מה זה אומר להתנדב עבור החקלאים? למי זה מתאים ולמי זה לא אולי לא מתאים? האם כל אחד יכול? ואיפה ישנים? ומה אוכלים? אלמוג סורין שוחחה עם שלושה מתנדבים שעונים על כל השאלות
*תמונה ראשית: נעמה טוכברג. "זה לא לעצלנים". אלבום פרטי
נושא החקלאות בישראל הוא נושא בוער כבר שנים רבות והוא נושא כואב עבור חקלאים בכול רחבי הארץ. למרות שעל פי הלמ"ס ערך התפוקה החקלאית הכוללת עומד על כ-34.9 מיליארד ₪, עם עלייה של 7.6% בשנת 2023 לעומת 2021, בזמן שערך תפוקת בעלי החיים עלה ב-12.4%, וערך התפוקה הצמחית עלה ב-4.0% – עדיין כמות תפוקת הירקות ותפוחי אדמה ירדה ב8.8% בעקבות הגידול ביבוא ושנת השמיטה.
מלחמת "חרבות ברזל" הובילה למצב חמור עוד יותר עבור חקלאים שהתקשו מלכתחילה להתקיים בשל פערי תיווך, יבוא ללא מכס של פירות וירקות מחו"ל והיעדר בנים ממשיכים בחקלאות – והנחיתה מכה ניצחת על מרבית משקי החקלאות בארץ ובדרום בפרט.
אבל האזרח הקטן הישראלי שבדרך כלל מנותק מנתונים אלה, אנשים כמו הייטקיסטים, מורים, סטודנטים ושאר ישראלים – ואפילו אנשים מארה"ב – הגיעו לעזור לחקלאים בחודשיים האחרונים מאז אותה שבת שהותירה הרס לחקלאים, נזקים ושדות נטושים. הנה כמה סיפורים של מתנדבים שהגיעו לעזור לחקלאים עם חיוך והמון רצון טוב.
"לא מתאים לעצלנים"
נעמה טוכפלד התנדבה בבני נצרים (מושב בדרום) ומסכמת את ההתנדבות החקלאית שלה עבור עיתון "קו למושב", ואף ממליצה לבאים אחריה מספר המלצות.
אז איפה התנדבת?
"התנדבתי בדרום. בבני נצרים. איפה זה בני נצרים? אין איש יודע. גם לא בני המקום ומזל, כי אפילו המחבלים לא הגיעו לשם. בני נצרים זה יישוב בדרום עוטף עזה, משיק למה שהיה פעם גוש קטיף ונותן כיף לגבול מצריים. שם הייתי. יש שם אשכול של יישובים והתושבים מעקורי גוש קטיף וזה אזור מושלם. מדברי, שקט, פשוט ורגוע.
"הגעתי להתנדבות דרך קבוצה שנקראת 'צו 8 לחקלאות' ויש גם את קבוצת 'מתנדבי חרבות ברזל'. בשתי הקבוצות הנ"ל יש שוק ביקוש והצע לכל נושא ההתנדבות החקלאית. החלטתי שזה מתאים לי, דיברנו והגעתי למקום עצמאית. אפשר היה להגיע לאזור ברכב פרטי. תחבורה ציבורית זה קצת מסובך כי אין בימים האלה, אבל יש המון טרמפים מאורגנים בקבוצות."
לא פחדת כי קצת מסוכן כרגע באזור?
"לא. בבית שלך מסוכן? אז אותו דבר. כל השבוע לא שמעתי רבע אזעקה, אבל זה בגלל שאין אזעקות באזור, גם אין כיפת ברזל באזור שאם נופל, נופל. בשטח פתוח. אבל החמסניקים האלה לא מבזבזים רקטות על שטחים פתוחים, ויש המון המון כוח צבאי באזור. היישוב מוגן וסגור בשער והרגשתי מוגנת לגמרי. גם נסעתי בלילה לבד את דרך השדות אבל זה בגלל שאני ג'יחרית. בקיצור, תבינו לבד אם זה מתאים לכם או לא. כשלעצמי, לא ראיתי סיבה לדאוג וזה השתלם."
