"כיום פועלים במדינת ישראל חמישה מתקני התפלה, אשר מספקים כ-70% מהמים המיועדים לצריכה ביתית ● עלינו למצוא את האיזון הנכון בין העלויות הנדרשות לפיתוח משק הקולחים ולעובדה כי שימוש זה מהווה גם פתרון למטרד סביבתי"
מים זה משאב החיים החיוני בחיי כל אדם וחשוב ביותר בפיתוח המדינה. ערב חג הפסח תשפ"ג, מערכת "יבול שיא" שמחה לארח את מנהל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ, לריאיון חג מיוחד.
מנהל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ, משימתך המרכזית היא הבטחה של אספקת מים סדירה ובטוחה לעשורים הבאים לתושבי המדינה כולה ולחקלאי ישראל בפרט. כיצד אתה מתכוון לעמוד במשימה חשובה זו?
אחת החוזקות של משק המים הישראלי היא ביכולתו לתכנן לטווח ארוך ולבצע עד להשלמתם פרויקטי תשתית גדולים, ללא תלות בתקציב המדינה. ברשות המים פועל אגף תכנון, שבין תפקידיו בניית תחזיות לעשרות שנים קדימה. ישנם שני פרמטרים מרכזיים בתכנון – תחזית ההיצע: המילוי החוזר במאגרי המים הטבעיים, המושפעת מרמת המשקעים ופיזורם ומהשינויים האקלימיים, ותחזית הביקוש: הגידול באוכלוסייה ובצרכי המגזרים השונים. היכולת לנהל את משק המים בראיה כוללת ובגישה הוליסטית, כפי שעושה רשות המים, ואופן תכנון ארוך הטווח, מהווה מוקד עניין למדינות רבות ששולחות נציגים לכאן כדי ללמוד מאתנו את הנושאים האלו. מדובר גם על כלכלות חזקות בעולם, ומדינות מפותחות כמו איטליה, ארה"ב ועוד, שחלקן סבלו מבצורת חמורה שהגיעה לשיא בקיץ הקודם, כפי שראינו בכתבות רבות בתקשורת העולמית.
מהן תוצאות המהלך של בחינת תעריפי המים לחקלאות? האם התקבלה החלטה סופית ומתי התעריפים החדשים יהיו בתוקף?
לענף החקלאות בישראל חשיבות ערכית, נופית ולאומית, מעבר לתרומתה לביטחון המזון של מדינת ישראל. הדיונים בנושא תעריף המים לחקלאות מתקיימים בימים אלו יחד עם נציגי החקלאים. אני מאמין, שבסיכום התהליך, נוכל להגיע למתווה מוסכם שיסייע לפתח את ענף החקלאות ולהצעידו קדימה. הדבר מותנה גם בסיוע ממשרד האוצר, שחלקו כבר הובטח.
שמענו על כוונת משרד החקלאות לפעול לאפשרות לשימוש חקלאי במי קולחים ללא חיוב. מה דעתך?
כידוע, מדינת ישראל מובילה בעולם בהשבת מי קולחים לחקלאות. משק המים הישראלי הפך את מטרד הביוב למשאב לאומי והיום מי הקולחים הם מקור מים חשוב לענף החקלאות. ואולם, יש לזכור – כדי שניתן יהיה להשתמש במשאב זה, נדרשות השקעות עתק להקמת התשתיות, טיהור המים והולכתם. עלינו למצוא את האיזון הנכון בין העלויות הנדרשות לפיתוח משק הקולחים ולעובדה כי שימוש זה מהווה גם פתרון למטרד סביבתי. במסגרת הדיונים והמו"מ עם נציגי החקלאים, אני מאמין שסוגיה זו תבוא לידי פתרון מוסכם.
מדוע המים בישראל מנוהלים כמשק כספים סגור ואין התייחסות למשאב החיוני הזה כמו לשאר התשתיות הציבוריות?
דווקא היותם של מים שירות חיוני והצורך לנהל אותו בראיה מאוזנת ארוכת טווח, שאינה תלויה באילוצים קצרי מועד, הובילה לפני כמעט שני עשורים את המחוקק לקבוע כי משק המים ינוהל כמשק כספי סגור. בעיניי, זהו אחד היתרונות של משק המים. המשמעות בפועל היא שכל שקל שכולנו משלמים בגין צריכת המים, נשאר ומושקע במשק המים. באמצעות התקבולים, אנו מקימים מתקני התפלה, משקיעים כ-3 מיליארד ₪ בשנה בתשתיות, ומפתחים את משק המים והביוב. כך, משק המים לא נמצא בסוג של תחרות על משאבים מול צרכים אחרים, חשובים לא פחות. גם משקים תשתיתיים חיוניים אחרים, כמו חשמל, לדוגמא, מנוהלים באופן זה והדבר מאפשר השקעות משמעותיות ללא תלות בתקציב. ככל שמדינת ישראל מחליטה על תמיכה במגזר או מטרה לאומית, כגון פיתוח החקלאות, על הדבר להיעשות בצורה ישירה, אם באמצעות מענקים או השקעות בהון.
