחק הוכרע הגמר בשלב הפנדלים. ארגנטינה זכתה בתואר אלופת העולם בפעם השלישית, לאחר ציפייה של 36 שנה, וליאונל מסי, בחולצה מספר 10 בדיוק כפי שהיה מרדונה, אלוף העולם. 

Screenshot 2022 12 20 120452
שקד רייז, דור רביעי לארגנטינאים במפלסים. יונקים את האהבה לכדורגל 

היו חגיגות ניצחון? 

"הייתה חגיגת ניצחון, ריקודים, שירים, תופים, רעשנים לילדים ורימוני עשן, חגיגה אוטנטית מהלב והנשמה. כולם התחבקו, רקדו ושרו, קיבלנו לנר ראשון של חנוכה את המתנה הכי גדולה. אני שמח בשביל המשפחה ושמח בשביל הקיבוץ. מפלסים הוא כבר לא הקיבוץ הארגנטינאי שהיה פעם, יש פחות חברים ותיקים והרבה תושבים וחברים חדשים, אירועים כאלה הם כמו עוד חג ביומן, יש חיבור והקהילתיות מתעצמת, ספורט הוא פלטפורמה מדהימה לחיבור של קהילה. באמת אושר גדול". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!