סמדר טנר1, יעל לאור1, גיל אשל 2
1מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני, מרכז מחקר נווה יער;
2התחנה לחקר הסחף, החטיבה לניהול משאבי סביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
סמדר טנר: [email protected]
"חקלאות מחדשת" (Regenerative Agriculture)נכנסה בשנים האחרונות "ברעש גדול" לתוך האג'נדה של חקלאים ומקבלי החלטות בכל העולם המערבי וגם בישראל. ניכר שהסרט התיעודי 'Kiss the Ground' שיצא בשנת 2020 ושם על השולחן את הצורך בשינוי הפרדיגמה השלטת בחקלאות המודרנית, תרם רבות להכרת המושג והפרקטיקות החקלאיות המחדשות. בוועידה השנתית ה-51 למדע וסביבה שנערכה בגני התערוכה התקיים מושב מיוחד שכותרתו "חקלאות מחדשת: מהחקלאי למדען דרך קובעי המדיניות" בהובלת ד"ר גיל אשל וד"ר יעל לאור. המושב כלל שלושה סבבים של הרצאות בזק: הסבב הראשון כלל חקלאים/יות, לאחריו סבב של קובעי/ות מדיניות, ולבסוף סבב של מדענים/יות שזכו לאחרונה למימון תוכניות מחקר בתחום החקלאות המחדשת. הדוברים הציגו את נקודת מבטם על החקלאות המחדשת בכלל, ובישראל בפרט, בהתאם לשאלות מנחות שקיבלו מראש. בתום כל סבב התקיים שיח קצר.
ד"ר אשל פתח את המושב בסקירה קצרה על קשת הגישות החקלאיות. הקשת מתחילה מהחקלאות הקונבנציונלית (המקובלת) המתבססת על מין אחד (מונוקולטורה), שואפת להשיא את היבול ליחידת שטח, ולהקטין את התלות בידיים עובדות, ומשתמשת באופן אינטנסיבי במיכון ובתוספים סינטטיים. בהמשך הקשת נמצאים מגוון רחב של גישות חקלאיות "אחרות", "בריאות יותר", "מתחשבות בסביבה" ו"בנות קיימא", כגון חקלאות אורגנית, חקלאות משמרת, חקלאות ביודינמית, יער חקלאי (Agroforestry) ועוד… וביניהן גם החקלאות המחדשת. אז במה שונה החקלאות המחדשת משאר הגישות שנכנסות תחת ההגדרה של חקלאות בת קיימא? מנקודת מבטו של ד"ר אשל "החקלאות המחדשת שמה את הקרקע במרכז, לא מגבילה בשימוש באגרוכימיקלים מצד אחד אך מצד שני מבטיחה לעשות צעד נוסף להגדלת המורכבות המבנית של החקלאות המשמרת. החקלאותהמחדשת לא רק תשמר אלא תשפר ותחדש את משאבי הקרקע". עם זאת ד"ר אשל מדגיש שמכיוון שהחקלאות המחדשת מקודמת בעולם בעיקר באמצעות תנועות אזרחיות של חקלאים, יצרנים וצרכנים בעלי מודעות סביבתית גבוהה, הביסוס המדעי בתחום זה הוא מוגבל.
לאחר הרצאת הפתיחה, עלו על הבמה שלושה חקלאים, אשר מיישמים אצלם כבר מספר שנים הלכה למעשה פרקטיקות מגוונות של חקלאות מחדשת:
מר גבי סדן מכרם שבו (Shvo vineyards), הציג את הגישה החקלאית בה הוא מגדל את כרמי היין שלו (100 דונם) מאז נטיעתם בשנת 2007. גדי מגדל את כרמיו על עקרונות של חקלאות בת קיימא הכוללים ניהול עשבייה באמצעים מכאניים (כיסוח ומחתר), יישום שיטות מתקדמות של הדברה ביולוגית (כגון שימוש בפרומונים למזיקים) ושימוש מועט ומושכל בחומרי הדברה בעיקר נגד מחלות. גבי לא רואה הבדל גדול בין חקלאות מחדשת לחקלאות בת-קיימא.
