גולן בגד באשתו פעמים רבות, אז למה הוא נפגע כל כך כשהיא בגדה בו? ואיך עמד הדי בן עמר בכל הפיתויים?
מעולם לא בגדתי בחניה אשתי.
אני יודע שזו הצהרה שעשויה להישמע קצת מוזר, אבל במציאות הישראלית בה אני חי ואותה הכרתי במהלך שנות נישואיי לחניה זוגתי-לחיים-ארוכים, יש בהצהרה הזו משהו מתבקש, מאחר שנאמנות בחיי הנישואים מבלי "להתפרפר מהצד", כפי שהדבר קרוי בלשון עממית, אינם דבר מובן מאליו.
היה לי עד לפני זמן לא רב חבר טוב, נקרא לו לצורך העניין גולן. אני אומר "היה לי" כי כפי שהוא הגדיר את הדברים, בעת שסיפר על כך לחבר משותף, "עבר בינינו חתול שחור" ומאז אנחנו בנתק הדדי, אבל כשעדיין הוגדרנו כחברים טובים וגם היינו כאלה, סיפרנו זה לזה הכול.
וכך שמעתי על מעלליו של גולן עם נשים.
אדם רציני
גולן עוסק בתחום של מתן שירות כלשהו לבתים ולעסקים. השירות הוא פיזי, ועל כן לשם מתן השירות גולן או מישהו מעובדיו מגיע בגופו למקום, בין אם מדובר בבית הלקוח ובין אם מדובר בעסק שלו, ושם מתבצע השירות.
מטבע הדברים, הוא מגיע כך לבתי מגורים של רבים מלקוחותיו, ובמרבית המקרים מדובר בשעות שבהן האישה מצויה לבדה בבית ובן הזוג שלה נמצא במקום עבודתו, מה שמביא את גולן מעת לעת לפתח עם האישה רומן, קצר או ארוך. "רומן" משמעו כאן קיום יחסי מין, שגולן והנשים שאיתו לעולם לא עשו זאת כאירוע חד פעמי אלא כמערכת יחסים מתמשכת לזמן מסוים, חודש או יותר. זאת, משום שגולן מגדיר עצמו אדם רציני שאינו מתעסק ב"סטוצים".
"סטוץ" משמעו משגל חד פעמי ולא עוד.
אני מניח שהיו לגולן 20 או 30, ואולי יותר, מערכות יחסים כאלו במהלך עבודתו, מה שלא מנע ממנו לחזור ולהדגיש בפני עד כמה אין הן נחשבות בעיניו, מערכות היחסים הללו, ושהן בסך הכול יחסי מין, ועד כמה הוא אוהב ומעריך את אשתו.
זה מסוג הדברים שאינני מבין, אבל כבר למדתי שבחיים אי אפשר להבין הכול.
פגשתי פעם עובדת רווחה מתחום כלשהו, אגב, בתקופה שעזרתי למישהו שנזקק לשירותי רווחה וסעד, וכשסיפרתי על הפגישה איתה לגולן הוא אמר: "אה, העו"סית הג'ינג'ית? מכיר. שכבתי איתה. אתה צריך שאדבר איתה? רק תגיד – היא ואני חברים ממש טובים".
פעם אחת בלבד
יום אחד אשתו של גולן נקלעה למשבר נפשי מתמשך, ובמהלכו פגשה במישהו שהיה נתון אף הוא בתקופה קשה, ומפה לשם בעת שבכו האחת על כתפי השני מצאו עצמם יחד במיטה, אצלו בדירה.
שלא כמו גולן, אשתו נמלאה ברגשות אשם ובתחושת חטא קשה, והדבר הראשון שעשתה כדי להגיע לשלום עם עצמה היה לספר על האירוע לבן הזוג שלה, גולן.
כצפוי, ובאורח המקובל, גולן נפגע עד עמקי נשמתו. הוא היה מזועזע ומרוסק וככל שעבר הזמן גם זעמו וכעסו ותחושת העלבון וההיפגעות שלו גברו ועלו. במשך חצי שנה הסתובב בביתו כארי בסוגר וכאדם זר ולא החליף כמעט מילה עם אשתו. יש לגולן ואשתו שני ילדים, בן ובת, ולכן החלטה על פרידה לא עלתה על הפרק מיד, וגם נדחתה אני מניח כי בבסיסו של דבר גולן ואשתו אהבו זה את זו וזו את זה, אבל הכעס והעלבון של גולן עמדו לפרק את המשפחה.
30 או יותר ה"רומנים" שלו שמחוץ לנישואין כלל לא נחשבו בעיניו כמשהו שמאזן ולו במעט את התמונה.
"אבל הזדיינת מהצד לפחות 30 פעם!" אמרתי לגולן באחת השיחות בינינו. "וחן עשתה את זה פעם אחת בלבד! איך אתה לא מוכן לסלוח לה?"
