יוני השנה היה החודש החם אי פעם ויש מה לעשות חוץ מלהדליק מזגן, במיוחד בקיבוצים. בני רגיל מגזר, אחראי על תחום האנרגיה בתנועה הקיבוצית, מחדש
*תמונה ראשית: מובילים במיזמים אגרוולטאיים. "אנחנו מוגבלים מבחינת שטח, יש לנו המון שמש, ואנחנו חזקים בפיתוחים טכנולוגיים חקלאיים". צילום: בני רגיל
הנושא המרכזי שמעסיק את בני רגיל, האחראי על תחום האנרגיה בתנועה הקיבוצית, ואת כל מי שעוסק בתחום האנרגיה, הוא התחממות כדור הארץ וההשלכות הנובעות מכך. "אנחנו בשנה הכי חמה שהייתה אי פעם", הוא מדגיש, "בשירות המטאורולוגי מצאו שחודש יוני האחרון היה חודש יוני הכי חם, וגבוה בשלוש מעלות מהממוצע הרב-שנתי של חודש יוני בישראל. נראה שבחודש יולי המגמה דומה. יש גרפים שמראים תופעה דומה בכל העולם. יש גם אמירה שזה אמנם הקיץ הכי חם שהיה אי פעם, אבל הוא יהיה הכי קר לעומת הקיצים הבאים שנחווה. אני מאמין שהאמירה הזאת לא נכונה, אבל יש סיכוי שהיא תתאמת".
את תפקידו החדש היה אמור להתחיל רגיל ב -8 באוקטובר 2023, "כשראיתי מה קורה ב-7 באוקטובר", הוא אומר, "הרמתי מהר טלפון לתנועה ואמרתי שאני אתחיל מיד לעבוד, אבל לא בתחום האנרגיה אלא בסיוע למפונים. בחודש וחצי הראשון הייתי מגיע הרבה לים המלח, ועוזר שם לחברים מחולית ומכיסופים. רק אחר כך נכנסתי לעיסוק בתחום האנרגיה".
רגיל (40), נשוי ואב לשניים, בן וחבר קיבוץ גזר, היה בצעירותו שחקן בייסבול וסופטבול מצטיין, והוא עדיין שחקן פעיל בקבוצת גזר בשני מקצועות הספורט. הוא עבד במשך שנים במשרד להגנת הסביבה, ועסק בנושאים הקשורים באנרגיה ובסביבה. לימודי התואר השני שלו עסקו במדיניות הסביבה, והתזה עסקה במדיניות ישראלית בתחום אנרגיה מתחדשת ושינוי אקלים. בשנים האחרונות כיהן כמנהל הקהילה בגזר ולאחר מכן בנחשון, ובהמשך עבר לכהן כפעיל בתנועה הקיבוצית בתחום האנרגיה.
רק לפני עשרה חודשים נזכרו בתנועה לטפל בתחום האנרגיה?
"זה לא שהמציאו את תחום האנרגיה עם הכניסה שלי לתפקיד. הוא היה קיים גם קודם. בעבר דגן יראל עסק בנושא יחד עם העיסוק בקרקעות במסגרת אגף הכלכלה, וגם ראשי האגף, דגן לוין ואחריו עמוס פרג'ון, עסקו בנושא. אני חושב שכשעמוס נכנס לתפקיד הוא הבין שיש פה היקף של ידע, עדכונים והתפתחויות, שמצדיק לייצר משרה חדשה בתנועה. ראוי לציין, שהתנועה מסתייעת במשך שנים ביועץ מקצועי בתחום הזה, והוא ממשיך ללוות אותנו גם כיום".
כבר בשלוש מעלות מעל הממוצע
אמרת שחודש יוני האחרון היה חודש יוני הכי חם, מה אפשר לעשות חוץ מלשלם חשבון חשמל גדול יותר בגלל שהמזגן עובד שעות נוספות?