מה כללה העבודה?
"יש המון מה לעשות! קטיף עגבניות שרי, דילול עלים, מיון ואחסון שתילת כרובית בחממות ועוד. ניר עם צריך ידיים עובדות וישמח לכל עזרה."
למי זה מתאים?
"או! שאלת המיליון. אז ככה, בעיקרון זה מתאים לכל מי שכוחו במתניו ורוצה לעשות עם עצמו משהו מועיל, חוץ מלגלול ולהתבאס/לבכות/להתעצבן עם הטלפון. זה באמת תרפויטי ומשחרר. זה מדהים. זה מתאים גם לבני ובנות נוער, לכל מי שאוהב לעבוד עם הידיים ולא פוחד מקצת אדמה וחרקים, והייתי אומרת גם לילדים מגיל 12 ומעלה. בקיצור לכל אחד. כמעט."
ולמי זה לא מתאים?
"שאלה חשובה לא פחות. התנדבות בחקלאות לא מתאימה למי שסובל מכאבי ברכיים וגב ובאופן כללי אם הסחוסים שלכם לא כזה טריים, צפו שחיקה מהירה. אל תשאלו איך אני יודעת. זה גם לא מתאים לילדים קטנים ולמי שמחפש קייטנת תעסוקה, פה באים לעבוד! לא להתכייף. ולא מתאים לאימהות עם תינוקות, כי חם והעבודה בחממות ובכלל, שבי בבית במזגן כפרה.
"זה לא מתאים למי שנגעל מחיפושית זבל למשל, כי הן משום מה אוהבות את המקום, מאדמה ובאופן כללי מטבע. והכי לא מתאים: למי שעצלן! בונים על המתנדבים פה אז כל מי שאין לו כח, שיישאר לרבוץ.
"חשוב לי לציין ש מי שבא 'אובר נייט', כלומר לא לעבודה יומית אלא לכמה ימים, אז בעיקרון יש את המדרשה. אפשר ללון שם בכיף בחדרים מרווחים של חמישה אנשים. אני אומרת בעיקרון, כי חייבים לוודא קודם לעיתים באות קבוצות גדולות של מתנדבים / חיילים / בנות ואז המקום בתפוסה מלאה. אבל ממה שנתקלתי, אין בעיה. חובה לברר ולוודא קודם עם ניר עם."
אז אני מבינה שיש לך הרבה ויטמין C עכשיו?
"כן, אכלתי בהתנדבות הרבה עגבניות, אבל חדר האוכל מוציא בכל יום ארוחה חמה ומגוונת למתנדבים. הכשרות מהדרין אבל הבשר רבנות. מי שזה חשוב לו שיביא או יקנה לעצמו יש גם אופציית דגים וצמחוני תמיד. ארוחת בוקר וצהרים, אוכלים בשטח בחממות. בדרך כלל התפריט נסוב סביב הלאבנה / גבינה / גבינה צהובה, עגבניות, זיתים ופיתות.
"בצהריים אותו כיוון רק החלבון הוא פסטרמה וחומוס. אם זה פחות ערב לחיכם תביאו מה שבא לכם יש מקרר גדול, ויש גם סופר שנפתח ונסגר בשעות סודיות וחשוב לברר קודם שתבואו. הייתה במקום גם פינת קפה ובקבוקי מים קרים יעמדו לרשותכם."
איך את מסכמת את ההתנדבות ואת החוויה?
"להתנדב בחקלאות זה דבר שמכניס שקט לראש ורוגע לנשמה. תוכלו להביא אתכם איירפודס לשמוע פודקאסטים, שירים, שיעורי תורה ומה שבא לכם ככל שתחפצו. זה שילוב נהדר. כשמתעייפים לוקחים הפסקה מתי שבא וממשיכים הלאה. תביאו נשנושים ודברים שעושים לכם כיף.
