מ. מאור1, א. אברבנאל1; י. קשתי2, א. קיסר2, א. לוי2, ש. עוזר2, פ. גאולה2; ב. רובין3, ח. קיגל3, ע. רוט3; ד. פינאלי4, א. פינאלי4, ל. ליטבינוב4
1שה"מ – מיכון וטכנולוגיה, ענפי שרות וסביבה חקלאית [email protected]
1שה"מ – ענפי הצומח, גידולי שדה;
2המכון להנדסה חקלאית, מכון וולקני; 3הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה; 4גד"ש שקמה
מבוא
התפשטות העשבים העמידים בגידולי תבואות בנגב הולכת ומחריפה במשך השנים, וכיום קשה למצוא חלקות גד"ש שאינן משובשות בעשבים רעים, דגניים ורחבי עלים, שבהם התפתחה עמידות לקוטלי העשבים המקובלים. הבעיה הקשה הזו החלה בהתפשטות עשבים רעים עמידים בשדות חיטת הבעל וזלגה אל חלקות השלחין בגלל השימוש בקוטלי עשבים הפועלים באותו מנגנון פעולה. גם בחלקות הבעל בצפון הארץ, בעמקים בעיקר, התרחש תהליך דומה בהיקף מצומצם יחסית.
התפתחות העשבים העמידים היא תוצאה של תהליך אבולוציוני מהיר, שנבע מגידול תבואות רצוף ומשימוש חוזר באותו מבחר מצומצם של קוטלי עשבים משתי משפחות כימיות עיקריות: מעכבי ALS ומעכבי ACCase. השימוש החוזר באותו החומר מתבטא בלחץ סלקציה חזק על אוכלוסיית העשבים הרעים וגורם להתפרצות אותם פרטים עמידים ולהתרבותם (מצרפי ורובין 2013).
המצב כיום הוא שקוטלי עשבים, המורשים לשימוש בגד"ש, בעיקר בגידול לתבואות, אינם יעילים כנגד עשבים שפיתחו עמידות, ולכן מתחרים בצמחי הגידול וגורמים לפחיתה משמעותית ביבול. היעדר גידולים וקוטלי עשבים אלטרנטיביים מעמיד בסכנה את הכדאיות הכלכלית של גידול התבואות בנגב ובעמקי הצפון. בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית במודעות הציבור והחקלאים בעולם בכלל, ובארץ בפרט, למגבלות של ההדברה הכימית בחקלאות, מה שהוביל לאיתור שיטות אלטרנטיביות להתמודדות עם עשבים במהלך הקציר. כשקומביין התבואות קוצר ואוסף את היבול, הוא קוצר גם את העשבים שגדלו בשדה ביחד עם הגידול. מערכות הקומביין מפרידות ומטפלות גם בזרעי העשבים, כאשר הכבדים שבהם יוסעו למכל עם גרעיני היבול, והקלים ייפלטו מהקומביין עם המוץ בחזרה לשדה. בצורה זו הקומביין מפיץ את זרעי העשבים בשדה בכל שנה ומגדיל את בנק הזרעים בקרקע. באוסטרליה פותחו טכניקות רבות לניהול זרעי עשבים בקציר (Walsh et. all 2007), ובהן גם טכנולוגיית HRT (מוץ מעל לקש), שבה מניחים את המוץ ואת זרעי העשבים באומן מעל לקש. ההנחה היא שסידור השאריות הצמחיות על האומן יאפשר למכבש בזמן הכבישה לאסוף את רוב המוץ ואת זרעי העשבים עם הקש ולארוז אותם בחבילות שיורחקו מהשדה. הרחקת עשבים מהשדה באופן שיטתי במהלך הקציר הוכחה באוסטרליה, ובשנים האחרונות גם בארץ, כטכניקה שמפחיתה את אוכלוסיית הזרעים בבנק הזרעים בקרקע ומקטינה את השיבוש בעשבים בשדה.
מטרת המחקר הייתה לבחון את טכניקת קציר הדגנים ובניית האומנים, כשהמוץ מעל לקש, וללמוד את השפעתה על אוכלוסיית העשבים בשדה, בהשוואה לקציר רגיל.
