אושיית החקלאות והאוהד השרוף של הפועל גלבוע גליל, גיורא סלוס מחפציבה, מצטער שהדור הצעיר לא רוצה לעבוד בגד"ש וטוען שללא שינוי דרסטי, עתיד החקלאות בישראל לוט בערפל. ראיון לא אופטימי
הזיכרונות שלי מהחקלאות קשורים בגיוסים קשוחים ומעייפים בקטיף הכותנה בידיים, בדילול סלק סוכר ובקטיף אשכוליות. היום הילדים כבר לא עושים זאת, אלא עובדים זרים וציוד מכני מתוחכם. את שטחי החקלאות המגוונים ליד ביתי החליפו שטחי גד"ש, גידולי שדה: ירקות, חיטה, בננות וקצת כותנה. עם השנים הועם זוהרה של החקלאות והחקלאים נאבקים על מעמדה וחיוניותה.
מומחה לגידולי שדה
גיורא סלוס מחפציבה הוא אושיה חקלאית מוכרת. בן 84, אבא וסבא, גמלאי שעדיין ממלא תפקידים מרכזיים בקיבוצו. הוריו הגיעו לחפציבה מצ'כיה והוא נולד בקיבוץ ולמד בבית הספר המקומי. לאורך השנים למד קורסים מקצועיים בחקלאות וכלכלה, אבל את הידע העצום שלו רכש בשטח – בגד"ש, כיהן ארבע קדנציות כרכז משק, ומילא תפקידים רבים ברמה אזורית וארצית. "סלוס" בלטינית פירושה בריאות ורבים מבני משפחתו בעבר ובהווה עסקו ברפואה. גיורא אומנם לא רופא, אך הידע הרב שלו ברזיה של החקלאות מקנה לו מעמד דומה. הוא איש דעתן, בעל עמדות מוצקות, ששולט בחומר. הוא מלא חיוניות ומרץ, בעיקר כשמדברים איתו על חקלאות.
"האזור שלנו, עמק חרוד, נחות מבחינה חקלאית, הן בשל מליחות המים הגבוהה, והן בשל התלות במזג האוויר ומיעוט המשקעים, שלא כמו בעמקים המערביים ובגליל, שם כמות המשקעים גדולה יותר, ומליחות המים נמוכה" הוא מסביר. "המים המליחים מגבילים את סוגי הגידולים שניתן לגדל: חיטה, ירקות, בננות, וקצת כותנה. במטעים, למשל, הרווחיות נמוכה וניתן לגדל רק אשכוליות וזיתים. אולי בעתיד יחזרו לגדל כרמים ליין שלא דורשים תנאים מיוחדים. בשנים האחרונות נכנסו הקיבוצים באזור (בית השיטה, עין חרוד מאוחד, בית אלפא) לענף הבננות, שעד לא מזמן היה שייך לעמק הירדן. אך בשל ריבוי המגדלים, המחירים נמצאים בירידה".
ההתפתחות הטכנולוגית בענף מקלה על הגידול, מגדילה את התפוקה?
"ההתפתחויות הגדולות הן בעיקר בציוד החקלאי ובמערכות ההשקיה בהן הותקנו מחשבים המאפשרים לעבוד מדויק יותר, ובמינימום דריכה על הקרקע. החיישנים מאפשרים לצפות בהתפתחות הצמח באמצעות רחפנים. זה עולם אחר. לגבי זנים חדשים, כאן אין הרבה חדש. בעשור האחרון לא פותחו זנים חדשים, הדרכת החקלאים והפיתוח הצטמצמו".
האוצר לא עושה חיים קלים לחקלאים
בשנה האחרונה היו מאבקים רבים של החקלאים אל מול הרפורמה שרצו להוביל משרדי האוצר והחקלאות.
טוענים נגדכם שאתם אלה שמעלים את יוקר המחיה.
"הטענה המופרכת שהמכסים על מוצרי החקלאות הם סבסוד החקלאות לא תקפה יותר אחרי הרפורמה החלקית, שביטלה את המכסים, ובכל זאת המחירים לאזרחים לא ירדו. המדינה הפסידה מאות מיליוני שקלים מתשלומי מכס והחקלאים נפגעו קשות ללא תמיכה ישירה שהובטחה, ועלויות גבוהות לעומת חקלאי אירופה. הנהנים היחידים מביטול המכסים הן רשתות השיווק והיבואנים.
האוצר לא עושה חיים קלים לחקלאים. בעבר המדיניות הייתה חיובית יותר, בעיקר בתקופת השר שלום שמחון. אחריו באו שרים שהתנגדו לחקלאות וצידדו ביבוא חופשי של תוצרת חקלאית, שפעמים רבות מגיעה עם מזיקים. אני רוצה להדגיש, שלמרות היבוא המקסימלי, המחירים לא ירדו. החקלאים לא מתנגדים ליבוא, אך תובעים שזה יעשה בתיאום עימם, ולא בצורה פרועה כפי שזה נעשה עכשיו. אני יודע על משקי עגבניות רבים במושבים שנסגרו בגלל היבוא, וכנראה שיהיה השנה מחסור בעגבניות. לסיכום, החקלאות בצרות: מחירי המים, עלויות העובדים הזרים, יבוא פרוע, בעיות כשרות ועוד.
אתן לך דוגמה: בענף הבננות החקלאי מקבל על קילו בננה 1.5 ₪ כאשר הרשתות מוכרות אותו ב- 8 ₪. הפער הזה לא בידינו. החקלאי לא מקבל את התמורה המגיעה לו. אז לא פלא שיש מחסור בעובדים ישראלים. יש עוד פרמטרים המשפיעים על המצב: המלחמה באוקראינה, בצורות. אני מריח שהשנה תהיה בצורת, ונאלץ להשתמש במים מושבים להשקיה".
יש אמת בטענה שהמדינה מסבסדת את החקלאות?
"ההיפך, החקלאות מסבסדת את המדינה, באמצעות מיסים כבדים על העובדים הזרים בעשרות מיליוני ש"ח ללא כל סיבה. ישראלים לא רוצים לעבוד בחקלאות, והענף מושתת על עובדים זרים, שמכסתם מוגבלת. הדור הצעיר לא רוצה לעבוד בחקלאות. זו עבודה פיזית קשה, בתנאי מזג אוויר קיצוניים. אני עבדתי שנים בגד"ש ונהניתי מכל רגע, אבל ילדיי לא רוצים להשתלב בחקלאות, אולי נכדתי תפתיע ותפרע את החוב, כך אני מקווה.
"חוץ מבעיית כוח אדם, עומדת שאלת תמחור המים. הבסיס לחישוב מחירי המים לחקלאות (לפי תקנה 27) היא לפי עלות הפקת המים של 'מקורות', שזו חברה לא יעילה, בזבזנית, ואדישה למחירי המים. אגודות המים הפרטיות בכל רחבי הארץ, מפיקות קוב מים במחצית העלות, אבל משלמות לפי תעריפי 'מקורות'. כך שההפרש הוא למעשה, סבסוד המים למדינה. לא מובן מדוע האוצר תומך ב'מקורות' במקום לעודד את מפיקי המים הפרטיים המפיקים מים ביעילות מקסימלית ובעלות נמוכה, על זה אנו נאבקים.
"העלאת תעריפי המים עלולה להיות פוטנציאל הרסני לחקלאות אם לא יוצמד אליה מהלך שיפוי משלים של הממשלה, לפי ההבנות שהושגו במו"מ על הרפורמה. יש לחוקק את 'חוק החקלאות' שיבטיח יציבות לחקלאים. הממשלה יכולה לתקן עוולות היסטוריות ולחזק את החקלאות שהיא חלק מהציונות. זעקת החקלאים לא נשמעת מספיק, וללא שינוי דרסטי, עתיד החקלאות בישראל לוט בערפל. באירופה מסבסדים את החקלאים, כדי שימשיכו לייצר מזון. אצלנו זה לא רק עניין של מזון, אצלנו החקלאות קבעה וקובעת את גבולות המדינה. שטחים ריקים נתפסים מיד על ידי גורמים לא רצויים".
לחזור להיות מעצמה חקלאית
"אני מקווה שהכנסת תחוקק את 'חוק החקלאות', שייקח בחשבון את כל הנתונים שתיארתי: הורדת מחיר המים, טיפוח הדור הצעיר, יבוא מתואם, הורדת פערי התיווך על ידי הקמת שוק סיטונאי גדול, והגדלת מכסת העובדים הזרים. ישראל הייתה בעבר מעצמה חקלאית, שרבים באו ללמוד ממנה. הייתי רוצה שנחזור לעוצמה הזו" אומר סלוס שעבורו החקלאות היא ציפור הנפש. הוא חי את עלבונם של החקלאים, ומקווה שהממשלה החדשה תצעד עימם ולא נגדם.
משחק כדורסל של "גלבוע גליל" נגד "מכבי תל אביב" עומד להתחיל וסלוס, האוהד השרוף שלא מחסיר אף משחק, מזדרז להתיישב במקומו השמור קרוב לפרקט ולשאוג יחד עם כל הצעירים קריאות עידוד לטובת קבוצתו. רק בן 84, כבר אמרנו?