"בעיקרון העבודה היא מזריחה עד שקיעה, עם ההפסקות ארוחת בוקר וארוחת צהרים, אבל תתאימו את הצורך ליכולת שלכם. בואו עם בגדים נוחים ומנדפים. נשים: מטפחת ראש נוחה או כובע. חובה נעליים נוחות וסגורות כראוי לחממות יש הרבה חול. אני מצאתי שקרוקס הכי מתאים, נעלי ספורט זה נוח אבל מלא חול בסוף יום. אז למרות שאחרי ההתנדבות, חזרתי הביתה עם חול בנעליים ובנשמה ועגבניות שרי בכל פינה, הייתה בי תחושת סיפוק שאין לה מחיר בעולם.
"יש חממות רבות שזקוקות לידיים עובדות אז תתחילו בבירור ותתפרעו משם הלאה. בקיבוץ ניר עם מגדלים תותים, אננס, כרוביות, ברוקולי, חסה, מלפפונים, פלפלים ועגבניות. הרבה עגבניות. לכו על זה. אני מבטיחה לכם שבסוף היום, אתם תגידו תודה להם יותר משהם לכם. מבטיחה," היא מסכמת.
"לעבוד באדמה זה כיף"
יוני להבי, בן 25, סטודנט למתמטיקה בירושלים מספר על התנדבותו במושב חצב שבשפלה. יוני, שיודע על המצב של החקלאים ומודע לסביבתו, מסביר מה משך אותו להתנדב: "בכללי כבר הרבה זמן מדברים על המצוקה בחקלאות הישראלית, והמצב בכלל היה נשמע קשה אחרי תחילת המלחמה. הרגיש לי כמו מקום טוב ללכת לעזור. חוץ מזה רציתי לנשום קצת אוויר וללכת לעבוד באדמה זה כיף."
איפה התנדבת?
"התנדבתי אצל חקלאי מקסים במושב חצב. סדר היום לא היה קשה מידי, היה חם ומעייף אבל בטעם טוב. אני חושב שיש סיכוי טוב שאתנדב בעתיד בחקלאות. שמענו מהחקלאי על הבעיות של החקלאים הישראלים, אז מעבר לזה שהעבודה נחמדה – זה נותן יותר רצון לעזור ומשמעות להתנדב."
"כל אחד צריך להתנדב בחקלאות"
אוריה לביא בת 25 ממושב גבעת יערים, מסיימת תואר במתמטיקה ומדעי המחשב, מצאה זמן בין בחינה להגשה – להתנדב עם בן זוגה, יוני, במושב חצב: "כבר בתחילת המלחמה חיפשתי מקום להתנדב בו הרגשתי שאני צריכה להיות במקום שבו אוכל לתרום בצורה היעילה ביותר. התנדבנו אני ובן זוגי במושב חצב אצל חקלאי בשם מנשה ברנס שיש לו דונמים של שדות עגבניות. עבדנו בגיזום, בחממות של זני עגבניות מיוחדים, ועבדנו כמה שעות במקום.
"סדר היום בהתנדבות היה מאד גמיש, כי היה לנו חופש מלא מבחינת ההגעה למקום ושעות ההתנדבות. יכולנו לעשות הפסקות כל פעם שרצינו. אחרי ההתנדבות שלי עלתה מאד הערכתי לחקלאים בישראל גם מכיוון שגידול ירקות בארץ ושיווק מהחקלאי לצרכן זה דבר חשוב לכלכלה, וגם מכיוון שהבנתי כמה קשה היא העבודה הפיזית וכמה היא יכולה להיות סיזיפית. בכל מקרה, אני בטוח אתנדב שם. וממליצה לכל אחד לבוא להתנדב בשדות בדרום לפחות פעם אחת בחייו."
