מה אפיין את המוח היהודי של איינשטיין ולמה הסינים רוצים לסבסד 1.2 מיליון יהודים? הכי טוב לשאול את רבן גמליאל
העולם נכנס לסחרור!
הרוחות סערו וגעשו. באיחוד האירופי מחלקות ההגירה במשרדי הפנים והחוץ של המדינות החברות באיחוד נכנסו לקלחת של פעילות והתארגנות. מחלקת ההגירה של ארצות הברית גייסה עובדים נוספים, וביטלה באורח זמני את הצורך ב-ESTA, הטופס האלקטרוני המחליף מאז ה-19.10.24 את אשרת הכניסה לישראלים.
קנדה ואוסטרליה, מדינות הגירה ידועות, נכנסו אף הן לסחרור של הכנות – באוסטרליה הקימו מבשלת בירה חדשה לקראת האירוע הצפוי, בירה כשרה למהדרין שבמהדרין בהשגחת בד"צ-פלוס, שהוא בית-דין-צדק עם חותמת אישית של אצבע אלוהים.
ועדיין – מכולן רק סין לקחה את הנושא ברצינות הראויה: מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין, הקרויה גם "ממשלת העם המרכזית", בראשותו של נשיא סין שי ג'ינפינג, החליטה על הגלייתם למחנות עבודה מרוחקים של עוד מיליון ו-200 אלף מתרגלי פאלון-גונג, או לחלופין – הוצאתם להורג של עוד מיליון ו-200 אלף אויגורים, כדי לפנות מקום אכלוס ומחיה למהגרים החדשים הצפויים להגיע: מיליון ו-200 אלף חרדים שיעזבו את מדינת ישראל עם החלת חוק הגיוס.
מוח של גאון
זה התחיל בהצהרתו של הרב הראשי יצחק יוסף שאמר: "אם יכריחו חרדים להתגייס – נעזוב לחו"ל". במחלקות ההגירה של האיחוד האירופי, ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה וסין בדקו את הפוטנציאל, וגילו שמדובר בהגירה של מיליון ו-200 אלף איש – כולם יהודים!
כאן המקום לספר שכשנפטר אלברט איינשטיין ממפרצת עורקים בעורק מרכזי בבטנו, הועברה גופתו לפתולוג תומס הארווי שהיה אמור להכין אותה לשריפה. הארווי לא עמד בפיתוי – הוא גנב את מוחו של האדם שמקובל היה על כלל הציבור כאחד הגאונים – היהודיים! – הגדולים בתולדות האנושות, ושמר אותו בצנצנת של פורמלין. הוא קיווה שאם יחקור את המוח הזה לעומק, יגלה את הגורמים המשפיעים על הפיכתו למוח של גאון.
בהערה צדדית אציין כאן שלא התגלה כלום – המוח היה רגיל לחלוטין, ואפילו שקל מעט פחות מהממוצע.
גם לא היה שום דבר במוח ההוא שאפיין אותו כמוח יהודי.
למרות זאת, נתונים על מקבלי פרס נובל בעולם במהלך למעלה מ-120 שנה שבהן הוא מחולק מלמדים, שמתוך 941 פרסי הנובל שחולקו, 212 הלכו ליהודים, שמשמעותו: 22 אחוז מהפרסים ניתנו לציבור שמהווה 0.2 אחוז מאוכלוסיית העולם.
בארצות הברית אחראים היהודים אפילו ל-34 אחוז מפרסי הנובל שבהם המדינה התברכה, אבל הינה נתון מעניין: בארצות הברית ובישראל כשבעה מיליון יהודים בכל אחת. שבעה מיליוני היהודים של ישראל הביאו עד היום 13 פרסי נובל, ואילו שבעה מיליוני היהודים של ארצות הברית הביאו 129 פרסי נובל, מה שמביא למסקנה האחת והבלתי נמנעת: שהיהודי משגשג ופורח יותר באדמת הניכר!
פלא שכל העולם מתרגש לנוכח האפשרות לקלוט 1.2 מיליון יהודים בבת-אחת?
אלפרד נובל לא הקצה פרס למתמטיקה ומחשבים. את מקומו בתחומים אלו תופס פרס טיורינג, שבו נמצאת ישראל במקום השלישי בעולם עם חמישה זוכים, אבל היהודים שזכו בפרס מהווים 27 אחוז מכלל 62 הזוכים בו עד היום.
בדומה, מהווים היהודים כ-25 אחוז מהזוכים במדליית פילדס, שהיא פרס גבוה בתחום המתמטיקה. הם גם מהווים כ-20 אחוז מהזוכים בפרס קיוטו, הנחשב פרס הנובל היפני. כל זאת, מבלי לדבר על כך ש-45 אחוז מהמדורגים כטובי השחמטאים בכל הזמנים הם יהודים על פי מוצאם.
אז אני שואל שוב: פלא שהעולם נעמד על רגליו לנוכח הסיכוי לקלוט אליו מיליון ו-200 אלף יהודים שיהגרו כקבוצה אחת, הומוגנית, מישראל?
שכונה קטנה בשאנדונג
כאן המקום לציין שאינני רואה עצמי כיהודי.
