איך הפכה חנות יד שנייה שהוקמה בבית גוברין כפרויקט שנת מצווה, למקום שוקק חיים? מה הביא את עומר רסולי בת ה-14 להוביל את קבוצת המתנדבות? כל התשובות במכבסה הישנה
שנת המצווה של קבוצת פיטאיה בבית גוברין התחילה בסימן הקורונה, אך למרות שלא פשוט היה ליזום רעיונות קהילתיים ב-2020, החליטה הקבוצה להקים חנות יד שנייה בקיבוץ. תוך זמן קצר הבינו הצעירים שמדובר בפרויקט נרחב, והם זקוקים לעזרת הציבור ולליווי בוגר. מכיוון שמדובר בחבורה רצינית, נוסח קול קורא רשמי לקהילה, ופורסם בגיבוי מזכירות הקיבוץ. הדגש היה על הובלת התהליך בהתנדבות מלאה. למכרז ניגשו שלוש נשים מצוינות שעברו מיונים קפדניים על ידי קבוצת פיטאיה, מנהלת הקהילה ונציגות ההורים. משהתברר שכולן מתאימות לתפקיד, הוחלט על צוות שלם, שיעבוד עם ילדי המצווה בשיתוף פעולה. מכיוון שעדיין היה צורך בנציגה רשמית אחת, שתתפעל את העניין מול מוסדות הקיבוץ ותרכז את החוטים הנרקמים, נבחרה חנה בכר לתפקיד זה.
"מכאן ואילך התחלנו בעבודה מאומצת, שנועדה להפעיל מקום איכותי, המשלב צריכה נבונה עם בילוי חברתי. ראינו במשימת המצווה הזו הזדמנות ערכית-חינוכית עבור הקיבוץ כולו", מבהירה חנה את מטרות העל.
בכר, ושתי הנשים הנוספות בצוות – טלי בן-ענת ועירית דונדה-ברוך, גיבשו ביניהן תוכנית פעולה סדורה. בנות המצווה החלו בבחינת הנושא מחוץ לקיבוץ, וסקרו מודלים שונים של חנויות יד שנייה, מחסני בגדים ושוקי קח-תן למיניהם. בהמשך הן ערכו סקר פנים-קיבוצי, שנועד לברר מהי חוויית הלקוח הרצויה לאנשי בית-גוברין. "פנינו לאנשים בגילאי 15 עד 80 ובררנו מה ציפיותיהם מחנות שכזו. שאלנו לדעתם איך המקום צריך להיראות, אילו פריטים כדאי שיכלול ומהי התחושה הרצויה לנכנסים בדלת החנות. ריכזנו את כל התשובות והנתונים בדוחות מסודרים, ואותם הגשנו להנהלת הקהילה כדי לקבל סיוע להמשך העבודה".
במקביל, איתר הצוות וקבוצת פיטאיה את המקום המיועד לחנות. "אומנם הציעו לנו מבנה שאפשר הפעלת עסק מוכרז, אבל מבנה המכבסה הישנה מצא חן בעינינו יותר – גם בגלל הקשר לתחום הבגד, וגם בגלל שהוא נמצא יחסית במרכז הקיבוץ. גם בשלב הזה יצאנו לשיתוף כלל הקהילה, וביקשנו מחברי הקיבוץ שיציעו שמות למקום. מתוך 80 ההצעות שהגיעו לידינו, עלה השם 'המכבסה', אך מכיוון שכבר עברו כמה דורות מאז המכבסה המיתולוגית, ורצינו לתת נגיעה עדכנית-טכנולוגית לפרויקט, בחרנו בשם 'המכבסה 2.0'. זהו, קיבלנו תקציב מטעם הנהלת הקהילה ויצאנו לדרך".
כבוד לימים עברו
שנה שלמה של שיפוץ קשה וממושך, עברה על כל הנוגעים בדבר. מהמכבסה הישנה הוצאו כמויות זבל מרשימות, וכוחות רבים עסקו בשיפוץ, שדרוג וניקיון, גם בסביבה החיצונית של המקום.
