גדי ירקוני מנירים מתמודד על כהונה שלישית במועצה האזורית אשכול כדי לסיים פרויקטים גדולים שאותם הוביל ולהצליח באתגרים בהם נכשל
לפני שנה התלבט גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, אם להתמודד על כהונה נוספת בראשות המועצה לאחר שמונה שנים בתפקיד. בסופו של דבר, הוא החליט להתמודד. "השיקולים שהיו נגד להמשיך", הוא אומר, "הם ששמונה שנים זו תקופה משמעותית, וגם השאלה אם יש לי רצון ואמביציה כמו בהתחלה, ורעב להיות בקשר עם האנשים בקהילה ולעזור גם בדברים שלפעמים פחות מעניינים אותי ויותר חשובים לאנשים אחרים. כשהתשובה לשאלה הזו הייתה חיובית החלטתי להמשיך. דבר נוסף שהוביל אותי להחלטה להתמודד על קדנציה נוספת, זו המסקנה מניסיון של שמונה שנים בתפקיד, שאחד הדברים הבעייתיים במועצה האזורית אשכול הוא שאף ראש מועצה לא כיהן יותר מקדנציה אחת חוץ מחיים ילין שנבחר לקדנציה שנייה ועזב לכנסת אחרי שנתיים, ואני שכיהנתי שמונה שנים. ההמשכיות הזאת היא דבר מאוד חשוב, למרות שגם היא צריכה להיות מוגבלת. יש חשיבות לידע ולניסיון שאתה צובר, ואני רואה שכמה שאני נשאר יותר, אני מצליח לעשות את הדברים יותר נכון, יותר מהר ויותר יעיל".
קריית חינוך, חשמל מזבל ביתי ופס סולרי
ירקוני (56), נשוי לשהם ואב לשלושה, בן וחבר קיבוץ נירים, הוא בעל תואר הנדסאי תעשייה וניהול מהמרכז האקדמי רופין והוא בוגר קורס במנהל עסקים. דירקטור בחברות "נירלט" ו"ניראל יזמות חקלאית".
הוא היה רכז המשק של נירים. בירי פצצות מרגמה מרצועת עזה לעבר קיבוצו ב-26 באוגוסט 2014, כשעה לפני תום מבצע צוק איתן, הוא נפצע קשה ואיבד את שתי רגליו. מהירי נהרגו שניים מחברי הקיבוץ, זאביק עציון ושחר מלמד. בעקבות בחירתו לכנסת של חיים ילין, ראש המועצה האזורית אשכול, נערכו ביוני 2015 בחירות לראשות המועצה, וירקוני נבחר בהן לראש המועצה ברוב של 51 אחוזים. בבחירות 2018 לראשות המועצה הוא נבחר ברוב של 55.77 אחוזים.
בתקופת כהונתו הוביל ירקוני מספר פרויקטים גדולים, שאת חלקם הוא רוצה לסיים בקדנציה הבאה. "הפרויקט הכי חשוב שלא סיימתי הוא קריית החינוך. הקמנו את בית הספר המשותף לקיבוצים ולמושבים, בתהליך מאוד מסודר, מאוד מובנה, ומאוד לא פשוט. תהליך שלקח שלוש שנים לפני פתיחת בית הספר שהייתה לפני ארבע שנים, והשנה אנחנו צריכים לקפוץ שם עוד כמה מדרגות. החינוך הוא הנושא שמוביל אותי. חינוך גם לאנשים עם מוגבלויות, גם למצטיינים, וגם לאלו שהם ילדי אמצע שלא רואים אותם, ושם יש לנו עוד הרבה עבודה להמשיך ולפתח.
דבר שני זה הפיתוח הכלכלי שבו אני מוביל פרויקטים שאין כדוגמתם במדינת ישראל. אנחנו מקימים פרויקט, ראשון בארץ, לייצור חשמל מזבל אורגני ביתי. ההשקעה בפרויקט הזה היא 300 מיליון שקל, שהצלחתי להביא את כולה מהמדינה. היום כבר מתחילים לעבוד בשטח, ותך שנתיים וחצי המפעל הזה כבר ייצר חשמל. פרויקט נוסף, שגם אליו רתמתי את משרדי הממשלה, הוא הקמת פס סולארי ברוחב 500 מטר מגדר הגבול עם רצועת עזה לאורך עשרות קילומטרים תוך שמירה על השדות ועל הנוף. המתקן הזה יהיה הגדול מסוגו בארץ, אם לא בעולם. הוא יגיע לייצור של שלושה ג'יגה חשמל, והוא יספק 20 אחוז מצריכת החשמל בישראל. הפרויקט הזה נמצא בתכנון שאמור לקחת שנה וחצי, וגם פה החוכמה היא שכל משרדי הממשלה, הצבא, וגם החברה להגנת הטבע מסכימים איתי, רצים איתי ועובדים איתי. זה גם יוסיף הגנה על היישובים שלא יהיו כל כך חשופים, גם יאפשר לנו להמשיך לעבד את הקרקע עד המטר האחרון, וגם יתרום מאוד לקיימות בזכות ייצור חשמל נקי. יש לנו עוד פרויקטים מהסוג הזה".