שנה א'
שיטות וחומרים
כיום קומביין תבואות, המורכב ממערכת דיש רוחבית וממנערים, מעביר את שאריות החומר הצמחי, קש ומוץ, לאומנים, כאשר המוץ והזרעים הרעים מונחים על הקרקע, והקש מעליהם. במטרה לייצר אומנים שבהם המוץ מונח מעל הקש, פותחה ונבנתה מערכת אינטגרלית לקומביין תבואות, המסיעה את המוץ במסלול, העוקף את הקש, ומעבירה אותו עליו. המערכת הותקנה בקומביין תבואות של גד"ש שקמה מדגם 9500 עם שולחן קציר ברוחב 6 מטרים, מתוצרת חברת John Deere.
תיאור המערכת – המערכת להסעת מוץ במסלול עוקף קש (מערכת מוץ על קש) מורכבת ממסוע חלזוני ראשון, ממסוע כפות, ממסוע חלזוני שני וממערכת הנעה הידראולית, כמתואר באיור 1. המסועים החלזוניים נבנו משבלולים בקוטר של 260 מ"מ ומשרשרת פסיעה של 245 מ"מ, שהורכבו בתעלות פתוחות בחתך U. מסוע הכפות נבנה משרשת פסיעה כפולה עם כפות מגומי מחוזק במידות של 220×120 מ"מ, 5 כפות במטר. מסוע זה הורכב בתוך תעלה סגורה בחתך מלבני של 320×240 מ"מ. מסוע הכפות חובר בצדו האחד (התחתון) בניצב לתעלת השבלול הראשון בעזרת מתאם צינור סגור, ובצדו השני חובר ישירות לשפתי תעלת השבלול השני. ציר המסוע החלזוני הראשון שימש גם כציר התחתון של מסוע הכפות. המעגל ההידראולי של מערכת ההנעה כלל שני מנועים הידראוליים ווסת ספיקה תלת דרכי. המערכת הותקנה בקומביין, כשהמסוע החלזוני הראשון מוצב לרוחב הקומביין אחרי מוצא הנפות. תעלת מסוע הכפות הופנתה לאחור, בזווית של כ- 25 מעלות ביחס לאופק, והוצמדה לדופן תא המנערים. בהרכבה זו מוצא המסוע החלזוני השני נמצא מאחורי תא המנערים בנקודת האמצע הרוחבית של הקומביין, כ- 1 מטר מעל למרכז אומן הקש. מנוע הידראולי אחד הותקן בציר העליון של מסוע הכפות והניע אותו ואת המסוע החלזוני הראשון. המנוע השני הותקן בציר המסוע החלזוני השני. שני המנועים חוברו בטור למערכת השמן בקומביין באמצעות וסת הספיקה. שעון לחץ הותקן במעגל המנועים כדי לנטר את העומס על המערכת בזמן העבודה.
השפעת המערכת על בנק הזרעים בקרקע, על כמות העשבים בשדה ועל כמות הקש הנאספת נבחנה בניסוי שדה רב-שנתי בגד"ש שקמה, בחלקת "ירדן", שגודלו בה גידולים דגניים במשך 3 שנים רצופות. בשנה הראשונה גודלה בחלקה חיטה מהזן גדרה, שנזרעה בתאריך 12/11/2019 על כרב חימצה בעל. החלקה עובדה לקראת זריעה בקלטרת סיכות בכיוון שתי וערב ויושרה בארגז מיישר. הטיפולים נגד עשבים שניתנו בחלקה כללו: טיפול טרום-הצצה ב'פול סווינג' 12 ג'/ד', ושני טיפולים נוספים במהלך הגידול של דופלוזן 150 סמ"ק/ד' ודרבי 5 ג'/ד'. חלקת הניסוי כללה 4 טיפולי קציר ב- 3 חזרות, בבלוקים סמוכים, שגבולותיהם סומנו בעזרת GPS לצורך פעולת הקציר באותם הבלוקים