עופר בכר, בן זוגה של חנה, תרם מכישוריו וידיעותיו בתחום, ולצידו עבדו והתגייסו הורים, בני נוער וחברי קיבוץ. צבע נתרם למקום על ידי המפעל "ב.ג'. פולימרים", המנורות התעשייתיות הובאו מהמוסך, שידות ישנות התקבלו מאנשים שונים, וארון מתכת ותיק שופשף היטב לטובת אחסון הבגדים. תהליך השיפוץ נתן כבוד לימים עברו, כך שנשמרו תאי העץ אליהם נזרקה הכביסה המלוכלכת, הבמות הקטנות עליהן עמדו מכונות הכביסה עוטרו, וצינורות הקיטור הגדולים שנמתחו בתקרה – חשופים לעיני המבקרים בצורה אותנטית ההולמת את המקום.
אירוע הפתיחה החגיגי נערך באוגוסט 2021 בהפקת קבוצת פיטאיה. הסרט נגזר ברוב כבוד, נציגי הקהילה הקריאו ברכות, "אנחנו סיפרנו על תהליך העשייה, ומקהלת ילדים בהובלת אחת מחברות הקיבוץ, שרו שירים על סביבה נקייה ועל ארץ ישראל. אפילו יוספה זליגמן, מנהלת המכבסה המיתולוגית, עלתה על הבמה וסיפרה אנקדוטות מהעבר". מכיוון שעדיין היו אלו ימי קורונה, ניסה הצוות להכניס אל החנות רק עשרה אנשים בכל פעם, אך ללא הועיל – הקהל הרב היה סקרן לראות ולבחור בגדים.
"מאז ועד היום אנו פועלות בעזרת קבוצת יציבה של מתנדבות, שבתורנות מסודרת מבצעות את עבודת המיון הקשה, מסדרות את הבגדים באופן מצודד ומתמחרות אותם. לאחר דיון ממושך החלטנו שמחיר כל בגד יהיה בסה"כ חמישה ש"ח לפריט – וכל הכסף שנכנס יוקדש לפרויקט עצמו ולתפעול המקום. בעלון הקיבוץ יש לנו פינה קבועה, ובה אנחנו מעדכנות בנעשה במקום, ומזכירות להביא לנו בגדים באיכות טובה, כאלה שאפשר ללבוש, ולא רק מה שרוצים 'להיפטר ממנו'. פעם בשלושה חודשים נערכת ישיבה כדי לתכנן אירועים גדולים יותר שנועדו ליצור חיבורים בקהילה".
לוח משאלות
ואכן, החנות לא נשארה בהגדרתה המקורית בלבד: צוות המתנדבות יזם "שוק-אביב", שבו מכרו חברי הקיבוץ עבודות יד, זיתים שהוכנו, ריבות שרקחו, לחם שאפו, ועוד דוכני יריד למיניהם. בכניסה לחנות נערכה לא מזמן "תחרות עוגת השוקולד המוצלחת". ועדת שיפוט, שהורכבה מבנות המצווה, שפית וקונדיטורית מהקיבוץ, טעמה כ-12 עוגות שהוגשו לשולחנה, מהן שלוש עוגות שנאפו על ידי ילדים, "ואחד מהם אף זכה במקום השני", מתרגשת חנה. "היה ממש מתוק", היא מסכמת בחיוך.
בימי החורף הובאו למקום מסך ומקרן, ונערכו הרצאות בנושאים שונים כמו צמחי מרפא, עיצוב פנים, וצרכנות נבונה והוגנת. לאט לאט עוצבה בחנות גם פינת ספריה קטנה ונוספו משחקים לילדים. "חברי הקיבוץ מתעניינים ושואלים אם אנו זקוקות לחפצים כלשהם, או מבקשים לדעת אם העבירו אלינו רהיט כלשהו. מתוך כך הצבנו בחוץ 'לוח משאלות', ובו נכתבות הבקשות של העוברים והשבים. לא תאמיני, אבל גם אנחנו כתבנו: 'המכבסה מחפשת שואב אבק', ואחרי חודש – קיבלנו מכשיר תקין מאחד החברים. לאט לאט החנות הופכת למקום מפגש נעים, שמציע קפה ועוגה, או סירי קובה לצוהרי יום שישי, ובכל מקרה – כל הרווחים חוזרים ישירות לתפעול המקום. אפילו הגענו לייתרה בסוף השנה, בעזרתה בנינו דק מחוץ למכבסה".
