הקיבוצים קיבלו מעמד שלא היה להם מאז קום המדינה
האם תושבי העוטף יוכלו לחזור ליישוביהם ולבתיהם? זו שאלה שמתייחסת לשני היבטים מרכזיים.
ההיבט הקהילתי בוחן האם נותרה קהילה לאחר ה-7 באוקטובר. בקיבוצים, הקהילות חוזרות להתעשת, להתגבש ולהשתקם, יחד עם הצער והאבל שמלווים את התהליך הזה. במושבים ובעיירות יתכן שזה ילך מעט לאט יותר, אבל כולם ירצו בהמשך לחזור לבתיהם. בנושא זה עוסקים רבים, מסייעים רבים מאוד, ואי-לכך אני מבקש להתייחס להיבט השני, הפוליטי. אם לא תהיה תחזית של רגיעה ושלום, יתכן מאד שגם קהילות שהתחזקו והתגבשו לא יחזרו לעוטף עזה.
לא החלישו את ישראל, הצילו אותה
ב- 24 לאוקטובר התקיים מפגש זום בהפקת יד טבנקין. הוא התייחס אל התנועה הקיבוצית ואל מציאות חיי חברותיה וחבריה בימים שמאז השבת השחורה. המפגש היה מצוין, עם איכויות שהיו בַתכנון, בַהגשה ובַמפגש עם דוברים חכמים ומרגשים שספרו על מה שעברו ועודם. המפגש כולו היה חוויה מרגשת של נשים ואנשים שהתנסו במשהו שלא ניתן להכלה ממשית. חלום בלהות שאסור שאנשים יפגשו בחייהם. חלום בלהות שאמנם אינו דומה לשואת יהודי אירופה, כפי שהקפידה להבחין פרופ' דינה פורת חוקרת השואה, אבל זוועה אנושית מתמשכת על-פני חודשים, שעודנה רחוקה מסיום.
לתנועה הקיבוצית היה מקום מרכזי באירועים, וכולם בישראל מעלים אותה על נס, מלבד אחד – בנימין נתניהו. באחת קיבלו הקיבוצים מעמד שלא היה להם מאז קום המדינה, כאשר תפקידים מרכזיים של מקימים ומייסדים עברו לידי הממלכה. נתניהו אינו רוצה להיזכר בקיבוצים ולהזכירם, כיוון שבחודשים שקדמו ל-7 באוקטובר הם פעלו למען המדינה שלהם, שנתניהו הלך והרס, הלך והחליש. אנשים שידעו שלא יוכלו לחיות בישראל טוטליטרית ותיאוקרטית, הקימו תנועת מחאה שפעלה בהצלחה כנגד הקואליציה. הם לא החלישו את ישראל – הם הצילו אותה.
רבות נכתב על הדרמה של 2023 ורבים הניתוחים של מה שקרה, מתוכם אני ממליץ על אלון עידן "מה המחיר שאדם צריך לשלם על התעלמות שבגללה מתים 1,200 אנשים?" (הארץ, 22.11.23). נתניהו ביקש להרוס את מדינת ישראל למען צרכיו האישיים, למנוע את כניסתו לכלא.
חשיבות קריטית למדינה
אני חוזר אל מפגש הזום, שבו דיבר גם מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, שהתייחס בהרחבה אל הפעילות הנעשית סביב קהילות הישובים שנפגעו ופונו מבתיהם, כולל הצפוניים, בכדי לטפל בהם ולחזקם. לעומת זאת לא אמר מילה על היבטים פוליטיים, ודווקא על כך החלטתי לשאול אותו. תשובתו הייתה כלה ונחרצה: הקיבוצים הם אחוז אחד מן האוכלוסייה, ואנחנו לא רוצים להיות הזנב שמכשכש בכלב. חד וחלק. את הדברים הללו אמר כאשר התנועה הקיבוצית היא במוקד השיח הציבורי, שמוקיר ומכבד אותה מאוד. איש אינו מזכיר את האחוז האחד של הקיבוצניקים, אלא בחשיבותם הקריטית למדינת ישראל. ובכן, לא רק נתניהו אינו רוצה להתייחס לתנועה הקיבוצית מהיבט פוליטי, גם ניר מאיר כך. אם לא הייתה פוליטיקה הרסנית במשך תשעה חודשים, שהתנועה הקיבוצית ברובה יצאה כנגדה, יתכן שלא היה מתרגש עלינו האסון הגדול. ולעומת זאת, אם לא נחתור לשלום, ועם נתניהו נחתור למשיחיות, לא לשלום, עלינו להיות מוכנים למכות נוספות. התנועה הקיבוצית היא שצריכה להוביל את סילוקו יחד עם אחרים. אני מקווה שמי שייבחר להחליף את מאיר יראה את הדברים שונה ממנו: התנועה הקיבוצית כמנהיגה בארצה.