לרגל יום האישה הבינלאומי אספנו שש נשים שמנהלות משקים חקלאיים ברחבי ישראל ומקוות שעוד נשים יצטרפו לענף החקלאות
איילה נוי מאיר
איילה נוי מאיר (48), אגרונומית המנהלת את בית הבד "ריש לקיש" במושב ציפורי, דור שני לחקלאים. איילה, אם לשני ילדים, מתגוררת במושב, נכנסה לעסק אחרי ששני השותפים של אביה יצאו מהעסק והיא מצאה מקום להיכנס במקומם. איילה הצטרפה לעסק המשפחתי כשסיימה את הלימודים, כשהייתה באמצע דוקטורט בגיל 30 וידעה מראש שחקלאות אורגנית היא לא דבר פשוט אלא מאתגר, במיוחד בישראל. אביה היה זה שהתחיל דווקא בחקלאות הקונבנציונלית והאחים שלה, למדו כולם בתיכון לחינוך סביבתי בשדה בוקר.
כבר אז למדו איילה ואחיה שיש אלטרנטיבה לייצר מזון בריא יותר ואת הנזקים העצומים שיש בחקלאות הקונבנציונלית "הבנו שבגידול זיתים, מאד קל להסיק שמן באיכות מאד מאד גבוהה בשיטה האורגנית, אז החלטנו כמשפחה לעשות הסבה ולעבור לגדל זיתים בגידול אורגני ולהתמחות בשמן זית."
כיום איילה ואביה שמנהלים עסק משפחתי מפיקים 10 זנים שונים של שמני זית אורגניים, ועם השנים הם הפכו להיות החווה היצרנית האורגנית עם המסחר הכי גדול של שמני זית בארץ. לדעת איילה גם אחד הגדולים בעולם. מה שמייחד את העסק שלהם הוא השמנים, גם צורת הגידול של הזיתים שהיא מאד מדויקת, שאיילה ואביה חוקרים אותה כל הזמן, גם העבודה שאת התחום האורגני הם הצליחו לקחת צעד אחד גבוה יותר ובעצם הם מאד מטפחים את הקרקעות שלהם: מוסיפים צמחיית כיסוי, מוסיפים תכשירים של חיידקים טובים לקרקע, לא משתמשים בחומרים כמו נחושת שאמנם מותרים.
איילה ואביה מייצרים מערכת בריאה עם כמה שיותר אורגניזם בריאים שבסוף הם מביאים את ההרכב והאיכות של שמני הזית שלהם לאיכות מאד גבוהה: "יש לנו כיום בית בד משלנו שתוך שעתיים שלוש, אנחנו מסיקים את הזיתים שלנו ותוך מספר שעות מפיקים את השמן עם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר שיש כיום בעולם, שמותאמת לשינוי האקלימי ויודעת גם לקרר את הזיתים לפני ההסקה ולעשות זאת בכבישה קרה ובטמפרטורה מאד מדויקת. כך נקבל שמנים עם ערך תזונתי, קולינרי ועם ארומה, הכי קרוב למה שהזית והטבע ייצר," מתגאה איילה.
איילה מאוד אוהבת לשתף על העשייה והתהליכים שהם עושים במשק ולכן הקימה גם מרכז מבקרים מסודר ונעים לאירוח שפתוח שישה ימים בשבוע בין השעות 9:00-14:00, בנוסף בית הבד מוכר את השמנים שם במכירה ישירה, וישנה אפשרות גם למשלוחים לכל רחבי הארץ. מידי שבוע הם גם עושים גיחה למרכז ומחלקים בשווקים ובמעדניות את השמנים שלהם.
ליאת בלוך
ליאת בלוך (56), מתגוררת במושב בת שלמה, נשואה ואם לשלושה ילדים, מגיעה ממשפחה של חקלאים, ממייסדי בת שלמה. ליאת היא דור רביעי וגדלה בבית חקלאי. המשק החקלאי של המשפחה החל בשנת 1886 עם העלייה הראשונה ונקרא משק איזנשטיין.
ליאת החליטה להצטרף לחקלאות אחרי שאביה כבר יצא לפנסיה ובמקביל לעובדה שהחלה לעסוק בנושאי סביבה. כיום היא מגדלת שסק. העסק נקרא: "שסק ליאת".
"מדובר בגידול שמאוד מקובל בבת שלמה. כנראה מאד מתאים פה מבחינת אדמה ומזג אוויר. זה פרי מאד מאד טעים. העונה שלו יחסית קצרה כי הוא הראשון מבין פירות הקיץ. זה גידול שקיים במשפחה שלנו כבר המון שנים והמשפחה שלי הייתה מהראשונים שגידלו שסק בארץ," מספרת ליאת.
