יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 2055790196

לשון הרע 2: חיי כלב

2 דק' קריאה

שיתוף:

מגדלת כלבי ויסלה מקיבוץ מעברות תבעה מאמנת כלבים שכתבה בקבוצה מקצועית בפייסבוק שהיא עושה עבודה לא טובה. לטענת התובעת יש בכך משום לשון הרע. מה פסק בית המשפט? 

לתובעת ממעברות יש בית גידול קטן לכלבים מגזע ויסלה. לדבריה, "היא מחזיקה בביתה שתי כלבות ויסלה, ולעיתים מקיימת המלטה מוקפדת ואיכותית, בעזרת זכר ונקבה מתועדים המייצגים את תקן הגזע". "היא משקיעה בגורים טיפול וגידול מיטבי עד הגיעם לגיל 8 שבועות, שאז הם נמסרים". לדבריה, "שמעה יצא למרחוק כמְגַדֶּלֶת משקיענית ומסורה והיא מוכרת בקהילת הכלבנים המקצועיים, המאלפים וחובבי כלבי הצייד". מנגד, הנתבעת, עוסקת באימון וטיפול התנהגותי בכלבים. בקבוצת פייסבוק המיועדת לאנשי מקצוע, ביקשה הנתבעת חוות דעת לגבי בית הגידול של התובעת, וקיבלה תגובות חיוביות, לדוגמה: מְגַדֶּלֶת רצינית, מומלצת מאוד, משקיעה בגורים, ברמה גבוהה מאוד, עשתה עבודה מאוד טובה ועוד. בתגובה לכך, כתבה הנתבעת בקבוצה: "טובה?? טובה??? שֶגֶר שלם ריאקטיביים, טובה בטוח שלא". "מקווה שהיא לא עושה יותר". ובהמשך הוסיפה: "הַמְּגַדֶּלֶת עובדת עם מאלף אלים ממש".   

לטענת התובעת: "הפרסום לפיו הגורים מבית גידולה הם ריאקטיביים (חששנים, נשכניים, תוקפניים), וכי היא עובדת עם מאלף שהוגדר אלים בידי הנתבעת, הוא פרסום דיבתי חסר בסיס, העלול לפגוע בפרנסתה, במוניטין שלה ובשמה הטוב. הנתבעת השיבה להגנתה כי לפי ניסיונה, שֶגֶר הגורים שנולד סובל ממורכבויות התנהגותיות ואפשר שהדבר קשור לאילוף האגרסיבי שייתכן שהגורים עברו".  

השופטת מרי יפעתי מבית משפט השלום בנתניה הסבירה שהמבחן הקובע לקיום לשון הרע הוא: מהי המשמעות שקורא סביר היה מייחס למלים". קורא כזה, לדעת השופטת, היה מייחס לאמירות הנתבעת בפייסבוק קביעה נחרצת וברורה לגבי התנהגות לא מקצועית של התובעת. פרסום שכזה יש בו לבזות את התובעת בשל מעשים המיוחסים לה, להשפיע על ההערכה לה היא זוכה בעיני הבריות ואף לפגוע בעיסוקה ובמשלח ידה.  

יש לאפשר לאדם להגן על שמו הטוב בקרב החברה בה הוא חי ופועל, הוסיפה השופטת. כאן הפרסום נעשה בקבוצת פייסבוק המונה 320 חברים העוסקים באילוף כלבים, בתחום הקרוב לתחום העיסוק של התובעת. יש בדברים של הנתבעת משום "לשון הרע" כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע, קבעה השופטת. היא דחתה את טענות ההגנה של הנתבעת ואמרה שאין משמעות לשאלה אם היא סברה בשוגג שהדברים שכתבה הם אמת. הנתבעת, כאשת מקצוע בתחומה, יכולה הייתה לבחון אם אמירותיה הן אמת טרם פרסום הדברים שכתבה. גם לאחר שהתברר לה כי הפרסום אינו נכון היא לא טרחה לפרסם תיקון או התנצלות, וגם לא חזרה בה במהלך ההליך המשפטי.  

הנתבעת אחראית בגין פרסום לשון הרע כלפי התובעת, פסקה השופטת, הגם שהוא לא נעשה בכוונת זדון. היא חייבה את הנתבעת לפצות את התובעת בסך 25,000 שקלים ועוד 15,000 שקלים הוצאות משפט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

איתן בן צבי, בן 43 מקיבוץ נצר סירני, נשוי ליעל ואב ל4 בנים נכנס החודש באופן רשמי לתפקיד מזכ"ל התנועה החדשה בשומר החדש. במסגרת תפקידו יפעל למען כ-20 אלף חניכים וחניכות מ-22 מועצות אזוריות,
2 דק' קריאה
אורי רונן מאור הנר ולהקתו הפולק סטונרס בשיר שנכתב ממשבר אישי וקיבל משמעות חדשה בעקבות אירועי 7 באוקטובר In my wildest dreamsI never imagined That I׳ll be the onethat standsChildren are running,Mothers are hidingAnd
3 דק' קריאה
ב-1942 נוסד המכון ללימודי החקלאות של האוניברסיטה העברית, מה שלימים הפך לפקולטה לחקלאות ברחובות * איזה גלגולים עברו על הפקולטה לחקלאות? כיצד לימדו ולמדו בפקולטה למרות השתתפות המרצים והסטודנטים במלחמות ישראל – ומהי תרומתה
12 דק' קריאה
מה מרגיש האדם החילוני כשהמואזין נשמע כאילו הוא ממש על השיש במטבח? סובלנות. המון סובלנות הרמקולים של המסגד נמצאים 70 מטר בקו אווירי ממרפסת הדירה של הבת שלי.הבת שלי מתגוררת ביפו-שוק-הפשפשים. יש להניח שאתם
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן