קואופרטיבים בארצות הברית הם בעלי היסטוריה מפוארת ועברם שזור בכלכלה האמריקאית משחר הקמתה. בזמן האחרון מתמודדת תעשיית החלב עם אתגרים לא פשוטים, מקומיים וכלל עולמיים. האם יצליחו הארגונים להילחם את מלחמתם של הרפתנים ולשמור את ענף החלב, רווחי ומרכזי בחקלאות ובכלכלה?
תרגם וערך – אורי מלול – פיליפס, חיפה
מקורות: www.nmbf.com , www.usda.gov
היווצרות קואופרטיבים לייצור חלב
קואופרטיבים נועדו לשמור על הרפתנים חברי הקואופרטיב. הארגונים משתנים ממקום למקום, ברמת השליטה וההגנה שהם מעניקים לחברים. יש ארגונים הדואגים לכמות החלב ולמחירו בלבד, יש כאלה הדואגים גם למחירי המזון ויש כאלה המחזיקים בבעלותם מחלבות וקובעים את מוצרי החלב והמיתוג שלהם. קואופרטיבים נולדים, בדרך כלל, כיוזמה מקומית לאיגוד כמה רפתנים. עם הזמן נוצרים קואופרטיבים גדולים יותר וגם ארגונים שבהם חברים קואופרטיבים. במקרים רבים הקואופרטיב מצליח ומרוויח יותר ממה שהוא משלם לחברים בו ואז הוא משתמש בכסף הפנוי להשקעות, בפיתוח מוצרים ושווקים חדשים לתועלת החברים.
היסטוריה קואופרטיבית בארצות הברית
בתחילת המאה התשע עשרה, מרבית הרפתות האמריקאיות היו קטנות ומבודדות והרפתנים חיפשו מענה משותף לבעיות המשותפות. הקואופרטיב הראשון הוקם כנראה, באמצע המאה ה-19 ושימש לייצור גבינות מחלב שיוצר ברפתות סמוכות מאוד. הפיתוח התעשייתי, בעיקר של מפסטרים ומפרידי חלב, איפשר את האצת המחלבות ואיתן את האצת הקמת הקואופרטיבים. בתחילת המאה העשרים שימשו הקואופרטיבים, בעיקר כדי לקשר בין הרפתנים ובין הממשל. הם שיתפו פעולה עם הממשלה ועדיין לא היוו אופוזיציה.
שיא הפריחה של קואופרטיבים לייצור חלב בארצות הברית היה בשנות ה-40 של המאה העשרים, עם יותר מ-2,000 ארגונים. הכלכלה המודרנית דחפה לצמצום מספרם והגדלת הארגונים הנותרים, כך שבשנת 2002 נותרו פחות מ-200 כאלה, כל אחד מאגד רפתנים מאזור גדול ומעורב, בדרך כלל, בשלל פעילויות נוספות. כלל ייצור החלב על ידי קואופרטיבים, עלה באותה תקופה פי שלושה. מאז 2003 מאוגדים כלל הקואופרטיבים האמריקאים תחת ארגון הגג של הקואופרטיבים בארצות הברית, NMPF.
קואופרטיבים בשנות האלפיים
משק החלב האמריקאי ממשיך להשתנות. הטכנולוגיה המשתפרת מאפשרת הובלה בקירור מכל מקום בעולם והקואופרטיבים מתמודדים עם האתגר, לייצר ערך בעבור חבריהם. חלק מהארגונים חוזרים להיות מקומיים בתקווה להפחית את עלויות השיווק וההובלה, בעוד אחרים מייצרים מוצרי נישה כמו חלב אורגני, נקי מהורמונים ועוד מילות מותג חשובות. נישה כזו עשויה להיות רווחית ביותר, אם היא תופסת נתח שוק ומזהה את הטרנד הנכון.
השוק החופשי ניצב מסורתית מול הסכמי סחר, מכסות ייצור, סובסידיות לייצור חלב ושאר מונחים של אסדרה (רגולציה) ובקרה. הבעיה מתחילה כשהשוק חופשי במדינה אחת, בעוד מדינה שכנה מגינה על היצרנים המקומיים במחיר פגיעה כלשהי בסחר החופשי. כך היצרנים הבלתי מוגנים, נפגעים מאוד מהכיוון המדיני החופשי רק משום החופש של השכנים להגן על עצמם. הקואופרטיבים מוצאים עצמם לעיתים, עם מגיני החופש ולעתים, עם החמרת האסדרה.
