יבול שיא
הרפת והחלב
הדובונים קבוצתית

20 אלף דובים מצאו חברים

2 דק' קריאה

שיתוף:

אלפי בובות דובי טיפוליות מחולקות בימים אלה לילדי קהילות המפונים. "הדובי הוא מענה רגשי עוטף ומחבק עבור הילד" אומרים יוזמי הפרויקט, המשותף לתנועה הקיבוצית ולחברה בובות בינלאומית

בראשית השבוע יצא לדרך מבצע "דובי מחפש חבר", בו מחולקות לילדים שפונו מביתם מקיבוצי הנגב המערבי, ערים בדרום והפזורה הבדואית יותר מ- 20,000 בובות דובי טיפוליות בעלות של מיליוני שקלים. בובות הדובי יסייעו לילדים בהתמודדות עם חרדות, טראומה ופחדים. את הדובים תרמה חברת הצעצועים השלישית בגודלה בעולם "ספין מסטר" אשר מובילה את המבצע עם התנועה הקיבוצית.

טל שרייבר עובדת בחברה ומרצה ב"שנקר, מאחוריה יותר משלושה עשורים של המצאה ותכנון צעצועים. השלב הראשון היה לקבל את אישורם של בעלי החברה – משפחה יהודית חמה, והמנכ"ל, לתכנן מוצר שייתן גם מענה לצרכים רגשיים של ילדי גיל הרך, שחוו את ההתקפה הרצחנית של חמאס, תחושת הפחד, המגורים במקום חדש, זמני. המוצר שנבחר הוא דובי חמוד, שעל תכנונו ופיתוחו עבדה שרייבר עם עמיתיה בסניף הניו-יורקי של ספין מסטר. תוצרי התכנון הם שבעה דגמים בצבעים שונים, וייצור של 20 אלף מהם בסין הרחוקה, ושינועם המהיר, עד כמה שאפשר, אל מדינת ישראל. בשלב הזה כבר נכנס לתמונה אהרון הוכברג, ידידה הוותיק של שרייבר, לו ניסיון רב בלוגיסטיקה ושינוע של מטענים ועבודה מול המכס.

חודש וחצי ארך המבצע הלוגיסטי של שינוע הבובות מהמפעל בארץ הייצור הרחוקה ועד למחסן הלוגיסטי שמפעילה התנועה הקיבוצית באזור "גרנות", מספר הוכברג. הוא עצמו נולד וגדל בקיבוץ מעלה החמישה. החיבור שלו למבצע היה גם אישי. "הדובונים עשו לי פלשבק לילדות שלי" הוא מספר. "כשהייתי בן 6 פרצה מלחמת ששת הימים והיינו במקלט. השהות במקלט לא הייתה נעימה, אבל אני זוכר שהיה לי דובי והייתי מאוד קשור אליו. כל הזמן חיבקתי אותו. הוא היה לי מקור נחמה ועזר לי להתגבר על הפחד שאחז בי. אני שומר אותו עד היום".

תוכנית החלוקה, לילדים

הבובות הגיעו במכולה עצומה אל המרכז הלוגיסטי (מרלו"ג) של קרן התנועה הקיבוצית למען המפונים ו"גרנות" ושם נארזו על ידי פעילי התנועה הקיבוצית ומתנדבים בדרך לחלוקתם השבוע לילדים, תחילה לילדי קיבוץ כפר עזה הנמצאים בשפיים, אחריהם לילדי גיל הרך של נחל עוז הנמצאים במשמר העמק, וכך הלאה, אל ילדי כל יישובי הנגב המערבי, ילדי ערים דרומיות ואלפי ילדים בפזורה הבדואית.

סינטיה כהן מנהלת הגיל הרך באגף החינוך התנועתי ציינה כי בנוסף לחלוקת הבובות נבנתה פעילות מקיפה שתועבר בגני הילדים לגילאי 3-6 בקהילות המפונות,"הדובי הוא הרבה יותר מבובה, הוא מענה רגשי לילד, שיכול לדבר אליו, לחבק אותו, להתייחס אליו כמו אל חבר קרוב, בן משפחה".

שיר גורן, מנהלת מחלקת מעורבות חברתית בתנועה הקיבוצית ויזמית המרכז הלוגיסטי (לוגיסטיק'ה), ששטחו מתפרש על פני שטח של 1500 מ"ר מציינת כי בשבועות האחרונים יצאו מלוגיסטיק'ה יותר מ-50 אלף מוצרים לקהילות המפונים ברחבי הארץ, ביניהם, צעצועים וציוד לגנים ולמרכזי החינוך החברתי, מוצרי חשמל, ביגוד וכיוצא בזה, הכל בדגש על ציוד

קהילתי. במרכז הלוגיסטי מתנדבים מדי יום עשרות א.נשים מחברות, ארגונים ומרכזים חינוכיים שפורקים ציוד ומסדרים, ממיינים ומעמיסים על רכבים שנוסעים אל קהילות המפונים. "הייחוד בלוגיסטיק'ה בשונה ממרכזים לוגיסטיים אחרים הוא ההסתכלות הרחבה על הצרכים המשתנים והמיקוד בקהילות. בפעילות ההתנדבותית משתתפים גם אנשים עם מוגבלות מ"בתים לחיים" בקיבוצים החילוניים והדתיים (מזרע, מירב, מעלה גלבוע) נותנים ביטוי לקשר החם בין התנועה הקיבוצית לקיבוץ הדתי בכל הקשור למעורבות חברתית, אומרת גורן. פרויקט "דובי מחפש חבר" הוא פרויקט שמבטא את הצורך של הילדים למענה רגשי עוטף ומחבק שהתוצר הוא הדובי והבנייה של הפעילות הקהילתית כמענה לצורך. אני מודה מקרב לב לטל ואהרון על הפרויקט הנפלא שיזמו ועל העשייה המשמעותית שהם מייצרים עבור הילדים המפונים".

מועצת התנועה אישרה הקמת אגף התיישבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאת: אריה וולף – מדריך מיכון חקלאי; נייד: 053-3953959; דוא"ל: [email protected] ניהול עשבייה ניהול עשבייה הוא אחד האתגרים המרכזיים בחקלאות המודרנית. במשך שנים התבסס התחום בעיקר על קוטלי עשבים כימיים, אך בשנים האחרונות גוברים
6 דק' קריאה
תקצירי הרצאות הנדסת שמרים ליצור פרומונים להדברה ביולוגית של עשים מזיקים יעל שילדרמן,1,2 גור פינס,1 מרטין קופייק2 ,ענת זאדה1 1המחלקה לאנטומולוגיה, מנהל המחקר החקלאי 2 בית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס, אוניברסיטת תל
8 דק' קריאה
כשהמשפחה חוזרת הביתה אחרי שנתיים ארוכות של המתנה, תקווה ונשימה עצורה, עדים אנחנו לרגעים מרגשים של שיבה הביתה. בימים של ציפי דרוכה לקבלת אחינו ואחותנו השבים, אנחנו נזכרים בערך הבסיסי ביותר – הבית והמשפחה.
שלחנו את מאיה ורפי שחיו בחיפה מספר שנים לגלות את חיפה המתחדשת * לילה בחיפה, שהייתה לזוג הצעיר בית עד לפני תשע שנים * כבר בכניסה לחיפה עלו מחדש זיכרונות מתקופה אחרת בחייהם, כשהם היו סטודנטים צעירים  *תמונה ראשית: בוסתן כיאט. צילום: דני בר  בוסתן כיאט  כשנכנסים לחיפה על
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן