יבול שיא
הרפת והחלב
צמרנית המיש

Celtis – מזיק חדש בעצי המיש

2 דק' קריאה

שיתוף:

איתן רכט, השירותים להגנת הצומח ולביקורת; אופיר אטינגר, אגף ענפי שירות וסביבה חקלאית, שה"מ

משרד החקלאות ופיתוח הכפר מבקש לעדכן בדבר התפשטותו בישראל של מין כנימה פולש חדש, הפוגע בעצי המיש: כנימת עלה המיש הצמרית (צמרנית המיש) – celti is Shivaph).

הכנימה התפרצה בקיץ באזור גוש דן, ומשם התפשטה לאורך מישור החוף – בין זיכרון יעקב לאשקלון.

מוצאה של הכנימה במזרח הרחוק, והיא מאכלסת, ככל הידוע, רק מיני מיש.

הכנימה מפרישה חומר שעוותי לבן המכסה את גופה. היא מקימה דורות רבים בשנה, שהעוצמתיים בהם – בעיקר בחודשי הקיץ.

נזקו של המזיק מתבטא בהפרשה רבה של טל דבש מעורב בשעווה. שכבת טל הדבש מתכסה בפיחת, המאלחת את העץ ואת סביבתו. הפרשה זו מהווה מטרד חמור בהיותה דביקה מאוד ומלכלכת את המדרכות ואת כלי הרכב החונים בסמוך לעצים.

לכנימה אויבים טבעיים, כמו מושיות וארינמלים.

בשלב מוקדם זה עדיין לא ניתן להעריך אם הנזק הסביבתי יתמתן בחלוף הזמן ומהי חומרת הפגיעה לטווח הרחוק בעצי המיש.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר ביצע ניסוי לבחינת תכשירי הדברה להתמודדות עם הכנימה, תוך רתימת חברות ההדברה לתהליך.

הוצבה תצפית עם התכשיר אקטרה בה נבחנו שלושה מינונים של התכשיר בהתאם לגודל העצים (25, 50 ו- 100 סמ"ק/עץ). אקטרה יושם בהגמעה לשורש יחד עם כ- 60 ליטר מים לעצים צעירים וכ- 120 ליטר מים לעצים הבוגרים שמולאו בשק מיוחד המווסת את טפטוף המים באיטיות במהלך מספר ימים, זאת עקב העובדה שהעצים אלה אינם מושקים.

ממעקב אחר התצפית נראה כי העצים הבוגרים שקיבלו 100 סמ"ק אקטרה לעץ, והעצים הצעירים שקיבלו 50 סמ"ק לעץ – נותרו נקיים בינתיים.

לאחרונה התבצע ניסוי בשדרות עצי מיש בוגרים וצעירים בתל אביב לבדיקת השפעתם של כמה תכשירי הדברה בהגמעה על ההתמודדות עם צמרנית המיש. ממצאי הניסויים יפורסמו לאנשי המקצוע בתחום ולציבור הרחב, ותכשירי ההדברה שיימצאו יעילים יופנו לקבלת רישוי.

אנו קוראים לעוסקים בתחום הנוי, גם ברשויות המקומיות ובעיריות, להמתין קמעה, עד שנפרסם ברבים את הממשק המומלץ להדברת הכנימה.

גיזום חריף עד כדי השחתת העץ אינו מהווה פתרון להתמודדות עם המזיק. גיזום חריף מוביל לאורך זמן לתמותה ולניוון העצים, ולעתים אף להפיכתם למסוכנים במרחב הציבורי.

ברצוננו להודות לשותפים לניסוי: יעל הזה, אילן נזיריאן, עומרי קראווני, יוסי בן שחר, דניאל בן סימון; ולחברות ההדברה: גדות אגרו – שלמה גלידאי, דפנה בלצ'ינסקי, לי רוט; לידור כימיקלים – ארז אבישר; אדמה-אגן – צביקה זיידמן וחיים גבריאל

מצורפת תמונה נוספת: צמרנית המיש

האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.

על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.

אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו,

ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן שבו הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר, עולם החקלאות לא נשאר מאחור. אחד מהחידושים המרתקים שמופיעים לאחרונה הוא השימוש במציאות רבודה (AR) לשיפור ניהול שטחים חקלאיים. פרויקט משותף בין חברת Ceres Imaging ואוניברסיטת קליפורניה, דייוויס,
< 1 דק' קריאה
יו"ר שולחן מגדלי המנגו במועצת הצמחים: "בשנת 2024 צרכו הישראלים כ-43 אלף טון מנגו, עלייה של כ-18% ביחס לשנת 2023" בכנס 'ענף המנגו' השנתי של מועצת הצמחים, מו"פ צפון-מיגל ושה"מ במשרד החקלאות בשנת 2024
4 דק' קריאה
במפגש חקלאי מקיף שנערך במרץ בחיספין, הציגו "מי גולן" והיחידה לחקלאות וחדשנות פתרונות מעשיים לקראת עונת ההשקיה המאתגרת שבפתח. הכנס, שמשך אליו מעל מאה חקלאים מרחבי הגולן, התמקד בהיערכות מיטבית למציאות המורכבת של מחסור
2 דק' קריאה
(פוסט שפורסם בפייסבוק) ב-11.4, עמרי מירן, אשר נחטף מביתו בנחל עוז לעיניי לישי, אשתו ושתי בנותיו רוני ועלמא – יציין יום הולדת שני בשבי. לאחרונה, משתלת חישתיל, יחד עם עוד עשרות מתנדבים, קיבוץ נחל
< 1 דק' קריאה
שיחה עם ברוך זמר, חקלאי ותיק מקדמת צבי, על גידולים חדשניים ואתגרי החקלאות בגולן קדמת צבי היא מושבה חקלאית שנוסדה בשנת 1981, ועברה לישוב קבע ב – 1985. עד אז ישבו המתיישבים במוצב הסורי
2 דק' קריאה
אילאיל הרץ מניר אליהו, מעצבת גרפית במקצועה, הפכה לחקלאית כאשר הקימה חממה הידרופונית כמיזם משפחתי, בו היא מגדלת בעזרת בני משפחתה חסה, עשבי טיבול ועלי מאכל אילאיל הרץ, בת 43, אמא לשלושה ילדים, בוגרת

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן