יבול שיא
הרפת והחלב
Picture1

במת עבודה אישית למטעים

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

בשנים האחרונות ניתן לראות שימוש הולך וגובר בבמות עבודה ובבמות קטיף בגידולי מטעים, בדגש על נשירים (תפוח, אגס ועוד), כאשר במות אלו משמשות ככלי עזר לקטיף. מורכבות עליהן מערכות מסועים להסעת הפרי למיכל, והן עצמן משמשות לעבודה. בהסרת המסועים ניתן לבצע מגוון עבודות בגובה, כמו: קשירות, גיזום, טיפול ברשתות ועוד. לרוב בכל במה ניתן לעבוד כ-8-4 עובדים.

אחד האתגרים בשימוש בכלים מתבטא בכך שעשוי להיווצר מצב שבו עובד אחד סיים את משימתו ונותר חסר עבודה, בעוד ששאר העובדים הנמצאים על הבמה טרם סיימו את עבודתם, כך שלא ניתן להתקדם עדיין לעץ הבא. עניין זה הוא חסם משמעותי בפעולות כמו קטיף פירות, שבהם נדרש ניצול זמן מרבי של כל עובד ועובד.

לאחרונה פותחה במת עבודה וקטיף אישית, ויתרונה הבולט הוא בדיוק הנושא שצוין לעיל – אין תלות בעובדים אחרים, העלולים לעכב את העבודה. במטע אורטל הסתיימה לאחרונה עונת פיילוט ראשונה בשימוש בבמה זו.

הבמה מופעלת באמצעות חשמל בלבד, ולא בסולר, כמו בשאר הבמות.

Picture2 1
במת קטיף ועבודה אישית (פיתוח ישראלי)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!