במלאת שנה לחנות, באוגוסט 2022, נערך אירוע גדול, שכלל 120 איש. הוקם בית קולנוע בחוץ שבו הוקרנו סרטונים רציניים שעסקו בצד האפל של עולם האופנה, וגרמו למבקרים לחשוב ולהסתכל על המציאות בזווית נוספת. "לרוב אנחנו לא משערים עד כמה התחום התמים הזה אכזרי", מסבירה חנה. "הוא משעבד עובדים בתנאים איומים, מייצר כמויות של זבל, וגורם לזיהום סביבתי נרחב. אנחנו במו ידינו מחריבים את העולם שלנו! חלק ממטרותינו בפתיחת חנות יד-שניה, הוא לעודד צרכנות נבונה. לשמחתי הקהילה הקבועה שלנו הולכת וגדלה, ויש חברים שמבינים את החשיבות במחזור, ועל הדרך גם זוכים בחיסכון כספי".
"הבלאי של אחד הוא האוצר של האחר"
בין כל האירועים שפונים לקהילת בית גוברין, החליט הצוות לתרום בפועלו גם לאוכלוסייה מחוץ לקיבוץ. קבוצת נשים מקרית גת ומבית שמש, שמגיעה בכל שנה לקיבוץ לימי כיף עם ילדיהן, הוזמנה לחנות בפורים. הן שמעו הרצאה מד"ר מיטל פלג-מזרחי, בנושא צרכנות, אופנה הוגנת ונזקיה הסביבתיים-חברתיים, זכו בקנייה מוזלת, ואף מצאו תחפושות לילדים. לאחרונה השתתף צוות החנות ביריד פתוח מטעם המועצה האזורית, וכל הרווחים הועברו לקבוצת נשים זו. "לשמחתי, מי שקנה בחר לשלם יותר ממה שתמחרנו את הבגד. כבר בתחילת הדרך החלטנו שאחד מהערכים שנתמקד בהם יהיה תרומה לאחר. מנהלת הקהילה עוזרת בכך, ומחברת אותנו לכל מיני פעילויות תרומה באזור, ולמשפחות נזקקות. אנו מקבלות פרטים על גילאי בני ובנות המשפחה, ומכינות למשפחות חבילות מדויקות לפי גודל הבגדים הרצוי. מכיוון שחלק מהבגדים שמגיעים אלינו אינו מתאים לקהל שלנו, אנחנו ממיינות ומעבירות הלאה. למשל, אם קיבלנו בגדי תינוקות וכרגע אין בקיבוץ לקוחות פוטנציאלים לגילאים אלו – אנו מעבירות אותם למעונות של ילדים ותינוקות בסיכון. אם קיבלנו בגדים מאוד צנועים שיכולים להתאים לקהל דתי – אנחנו מעבירות ליישובי הסביבה. חלק מהבגדים נמסרים לאדם מבית ג'אלה שמוכר אותם אצלו בחנות דומה. טריקו בלוי וג'ינסים ישנים מועברים לתופרות וליוצרות מוכשרות אצלינו, שהופכות אותם לתיקים ולסינרים.
בגדי עבודה אנחנו מעבירות ישר לעובדי פינת החי. כפי שנאמר 'הבלאי של אחד הוא האוצר של האחר'. הכוונה למקסם את המשאבים ולפזר אותם כדי שקהל רחב ככל האפשר ייעזר בבגדים הללו".