"אנחנו בקיבוצים בעמדה שיש מה לעשות, ואנחנו עושים המון כבר הרבה שנים. המהלך הכי חשוב מול התחממות גלובאלית, בכל העולם כולל בישראל, הוא להפסיק לשרוף דלק, גז או פחם, ולעבור לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. האמצעי העיקרי במדינת ישראל לייצור אנרגיה מתחדשת הוא פאנלים סולאריים, וצריך לשים אותם בכל מקום בקיבוץ כמו גגות הבתים, המפעלים, הלולים, בשדות, בבריכות הדגים, בגדרות, במאגרים ועוד. יש בכל פעם התפתחות חדשה, והפאנלים מגיעים ליותר מקומות. ככל שיהיו בישראל ובעולם יותר פאנלים סולאריים, נוכל לשרוף פחות דלקים, למלא את האוויר בפחות גזי חממה, ולהטעין את המכוניות החשמליות באנרגיה מתחדשת שתפחית עוד יותר את גזי החממה. זו הדרך העיקרית שלנו להילחם בהתחממות העולמית, ולגרום לה להיות פחות גרועה".
יש קיבוצים שעדיין לא הכניסו פאנלים סולאריים?
"יש קיבוצים בודדים שעדיין לא התחילו עם זה. ברוב המוחלט של הקיבוצים יש פאנלים, והם בכל פעם מוסיפים עוד. חשוב מאד שהמגמה הזאת תימשך. אנחנו בעצם בתחילת הדרך במדינת ישראל. ישראל מייצרת בערך 12 אחוז מהחשמל שלה מאנרגיה מתחדשת. אנחנו צריכים להגיע בסוף למאה אחוז. אנחנו צריכים לעבור לאנגריה מתחדשת יותר מפי 10 ממה שכבר עברנו, כי בעתיד צריכת החשמל תגדל לעומת המצב כיום. הייתי בוועידת פריס שעסקה בנושא ושם התחייבו לשמור את התחממות כדור הארץ למעלה וחצי מעל הממוצע הרב-שנתי, ובישראל אנחנו כבר בשלוש מעלות מעל הממוצע הרב-שנתי בחודש יוני. אנחנו כבר במצב רע מאוד. בתזה שלי התמקדתי בעובדה שישראל מציבה יעדים, לשימוש באנרגיה מתחדשת מכלל ייצור החשמל, והיא נכשלת באופן כרוני במימוש היעדים האלו. סין, למשל, היא דוגמה הפוכה. היא משיגה כבר השנה את היעד השאפתני שהיא הציבה ל-2030. ישראל, לעומת זאת, מציבה יעדים לא שאפתניים, ומגיעה אליהם כמה שנים מאוחר יותר".
מספר אחת בעולם בייצור אנרגיית שמש
בעבר התנהל ויכוח לגבי המחיר שחברת החשמל תקנה את החשמל המתחדש מהקיבוצים, כשהמחיר הזה קובע את רווחיות התקנת הפאנלים הסולאריים. כיום ברור שההתקנה משתלמת לקיבוצים, והמערכות הסולאריות מספקות הכנסה קבועה ויציבה. "ברוב הקיבוצים הבינו את זה כבר מזמן", מציין רגיל, "ובבדיקה שערכתי התברר לי שבערך בחצי מהקיבוצים מנהלים את נושא האנרגיה כנושא בפני עצמו. מבינים שיש פה ענף משמעותי שצריך להבין בו ולנהל אותו, והוא יכול להביא לא מעט הכנסות. זה ענף כלכלי לגמרי. לא צריך להקים אותו רק כי רוצים למנוע התחממות או לעשות את המעשה הנכון. שני הדברים האלו קורים, והם קורים לצד זה שמרוויחים יופי של כסף. ככל שעושים יותר פרויקטים סולאריים, מקור ההכנסה רק גדל".
מה קורה עם טורבינות רוח? בזמנו היו בקיבוצים בעמק יזרעאל ועמק המעיינות מאבקים נגד הקמתן.
"אנרגיית הרוח היא קצת פחות רלבנטית בישראל. משטר הרוחות בישראל פחות מתאים לייצור משמעותי של חשמל, ואולי בעתיד יוכלו לעשות את זה במים הטריטוריאליים שלנו בים. מדינת ישראל ייחודית בזה שאין לה מקורות משמעותיים של אנרגיה מתחדשת מהרוח וגם לא מנהרות או מסכרים, אלא כמעט אך ורק מהשמש. אנחנו מספר אחת בעולם בייצור אנרגיית שמש מתוך האנרגיה המתחדשת המיוצרת בארץ, בעוד שברוב המדינות יש תמהיל של ייצור חשמל מרוח, מים ושמש".
מה אתה מייעץ לקיבוצים שמעוניינים להקים פרויקט לאנרגיה מתחדשת?
