ביקרתי ברפת בעין חרוד וראיתי אותו בעבודה בהזרעה. מאוד התרשמתי מהשקט, מהמקצועיות ומשיתוף הפעולה החברי עם מוטי, הרפתן המלווה.
מוחמד סוואעד, בדואי בן שפרעם, מזריע צעיר
בקרב המזריעים בשיאון, יש עובדים ממגזרים שונים של החברה הישראלית, ביניהם גם מזריע בדואי בעמק יזרעאל – מוחמד סוואעד. גיל 40, בן למשפחה שכולה, גר בחווה חקלאית של הוריו שליד קיבוץ הרדוף, נשוי ואב ל-4. נראה שהוא נהנה מאוד מהעשייה ברפת ובמיוחד מהקשר עם הרפתנים.
איך הגעת לשיאון?
עבדתי 10 שנים ברפת זבולון ברמת יוחנן, עם אורי פלטאו הוותיק ומשם עברתי לתפקיד מזריע בשיאון, לפני כ-4.5 שנים.
ברפת הייתי אחראי על הקשר עם המזריע וגם עם הרופא, צברתי ניסיון רב בעזרה בהמלטות, עשיתי קורסים בענף, לרבות בריאות העטין ושמעתי שמחפשים מזריע בצפון. הגשתי מועמדות וקורות חיים ובתוך שבועיים, כבר התחלתי לעבוד כמזריע בחברה. עברתי הכשרה של 3 חודשים וכעבוד שנה וחצי, הפכתי ממזריע מחליף לקבוע.
יש לי אזור עבודה גדול מהמושבה יקנעם – כל עמק יזרעאל ועד עין חרוד. שני קיבוצים והשאר מושבים – זה כולל את בית שערים, נהלל, רמת דוד, עין חרוד איחוד, כפר יחזקאל, מרחביה ותל עדשים. באזור יש רפתנים מקצועיים עם התעברות טובה, כמעט ואין פסילות. כמות ההריונות עולה וכל חודש/חודשיים, ד"ר יואל זרון שולח תוצאות מקצועיות והן מרשימות מאוד. זו השאיפה שלי כבדואי, שצריך להיות מספר 1 בתחומו.
מה זה להיות מזריע בדואי, בליבה של ההתיישבות העובדת?
הייתה לי הרגשה שהרפתנים הופתעו לראות מזריע חדש מהמגזר הבדואי. לא התרגלו לאחד שכמותי בתחום. מכירים אותנו בצוותי הרפת, אבל לא בשירותים המקצועיים. כל הזמן הרגשתי שאני תחת זכוכית מגדלת ובתוך חצי שנה, כבר התרגלו אליי והכירו אותי. היה לי חשוב לשרת טוב את חבריי הרפתנים, כי הם בעלי הבית ואני עובד אצלם וזה אכן הצליח.
אני נפגש הרבה עם רפתנים מהמושבים ולשמחתי, בקרב אלו שנשארו בענף, יש גם הרבה בנים ממשיכים. יש רפתנים מבוגרים ולעיתים הם לא מוכנים בזמן הגעתי, אז אני כרפתן מנוסה, הולך למחשב, עוזר בשידוך ומחמם לי את הלב לראות את התייחסות הרפתן.
יש רפתנים שלא התעוררו ואז אני מחכה להם ומצלצל אליהם להגיע, דואג שפרה שדורשת תוזרע, עוזר לרפתן לטפל בפרות קשות התעברות, מציע לו רעיונות שונים לטיפול וזה עובד.
מזריע שמגיע מהרפת מצליח יותר, כי הוא מכיר את העבודה והפרות והוא נכנס באופן טבעי, גם לתחום ההזרעה.
היכן אתם אוספים את מנות הזירמה להזרעה והיחסים עם המנהלים?
גיורא המנהל, נכנס לפני למעלה מ-3 שנים לארגון והוא עוזר מאוד, פותח את הלב וכל הזמן דואג, שיהיה כמה שיותר טוב לרפתנים ולמזריעים. הוא ויואל מגבים אותנו בעבודה ואותי במיוחד. גם המזריעים הוותיקים דאגו להצלחתי, נתנו לי משוב ועזרה והרבה תשובות תומכות. זירמה אוספים בכל יום שני, בסוף יום העבודה, אצל מוטי בשיאון צפון במפעלי העמק, קלרה המזכירה המסורה וענבר שמחי המזריעה, מקשרת בינינו לבין תוכנת נועה – הן עושות עבודה מעולה.
איך נראה סדר היום שלך והיחסים עם הרפתנים?
יוצא ב-5 בבוקר ואם מתוכנן יום עמוס, אז אני דואג לעדכן את הרפתנים שיש הרבה עבודה וצריך סבלנות. אם אני מסיים מוקדם, אז מתקשר למזריעים אחרים ומציע עזרה, כדי שנלך ביחד, כמה שיותר מוקדם.
יום העבודה מסתיים ב-12 בצהריים בממוצע.
אני אוהב את העבודה ויש לי יחסים מעולים עם הרפתנים, קשור לאנשים ולענף ומעניין אותי מה קורה מסביב. כל רפתן שסוגר זה כואב מאוד.
כניסה למשקים – הרפתנים נכנסים לתוכנה ומזמינים אותי להזריע ואין דרישה של כולם בכל יום. באזור שלי יש תחרות ואנשי פיריון ניסו להיכנס לאזור שלי ואני נותן 150% – שהפרות יתעברו והרפתן יהיה מרוצה. יש רפתן שניסה, עבר ודי מהר, חזר אליי – היחס וההתעברות טובים ואין סיבה לעבור. יש ימים ספציפיים, ראשון ורביעי, שהם ימי ההורמונים – אני מתקשר לרפתן שיזכור לתת הזרעה אחרי ההורמונים, כי לעיתים הוא שוכח.
יש לי 30 רפתנים באזור ואם יומיים רפתן לא מזמין אותי, אני מתקשר אליו ומתעניין מה קורה והם מעריכים את זה מאוד.
איך אתה מספיק את כולם ביום קצר?
אני עובד מהר יחסית. הנה עכשיו, 13 פרות ברבע שעה. אין לי בעיה של גודל האזור ומצליח להגיע לכולם בזמן. עם הניסיון, כשמכניסים יד לפרה, מרגישים גם דברים אחרים – היריון, רחם מוגדל, בעיות נוספות וכל הזמן לומדים דברים חדשים.
מה עם עבודה בסופי שבוע ובחגים?
חלק מהרפתנים שאינם דתיים, מזריעים גם בשבת. אנחנו תורני שבת פעמיים בחודש ואז מקבלים יום חופש באמצע השבוע והמחליפים מזריעים במקומנו. יש 5 כאלה בצפון וסדרן העבודה דואג להחלפה. הפוריות בשבת טובה מאוד, כי הרפתנים מקפידים מאוד להביא פרה דורשת ב-100%, שלא יהיו פסילות.
התחיל עידן חדש בשיאון ובמערכת הטיפוח – איך הזרמה הממוינת מתחילה להיכנס לרפת?
התחלנו לפני כחודש, כחול לבן, עברנו הדרכה – היינו במעבדה בשיאון דרום בחפץ חיים וראינו מקרוב.
כאשר רפתן מזמין ממוינת, אני לא מפשיר אותה – קודם בודק את הפרה ורק אח"כ מפשיר, בקשית הכחולה. כיום (בתחילת מאי) עדיין אין לנו נתונים על שיעור ההתעברות – מקווים לטוב, אבל כחול לבן זה חזק.
יש מושבניקים שהתחילו, הדור הצעיר יותר נועז ומאמץ טכנולוגיות חדשות וכאשר יש בן ממשיך, הרפת לא נסגרת.
איך אתה בקשר עם הרפתנים גם בנושאים נוספים?
המצב הכללי מציק לרפתנים, עלויות הייצור וחוסר הוודאות לעתיד הענף – המזון, מזג האוויר, הפוליטיקה ועוד.
ינון דותן משיאון, נמצא בקשר טוב עם הרפתנים – שידוכים, התעברות ונושאים מקצועיים. אנחנו בקשר טוב איתו בשוטף.
כשיש משהו רציני יותר מחייגים למנכ"ל בכל שעה הוא עונה לנו – מזריע יכול לזהות בעיה, לעיתים לפני שנולדה. אין לי בעיה עם תחרות וכאשר אני רואה רכב של פיריון בשטח, אז זה מגרה אותי אפילו יותר ומתארגן בהתאם.
בין המזריעים יש אווירה מצוינת והמצב החברתי בחברה טוב מאוד. יש ועד מסור ומנכ"ל פתוח וקשוב לעובדים ודואג, שיהיה כמה שיותר טוב.
המזריעים שורדים את כל השנים ורובם יוצאים לגמלאות בחברה. שיאון היא מקום עבודה מצוין ומסודר וככה מרגישים רוב המזריעים.
נפגשים בקיבוץ אייל לגיבושים ועושים על האש… יוצאים לימי גיבוש של כל עובדי החברה.
נקווה כולנו שחששות הרפתנים מהמצב בעתיד לא יתממשו והמזריעים ימשיכו לשרת אותם באהבה…