ליאת מאמינה באורך חיים בריא ובתזונה אורגנית אותה היא מכניסה אל ביתה לכן היה לה ברור שתגדל שסק אורגני בלבד: "אני חושבת שכל החקלאות בארץ צריכה להיות אורגנית וכשאנחנו באים לטפל בשטח, אנחנו חייבים לעשות זאת בצורה שלא תפריע לסביבה או במינימום הפרעה לסביבה," מוסיפה ליאת.
הגידול האורגני מתאפיין בעובדה שקודם כל משאירים את העשבייה, נותנים לה פשוט להיות, בצורה הטבעית. זה אומר שהדבורים, הפרפרים, המזיקים למיניהם – כולם נמצאים בצורה טבעית. בחקלאות האורגנית חשוב לחקלאים להיות מגדלים ללא רעלים, לגדל בריא, החקלאים האורגניים לטענתה של ליאת – בעצם מגדלים "אדמה".
העונה של ליאת לחוצה מאוד, וקצרה מאוד, גם הקטיף של השסק הוא עדין מאוד. הסחורה שהיא קוטפת נמכרת בעיקר למשקים אורגנים גדולים שיש להם בית אריזה ומערך של שליחויות עד הבית – עד הלקוח.
נעמה עתידיה
נעמה עתידיה, בת ה-39, חקלאית ובעלים של חווה חקלאית בעינות קדם, בדרומה של בקעת הירדן, אמא ל-7 ילדים שמגדלת זיתים ותמרים אורגניים והפכה את החווה לפרויקט חינוכי של ממש עבור הדור הצעיר.
נעמה גדלה ברמת גן והיתה ילדה עירונית עם המון אהבה וגעגועים לטבע. היא פגשה את בעלה, אותו הגדירה "עלם חמודות ומדהים, בחור שרצה ללכת להפריח את השממה ונעמה מאד התחברה לאג'נדה הזו והלכה איתו יחד. השניים הלכו להקים חווה ולעשות חקלאות. בעלה היה דור שני של חקלאים מעין יהב וכשהכירה אותו, ראתה מקרוב את צורת החיים של החקלאים, כשהם קמים מוקדם בבוקר יחד, את האחווה שנוצרת במשפחה, איך כולם מחוברים – עובדים יחד בשדה ואוכלים יחד ארוחת בוקר או צהרים.
כיום נעמה היא בעלים של חווה חקלאית שהיא בהתחלה הייתה אדמה שוממה: "בהתחלה גרנו באוהל כשנתיים, היינו שבע שנים בלי חשמל, בקושי עם מים זורמים שחיברנו בעצמנו," כבר בהתחלה חברו לחלום של נעמה ובעלה, קבוצה של צעירים ובני נוער שעזרו יחד להקים את המקום. הם למדו תוך כדי תנועה עבודות של ריתוך, מסגרות ונגרות, למדו לבנות את הדברים שצריך ואיך לעשות חקלאות והכל יחד יצר מרקם חיים שלם בחווה.
נעמה היתה על תפקיד ה"אמא" של כולם. לאט, לאט הם בנו חדר אוכל משותף, מבני מגורים לחבר'ה, בית כנסת, הם בנו בית לעצמם וכיום תוכלו למצוא במקום, חווה יפיפייה המבוססת על חקלאות משולבת בפרויקט חינוכי. המקום מאוכלס ברובו על ידי הרבה חבר'ה צעירים שמגיעים לעשות שנת שירות, וישנם גם בני נוער שחיים בחווה מגיל 16, יחד איתם, עד הגיוס שלהם. בבוקר כולם עובדים בחקלאות ואחר הצהרים הם מקבלים המון תכנים בדמות קורסים מקצועיים של מורים שמגיעים ללמד כמו נפחות, נגרות, מכונאות רכב, מסגרות. אחת לחודש קבוצת הצעירים יוצאת גם לטיול בשטח עם מורה דרך, שמלמד אותם בשטח ואח"כ הם הולכים לטייל. בנוסף הצעירים משתתפים גם בקורס צלילה באילת, קורס טיפוס, קורס גלישה וחילוץ, יש מעגלי שיח של כל מיני כלים שקשורים למודעות עצמית, דינמיקה קבוצתית, מיניות בריאה לבני נוער ועוד.