"היום כבר אין קיבוצים שמתלבטים אם להקים את הפרויקט, והם רוצים לקבל עצות איך להרחיב את הפעילות בתחום. הרבה קיבוצים מבינים היום שלא חייבים לשתף בהקמת הפרויקט חברה מסחרית שתקבל סכום חודשי מההכנסות, והם מתקינים את הפאנלים הסולאריים על הגגות באמצעות קבלן ונשארים הבעלים היחידים של הפרויקט. בפרויקטים היותר גדולים של שדות סולאריים בשטחים החקלאיים של הקיבוצים, זה יותר נדיר. שם רוב הקיבוצים הולכים למתווה שבו יזם מסחרי הוא הבעלים של הפרויקט, והוא משלם לקיבוץ סכום חודשי".
המילה האחרונה בתחום האנרגיה המתחדשת היא מיזמים אגרוולטאיים, שהם שילוב של גידול חקלאי ופאנלים סולאריים באותו תא שטח חקלאי. "הפוטנציאל הכי גדול להגדלת הייצור הוא בשטחים החקלאיים", מסביר רגיל, "כשהפאנלים הסולאריים הם בדרך כלל מעל והצמחים מלמטה. מדינת ישראל היא מקום מאוד מתאים להתפתחות של האגרוולטאי. אנחנו מוגבלים מבחינת שטח, יש לנו המון שמש, ואנחנו חזקים בפיתוחים טכנולוגיים חקלאיים. שלושת הגורמים האלו תורמים לכך שאנחנו מובילים את התחום הזה ברמה העולמית. עד היום מדינת ישראל לא הובילה תהליכים בתחום האנרגיה המתחדשת, ופה יש תחום שבו אנחנו יכולים להוביל ולהתוות דרך. הקיבוצים נמצאים חזק בתמונה. השדה האגרוולטאי הראשון בארץ נמצא בקיבוץ רבדים, והוא מכיל 120 דונם של מטע אבוקדו שמעליו יש פאנלים סולאריים. זה הכיוון שאליו הולכים הרבה קיבוצים, בין אם זה מעל מטעים או כרמים או גידולי שדה".
צומחים ב(ת)חום
איזו מעורבות יש לתנועה הקיבוצית בתחום הזה?
"אנחנו כתנועה עובדים חזק לסייע מול הרגולציה. לראות שהרגולציה לא מונעת מהתחום הזה להתפתח, אלא מאפשרת את זה תוך הבנה שיש פה תחום חדש שצריך לזרום איתו ולא לקבוע דברים לפני שהכול ברור. אנחנו גם עובדים מול הקיבוצים להנגיש להם את הידע. קיימנו סיור גדול לאתר ברבדים, ונקיים בקרוב סיור לאתר אגרוולטאי של גידולי שדה בקיבוץ גבת. לסיורים האלו מגיעים הרבה נציגי קיבוצים, שרוצים להבין את הסוגיות החקלאיות, הכלכליות, וההסכמים שצריך לעשות בתחום הזה".
הבקשה של רגיל מחברי הקיבוצים, היא לא לפסול הקמת מיזמים סולאריים מטעמי נוחות. "לקיבוץ לא קל להקים שדה סולארי. יש הרבה מגבלות מטעם המדינה, אם זה בגלל בעיות הולכה ואם זה בגלל מגבלות תכנוניות מבחינה נופית. קיבוץ שכבר מצליח לצלוח את כל האתגרים הרגולטוריים, צריך בסוף להגיע עם הפרויקט לאסיפת החברים. לפעמים התחממות כדור הארץ, הרווח הכלכלי לקיבוץ והביטחון האנרגטי לא עומדים לנגד עיני החברים, והם חושבים רק על הנוף המשתקף מחלון הבית שלהם. התנגדות דומה מגלים חברים להקמת בית רשת או חממות לגידולים חקלאיים, אבל במקרים האלו לא מביאים את הנושא לאישור הקיבוץ כפי שמביאים פרויקטים סולאריים. הנושא הזה ילך ויחריף כשיתקדם תחום האגרוולטאי, וזה נכון גם לתחום הגידור הסולארי. אחרי 7 באוקטובר המדינה הבינה את החשיבות של גידור סולארי, והיא מאפשרת לקיבוצים במקום לבנות גדר רגילה להוסיף מעל הגדרות פאנלים סולאריים. זה מאפשר לקיבוץ לממן את הקמת הגדר מהפאנלים הסולאריים, ולהמשיך להרוויח מהם גם בטווח הארוך. גם בעניין הזה קיימת לפעמים התנגדות בגלל שיקולי נראות, ואני מציע להקל בהם ולא לנהוג בהם בחומרה יתרה".