יש אתגרים שהיית רוצה לסיים בקדנציה הבאה?
"יש שני אתגרים שאני מרגיש שנכשלתי בהם, ואני חייב להוכיח שאפשר אחרת. הם לא נחשבים לפרויקטים גדולים, אבל הם מאוד חשובים לכל תושב. הראשון זה תחבורה ציבורית, והשני הוא שירותי הרפואה. קשה בפריפריה לקיים תחבורה ציבורית טובה ושירותי רפואה טובים. בשניהם יש לי מחשבות על פריצת דרך לשינוי המצב. אחד הנושאים החשובים הוא הקשר עם היישובים. בשמונה שנותיי בתפקיד למדתי כמה חשוב להיות בקשר עם הנהגות היישובים ועם התושבים, ואת הדבר הזה אני הולך להרחיב. הדבר האחרון שהייתי רוצה לקדם בקדנציה הבאה זה החינוך והחינוך המיוחד".
סופג את הירי
מה מאפיין ראש מועצה בעוטף עזה ובעיקר באשכול שסופגת ירי כבד בסבבי ההסלמה?
"אני חושב שבכל מועצה אזורית, ובעיקר באשכול, זה כאילו לנהל מדינה קטנה בתוך המדינה. ראש המועצה עוסק בכל התחומים: ביטחון, בריאות, חינוך, תעסוקה ועוד. זו באמת הייחודיות באשכול, וזה מחייב אותך לרוץ למרחקים ארוכים. אי אפשר להיות כוכב פייסבוק ולהצליח. אתה צריך לעבוד בשטח, לא רק לספר מה אתה מתכוון לעשות אלא לעשות. כדי להיות ראש המועצה האזורית אשכול צריך הרבה ענווה וצניעות. והדבר האחרון, שהיום אני יכול להגיד שיש לי, זה קשר עם כל משרדי הממשלה עד לראש הממשלה ולא משנה מי נמצא בשלטון. היום כל הדלתות של משרדי הממשלה פתוחות בפניי, ואני יכול להגיע אליהם בטלפון אחד".
ומבחינת המצב הביטחוני?
המצב הביטחוני יושב לנו בראש כל היום. זה נושא שלוקח לנו הרבה אנרגיה וזמן, ואתה חייב כל הזמן להקדים אותו ולדעת איך אתה מתכונן לאירוע הבא שמתי שהוא יבוא. אסור להבטיח לתושבים שלא יהיה עוד אירוע. צריך ללמוד מהאירועים הקודמים, וכל הזמן להשתפר באירוע הבא. אני חושב שרואים שאנחנו לומדים ומשתפרים מאירוע לאירוע, כדי שהציבור יוכל לעבור את האירועים האלו ואחר כך להמשיך בחיי השגרה ככל האפשר. בכל אירוע כזה אם אין פגיעה בגוף, יש פגיעה בנפש".
לא הכול זה כותרות
אני מספר לירקוני שהמתמודדת מולו, תמר קדם-סימן טוב, טוענת שבמועצה לא קשובים ליוזמות מהשטח של התושבים, לא מקיימים קשר טוב עם היישובים ואין בה שקיפות, ומבקש את תגובתו. יש לו תשובה לכל טענה. "הכול זה כותרות", הוא אומר, "אני עוזר ותומך ביזמויות של אנשים פרטיים, ובהם איגוד האומנים המקומיים שתמר הקימה, אבל בסוף צריך לבדוק על כמה אנשים משפיעה כל פעילות, כמה היא חשובה למועצה, ומה העלות שלה. לגבי הקשר עם היישובים אני בטוח שאם תשאל את ממלאי התפקידים, הם יגידו לך שגם להם וגם לתושבים יש קשר טוב עם המועצה. תמיד אפשר להשתפר. אני חושב שהשקיפות במועצה עברה מהפך לעומת מה שהיה פה לפני שמונה שנים, אבל לא גמרנו עם זה. זה תהליך. אני לא חושב שהיה מישהו יותר אמיץ ממני, לעשות את התהליך הזה שבו היינו צריכים להזיז אנשים מאוד מרכזיים ממקומותיהם. עד היום אנחנו שומעים את הרעשים שזה עושה".
איך אתה מתארגן לבחירות?
"אני חייב להגיד שאני לא אוהב את תקופת הבחירות. זו תקופה שבמקום להתעסק בעשייה, אתה צריך ליחצן את עצמך שזה דבר שאני פחות אוהב. יש לי מטה בחירות ואנחנו מתארגנים עם אנשים ביישובים שיעזרו לי. המטרה שלי, ואת זה רואים בסקרים שאצלי, היא שאני אנצח בסיבוב הראשון עם תמיכה של לפחות 45 אחוז מהבוחרים. התמיכה בי בקיבוצים היא מאוד גדולה, ובין המתמודדים מולי אין מי שישמור על האינטרסים של הקיבוצים ושל המושבים ביחד. אני היחיד שיכול לעשות את זה למען שני המגזרים במועצה".