איור 1. כרם שבו (Shvo vineyard) למרגלות הר מירון לאורך השנה – (א) מראה הכרם בקיץ; (ב) קרקע מכוסה בצמחייה עשבונית מכוסחת כיסוח חורפי לניהול עשבייה; (ג) הכרם באביב בתחילת לבלוב לפני כיסוח אביבי
מר מאור לוי, מגד"ש שיקמה, סיפר כיצד נחשף לראשונה לתחום החקלאות המחדשת: "החקלאות המחדשת פגשה אותי מעצם שינוי החשיבה שהשורות בין העצים הן שורות הזנה ולא רק רחוב מעבר לטרקטור". מאור מיישם בשטחים שבניהולו (כ-2,500 דונם) ממשקי חקלאות מחדשת במטרה להפוך, לדבריו, את המערכת החקלאית ממטרד סביבתי למשאב סביבתי. אחד העקרונות המנחים שמובילים אותו כחקלאי מחדש הוא הגדלת המגוון הביולוגי בתוך המערכת החקלאית, דבר שמאפשר לייצר מערכת אקולוגית מתפקדת לצד החקלאות האינטנסיבית. עיקרון הגדלת המגוון הביולוגי מיושם בהצלחה במאות דונמים של מטעים של גד"ש שקמה על ידי זריעת תערובות שונות של גידולי שירות (גידולי כיסוי) בין שורות הגידול. תערובות שיושמו בהצלחה במטעים כוללות זרעי לפתית, תלתן, שיבולת, כוסברה, שעורה, אפונה, חיטה ושמיר. מאור הדגיש שזריעת גידולי שירות במטעים וכרמים הפכה לממשק חקלאי מקובל בהרבה מטעים וכרמים בארץ, אך הפרקטיקה של גידולי שירות כמעט ואינה מיושמת בישראל בגד"ש והידע החקלאי בתחום זה מועט מאוד. מאור יזם לאחרונה הקמת חלקת מודל והדגמה לחקלאות מחדשת, "חלקת שבועות" (איור 2), בה בוחנים, בין היתר, פרקטיקות של חקלאות מחדשת בגידולי גד"ש על סף המדבר. באביב 2021 הושטחו כ-100 דונם של חיטה שיועדה לתחמיץ שיצרו "מזרון" של ביומסה על פני הקרקע. בדצמבר 2022 החלקה נזרעה בחיטה ישירות לתוך "מזרון" הביומאסה, ללא עיבוד קרקע מקדים. בסתיו 2023 הוכנסה רעייה של כבשים להורדת עומס גרעיני החיטה ומיד לאחר מכן חצי מהחלקה נזרעה באפס עיבוד חימצה ובחצי השני קינואה.
גברת שירה גורן, ממרעה בקר מבוא חמה, הציגה את ממשק הרעייה המתוכננת ההוליסטית (Holistic planned grazing) המיושם בשטחי המרעה של מבוא חמה ככלי להשבחת המרעה: "רעייה מתוכננת הוליסטית הנה כלי בידי מנהל השטח למיקסום היעילות של תהליכי האקוסיסטמה בשטחו, כגון מיקסום פוטוסינטזה בשטח באמצעות תכנון התזמון וצפיפות הרעייה, בעונת הצימוח, ותכנון מיטבי של מלאי הקמל והפחתת סיכוני שריפות, בעונת היובש". שירה ובן זוגה ים גורן יסדו את האׇבּ ישראל לחידוש קרקע (Savory Hub IL.). לחקלאות מחדשת ולממשק המרעה המתוכנן, המתבסס על תפיסת Allan Savory, נחשפו לראשונה דרך הסרט התיעודי Kiss the Ground" ". היחשפותם הגיעה במקביל למשבר כלכלי בענף הבקר שהביא לחלחול ההבנה שבכדי "לשקם" את עצמם בתחום המרעה יש לשנות את גישת ניהול המרעה כך שתבטיח עתיד כלכלי לענף ומיקסום רווחים תוך שמירה על יציבות המערכת לאורך שנים. שירה וים הקימו עדר פיילוט שכולל 85 אימהות בשטח מרעה של 3,000 דונם שחולק ל-20 תת-חלקות. חלוקת השטח לתת-חלקות מאפשרת ריכוז העדר על שטח קטן לתקופה קצרה תוך ביצוע רוטציה בין השטחים הנותנת זמן להתחדשות המרעה ושמירה על מגוון המינים. לדברי שירה העדר הסתגל במהרה לשינוי: "זמן קצר לאחר יישום השיטה ראינו שהפרות כבר מתכנסות בעצמן ומצפות למעבר לחלקה הבאה. בנוסף, ראינו ירידה בצורך בהשלמת סל המזון של העדר ובמספר הימים בהם העגלים נדרשו לשהות בפיטום במפטמה, דבר שהביא לחיסכון שנתי של כ-130,000 ₪".