מה אתה צופה שיהיה בעתיד בתחום האנרגיה המתחדשת בקיבוצים?
"אני חושב שאנחנו בקיבוצים צריכים להמשיך את המגמה של להתמקצע בתחום האנרגיה הסולארית, ואני עובד על זה מאוד חזק מאז שנכנסתי לתפקיד, להנגיש ידע ולשתף בעשייה דרך קבוצת ווטסאפ. הקיבוצים התחילו מעמדה של חוסר הבנה בתחום הזה, והיום הם מבינים שיש פה ענף לכל דבר ועניין, שצריך לנהל אותו ולהתמקצע בו. אני חושב שנמשיך לצמוח חזק בתחום הזה, ומקווה שנדע לא להיות פאסיביים אלא יזמים אקטיביים, ושנביא בשורות ברמה העולמית בעיקר בתחום האגרוולטאי".
לאורך הגבול
ייצור האנרגיה המתחדשת מתרחש ברובו בפריפריה
בני רגיל מודע לתכנית שהובלה על ידי גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, ואופיר ליבשטיין ז"ל, ראש המועצה האזורית שער הנגב שנרצח בכפר עזה, להקמת שדות סולאריים ברוחב של 500 מטר ובאורך של עשרות קילומטרים, לאורך גדר הגבול עם רצועת עזה. השדות האלו היו אמורים לספק את צריכת החשמל בעוטף עזה, ועל פי אמונתו של ליבשטיין גם לסייע באספקת החשמל לפלסטינאים בתוך עזה. זה היה לפני 7 באוקטובר. "היום אנחנו מאד רחוקים מסיטואציה כזאת", אומר רגיל, "אבל היא בעצם באה לפתור כמה בעיות: גם לגוון את מקורות ההכנסה ביישובים בעוטף, וגם לקצר את הולכת החשמל לצרכנים. חלק מהבעיה בארץ עם ייצור של אנרגיה מתחדשת, קשור להולכת החשמל מהנקודה שבה הוא מיוצר לנקודה שבה הוא נצרך. רוב הצריכה במדינת ישראל נעשית בערים הגדולות, ואילו הייצור של האנרגיה המתחדשת מתרחש ברובו בפריפריה. הפרויקט שהובילו גדי ואופיר נועד לאפשר ייצור גדול יותר שיהיה בשימוש בעוטף עזה ולא יהיה תלוי בהולכה לתל אביב או ירושלים".
ביטחון אנרגטי
במקום להסתמך על תחנות כוח בודדות
אחד היתרונות של האנרגיה המתחדשת, נעוץ בעובדה שהיא מבוזרת על פני שטחים גדולים ולא תלויה בכמה תחנות כוח בודדות. במלחמה האחרונה נוסף ליתרון הזה ההיבט הביטחוני. "אחרי שאנחנו רואים את היכולות של חיזבאללה להגיע עם טילים וכטב"מים לתוך המדינה ולפגוע בצורה מדויקת באתרים", מציין רגיל, "וכשאנחנו שומעים את הדברים שאמר שאול גולדשטיין, מנכ"ל נגה, על החשש מפגיעה בתשתיות החשמל בכל המדינה, אז הביזור הזה הוא קריטי. זו סכנה גדולה להמשיך להסתמך על תחנות כוח בודדות, ולהמשיך לבנות תחנות כוח שמונעות על ידי גז. ראינו את זה גם באוקראינה, שבה הרוסים פוגעים להם בתחנות הכוח. אנרגיה סולארית נמצאת מטבעה בהמון מקומות, וגם אם פוגעים באתר אחד, כפי שקרה ב-7 באוקטובר, הנזק מבחינת ייצור החשמל הוא מינורי. כולם היום מבינים שבנוסף ליתרון של האנרגיה המתחדשת למניעת התחממות כדור הארץ, קיים גם היתרון של הביטחון האנרגטי שלא קיים בתחנות הכוח המונעות בגז".