אתה מציין, כי התפלת מי ים זה אחד מעמודי התווך של פיתוח משק המים בישראל. היכן זה עומד כרגע? כמה מתקנים פעילים מספקים מים איכותיים לכלל המדינה ולמגזר החקלאי בפרט?
כיום פועלים במדינת ישראל חמישה מתקני התפלה, אשר מספקים כ-70% מהמים המיועדים לצריכה ביתית. כל המתקנים הינם בבעלות פרטית, ופרט לאחד – כולם בשיטת BOT. בימים אלו נבנה מתקן התפלה שישי שיהיה הגדול בארץ ואחד הגדולים בעולם, והוא עתיד להיחנך בתחילת שנת 2024. מתקן נוסף בגליל מערבי נמצא בשלבי הקמה ראשוניים וצפוי להתחיל לפעול בעוד כשלוש שנים. בנוסף, עד 2030 יוקם מתקן התפלה נוסף באזור עמק חפר. ממשלת ישראל קבעה יעד כושר ייצור מים מותפלים של 1.1 מיליארד מ"ק בשנת 2030 ואנו מחויבים לעמוד ביעד זה. רשות המים מבצעת מעת לעת ניתוח של הביקושים והצפי למשקעים, ובהתאם לכך פועלת להקמת מתקני התפלה. ישראל היא מדינה שנמצאת באזור סמי-מדברי, וניתוח המגמות העתידיות מצביע על כך שכמות המשקעים תלך ותקטן ומאידך הביקוש יעלה, עקב הגידול באוכלוסייה ובצרכים. על הפער יש לגשר באמצעות הקמת מתקני התפלה. כידוע, מדינת ישראל כולה, פרט לאזורים מסוימים, מחוברת למערכת מים ארצית אחת. על כן, המים המיוצרים במתקני ההתפלה מוזרמים למערכת זו ומסופקים לכלל הצרכים של מדינת ישראל, לרבות חקלאות.
כמנהל רשות המים, וודאי הצבת לעצמך יעדים ארוכי טווח לטיפול במשק המים הלאומי, זו ההזדמנות להציגם לציבור הרחב.
התוכניות רבות והעשייה מרובה. אני רואה מולי מספר משימות חשובות ואמנה כאן את העיקריות: תכנון ובניה של מתקני טיפול בשפכים על מנת שנוכל לתת פתרון לביוב העירוני, בכדי למנוע חסמי דיור ולהגדיל את כמות הקולחים לענף החקלאות; המשך הקמת מתקני התפלה וקווי הולכה משמעותיים ובכלל המשך השקעה במשק המים, לרבות בניית מאגרים ותשתיות תומכות; המשך התכנית לשיקום נחלים והשבת מים לטבע; הגדלת כוח האדם המקצועי במשק המים ושיפור יכולותיו; תמיכה במחקר ופיתוח במשק המים על מנת שישראל תמשיך להוביל את התחום; שמירה על מקורות המים של ישראל; בניית תכנית אב למשק המים לעשרות השנים הבאות; הסדרת נושא התיאגוד העירוני והתנעת המודל החדש של אסדרת המרחב הכפרי, שיתרום לשיפור משמעותי של איכות אספקת המים במרחב זה; ומעל לכל – להבטיח לנו ולדורות הבאים אספקת מים בטוחה אמינה ורצופה.
מנהל רשות המים, אתה מתראיין לירחון החקלאי "יבול שיא", שמופץ חודש בחודשו ל-9500 מנויים בקיבוצים ,מושבים, ישובים קהילתיים וממסד חקלאי. מה תאמר להם לקראת חג הפסח?
חקלאי ישראל משלבים ציונות וכלכלה, חזון ועבודה קשה. ניסיון העבר מלמד, שכשהתנאים חייבו, ידעו החקלאים להתאים את עצמם למציאות על ידי יוזמה, התייעלות וחיפוש אחר גידולים אחרים ורווחיים. לחקלאות וחקלאים בישראל תפקיד חיוני וחשוב לקיומה של מדינת ישראל כפי שאנו מכירים אותה – ירוקה, פורחת, מגוונת בשלל פירות וירקות ושומרת על ריאות ירוקות של מדינתנו. החקלאות היא גם הצרכן הגדול והמשמעותי ביותר במשק המים, ואנחנו רואים בנציגי החקלאים שותפים בכירים וחברים לדרך. לכל אחד מאיתנו יהיה על שולחן החג התזכורת הנעימה והטעימה מענף זה, ואני גאה להיות חלק מהעשייה הזו. חג אביב שמח ופסח כשר.
גר בגוש עציון
נשוי לרבקה – ד"ר ומרצה לחינוך. הורים לשישה ילדים ומתגוררים בגוש עציון. "אני שמח ומודה על הזכות האדירה שניתנה לי על ידי ממשלת ישראל לנהל משק מרתק, רב מומחיות ומצליח כל כך, כמו משק המים, ומודה למשפחתי על תמיכתם בביצוע תפקידי זה".