אחרי החקלאים עלו לבמה קובעי המדיניות שהציגו את נקודת מבטם, תוך התייחסות למדיניות הנוכחית והעתידית בתחום:
ד"ר מיכל לוי, המדענית הראשית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר שיתפה את הקהל שגם היא נחשפה לראשונה למושג חקלאות מחדשת באמצעות הסרט 'Kiss the Ground'. ד"ר לוי ציינה שלאחר שהעמיקה בהבנת המגמה של עליית החקלאות המחדשת, הבינה שקיים חוסר בביסוס מדעי בתחום. לכן ישנו צורך לבחון את החקלאות המחדשת בתנאים המקומיים ובכלים מדעיים כמותיים. לצורך כך הקול הקורא שיצא בשנת 2022 שם במרכז את המחקר בתחום החקלאות המחדשת בישראל. מתוך 39 הצעות מחקר שהוגשו בתחום, נבחרו 6 הצעות. בתהליך בחינת ההצעות היה ניכר כי חלק גדול מהן לא ענה על דרישות הקול הקורא, מה שמבטא במידה מסוימת את חוסר הבהירות של חוקרים לגבי המושג "חקלאות מחדשת". ד"ר לוי ציינה שצפויים קולות קוראים נוספים בעתיד בתחום זה תוך מתן דגש על מחקרים רב תחומיים.
ד"ר דוד אסף, סמנכ"ל בכיר לניהול משאבי סביבה במשרד החקלאות סיפר שעל אף הרקע העשיר שלו בתחומי הסביבה הוא נחשף לראשונה למושג חקלאות מחדשת רק לפני כשנה וחצי, במסגרת כניסתו לתפקידו הנוכחי. הפעילות והעשייה של אנשי האגף לשימור קרקע וחקלאות בת קיימא מובלת מההבנה שהקרקע, שעליה מבוסס ייצור המזון שלנו, היא משאב מתכלה שנגרע תחת רגלינו. ד"ר אסף ציין שחוסר ההיכרות המוקדמת שלו בתחום גרם לו להבין שיש כאן נושא ללא מודעות ציבורית מספקת, גם בקרב קהל יעד מקצועי, ועל כן ישנה חובה לשים אותו בצורה ברורה על במת מקבלי ההחלטות. בנוסף, הוא ציין כי מדיניות החטיבה לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות מעודדת ותומכת בליווי מקצועי של חקלאים המעוניינים לעבור לפרקטיקות של חקלאות מחדשת: "אנו מקדמים תמיכות ישירות לחקלאים הבוחרים לעמוד בקריטריונים ולעבור לעיבוד משמר וחקלאות משמרת/מחדשת כבר שנים רבות". הדבר מתבטא הן באמצעות תמיכה ישירה לחקלאים אשר משנים את אופי העיבוד לשיטות מקיימות יותר או באופן עקיף דרך קולות קוראים לטיפול ברמה אגנית. לאחרונה, צוות האגף לשימור קרקע וחקלאות בת קיימא, ואלון מאור בראשם, הצליחו לרתום את מינהלת ההשקעות של המשרד לתמוך במיכון המעודד יישום של חקלאות משמרת/מחדשת. הוא מזהה חלון הזדמנויות לשינוי חיובי באופי החקלאות הישראלית שבא לידי ביטוי גם מהחקלאים עצמם, אשר מאמינים כי הגישות המחדשות מביאות תועלת, וגם ברמה הלאומית והגלובלית במסגרת ההתמודדות עם משבר האקלים ועם ההבנה שחקלאות מקיימת יותר היא אחד המפתחות החשובים לחוסן אקלימי. לסיום, ציין כי יש צורך לפעול באופן משמעותי בכדי להפוך את התיאוריה של החקלאות המחדשת ליישום בפועל בשטח, ובקנה מידה גדול. למרות ההתקדמות הרבה בתחום, המערכת החקלאית נתקלת בלא מעט פערי ידע שמצביעים על כך שעוד ארוכה הדרך.