נערה שסוחפת בני נוער
את קבוצת המתנדבות מובילה בצמוד לחנה, עומר רסולי, נערה בת 14, שנחשפה ל"מכבסה 2.0", כבר בשלבי הקמתה הראשונים, מכיוון שאחותה הגדולה שייכת לקבוצת "אטיה. כנערה שאוהבת לעזור ולהתנדב, פנתה לבכר והציעה את עצמה כאחת מצוות המתנדבות הקבוע. "התחברתי לרעיון של צריכה נבונה ולנושא האקולוגי שהמקום מקדם. פעילות שקשורה לשמירה על כדור הארץ חשובה לי מאוד, ולכן חנות בגדים יד שנייה, מחזור ופעילות קהילתית התאימו לערכים שלי", מסבירה עומר בפשטות. הבגרות והאחריות של עומר, ניכרו מייד לעין. כשחנה יצאה לחופשה ארוכה, היא הפקידה את מפתחות החנות בידיה של עומר ללא היסוס. "אפשר לומר שעומר מובילה אותנו, ויודעת להגיד גם לנו המבוגרות מה היא מצפה מאיתנו. היא באה ביוזמתה, מסדרת, שותפה למיוני הבגדים הממושכים, ואף סוחפת אחריה את בני ובנות גילה". עומר מרכינה ראשה לשמע המחמאות המורעפות עליה, "תודה", היא אומרת בשקט, "אבל בכל זאת המבוגרות מנוסות ויציבות ממני, במיוחד כשלאחרונה אני פחות זמינה בגלל מבחני סוף שנת הלימודים". כשאר חברותיה לצוות מקווה עומר שהמקום ייפתח גם לקהל מחוץ לקיבוץ, ושיותר צעירים יהיו שותפים לו.
"אני מאחלת למקום ימי פעילות רבים ושוקקי חיים". חנה ממשיכה את הנימה האופטימית של עומר: "אנו מאמינות שמחזור וצריכה נבונה נדרשות לכל אדם, לקהילה ולעולם בכלל. מכיוון שחשוב לנו להעביר את הערכים שמאחורי הפרויקט הזה, אנו מקוות שיותר אנשים מהקהילה יעזרו בנו וישתמשו בנו. נכון שהייתי שמחה לו היינו יכולות להפוך להיות עסק פעיל. כרגע זה לא מתאפשר, אבל אולי ביום מן הימים. מה שלא מתאפשר עכשיו, יכול להשתנות בהמשך. כמו כן, אני שואפת שגם גברים ירגישו שהם יכולים לקחת חלק בפרויקט כזה. פרסמנו והזמנו אותם בכל מיני דרכים, אך עדיין ללא תוצאות. הם אומנם עוזרים נקודתית אבל לא כמתנדבים או לקוחות לטווח ארוך.
נמשיך להמתין…". לחנה יש נשימה ארוכה וראייה כוללת, היא יודעת שגם צוות מתנדבות מסור דורש תשומת לב ותחזוק. מעבר למעקב אחרי רשימת המשמרות, היא מבררת לשלום נשות הצוות, ויודעת לכבד את אילוציהן. "לא מזמן נסענו יחד ליום גיבוש. בחרנו לנסוע ליפו, ולבלות בסדנת "מִחדוש". במקום אליו הגענו היו 'ערמות של ג'אנק', שמתוכן בחרנו ויצרנו משהו אישי. זו הייתה פעילות כיפיית שמחוברת לעשייה שלנו".
"מכבסה 2.0" ומפעילותיה עברו דרך משמעותית. לא בכדי הן התכבדו השנה בהדלקת משואה בטקס הדלקת המשואות בבית גוברין. ההתרגשות בעיניה של חנה, מדגישה את אחת התובנות שעלו בה בעקבות הצלחת הפרויקט:
"קיבוץ הוא ארגון שמאפשר לחלום על יוזמות ולבצע אותם. כל מה שצריך זה ליצור תוכניות מפורטות, להציג אותן יפה למוסדות, וזה ניתן למימוש. אני רואה במיוחד בבית גוברין קרקע טובה להצמחת יזמויות בכל מיני תחומים, כמו יער מאכל, מרכז מוסיקה, חידוש פינת החי, מלאכות יד…
הכל פתוח – תהיו יצירתיים, תחפשו שותפים, תצליחו!".