אני רואה עצמי כישראלי, כי כאן נולדתי ולכאן אני שייך, אבל כל שאר התיוגים אינם מדברים אלי. רוצה לומר: כל הפרסים שבהם זכו יהודים בעולם, כמו פרסי הנובל והקיוטו ומדליית פילדס וכן הלאה, אין לי בהם כל חלק והם שייכים לזוכים בהם בלבד. העובדה שיהודים זכו בהם לא עושה אותי אדם טוב יותר. אולי אפילו נחות לעומתם.
מאותה סיבה גם איני אוהד של קבוצת כדורגל או כדורסל כלשהי, או של ספורטאים ידועים – ההישגים שאליהם מגיעים הספורטאים הללו הם ההישגים שלהם בלבד.
מה לעזאזל תרמתי לעניין כשישבתי על הטריבונה ואכלתי נקניקיה?
על כן גם אין לי קשר למוניטין שיצא בעולם למוח היהודי. מצד שני, אני לגמרי בעד המוניטין הזה, ככל שיגרום הדבר לאומות העולם להיאבק ביניהן על הזכות לקלוט מיליון ו-200 אלף יהודים חרדים אל תוכם.
״יש לנו מקום למיליון ו-200 אלף יהודים שיגיעו לכאן?" שואל שי ג'ינפינג בישיבת מועצת העם המרכזית הסינית שדנה בהכנות לקליטת ההגירה הצפויה.
״פינינו שכונה קטנה בשאנדונג", אומר שר הפנים. "להערכתנו עשרה בלוקים יספיקו. את התושבים העברנו לבתים שפינו מתרגלי הפאלון-גונג, שנשלחו למחנות חינוך מחדש, שאותם פינינו עבורם כשהוצאנו את האויגורים להורג. הכול מוכן לקליטת היהודים שעומדים לעזוב את ישראל.״
״ומה עם מקומות תעסוקה ועבודה? יש לנו מספיק כאלה?״
דממה משתררת סביב השולחן. השרים מרכינים את ראשם במבוכה.
״מה בעניין תעסוקה ועבודה?" חוזר שי ג'ינפינג והפעם בקול רם יותר. "ממה הם יתפרנסו?!״
״אדוני הנשיא," מכחכח במבוכה שר ההגירה. "הם לא עובדים״.
״מה זאת אומרת לא עובדים?" שואל הנשיא שי ג'ינפינג. "אז ממה הם חיים?״
״המדינה שלהם משלמת להם על הכול״.
״אז מה הם עושים כל היום?" תוהה הנשיא.
״דנים בסוגיות," מסביר שר הפנים. ולמראה הבעת התימהון על פני הנשיא הוא מסביר: "למשל, סוגיית ביצה שנולדה ביום טוב״.
״סליחה???״
״ביצה שנוצרה בבטן התרנגולת ביום טוב, שהוא יום חג שהעבודה אסורה בו – האם מותר או אסור לאכול אותה?״
״אין לי מושג", אומר הנשיא במבוכה. "מותר, או אסור?״
״בית הילל אומר שמותר", אומר שר הפנים, "ובית שמאי אומר שאסור. אז מתווכחים. שמעתי שזה מה שיהודים עושים כל הזמן – מתווכחים. ככה הם הרסו שני בתי מקדש ויצאו לאלפיים שנה בגלות. ואז הם המשיכו להתווכח בגלות וממשיכים להתווכח גם כשחזרו לישראל. וגם הם דנים החבר'ה האלה בנושאים כמו איך לזהות בתולה״.
״איך באמת?" תוהה הנשיא. "שולחים אותה לגניקולוג?״
״מושיבים את האישה על חבית יין", אומר שר הפנים. "אם יוצא לה ריח של אלכוהול מהפה – היא לא בתולה. אם לא יוצא – בתולה״.
״אתה רציני??״
״זה לא אני אומר – זה רבן גמליאל במסכת כתובות״.
״אני צריך כמה דקות לחשוב שוב על כל העניין הזה", אומר שי ג'ינפינג וסביב השולחן משתררת דממה. לבסוף הוא פונה לשר החוץ ואומר: "תוציא את ההודעה הבאה לאיחוד האירופי ולמשרד ההגירה של ארצות הברית: סין מוכנה לסבסד ב-50 מיליארד את האיחוד האירופי ואת ממשלת ארצות הברית לשם קליטה אצלם של 1.2 מיליון יהודים חרדים מישראל״.
״אנחנו באמת נסבסד אותם?!" כך שר החוץ. "מה ייצא לנו מזה?!״
״יש לי הרגשה שהם יעזרו לנו למוטט את הכלכלה בכל מדינה שאליה יגיעו", אומר הנשיא. "וזה לגמרי אינטרס של סין״.
כשהישיבה מתפזרת נשאר הנשיא לשבת, שקוע בהרהורים.
״אפשר לעזור במשהו לאדוני?" שואל עוזר הנשיא.
״אני תוהה", אומר היו"ר, מוטרד. "אכלתי ביצה קשה בארוחת הבוקר – איך מבררים אם היא נולדה ביום טוב?״
