יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2022 12 22 123206

צבי מרום ז"ל – דברים לזכרו. חקלאי, ראש תנועה חקלאית

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

במושב שדה אליעזר נטמן צבי מרום, שהיה לאורך שלושה עשורים מזכיר תנועת "העובד הציוני". בן 70 במותו. לתנועה שעמד בראשה יש ברחבי המדינה קיבוצים, מושבים ומושבים שיתופיים, שרובם ככולם במרחב הכפרי ועוסקים בחקלאות.

בהלוויה רבת משתתפים נכחו ראשי התנועות המיישבות והתאחדות חקלאי ישראל. ראש המחלקה להתיישבות בתנועת "האיחוד החקלאי", ירון סולומון ציין בדברי ההספד את תרומתו הרבה של צבי מרום לחקלאות הישראלית ולהתיישבות בחקלאי הארץ השונים.

"צבי היה לוחם למען החקלאות, החקלאים וההתיישבות, איש שפיו וליבו חד הם. איש התיישבות ברמ"ח אבריו שנים רבות. נאמן ההתיישבות והחקלאות לאורך שנים".

סולומון ציין כי צבי מרום היה חקלאי שגידל במשקו נשירים ואת המנדרינה "אור" ובעל משפחה שורשית במושב שדה אליעזר.

אחד מאחיו של צבי מרום הוא האלוף במילואים אליעזר ("צ'ייני") מרום, לשעבר מפקד חיל הים. 

כוכב הצפון שכבה

עמירם מוארמן, ידידך לעולם

"ר׳ יהודה הנשיא אומר: איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם".
זאת הייתה התנהלותו של צביקה שלנו כל חייו.
כנציג חקלאים בפרט והציבור בכלל, התלבט תמיד בהתנהלותו האנושית, הישרה והחכמה, לשלב יחדיו את הטוב, המועיל עם הדרוש והאפשרי, הן במוסדות השלטון ובשאר הגופים. וכשמו מרום כן היה; ממרום תפקידו ועמדתו החשובה, לא גבה לבו ומעולם לא סרב לפונים לעזרתו או לעצתו.
צביקה ככלות הכל, התבלט באנושיותו הצנועה כי חשיבותו וכבודו של האדם כפרט, היתה בעיניו מעבר לכל.
כיום, כש״נתמעטו האורות״ ונסתלקת מאיתנו ואין אחר ומחליף לך זולתך, תחסר לנו מאוד, אך נרך יאיר בלבנו לתמיד.
יהי זכרך ברוך. לך לגורלך לקץ הימים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאת: אריה וולף – מדריך מיכון חקלאי; נייד: 053-3953959; דוא"ל: [email protected] ניהול עשבייה ניהול עשבייה הוא אחד האתגרים המרכזיים בחקלאות המודרנית. במשך שנים התבסס התחום בעיקר על קוטלי עשבים כימיים, אך בשנים האחרונות גוברים
6 דק' קריאה
תקצירי הרצאות הנדסת שמרים ליצור פרומונים להדברה ביולוגית של עשים מזיקים יעל שילדרמן,1,2 גור פינס,1 מרטין קופייק2 ,ענת זאדה1 1המחלקה לאנטומולוגיה, מנהל המחקר החקלאי 2 בית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס, אוניברסיטת תל
8 דק' קריאה
כשהמשפחה חוזרת הביתה אחרי שנתיים ארוכות של המתנה, תקווה ונשימה עצורה, עדים אנחנו לרגעים מרגשים של שיבה הביתה. בימים של ציפי דרוכה לקבלת אחינו ואחותנו השבים, אנחנו נזכרים בערך הבסיסי ביותר – הבית והמשפחה.
שלחנו את מאיה ורפי שחיו בחיפה מספר שנים לגלות את חיפה המתחדשת * לילה בחיפה, שהייתה לזוג הצעיר בית עד לפני תשע שנים * כבר בכניסה לחיפה עלו מחדש זיכרונות מתקופה אחרת בחייהם, כשהם היו סטודנטים צעירים  *תמונה ראשית: בוסתן כיאט. צילום: דני בר  בוסתן כיאט  כשנכנסים לחיפה על
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן