יבול שיא
הרפת והחלב
מונא 1

קשר הירח 

3 דק' קריאה

שיתוף:

מהקיבוץ הוא לקח את תחושת המסוגלות וגאוות היחידה ומהתעשייה האווירית את ההבנה שגם השמים הם לא גבול. אסף ברימר בן איילת השחר בפרויקט טכנולוגי שמפתח את השכנים 

"אתה צומח כשהשכן שלך צומח" הוא המוטו של עמותת מונא ששמה לעצמה מטרה לקדם בני נוער וצעירים בעיקר מהפריפריה החברתית באמצעות פיתוח כישורים ומיומנויות טכנולוגיות כדרך ליצירת מציאות טובה יותר.   

יזם העמותה והמנכ"ל שלה הוא אסף ברימר (60) בן איילת השחר, שמעיד על עצמו: "גדלתי בקיבוץ עם תחושת גאוות יחידה שאנחנו הכי טובים בעולם. תחושה של עשייה, מסוגלות, עצמאות, יכולות שמימשתי כשהתגייסתי והוכשרתי כטיס קרב וגם כשהייתי חבר אלון הגליל", שם הוא מתגורר עם משפחתו.   

בינואר לפני עשר שנים הוא עוזב את התעשייה האווירית מתוך הבנה שמה שיפתח את המדינה והחברה הוא לא עוד סטרטאפ כזה או אחר אלא "אם נשכיל לפתח ולחבר את האוכלוסיות השכנות לנו". הוא מקים את עמותת "מונא" שפירושה הוא משאלה "וגם כולל בתוכו את המילה Moon, ירח, מתוך שאיפה לכוון לירח, למרוץ לחלל", שהושקה ב-2013 בשבוע החלל בהשתתפות ראש נאס"א.  

טכנולוגיה, הייטק ונרטיב של מסוגלות 

"מונא" מציעה לישובים, בעיקר בפריפריות חברתיות, פרויקט שקשור לטכנולוגיה והייטק, יחד עם נרטיב של מסוגלות. "איך להפוך ישוב שאין לו את זה לישוב ש'יש לו את זה'. בדומה להכשרות שנעשות לחניכים בקורס טיס, פיתחתי סימולטורים ומרכזי אימון ללימוד החלק הטכנולוגי, ומהקיבוץ לקחתי את הנרטיב שקשור ביכולות, עצמאות, מסוגלות".   

המרכזים הטכנולוגים שמציעה העמותה עובדים במודל יישובי שמחבר את מערכת החינוך של היישוב ומצמיחים את הדור הבא ברצף של גילאים לאורך שנים ולא כתוכנית חד פעמית. "הרעיון שלנו לגדל את ההון היישובי, הילדים בפרויקט צומחים להיות מדריכים סביב נושא הטכנולוגיה. אנחנו פותחים עבורם שער להייטק, מגדילים את מספר הנבחנים בבחינות הבגרות במתמטיקה, תכנות, טכנולוגיה ואנגלית. אלו תוכניות ארוכות טווח של היישוב עם מערכת החינוך ובתי הספר שנמשכות לאורך שנים במטרה ליצור מרחב חדשני שמפגיש בין מגזרים וגילאים שונים ומפתח מובילי שינוי טכנולוגי באמצעות פדגוגיה מבוססת עשייה וחדשנות. בנוסף", אומר אסף "נערכות השמות גם לסטודנטים ובוגרים. השנה עזרנו ל-300 אנשים, חצי מהמגזר היהודי וחציים ממגזרים אחרים, להשתלב בענפי הטכנולוגיה, ההנדסה וההייטק".    

מונא 3
מרכזים טכנולוגים בפריפריה החברתית. לגדל את ההון היישובי. צילום: באדיבות עמותת מונא 

חיבור לתוך הפריפריה החברתית 

אסף מספר שבתפקידו האחרון בצבא היה נספח צבאי בהוואי "אולי זה מה שנתן לי פרספקטיבה אחרת, איך זה לחיות במיעוט". המודל של התוכנית התחיל במאג'דל כרום, התפשט לרהט וכפר קאסם ובקרוב יפתחו מרכזים ביפו, אום אל פאחם ובמזרח ירושלים. "המיקוד הוא בבניית מרכזים בערים ערביות, כמובן שזה גם תלוי בראש העיר ובמקורות תקציביים, כדי שיהודים- מהנדסים ומנהלי מפעלים, יגיעו אל תוך הערים הערביות ושם יצרו את החיבורים. טכנולוגיה יכולה להיות גם בחברה הערבית, רוצים שיהודים יגיעו לשם ושבוגרים של התוכנית ישתלבו בתעשייה בכל הארץ". המרכזים של מונא נמצאים במגזר הערבי מתוך החלטה, אך מוגדרים מרכזים אזוריים שמשרתים את כל האוכלוסיות בסביבה, מתוך תפיסה שתעשיית ההייטק בישראל שייכת לכלל המגזרים ולא למגזר מסוים ושאין סיבה שהיא תהיה רק במרכז הארץ. "הכל הוא אחד, אנחנו משפיעים ומושפעים זה מזה. כשאנחנו מפתחים פריפריה חברתית המדינה מתפתחת והחברה מתפתחת. כשרון קיים בכל מקום. לי חשוב להביא למקומות האלה את תחושת המסוגלות, יכולת לפתרון בעיות, עבודה של ילדים בצד מבוגרים, את האחריות שקיבלנו כילדים והתחושה שסומכים עלינו, כפי שגדלתי עליה בקיבוץ".  

בתור תושב הגליל ובתור מי שעוסק בחיבורים לפריפריות, מה אתה אומר על האמירה של "ייהוד הגליל"?  

"כל דיבור על מגדר על פי דת הוא טעות. צריך לפתח את הגליל ולעשות זאת עבור כולם".  

עמותת מונא עובדת בשיתופי פעולה עם בנק פועלים, שגרירות ארה"ב, קרן רשי, קרן איקא בדרום ולאחרונה גם עם גוגל, כאשר תוכנית חדשה חמש שנתית הושקה בינואר ויש גם חיבור לנושא הקיבוצי: "אנחנו שואפים שבוגרי התוכנית ישתלבו בתעשייה ונמצאים בקשר גם עם התעשייה הקיבוצית".  

בין ה-22 לינואר ל-16 בפברואר נערך פרויקט גיוס כספים לעמותה.  

לינק לגיוס המונים: 

יוצרים מרחבים לשינוי (giveback.co.il) 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הופסקה פעילות מחלקת השחייה של הפועל גליל עליון. הוריי השחיינים: הסגירה עלולה לגרום למשפחות לוותר על חזרה הביתה  פעילות מחלקת השחייה של הפועל גליל עליון הופסקה בתחילת החודש ולא ברור אם ומתי תתחדש, ובאיזה
3 דק' קריאה
תולדות קיבוץ דליה, מימי "חומה ומגדל", דרך "חג המחולות" ואנקדוטות נוספות בספר "איך היגענו הנה – לידתו של קיבוץ" שכתבה עדה רוזן גל, בת הקיבוץ  *תמונה ראשית: עדה רוזן גל. הניסוי והנס. הקמת קיבוץ
5 דק' קריאה
בכלבו, בטיול על קו הרפת או בהליכות מוקדמות בבוקר בפרדס, חבורה מלוכסנת עיניים וקצת ביישנית, עם חיוך נעים ו"סוואדיקפ". שהם סמית מגבעת חיים איחוד מכנה אותם "הציונים החדשים"  בניגוד למקומות אחרים בארץ, העובדים הזרים
5 דק' קריאה
מה יעשה נער חסר בית שמסולק הביתה מכפר הנוער שהוא ביתו היחיד? להדי בן עמר היה, כרגיל, רעיון יצירתי  זה קרה לפני למעלה מ-40 שנה.  שנת 1980 מצאה אותי בתפקיד מדריך ואב-בית בכפר הנוער
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן