"החקלאות בישראל נמצאת במשבר הגדול ביותר מאז קום המדינה"

מאז תחילת המלחמה עזבו את ישראל 7,407 עובדים זרים מתאילנד * הקבינט אסר על כניסת 22 אלף עובדים פלסטיניים לענף החקלאות * משקל גידולי השדה בעוטף עזה הוא כ-25% מסך הגדולים הארצי ומשקל גידולי השעורה הוא 57% * הפיצוי לחקלאים בעוטף עזה יורחב עד לטווח של 20 ק"מ 

ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן התכנסה בשבוע שעבר לדיון בנושא השלכות המלחמה על החקלאות והסיוע הנדרש לחקלאים. בעקבות מתקפת הטרור ולקראת המשך המערכה פונו תושבים ביישובים רבים מבתיהם ומהשטחים החקלאיים שברשותם, מה שמקשה על היכולת לעבד את האדמה ולהפיק תוצרת חקלאית. בנוסף, קיים מחסור במועסקים זרים, מועסקים מהרש"פ ומועסקים ישראליים שגויסו למילואים.

ח"כ דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה: "לחקלאים מגיע פיצוי ואין על זה וויכוח, השאלה כמה פיצוי ומאיפה מגיע הכסף. הבעיה המרכזית היום בחקלאות היא היעדר עובדים זרים (עו"ז) בשל המלחמה. מדינת ישראל צריכה להעניק את התמיכות הנכונות כדי להמשיך את החקלאות העברית בישראל ולא להסתמך על ייבוא חקלאי. לא יכול להיות שנמשיך לייבא מטורקיה לאחר האמירות האחרונות של ארדואן. צריך לתת פתרונות מידיים להבאת עו"ז לישראל שיעסקו בחקלאות. צריך קודם להביא את העובדים לישראל ואח"כ לפתור את הבעיות של הוויזה שלהם. אני דורש ממשרד החקלאות לתת פתרונות מהירים לבעיה של הבאת עובדים זרים לישראל". 

לפי הנתונים שסיפק משרד החקלאות 7,407 עובדים מתאילנד שעבדו בחקלאות יצאו מישראל מאז תחילת המלחמה. בנוסף, 22 אלף עובדים פלסטינים לא נכנסים לעבוד בחקלאות, כיוון שהקבינט לא מאשר זאת. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-2021 היו בישראל 73,500 עובדים בענף החקלאות –43.7% מהם ישראלים, 32.8% עובדים זרים ו-23.5% עובדים מהרש"פ. גידולי שדה בעוטף עזה מהווים כ-25% מסך הגדולים הארצי ומשקל גידולי שעורה הוא 57%. גידולי ירקות בעוטף מהווים כ-30% מסך הגידול הארצי, תפוחי אדמה כ-60%, גידולי עגבניות כ-47% וגידולי כרוב כ-38%. גידולי תרנגולי הודו בעוטף מהווים כ-17% מסך הגידול הארצי, גידולי פטמים כ-16% וייצור חלב בקר מהווה כ-15%. 

אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות, אמר: "החקלאות בישראל נמצאת במשבר הגדול ביותר מאז קום המדינה. האתגר הגדול ביותר שיש לנו הוא היעדר כח האדם. הקמנו חמ"ל שעובד 7 ימים בשבוע כדי לדאוג להבין את תמונת המצב מהשטח. אנו עושים הכל כדי למקסם את הסיוע שלנו לחקלאים. אנחנו מרחיבים הסכמים עם מספר מדינות כדי להביא לפה עוד עובדים זרים. מעבר לפיצוי לחקלאות במרחק של 20 ק"מ מהגבול, צריך לתת את הדעת גם על חקלאות שנמצאת ביישובים הגבוליים, אבל היא בתוך תחום מועצה אזורית שכן מקבלת פיצוי. רכשנו מכספנו 540 מיגוניות מתקציב משרד החקלאות למרות שזה לא באחריות שלנו. המיגוניות בתהליך ייצור ואנחנו מחלקים אותם לאדמות החקלאיות בצפון ובדרום החל מחמישי הקרוב. חלוקת המיגוניות מתבצעת לפי תיעדוף של ענפי הגידול. בנוסף, הענקנו 50 מיליון שקלים לארגונים שתומכים בחקלאים". 

