אני ספיר חביביאן בת ה-31, בעלת משק אורגני מזה כ-6 שנים, בעוטף עזה, אותו אני מנהלת ביחד עם בעלי אבי בן ה-35, כעסק משפחתי צעיר ודינאמי, יחד עם ששת ילדינו הקטנים.
בחרנו בחקלאות כיוון שהגיעה מהצד של אבי. הוא נולד למשפחה של 2 הורים שעלו מפרס ועסקו בחקלאות במושב הודיה. הוריו עסקו בגידול לולים, פרחים ובגידול של כל מיני ירקות. במהלך השנים החקלאות בעצם לא ממש צלחה והם נאלצו להפסיק את עבודת החקלאות והפכו להיות שכירים. לימים, בכדי לאושש את המשפחה כלכלית, אחיו של אבי, בעז, שלמד באותה העת אגרונומיה, הקים משק אורגני על אדמות ההורים. זה בדיוק היה הצוהר הראשון עבורנו לעולם האורגני, עבורי ועבור אבי בעלי.
אחרי שאחיו של אבי הקים את המשק על אדמות ההורים, הלכנו אבי ואני להרחיב את אופקינו וללמוד כמה שיותר על חקלאות אורגנית. באותה העת, אבי ניהל את המחסן של אחיו, ולאורך כל הדרך הרצון שלנו להגיע לשטח משלנו, להיות קרובים לאדמה, לערוגות, הלך והתעצם – עד שהתחלנו לחלום שיהיו לנו ערוגות כאלו משל עצמנו. משם יצאנו לחפש לעצמנו חלקת אדמה שנוכל לגדל עליה את גן הירק שלנו. התחלנו חיפושים, הלכנו לקצוות הארץ מתוך אידיאולוגיה של ללכת וליישב אדמה וגם מבחינה כלכלית, מבחינת היכולת לרכוש משק עבור זוג צעיר. מושב יתד נמצא בין גבול מצרים, רצועת עזה וישראל – וזה היה המיקום האידיאלי עבורנו.
מה האתגר של האזור?
הוא פריפריה הארד קור. יש בו הרבה פחות אפשרויות, החל מחינוך ועד רמה של קניות, נגישות לכל מיני דברים. אפילו הספקים שלנו מבקשים לפגוש אותנו באמצע הדרך, הם לא מוכנים להגיע עד פה – גם המרחק מהווה קושי וגם לעיתים ישנו איום בטחוני, מבצעים או איום של טילים, חשש לחדירה, תרגיל צבאי מאד גדול שקורה אחת ל…וסוגר פה כבישים עם פחות נגישות לאזור.
בגן הירק שלנו יש בין 70-80 סוגי גידולים. רובם סוגים של ירקות ויש לנו גם קצת פירות שאנו משלבים פנימה, הכל עונתי, כי בעצם ניתן לגדל מה שמתאים לעונה ולאקלים שמתאים במיוחד לאזור האקלים שלנו בעוטף עזה. למשל, בקיץ לא תמצאו בערוגות שלנו כרובית וברוקולי, אלא תמצאו את כל סוגי הדלועיים, קישואים בכל מיני צורות וצבעים, קרוב ל-12 סוגים של דלעות, תירס בתחילת עונתו ואת גידולי האביב והקיץ.
למה היה חשוב לבנות בית אריזה ואיך המדינה עזרה לנו
אופן העבודה שלנו מתנהל בצורה שבה הלקוח הסיטונאי מבקש לקבל ירקות מסוימים; אנחנו יוצאים לשדה לקטוף אותם ובאותו היום, התוצרת גם נשלחת עד אליו, עד לפתח הבית. מלאי הירקות שלנו מנוהל בשדה ובהתאם לכך הוא גם יכול להשתנות כתוצאה ממזג האוויר. בשנים הראשונות שהתחלנו היינו קוטפים במהלך היום הזמנות ללקוחות, ונאלצים להסתפק באיזושהי רשת צל קטנה וארעית בשביל לאחסן את הירקות עד ליציאת המשלוח בשעות הערב. כיום, ההזמנות שלנו הלכו וגדלו ובאיזשהו שלב, הבנו שנהיה חייבים לספק לתוצרת ולארגזים, קורת גג יותר יציבה בכדי לאפשר התנהלות טובה ויעילה יותר. בנוסף היה לנו גם חשוב לספק לעובדים שלנו סביבת עבודה נאותה, שלא יעמדו יום שלם בשמש הקופחת, או בימי גשמים סוערים בחוץ, ולכן פנינו למדינה בבקשת עזרה כחקלאים צעירים ומתחילים שיסייעו לנו בבניית מבנה. המדינה שלחה נציגים ממשרד החקלאות לבקר במקום, ולאחר תהליך, היא השתתפה איתנו במימון המחסן ובמימון מבנה החלומות שהקמנו – בית האריזה + חממות.
מה האתגרים
זה אכן אתגר אבל אני כבר ממש לא רואה בזה אתגר. אנחנו מקבלים תמיכה, הדרכה וייעוץ ולרוב מטפלים בבעיות מהשורש ומתאימים את עצמנו לטבע. אם בעבר הייתי אוכלת מלפפון או חסה שבגלל שצמח לידם איזשהו עשב, אז הם עברו ריסוס, כיום – כשהעשב עוד קטן, אני אכנס יחד עם העובדים שלי ואעשב אותו בצורה ידנית. או שאני אמצא פתרון אחר, כמו למשל הנחה של ניילון מיוחד ששומר על החלקה קצת יותר סטרילית. העניין האורגני מצריך מציאת פתרונות הרבה יותר יצירתיים.
לאור זה שאנחנו החקלאים האורגניים היחידים במושב, סביבנו יש לא מעט חקלאים קונבציונאליים. החשיבות לעמוד בסטנדרט היא עוד יותר גדולה, כי אנחנו נחשפים לאופן הגידול הלא אורגני כמו הזרקת הורמונים וכו'.. כל מיני דברים שאני באופן אישי לא הייתי שמחה להיות מוזנת בהם.
כיום אנחנו מוכרים את התוצרת שלנו לחנויות ולחוות שונות. התחלנו להגיע למשפחות עד פתח הבית מהערוגה שלנו. בנוסף, חשוב לנו לאפשר לאנשים ליהנות מתוצרת איכותית וטרייה ולכן, פעם בשבוע בכל יום ד', אנחנו פותחים את חנות המשק שלנו ובה אנו מציעים את כל המגוון שיש לנו בשדה, לרשותם של תושבי האזור ומבקריו.
לאן היינו רוצים להגיע?
החזון הוא להצליח להתמיד בדרך שלנו, להיות קשובים לדברים שאנחנו היום מקיימים ולא לסטות מהדרך. שהילדים שלנו יצמחו לתוך הדבר הזה וימשיכו את הדרך שלנו. שנצליח לאגד קהילה סביב הירקות שאנו מגדלים. שיהיה מי שיעריך את העבודה הקשה שאנו עושים, שיהיה מי שייהנה מירקות אורגנים טריים, בריאים וטעימים. כחלק מהתפיסה האורגנית צירפנו גם חיות למשק האורגני שלנו – כמו עיזים, כבשים, תרנגולות, והם נהנים מהפסולת האורגנית שבעצם אנו ממיינים בבית האריזה.