חדשות אחרונות מאמריקה
ארגון הגג של הקואופרטיבים בארצות הברית, NMPF, מדווח על קרבות של ממש, בגזרה הצפון אמריקאית וגם מול אירופה. החזית הצפון אמריקאית מתרכזת בעימות מול קנדה, בעניין הפיקוח על המחירים והשפעת תוצאות העימות על הסחר בחלב ובמוצריו, עם קנדה וגם עם מקסיקו. הסכם הסחר הצפון אמריקאי כולל את ארצות הברית, קנדה ומקסיקו. בראשית השנה החליטה קנדה, בניגוד לרוח ההסכם, לתת העדפות מס לחלב תוצרת קנדה. ההחלטה הזו היא בעלת משמעות אדירה ליצרנים בארצות הברית. בחודש אפריל 2017 הודיעה מחלבה ענקית, Grassland, במדינת ויסקונסין, בצפון ארצות הברית, ליצרניה שהיא מפסיקה לקלוט מהם חלב. הרפתנים המקומיים נדרשו למצוא לעצמם מחלבות אחרות, או לסגור את הרפת. ארגון הגג של הקואופרטיבים לייצור חלב הפעיל את כל כוחו, מול ממשל טראמפ בעיקר, כדי למזער נזקים על איבוד השוק הקנדי. החששות היו מאיבוד קרוב גם של השוק המקסיקני, שוק הייצוא הגדול ביותר של ארצות הברית בחלב ומוצריו, וכן מהחידוש הקרוב של הסכם הסחר החופשי בצפון אמריקה, שעלול לפגוע עוד ביצרני החלב בארה"ב.
בצד החיובי, מצליח ארגון הקואופרטיבים בארצות הברית להגדיל את הסחר עם סין, בעיקר בגבינות וברכיבי חלב, להזנת תינוקות בתחליפי חלב אם. הוא גם מצליח, בינתיים, לבלום החלטות משפטיות אירופאיות שייאסרו על מחלבות מחוץ לאירופה להשתמש בשמות אירופאים קלאסיים למוצרי חלב. לפי ההצעה, שבינתיים נבלמת, השם פרמז'ן למשל, לא יוכל להינתן לגבינה המיוצרת מחוץ לאירופה.
הצלחה משפטית נוספת נחלו הארגונים האמריקאים מול מערכת המשפט האירופית: בית המשפט של האיחוד האירופי הגביל את השימוש במונחים "חלב" ו"גבינה" לסימון מוצרים מן החי. האמריקאים מקווים שגם שלטונות המזון בארצם יאמצו החלטה דומה ויפסיקו לאפשר למוצרים מן הצומח להיקרא חלב. כך מקווים שם לחזור ולמתג את החלב בפסגת הבריאות של מוצרי המזון.
שתו הרבה.
קואופרציה גם במשק החלב הישראלי
המאבק הגדול של חקלאים בישראל על שמירת תנובה בידי ההתיישבות, התמקד בעיקר בענף החלב, שבו יש חשיבות גדולה שכל שרשרת הייצור והשיווק תהיה בידי החקלאים.
כבר לפני דורות, השכילו הרפתנים לייצר גופים קואופרטיבים כמו ההתאחדות, שיאון והחקלאית, שתרומתם לקידום המקצועי ברפת הישראלית, לא תסולא מפז.
אבל, אנחנו מייצרים חלב גולמי לאורך כל היממה וזקוקים למחלבה צמודה, שתיקח את החלב המעולה מהרפת ובכל בוקר. ללא מחלבה כזו לא נוכל להבטיח, גם בעתיד, שיהיה מי שיקבל את חומרי הגלם שלנו וישלם עליהם מחיר הוגן.
נהיה תלויים בצורה קריטית במחלבה שתקלוט את החלב. בשוק חופשי, ברור מי הצד החלש במשוואה – אנחנו.
בשנים האחרונות נחתמו הסכמים שכוללים גם פתיחה גוברת של השוק לייבוא מוצרי חלב. המחלבות חתמו על הסכמים להשקעה גדולה ביוזמות פיתוח לחלב שאינו מהפרה והן אף יהיו זרוע הביצוע של יוזמות אלו.
נקווה שהמוסדות הקואופרטיבים שלנו, בתכנון וגם לאחריו, יצליחו לשמור על המשך ייצור חלב בישראל.