כיצד מתמודדים הצעירים מקהילות 'העוטף' עם המצב, עם הצורך ביציבות ובחזרה לשגרה. מנהלות "רשת הצעירים" וועדות צעירים בקיבוצים מחזקות את הקשר עם צעירי הקיבוצים
איך מרגישים הצעירים בקיבוצים שפונו, בימים ותקופה של מגורים זמניים ובכלל מה צופן העתיד? "רשת הצעירים" של התנועה הקיבוצית עוסקת בימים אלה בשמירת הקשר עם רכזי ורכזות הצעירים בקיבוצים המפונים וטיפוחו, במטרה לסייע בזיהוי הצרכים ובניית מערך שגרת חירום לאוכלוסיית הצעירים. רותם שניצקי מנהלת הרשת מספרת "לפני כחודש נשלח למנהלי הקהילות ורכזי ורכזות ועדות הצעירים 'קיט צעירים בחירום' לביצוע מיפוי ראשוני של הצעירים ואפשרויות לשילובם במערך החירום בתוך הקהילות. מכאן המשכנו למפגש לרכזי ורכזות הצעירים בנגב המערבי. זהו המפגש הראשון מתוך סדרת מפגשים שהרשת תמשיך לקיים יחד עם הפורום הזה. עמיתינו שיתפו על מצב הצעירים במקומות הפינוי ומחוצה להם, על ההצלחות והאתגרים בחודשיים האחרונים ועל הדילמות בטווח המיידי והבינוני.
בשבועות האחרונים עוסקים הקיבוצים בבחינת מקומות פינוי לטווח הביניים והבחירה מביאה איתה שינויים במצב הצעירים במקומות הפינוי. על כך מסבירה שניצקי כי בנקודת הזמן הנוכחית, חלק מהצעירים והמשפחות הצעירות מבקשות לשפר את הדיור – לדיור זמני מותאם למשפחה עם ילדים, בחיפוש אחר יציבות ובניסיון לחזור לשגרת עבודה, או ללימודים ולמקום מגורים קרוב יותר למקום הקבע. כמו כן, רואים מגמה של צעירים שחוזרים לקיבוץ לאייש את כיתות הכוננות, לעבוד בחקלאות ובענפים. מצב ביזורי זה מאתגר את היכולת של רכזי הצעירים הממונים על שמירת הקשר איתם וניהול מסגרת ייעודית עבורם גם שאינם נמצאים במקום אחד. על כך אומרת רותם כי אנו ממשיכים ללווות את רכזי הצעירים גם בפורום וגם בפגישות אישיות, לסייע בבניית כלי מיפוי, דיוק הצורך ובניית תכנית פעולה המתאימה לכל קיבוץ.
"תקופה משוגעת"
אורטל בן הרוש, רכזת ועדות צעירים ותוכניות בוגרים בתנועה ואחראית צעירים בקיבוץ ארז מספרת מניסיונה האישי: "תקופה משוגעת וחסרת וודאות מלווה את כולנו מאז שבעה באוקטובר. המגמה של חזרה של צעירים לקיבוצים שהייתה בשיאה לאחר הקורונה, הפכה בין לילה לפחות ופחות ודאית. אנו ברשת הצעירים משתדלות להעניק לכלל הרכזות והרכזים את הליווי והכלים על מנת לחזק אצל הצעירים את תחושת הביטחון והשייכות לקהילה. הצעירים והצעירות הם העתיד של הקהילה".
מעורבים בקבלת ההחלטות
רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים מוסיפה כי "בשיתוף עם המועצות האזוריות זיהינו את הצורך בליווי ההנהלות ומובילי תחום הצעירים בקיבוצים ביצירת תכנית פעולה בחירום. התחלנו עם קיבוצי הנגב המערבי ובקרוב יתקיימו גם מפגשים לקיבוצי הצפון. במיוחד בימים אלו חשוב לזכור כי הדור הצעיר הוא כוח מניע בקהילה הקיבוצית, הצורך לשלבם במוקדי קבלת ההחלטות, בנציגות בהנהלות ובצוותים השונים כחלק ממערך החירום הקהילתי הוא משמעותי יותר מאי פעם".
מהי סביבת בטוחה
הסכנות לילדים ובני נוער מקהילות קיבוציות שפונו זמנית מביתם, עמדו במרכז מפגש הסברה והדרכה לנציגי קיבוצים
המציאות החדשה שניחתה על עשרים קהילות קיבוצי הנגב המערבי ועשרות קיבוצי הגליל שהתפנו מגבול הצפון מאתגרת את כל סוגי האוכלוסיות. אחת האוכלוסיות הרגישות ביותר לשינוי זה היא אוכלוסיית הילדים, הילדות והנוער, וההבנה שיש לתת את הדעת והמענה לסכנות הייחודיות לקבוצת אוכלוסייה זו.
ביום שני השבוע התקיים בנושא זה מפגש זום בהשתתפות עשרות ממונות למניעת אלימות מינית מקיבוצים שונים, יועצות חינוכיות ורכזי בריאות ורווחה, בהובלת הילית בן צבי מנהלת היחידה לקידום שוויון מגדרי, עדי רמות ממחלקת בריאות ורווחה, ונעה שחר פיצר, מנהלת מערך ההדרכה באגף החינוך. את המפגש הנחתה ליאור גל כהן.
בדיון הסבירה הילית בן צבי "הילדים הנמצאים במקומות הפינוי הזמניים פוגשים הרבה אנשים חדשים. אורח החיים במקום החדש והצפוף יכול לגרום למצבים רגשיים מורכבים והתנהגויות חריגות כגון אלימות במשפחה – פיזית ואחרת, ופגיעות מיניות. היא הוסיפה כי על ידי עבודה משותפת והעלאת המודעות ניתן ליצור סביבה בטוחה יותר לכולנו.
בדיון נפרשה קשת של עצות כיצד לשמור ולמנוע מקרים חריגים וכמובן כיצד לטפל אם וכאשר מועלית תלונה לטיפול הממונה או גורם אחר בקיבוץ.
אלימות נגד נשים בשבת השחורה
קדם למפגש הזום עם הממונות למניעת התנהגויות מיניות פוגעניות מפגש חשוב בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, לציון יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים 2023. במרכז המפגש בכנסת הועמד הנושא של פשעים נגד האנושות שביצע חמאס כלפי נשים. והשתתפו בו משפחות הנרצחות והחטופות, שגרירות ונציגות מדינות זרות המכהנות בישראל, נציגי גופי הביטחון, החירום וההצלה ארגוני הנשים.
הילית בן צבי מנהלת היחידה לקידום שוויון מגדרי שהשתתפה בדיון אמרה בו כי הטבח והזוועות שביצעו מחבלי חמאס אינם ניתנים לעיכול. עדויות ותיעודים מצביעים על כך כי בין הזוועות הייתה גם אלימות מינית ופגיעה בנשים, גברים, נערות וילדים (עדיין נמצאים בשלב של איסוף עדויות). לדבריה, ההתמודדות עם האסון צריכה להתנהל במספר רב של מישורים, הן בטיפול בפשעי המלחמה לפי הדין הבינלאומי, הן במתקפה כנגד מכחישי המעשים והן אל מול התעלמות מקוממות של המוסדות הבינלאומיים, ובעיקר ארגוני נשים והן ברדיפה ומיצוי הדין עם כל מי שהשתתף, תמך או סייע למעשים הנוראים שנעשו. "החשוב מכל מבחינתי, הנו הצורך לטפל בקורבנות עצמן, הן אלו שנפגעו ישירות והן אלו שסובלות וסובלים באופן עקיף.
על מנת להבטיח טיפול ראוי, אומרת הילית, מהיר ומקיף חשוב לארגן ולהנגיש במהרה את הטיפול והשיקום לכל מי שנפגעה או נפגע. בכדי להבטיח שזה יקרה, יש לוודא גם ייצוג נשי הולם במערך קבלת ההחלטות בנושא כמו גם, הובלה נשית בגופים ובגורמים שיובילו את התהליך הטיפולי והשיקומי וכמובן לעמוד לצידן של הקורבנות מעתה ועד עולם.