החווה של נעמה היא חווה אורגנית, מעין מקום שהוא איזשהו גן עדן בעולם הזה, שכולם יכולים להיות שותפים לעשייה שמתחבר לציונות, לאהבת ישראל, לאהבת האדמה וליצירת בית בעולם.
מיכל חביביאן
מיכל חביביאן (40), נשואה ואם לחמישה ילדים. מתגוררת במושב נחם ליד בית שמש. מיכל עוסקת בחקלאות מזה 15 שנה. מיכל היא הבעלים של משק חביביאן והיתה בעברה שפית. היא החליטה לעשות שינוי אחרי שהכירה את בועז בעלה שהגיע ממשפחה של חקלאים ויחד פתחו את המשק.
מיכל בחרה לגדל אורגני כי זה אורח החיים שלהם. שני הדברים שמנחים אותה זה האיכות שיהיה ברמה הכי גבוהה גם ברמת הטעם וגם ברמת המגוון – למשל צנונית, צנונית צרפתית, צנון שחור, צנון אבטיח וכו'. וכל מה שהם קוטפים הם מוכרים באותו היום, הם עושים רק חקלאות ישירה, הסחורה שלהם לא עוברת שום יד בדרך וזה בעצם מאפשר להם לשמר את האיכות והמגוון. הערוגה הראשונה שלהם הייתה במושב הודיה, ועד היום הגידולים שלהם גם שם וגם במושב נחם.
עידית חן
עידית חן, נשואה + 3 ילדים + 4 נכדים, בעלת משק לביצים אורגניות המשתרע על פני כ-30 דונם ושמו: "חן ביו אורגני". עידית מגדלת תרנגולות במשק שבכפר אחים והתרנגולות נהנות מחופש תנועה, מרחב מחיה ומרעה עשיר חופשי. היה להם משק קיים שהיה בו רפת ולול קונבנציונלי קטן, אבל עידית ובעלה החליטו ללמוד את התחום האורגני ולהתפתח יחד איתו.
דנה שטיין
דנה שטיין היא דור שלישי לחקלאים. סבה וסבתא היו דור ראשון ממייסדי אבן יהודה והיו חקלאים, אביהם עבר לאבן יהודה בגיל חצי שנה והמשפחה גידלה ירקות גינה: אפונים, ירוקים, עגבנייה, שומר, ברוקולי וגם פירות. היה להם משק אוטרקי משלהם עם תרנגולות לביצים, פרות לחלב, עיזים והיו להם גם פרדסים ואביהם נולד הישר לתוך המציאות הזו – לא היתה לו שום ברירה.
בתור ילדה דנה זוכרת איך עבדה בשדות כחלק מהמחויבויות של הבית, לעשב, לארוז, למיין, לשתול, לקטוף – כל מה שנדרש. בגיל 17 הוציאה רישיון והיתה נוסעת לבדה עם הטנדר לשוק להביא סחורה. בימי שבת היתה מתעוררת בארבע – חמש לעבוד בשדות כך שמעולם לא יכלה היתה להזמין חברים לישון אצלה בימי שישי. "עדיף היה לקום מוקדם ולסיים מוקדם, אלו היו השעות הכי מטורפות עם אבא, אפשר היה בשדות לדבר איתו על הכל, הוא מאוד אהב לשיר ובשדות היינו שרים יחד שירה ארץ ישראלית," מספרת דנה.
דנה מנסה את מזלה בכל מיני מקומות עבודה ומקצועות, החל ממחלקת פרסום ועד חנות פרחים שהקימה, אבל בשנת 2011 דנה מחליטה ביחד עם אחיה קובי לפתוח את "שדה ירוק", המציעה לבנות עבור הלקוחות סל מוצרים עשיר ומגוון, הכולל קטניות, שמנים, דבש, טחינה, חלווה.
"החלטנו לתת במה לחקלאים אורגניים מכל רחבי הארץ, ומשם הביקוש רק הלך וגדל ככל שהמודעות לאורח חיים בריא הלכה ועלתה," מספרת דנה.
היום דנה וקובי עומדים על 100 דונם של חקלאות אורגנית. כאשר שואלים את דנה מה סוד ההצלחה שלהם, היא עונה: "אנחנו מאוד אוהבים את מה שאנחנו עושים, בזמן שעצמאיים רבים כבר לא אוהבים את מה שהם עושים. אנחנו מגדלים מוצר שיש לו חיי מדף קצרים, מוצר שנתון לחסדי שמיים. למדנו עם השנים לצאת ממשברים, לעבוד אחד עם השני ולהכיר בחוזקות של כל צד."