גדי ירקוני, ראש מועצה אזורית אשכול: "המיגוניות צריכות להיות במגורי העובדים ובמפעלי האריזה. אין טעם לשים מיגוניות בשטחים החקלאיים הפתוחים. מעבר לעו"ז, המדינה צריכה להעניק משכורות ראויות, כולל מענקים לעובדים ישראלים שיעבדו בחקלאות. חקלאים בעוטף צריכים לקבל פרמיות על ייצוא לחו"ל, כדי שימקסמו את תהליכי העבודה שלהם בשדות". 

מנכ"ל משרד החקלאות התייחס לצריכת תוצרת חקלאית ישראל בזמן המלחמה: "אנחנו קוראים לציבור להעדיף תוצרת חקלאית מקומית על פני חקלאות מיובאת. ביטחון המזון של ישראל לא צריך להיות תלוי בייבוא של מזון מטורקיה. אני לא רוצה שהצרכן הישראלי יתלבט בין עגבנייה מהערבה לעגבנייה מטורקיה. פניתי לרשתות הקמעונאיות שיעדיפו למכור ללקוחות שלהם תוצרת מקומית ולא תוצרת מיובאת. צה"ל קיבל אספקה של עגבניות מטורקיה והם יצאו בהצהרה שהם מפסיקים עם זה. נשיק בימים הקרובים זירת מסחר דיגיטלית שתחבר בין הרשתות לבין החקלאים. אנחנו מעודדים יצירה של שווקים מקומיים בעזרת חלוקת מענקים לרשויות". 

גל ברנס, מאגף תקציבים במשרד האוצר: "הכוונה של משרד האוצר זה לתת מקדמה על חשבון הפיצויים לחקלאים שנמצאים עד 20 ק"מ מהגבול. המקדמות לחקלאים עד 7 ק"מ מהגבול בעזה ועד 9 ק"מ מהגבול בצפון כבר חולקו. אנחנו עובדים להעביר תקנות להרחיב את הפיצויים עד למרחק של 20 ק"מ. ניתן מקדמות ופיצויים הכי מהר שאפשר. אנחנו עובדים על פתרונות של סיפוק עובדים במקום העו"ז שעזבו את ישראל". 

צביקה כהן, סמנכ"ל משרד החקלאות: "אין פתרונות לחקלאים שנמצאים מעבר ל-20 ק"מ מהגבול. כל החקלאים בישראל מעסיקים עו"ז ובעקבות המלחמה יש מחסור עצום של עו"ז בכל ענפי החקלאות בכל הארץ. צריך לדעת לספק פתרונות מותאמים לענף החקלאות ברחבי הארץ". 

ח"כ שלום דנינו: "אנחנו דורשים פיצויים במפתח של מועצות מקומיות ובמפתח של עד 20 ק"מ מהגבול. אם יש מועצה אזורית שמרביתה נמצאת עד 20 ק"מ מהגבול, אבל יש כמה יישובים או שטחים חקלאיים מעבר לטווח של 20 ק"מ, גם הם צריכים לקבל את אותו פיצוי". ח"כ אליהו רביבו אמר כי בימים הקרובים יגיעו עובדים זרים מהודו וסרי-לנקה וממדינות נוספות.  

ח"כ מטי צרפתי הרכבי: "צריך לחשוב על מבנה פיצויים ארוך טווח, יש חקלאים שלא יצליחו לקום על הרגליים עד לעונה הבאה". ח"כ אלון שוסטר: "המשבר בחקלאות הוא כ"כ גדול שהפיצוי לחקלאים עד ל-20 ק"מ הוא רק תחילת התהליך של הריפוי של משק החקלאות. צריך לוודא שבסוף המערכה הצבאית – החקלאות בנגב המערבי תעמוד על הרגליים. אם האוצר לא יעניק לחקלאים פתרונות יוצאי דופן, לא יהיה פה דור המשך של חקלאים בישראל." 

יו"ר הוועדה ח"כ ביטן סיכם את הדיון: "מבקש מהאוצר להכניס יישובים נוספים ושטחים חקלאים נוספים לתוכנית הפיצויים לפי מתווה של מועצות אזוריות מעבר למרחק בק"מ. משרד האוצר צריך לשבת יחד עם החקלאים כדי להתאים את חליפת הפיצויים המתאימה לסקטור הזה".