בשנים הבאות. מפת החלקה עם שטחי הטיפולים והחזרות מוצגים בצבעים באיור 2. טיפול 1 – קציר וכבישה במעבר אחד בקומביין ובמכבש שצמוד לו מסומנים בצבע הכחול; טיפול 2 – קציר בקומביין מנערים עם מערכת מוץ על קש וכבישה מאוחרת מסומנים בצבע האדום; טיפול 3 – קציר בקומביין רוטורי וכבישה מאוחרת מסומנים בצבע הכתום; טיפול 4 – קציר רגיל בקומביין מנערים וכבישה מאוחרת לביקורת מסומנים בצבע הצהוב. המדדים שנמדדו בניסוי היו: מספר זרעי עשבים למ"ר שנפלטים מהקומביין, יבול הקש בק"ג לדונם, מספר העשבים בשדה למ"ר ואיכות הקש הנאסף. מספר זרעי העשבים למ"ר שנפלטו מהקומביין בקציר נאמד לפי 30 דגימות מוץ, שנלקחו באופן אקראי במרחב השדה ממוצא המוץ בעזרת קופסה. מכל אחת מהדגימות הללו נלקחה במעבדה דוגמת מוץ במשקל 30 גרם, וזרעי העשבים שבה הונבטו בעציצים בטמפרטורת לילה/יום של 16/10מ"צ במשך 10 ימים, ושל 22/16 מ"צ למשך 3 שבועות נוספים. אחרי תקופת ההנבטה זוהו הנבטים ונספרו. מדד זה משמש להערכת פוטנציאל זרעי העשבים שאפשר לאסוף ולהרחיק מהשדה. יבול הקש נמדד על ידי ספירת החבילות שיוצרו מכל טיפול ושקילתן. כמות העשבים בשדה נמדדה בספירת עשבים ליחידת שטח במיקומים קבועים במרחב השדה. יצוין כי בשנה זו לא נספרו העשבים בשדה, משום שלקראת הקציר הוחלפה חלקת הניסוי המתוכננת בחלקה אחרת. איכות הקש נמדדה באמצעות הערכת מרכיבי המזון בדגימות קש שנלקחו מהחבילות שיוצרו מהטיפולים השונים, ובהן גם בדיקת נעכלות (NDF).
תוצאות ודיון
המערכת להסעת מוץ במסלול עוקף קש נבנתה והורכבה בקומביין לפני עונת הקציר. בתחילת העונה, נבחנה המערכת בניסויי הרצה בקציר של שעורה וחיטה. בניסויים אלו נמצאו במערכת בעיות זרימה כתוצאה מסתימות שאותרו בשני חלקים. סתימה אחת נמצאה במתאם המחבר בין תעלת המסוע החלזוני הראשון לתעלת מסוע הכפות; והסתימה השנייה נמצאה ביציאת המוץ ממסוע הכפות לשבלול העליון. פתיחת המתאם והפיכתו מצינור סגור לתעלה פתוחה והגדלת פתח כניסת המוץ למסוע הכפות פתרו את בעיית הזרימה בנקודת הסתימה הראשונה. הגדלת פתח מוצא המוץ ממסוע הכפות והחלפת המסוע החלזוני השני במגלשה פתרו את בעיית הזרימה בנקודת הסתימה השנייה. השיפורים שנעשו במערכת אפשרו להפעיל אותה בעזרת מנוע הידראולי אחד בעל הדחק של 80 סמ"ק לסיבוב, ובכך להוזיל את עלות הפעלתה ומחירה. המערכת המשופרת פעלה בצורה זו בקציר של חלקת הניסוי ובקציר המסחרי של שאר החלקות במרחב גד"ש שקמה בתפוקה של כ- 18 דונם לשעה, כמתואר באיור 3. בתנאים אלו מהירות המנוע ההידראולי הייתה כ- 430 סל"ד, והלחץ במעגל ההידראולי היה כ- 40 בר. מנתונים אלו חושב ההספק שנצרך על ידי המערכת, ונמצא שהיה כ- 2.5 קו"ט.