אבירם ג'ונסון, מנהל תחום חקלאות תומכת סביבה בשירות ההדרכה במשרד החקלאות (שה"מ), מכיר היטב את הפעילות החקלאית המחדשת המתקיימת בישראל. אבירם מדריך ומקדם אצל חקלאי ישראל שימוש במגוון פרקטיקות כגון הכנסת גידולי שירות, השבת חומר אורגני לקרקע, טיפול נכון בזבלי בעלי חיים, ניהול עשבייה מופחת ריסוסים ועוד. אבירם מאמין שהדרך לקידום החקלאות המחדשת בישראל צריכה להגיע מתוך הבנת השווקים החקלאיים השונים, השקעות במיתוג ותקנים ובנוסף השקעה ממוקדת בחקלאים מובילים אותם אפשר לקדם ומהם ניתן ללמוד ובעזרתם ללמד חקלאים רבים נוספים.
אחרונים לעלות היו המדענים אשר הציגו את מחקרם בתחום, לקידום החקלאות המחדשת בישראל:
ד"ר סמדר טנר, פוסט דוקטורנטית ממרכז מחקר נווה יער – מכון וולקני ורכזת משק המודל לחקלאות בת קיימא הציגה את תוכנית המחקר החדשה שהתקבלה במסגרת הקול הקורא האחרון בתחום חקלאות מחדשת בישראל. משק המודל לחקלאות בת קיימא הוקם בשנת 2018 במרכז המחקר נווה יער במטרה ללמוד, להדגים ולהטמיע עקרונות של חקלאות בת קיימא, ומיום הקמתו משלבים בו פרקטיקות מעולם החקלאות המחדשת. ד"ר טנר מסבירה כי במשק המודל "אנו ערים ומודעים לעשייה של החקלאים בשטח וההתעוררות של פרקטיקות שונות התומכות בחקלאות המחדשת מורגשת מאוד. כשיצא הקול הקורא של המדענית הראשית, היה מתבקש מבחינתנו להגיש הצעת מחקר שמחזקת ומבססת את שיתוף הפעולה בין משק המודל לחקלאים". המחקר שאושר לאחרונה הוגש בהובלתו של ד"ר אשל עם חוקרים ממגוון תחומי מחקר: מדעי הקרקע, אגרואקולוגיה, מרעה, הגנת הצומח, חקר עשבים, גיאו-אינפורמטיקה ועוד. המחקר שכותרתו 'חקלאות מחדשת בישראל: הגדרה, אפיון ופיתוח של רשת שיתופית למדענים, מדריכים וחקלאים לאיסוף ואינטגרציה של נתונים והנגשתם' יאפשר לכמת את הפעילות החקלאית בישראל בתחום זה, לנתח ולהסיק מסקנות מדעיות שעל בסיסן יהיה ניתן לשקלל את התועלות והסיכונים האפשריים במעבר לחקלאות מחדשת בישראל.
ד"ר שחר ברעם, חוקר ממרכז מחקר נווה יער, עוסק כבר משנת 2016 בהשפעת ממשקי חקלאות משמרת על מחזור החנקן וזמינות המים בקרקע. בקול הקורא האחרון בתחום החקלאות המחדשת זכה שחר במחקר שבהובלתו בנושא "שימוש בצמחיה טבעית בכרם יין ככלי לחיזוק הייצור, היציבות והקיימות". הפרויקט מתבצע בשיתוף עם יקבי ברקן ובוחן את האיכות והכלכליות של ניהול כרם בממשק ללא ריסוס במקביל ליישום גידולי שירות. אחד מהיעדים של החקלאות המחדשת הוא אצירת הפחמן בקרקע (Carbon sequestration). ד"ר ברעם הדגיש כי יעד זה עלול דווקא להעיד על פערים בין הפרקטיקות המיושמות תחת ההגדרה של חקלאות מחדשת לבין הסיכוי להשיג את היעד בפועל. לדוגמא, מחקרים רבים בעולם שבחנו את ההשפעה של ממשק גידולי שירות על פליטת גזי חממה מראים שלצד תהליך של אצירת פחמן, גידולי השירות גם מגדילים את הפליטה של תחמוצות חנקן לאטמוספירה שמהווים גז חממה משמעותי (פי 298 בהשוואה לפחמן דו-חמצני). בהקשר לכך, ד"ר ברעם מוביל תכנית מחקר נוספת העוסקת בהשפעת גידולי שירות ואי-פליחה בגד"ש על פליטות גזי חממה ואגירת חנקן ופחמן בקרקע.
ד"ר אורן שלף, חוקר אגרואקולוגיה במחלקה למשאבי טבע, המכון למדעי הצמח, מכון וולקני, חוקר ממדים של מגוון בחקלאות. ד"ר שלף מתעניין בגישות של חקלאות ששואפות לאפשר יצרנות המסתמכת על תהליכי התחדשות בקרקע בפרט, ובמערכת האקולוגית כולה, ושואפות לצמצם את התלות בתשומות חיצוניות. להשקפתו, בנוסף לתפקיד המרכזי של החקלאי לייצור ואספקת מזון, הוא יכול גם לעצב את המרחב החקלאי שברשותו באופן שיתמוך במערכת האקולוגית ויגביר את החוסן שלה בטווח הארוך. תוכניות המחקר שד"ר שלף מוביל עוסקות בהרחבה של מגוון הגידולים באמצעות שימוש בצמחי בר מקומיים כמזון חדש, עיצוב השדה באמצעות שילוב גידולים (שילוב מרעה במטע רימונים, גידולי שירות בכרם שקדים, שילוב כרם זיתים וגידולי שדה), ממשק חקלאות סביבה – שירותי מערכת אקולוגית של מזופאונה בקרקע, צמצום נזקים של יונקים, וחקלאות תוספתית, מעבר לגידול המסורתי – חקלאות מעגלית, כמו למשל שימושים נוספים לעודפים חקלאיים של גידול הדסים, וגידול פרי בסביבה מיושבת.
לסיכום
המושג "חקלאות מחדשת" מעורר עניין רב בציבור וגם בקרב חקלאי ישראל, קובעי המדיניות וחוקרים. אנו עדים למספר גדל של חקלאים, בעיקר "מהדור החדש" אך לא רק, שמיישמים פרקטיקות מעולמות התוכן של חקלאות מחדשת. ניכר כי ישנם פערי ידע מדעיים הן לגבי התועלות הריאליות מיישום הפרקטיקות השונות והן לגבי אופן היישום שלהן. במקביל, קיימים גם פערים יישומיים שיש להתגבר עליהם טרם תהליך של שינוי. למרות הערפל שקיים ביחס לשאלה מה מחדש בחקלאות המחדשת בהשוואה לגישות חקלאיות אחרות, אפשר להצביע על הייחודיות של גישה זו בכך שהיא שמה על השולחן את ההבנה שהמערכת החקלאית היא מערכת מורכבת ודינמית ולא ניתן לנהל אותה על פי "מתכון" מוכן מראש ולכן היא דורשת גמישות מחשבתית וביצועית.
מר ערן אטינגר (הסמנכ"ל הקודם לניהול משאבי סביבה במשרד החקלאות, וכיום משמש כיו"ר אגמא) הדגיש ש"אחד האתגרים הגדולים שלנו הוא לגשר על הפער בין העולם המקצועי שמתנהל בעולם של דיסיפלינות מובחנות לבין העולם החקלאי המעשי שהוא מערכת אקולוגית מורכבת וסבוכה… אחד החידושים החשובים אותם מביאה החקלאות המחדשת הוא עצם ההבנה העמוקה בצורך בגמישות וחשיבות ההקשר המקומיוהספציפי". ואכן, לא בכדי, החקלאות המחדשת מאופיינת בתהליך התבססות ולמידה של Bottom-Up. בכדי לסגור פערים מדעיים ויישומיים, המחקר המדעי יידרש להשתמש יותר ויותר בכלי מבחן מערכתיים, רב תחומיים, תוך שיתוף והחלפת מידע וידע עם "החקלאים המחדשים" שמיישמים הלכה למעשה את החקלאות המחדשת בשטחיהם. תמיכת משרד החקלאות וקרנות מימון המחקר השונות חשובה כדי לקדם את התשובות לשאלות המדעיות והמעשיות, אשר בסופו של דבר יוכלו לקדם את הזרם המרכזי בחקלאות ישראל לתהליך של שינוי חיובי. קיימות טענות שהקהילה המדעית מפגינה שמרנות או מוגבלת בלימוד האורגניזם השלם שנמצא בבסיס הרעיון של החקלאות המחדשת. אולם, חקר החקלאות המחדשת בכלים מדעיים הוא הכרחי להסקת מסקנות כמותיות וברות השוואה אשר יאפשרו בהמשך למקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות לתת תמיכות מבוססות ידע במעבר לחקלאות מחדשת בישראל.
תודות:
ראשית תודה לדוברים על העשרת השיח, לאגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה על ארגון הכנס, למשרד החקלאות ופיתוח הכפר שיזם ותמך בקיום המושב המיוחד, ולמשק המודל ע"ש הלמסלי לחקלאות בת קיימא על הובלת המושב (https://www.modelfarm-aro.org).