"אתה לא מבין", אמר גולן. "אצלי זה רק סקס, אצל חן זה היה עם מעורבות רגשית. זה בכלל לא דומה…".
זה משפט קלאסי אצל גברים בוגדים, אגב, אם לא ידעתם את זה. אין לי מושג אם מה שהם טוענים נכון או לא.
בסופו של דבר החליטו גולן ואשתו לקחת ייעוץ זוגי. אשתו אמרה שהיועץ היחיד שהיא מוכנה לשבת מולו ולדבר הוא אני, כותב שורות אלו.
אינני ומעולם לא הייתי יועץ זוגי, אבל מאחר שיש לי ניסיון חיים כזה או אחר שנצבר במשך מה שהיה אז 60 שנה, ומאחר ששני בני הזוג היו אהובים עליי וחששתי שייפרדו, הסכמתי.
הפגישה המשותפת היחידה שקיימנו ארכה שלוש שעות, ובסיומה נתתי להם תדריך איך להתנהל בבית מדי יום ביומו ואיך לתת לדברים להמשיך ולהתפתח, במידה שהכיוון יהיה חיובי, כפי שהיה צפוי לפי ראות עיניי.
כעבור שישה חודשים הם דיווחו לי שהם חזרו לזוגיות קרובה כמו פעם, וגולן נתן לצלקת שלו להגליד. הם חזרו להיות זוג יונים, וגולן המשיך עם היחסים שלו שמחוץ לנישואין, כאילו כלום לא קרה.
בגלל החתול השחור שעבר בין גולן לביני מאז, בלי קשר למה שסופר כאן, איננו נפגשים יותר, אבל אני מניח שהוא ממשיך ביחסים שמחוץ לנישואין גם היום. יש הרגלים שקשה להיפטר מהם.
אישה אחת
למדריך טיולים בחו"ל יש אינספור הזדמנויות לבגוד באשתו.
סיפרתי כאן כבר שהייתי בשנות ה-90 מדריך קבוצות לטורקיה, ועל הפיתויים וההזדמנויות שניקרו בפניי אכתוב בטור נפרד, כי יש בהם למלא טור כזה, אבל די אם אציין כאן שעמדתי בכל הפיתויים כולם, גם כאלו שנראו למדריכים אחרים שפגשתי בטיולים ויתורים בלתי נסבלים ממש. מיותר לציין שהכרתי מדריכים מקבוצות אחרות שהריחוק מהבית יחד עם החדר הנפרד למדריך ונוסעות בודדות שיצאו להתאוורר קצת בטורקיה היו עבורם פיתוי שקשה לעמוד בפניו.
תמיד ברור היה לי שחלק מהיופי בחיים המשותפים הוא הידיעה שחניה היא האישה האחת, גם אם לפני שהכרתי אותה ידעתי אחרות. וכך, במשך 40 שנה, לא קרה ולו גם פעם אחת שבה הרגשתי שאני בוגד באשתי.
עד החודש שעבר.
הכלה היפהפייה
זה קרה לפני שבועיים-שלושה.
פתחתי את הקופסה הגדולה שבה אנחנו שומרים תמונות מהסוג שהיה פעם, כאלו שצולמו במצלמת פילם, פילם שעבר פיתוח והודפס על נייר, וחיפשתי תמונה שתתאים לאחד הטורים ששלחתי ל"זמן קיבוץ".
ופתאום התגלגלה לידי תמונה של אישה צעירה, שיופיה הימם אותי. הרגשתי פרפרים בבטן והתרגשות ארוטית החלה לחלחל בי ולטפס לאורך עמוד השדרה ולהכות במוחי. הרגשתי מאוהב באישה שבתמונה עד שהוצפתי רגשות אשם והרגשתי שאני בוגד בחניה זוגתי-לחיים-ארוכים עם האישה שבתמונה.
הרגשתי לא נעים.
בתמונה שהחזקתי ראו אישה צעירה, לבושה בבגדי כלה, ויופייה הימם אותי. זכרתי את החתונה הזו – הייתי נוכח בה.
למעשה, ככל שזכור לי, אני הייתי החתן.
והאישה שבתמונה שהחזקתי, הכלה היפהפייה, הייתה חניה, זוגתי מזה 40 שנה.
40 שנה אנחנו יחד, עברנו תקופות קשות יותר וקשות פחות, גידלנו חמישה ילדים יחד, עברנו ארבעה טיפולים זוגיים, אולי חמישה, עד שמצאנו את הדרך לחיות זה עם זו ולדעת להתרכך ולוותר, אני עדיין מאוהב באשתי לפעמים כמו צעיר בן 20, ועדיין תהיתי בעת שהחזקתי בידי את התמונה ואני תוהה גם עכשיו, כשאני מקליד את הדברים:
האם הפרפרים בבטן וההתרגשות שמעוררת בי האישה שבתמונה, פירושו שאני בוגד בחניה אשתי מהיום עם חניה הצעירה הלבושה בגדי כלה שבתמונה שבידי?