חלקת הניסוי נקצרה ונכבשה בחבילות ב- 15/7/2020. צורת המבנה של אומן מוץ על קש, בהשוואה לצורת המבנה של אומן רגיל (קש על מוץ), מוצגים באיור 4. במהלך הכבישה נספרו החבילות שיוצרו מכל טיפול. בגלל שיבוש בספירת החבילות שנאספו מהטיפולים השונים לא ניתן היה להעריך את יבול הקש שנאסף מכל טיפולי הניסוי בנפרד. לפיכך, יבול הקש בשיטת הקציר של מוץ על קש, בהשוואה ליבול בקציר בקומביין הרוטורי (STS) ולביקורת, נבחן בניסוי נוסף שנערך בשלוש חלקות אחרות בגד"ש – שטח 49, מטע ושטח 22 – בהיקף גדול יחסית [טבלה 1].
טבלה 1. יבול הקש שנאסף בטיפול המוץ על הקש, בהשוואה לביקורת ולקומביין הרוטורי
החלקה הטיפול גודל השטח משקל הקש יבול קש חבילות משקל חבילה חבילות דונם ק"ג ק"ג לדונם מס' ק"ג מס' לדונם שטח 49 מוץ על קש 38.5 15,525 403 45 345 1.2 ביקורת 35.9 12,180 339 35 348 1.1 שטח מטע מוץ על קש 24 14,540 606 34 428 1.4 ביקורת 21 10,050 478 23 437 1.1 שטח 22 מוץ על קש 118 73,690 624 199 370 1.7 רוטורי 92 55,710 606 149 374 1.6
מהטבלה ניתן לראות שבחלקות שטח 49 ומטע נמצא יבול קש גבוה יותר ב- 64 וב- 128 ק"ג לדונם, בהתאמה בטיפול מוץ על קש בהשוואה לביקורת. בחלקת שטח 22 נמצא יבול קש גבוה יותר ב- 18 ק"ג לדונם בטיפול המוץ על הקש, בהשוואה לרוטורי. מתוספת היבול שנתקבלה בכל החלקות בטיפול המוץ על הקש ניתן להסיק שבשיטה זו נאסף יותר מוץ על ידי המכבש. עוד ניתן לראות כי שיעור המוץ מסך החומר שנפלט מהקומביין (קש ומוץ) בחלקות שטח 49 ושטח מטע היה 16 ו- 21%, בהתאמה.
מחלקת הניסוי ומהטיפולים 2, 3 ו- 4, ששטחם הכולל היה 48 דונם בקירוב, נאספו 55 חבילות קש שמשקלן הכולל היה 18,460 ק"ג. מנתונים אלו עולה שיבול הקש בשטחי הטיפולים האלו היה כ- 388 ק"ג לדונם בממוצע. בהנחה ששיעור המוץ מסך השאריות הצמחיות הנפלטות מהקומביין שווה ל- 20%, אזי ניתן להעריך שכמות המוץ בטיפולים אלו הייתה 97 ק"ג לדונם בקירוב. מספר זרעי העשבים הדגניים שנמצאו בדגימות המוץ היה כ- 40 נבטים בממוצע לדגימה במשקל 30 גרם מוץ, שהם כ- 1333 זרעים לק"ג מוץ. ממכפלת מספר הזרעים בק"ג מוץ במשקל המוץ לדונם שהוערך בשדה – מתקבל שמספר הזרעים שנפלטו מהקומביין היה כ- 104,000 זרעים לדונם או כ- 104 זרעים למ"ר. בבדיקות האיכות של הקש לא נמצא הבדל בין הטיפולים השונים, מבחינת האיכות והנעכלות.
שנה ב'
שיטות וחומרים
בתאריך 19/11/2020, אחרי קציר החיטה מעונת הגידול הראשונה (2019/20) ולפני זריעת החיטה בעונת הגידול השנייה (2020/21), צולמה חלקת הניסוי מהאוויר בעזרת רחפן המצויד במצלמת RGB ובמצלמה מולטיספקטראלית 5 ערוציםMicasense rededge-m . לאחר הצילום בתאריך 24/11/2020 נזרעה בשנה השנייה בחלקה חיטה מהזן עומר. בתאריך 21/12/2020, אחרי נביטת החיטה והעשבים, בוצעו בחלקה ספירות עשבים בנקודות קבועות שסומנו ב- GPS. בנקודות אלו ייספרו העשבים פעם נוספת לאחר הזריעה בעונת הגידול הבאה (2021/22). הספירות נערכו בשטח מעגלי שגודלו 1/2 מ"ר, 5 חזרות בכל טיפול. בסיום הגידול, בתאריך 7/6/2021, החלקות הקבועות נקצרו שוב באותה מתכונות הטיפולים מהעונה הקודמת ונלקחו באקראי דגימות מוץ להנבטה לצורך אומדן כמות זרעי העשבים שעברו בקומביין. הדגימות נלקחו מהטיפול שנקצר בקומביין המצויד במערכת מוץ על קש. הדגימות הונבטו בפיטוטרון בתנאי טמפרטורה מבוקרים וזהים לתנאים מהעונה הקודמת. בכל טיפול נכבשו לחבילות אומני הקש שיוצרו בטיפולים השונים, אשר נשקלו יחד ומוספרו.
תוצאות ודיון
חלקת הניסוי צולמה לפני הזריעה בעזרת רחפן. התמונות שנתקבלו רוצפו לשם הרכבת תמונה אחת שתייצג את מפת החלקה [איור 5]. טיפולי הקציר השונים סומנו על גבי המפה במלבנים צבעוניים (ראה מקרא במפת החלקה). ספירת הנבטים בכל טיפול נערכה באתרים שונים, במרכז הפסים הקצורים, במקום שבו נסע הקומביין והונח אומן הקש, ובאחד הצדדים שלו, לרוחב הקציר מימין או משמאל. הקואורדינטות של כל אתר נמדדו בעזרת GPS וסומנו בשכבת נקודות על גבי מפת החלקה. הספירות בכל אתר נערכו בשטח שגודלו 1/2 מ"ר, ובמסגרתו נספרו ונרשמו העשבים הדגניים ורחבי העלים שנבטו לאחר הזריעה.
ניתוח תוצאות ספירות העשבים מלמד שבשל השונות הגדולה ברמת השיבוש בעשבים בשדה, ההבדלים בין הטיפולים השונים אינם מובהקים [איור 6]. ידוע כי השפעת הטכנולוגיות השונות על רמת השיבוש בעשבים בשדות מתבטאת רק לאחר שנים אחדות של שימוש בהן באופן שיטתי, ולכן תוצאה זו הייתה צפויה. במהלך הספירות נצפו הבדלים ברמת השיבוש בעשבים בין האזור המזרחי של השדה, שבו החלקות קצרות, לבין האזור המערבי, שבו החלקות ארוכות יותר, ולכן התוצאות נותחו בנפרד. גם בניתוח של מספר העשבים על פי האזורים לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הטיפולים [איור 7].
לצורך ניתוח השוואתי של גודלי שטחי הצומח בין הטיפולים השונים, סומנו במפה בכל מלבן 15 תאים בגודל של 10×1.5 מטר במקום שבו הונחו האומנים ובין האומנים. בכל תא חושב שטח הצומח (עשבים) לפי פיקסלים שערכי האינדקס NDVI בהם גדול מ- 0.3, וחושב ערך שטח הצומח הממוצע לטיפול בין האומנים (Field) ובאומן (Val). בניתוח סטטיסטי, שהשווה את שטחי הצומח בין הטיפולים, לפי ערכי המשתנים הללו, לא נמצאו הבדלים מובהקים.
מנתוני משקל החבילות ומספרן, כפי שיוצרו בכל טיפול, חושב יבול הקש הממוצע לטיפול. מהשוואת יבולי הקש שנתקבלו מהטיפול של המוץ על הקש ומטיפול הביקורת (קש על מוץ) – נמצא שיבול הקש בטיפול המוץ על קש היה גבוה בשיעור של כ- 11%. חשוב לציין שבארץ ערכו הכלכלי של הקש כמרכיב מהיבול הכללי הוא גבוה ותורם משמעותית להכנסה הכוללת של החקלאים מהגידול.
מסקנות
פותחה מערכת להסעת מוץ במסלול עוקף קש, שהותאמה לקומביין תבואות JD9500. המערכת מאפשרת לקומביין לייצר מהשאריות הצמחיות אומנים שבהם המוץ מונח מעל לקש.
נמצא שיבול הקש שנאסף מאומני המוץ על הקש גבוה יותר בשיעורים ממוצעים של 20% ו- 11% בקירוב מהיבול שנאסף מאומני הביקורת (קש מעל למוץ), בשנה א' ובשנה ב', בהתאמה.
לא נמצא הבדל באיכות הערכים התזונתיים בחומר שנאסף מאומני מוץ על קש ומהאומנים הרגילים.
מהשוואת ערכי שטח הצומח ומספר העשבים שנמצאו בטיפולים השונים לאחר עונת קציר אחת, עולה כי לא נמצא הבדל ברמת השיבוש בעשבים.
ניטור העשבים בחלקת הניסוי יימשך גם בשנים הבאות.
שנה ג'
שיטות וחומרים
בנובמבר 2021 החלקה צולמה מהאוויר לפני הזריעה בעזרת רחפן עם מצלמת RGB ומצלמה מולטיספקטראלית להערכת הכיסוי הצמחי. בוצע ריצוף של התמונות לכדי מפת שטח אחת. מפת מלבני הטיפולים ו- 15 תאי השטח שבכל טיפול מהשנה הקודמת, הוטלו שוב על פני המפה החדשה.
בתאריך 20/11/2021 נזרעה בחלקה שעורה לגרעינים. אחרי נביטת השעורה והעשבים בוצעו בחלקה בתאריך 14/12/2021 ספירות עשבים בנקודות הקבועות שסומנו ב- GPS בשנה הקודמת. הספירות נערכו בשטח מעגלי שגודלו 1/2 מ"ר, 5 חזרות בכל טיפול.
בתאריך 18/5/2022, החלקה נקצרה באותה מתכונות הטיפולים מהשנים הקודמות למעט טיפול הקציר בקומביין JD W660 עם מטחנת הולם שהחליף את הקציר בקומביין הרוטורוJD STS . מטחנת ההולם היא סוג של מתקן מכני המשמיד זרעי עשבים באמצעות הולם (אימפקט). מטחנת ההולם הותקנה בקומביין במוצא המוץ. המוץ וזרעי העשבים, היוצאים מהקומביין, עוברים במטחנה, והם מוטחים בה בכוח בשכב רב-דרגתי כך שהמוץ והזרעים מתרסקים, נטחנים ומפוזרים מאחורי הקומביין כתוספת אורגנית לשדה.
במהלך הקציר נלקחו דוגמאות של מוץ ממוצא המערכת של מוץ על קש וממטחנת ההולם (לפני הטיפול ולאחריו) לבדיקת נוכחות של זרעי עשבים חיים בהנבטה מבוקרת בבית רשת, במטרה להעריך את איכות הטיפול. לאחר הקציר נכבש הקש מהאומנים בחבילות שסומנו בהתאם לטיפול. החבילות מכל טיפול נאספו, נשקלו ומשקלן נרשם.
תוצאות ודיון
ניתוח צילומי חלקת הניסוי על ידי רחפן
לצורך ניתוח השוואתי של גודלי שטחי הצומח בין הטיפולים השונים, עבור כל תא חושב שטח הצומח (עשבים) לפי פיקסלים שערכי האינדקס NDVI שבהם גדול מ- 0.3, וחושב ערך שטח הצומח הממוצע לטיפול באזור האומנים (אומן) ובאזור שבין האומנים (שלף). איור 8 מראה בתרשים Box Plot את ערכי הכיסוי הצמחי בטיפולים השונים בסרגל לוגריתמי. בניתוח סטטיסטי, שהשווה את שטחי הצומח בין הטיפולים לפי ערכי המשתנים הללו, נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים באזור השלף ובאזור האומן בהשוואה לביקורת עבור טיפול המוץ על הקש. בטיפול כבישה ישירה נמצא הבדל מובהק רק באזור האומן.
מתוצאות הנבטת המוץ בטיפולי המוץ על הקש בחלקת הניסוי בגד"ש שקמה, עולה כי המוץ שמוכנס לחבילות הקש המורחקות מהשדה מכיל בתוכו פוטנציאל עשבים שכולל כ- 11 צמחי זון וצמח אחד של ספיח שעורה עבור גרם מוץ אחד בלבד (טבלה 2 ואיור 9). בהנחה שבחלקות הניסוי היו 50-30 ק"ג מוץ לדונם, אזי מדובר בכמות זרעים פוטנציאלית בלתי מבוטלת שנוכל להרחיק מהשדה באמצעות שיטה זו.
טבלה 2. תוצאות הנבטת זרעים בדגימות המוץ שנלקחו מטיפולי המוץ על הקש
מספר נבטים ממוצע בגרם מוץ (n=16) מין הצמח 10.9 מיני זון 1.1 ספיח שעורה 
יבול הקש עבור כל טיפול חושב מחלוקת משקל הקש שנאסף בו, בגודל שטחו. איור 10 מראה את יבולי הקש בטיפולים השונים בשנים 2021 ו- 2022 של קש חיטה ושל קש שעורה, בהתאמה.
מהאיור עולה כי יבולי הקש שנאספו מהטיפולים מוץ על קש וכבישה ישירה גבוהים יותר מהיבולים שנאספו מטיפול הביקורת – קש על מוץ.
מסקנות
אחרי שלוש שנים של טיפול בזרעי עשבים במערכות להרחקת עשבים בקציר נמצאה מגמת הפחתה בכמות העשבים בשדה, וזאת על אף שידוע שתהליך ההפחתה של זרעי עשבים מבנק הזרעים בקרקע הוא איטי מאוד. לפיכך, ניתן להניח שהפעלה שיטתית של המערכות להרחקת זרעי עשבים בקציר תסייע להקטין את בנק הזרעים בקרקע, שישליך על הקטנת השיבוש בעשבים רעים בשדות. טכנולוגיה פשוטה וזולה כמו "מוץ על קש" יכולה להוות כלי נוסף וחשוב בסל הכלים להדברת עשבים ולהשתלב היטב בממשק המשולב להדברת עשבים בתבואות חורף. שילוב מערכות מכניות בממשק להדברת עשבים עשוי להפחית את השימוש בקוטלי עשבים ולסייע בהתמודדות עם עמידות העשבים אליהם.
המערכות לטיפול בזרעי עשבים בקציר, כבישה ישירה ומוץ על קש, מעלות את יבול הקש הנאסף בשיעור רב מ-10%, ותורמות להשאת הרווח מהגידול.
הבעת תודה
צוות המחקר מודה למשקים ולגד"ש שקמה ולגד"ש גשר על שלקחו חלק בניסויים ארוכי הטווח ועל הסבלנות הרבה שהם מגלים לדרישותינו.
אנו מודים לחברינו במערכת ההדרכה ובצוותים השונים במנהל המחקר החקלאי ובפקולטה לחקלאות על תרומתם לביצוע המדידות בשדה ועל הבדיקות במעבדה ובחממה.
רשימת ספרות
- רובין ב., פלג צ., קיגל ח., בונפיל ד., גמליאל א, קשתי י., גולדוסר י., סיבוני מ. (2019): דרכים להתמודדות אינטגרטיבית באבולוציה של עשבים רעים עמידים לקוטלי עשבים. דוח מסכם למדען הראשי של משרד החקלאות – מיזם 12-02-0023.
- Walsh M J, Broster J C, Schwartz‐Lazaro L M, Norsworthy J K, Davis A S, Tidemann B D and Bagavathiannan, M. V. (2018). Opportunities and challenges for harvest weed seed control in global cropping systems. Pest Management Science, 74, 2235-2245.
- מ. מצרפי ו- ב. רובין ( 2013 ) עשבים עמידים לקוטלי עשבים – כרוניקה ידועה מראש. ניר ותלם 45:20-25
- Walsh, M.J., and S.B. Powles. 2007. Management strategies for herbicide-resistant weed populations in Australian dryland crop production systems. Weed Technol. 21:332–338. doi:10.1614/WT-06-086.1.
האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.
על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו,
ללא אישור מראש ובכתב של החתומים
