אורי אפשטיין (53), חבר כפר עזה, המנהל העסקי של הקיבוץ ובעבר מזכיר הקיבוץ, הודיע ביום רביעי שעבר על התמודדותו לראשות המועצה האזורית שער הנגב בבחירות שצפויות להתקיים בנובמבר
אורי אפשטיין, נשוי לאיילת ואב לנטע, שנהרג ב-7 באוקטובר, ולרונה ועלמה. בעל תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני במנהל עסקים, סיים בשנת 2015 שירות של 25 שנה בצה"ל בשורת תפקידי פיקוד ומטה בכירים באגף המודיעין, ביחידות המ"מ באמ"ן ובמטה הכללי.
ב-7 באוקטובר איבד אורי חמישה בני משפחה: את בנו נטע שקפץ על רימון יד והציל את בת זוגו, אימו בלהה, גיסו אופיר ליבשטיין שכיהן כראש המועצה, אחיינו ניצן ליבשטיין וגיסו אורי רוסו, וכן שכנים וחברים רבים. מיד לאחר השבעה על בני המשפחה, התגייס אורי להוביל את שיקום כפר עזה, הקים צוותים והוביל מהלכים מול מקבלי ההחלטות והמדינה, כדי לחזק את הקהילה ולהתחיל את מלאכת השיקום. לאחר 10 חודשים של פעולות שיקום בקיבוצו, ולאור האתגרים העצומים בפניהם ניצבת מועצת שער הנגב כולה, החליט אורי להתמודד לראשות המועצה בבחירות שיתקיימו ב-19 בנובמבר.
בהודעה לחברי הקיבוץ ותושבי שער הנגב כתב אפשטיין כי "ב-7 באוקטובר החיים של כולנו השתנו. איבדנו משפחה וחברים, חברינו נחטפו לעזה, משפחות וקהילות שלמות פונו ועדיין לא חזרו הביתה, כולנו נדרשנו להתמודד עם מציאות בלתי אפשרית. ב-7 באוקטובר איבדתי חמישה בני משפחה – עוד באותו יום, בשעה שהייתי בממ"ד, החלטתי לבחור בחיים. כולנו איבדנו המון, אבל גם נשאר לנו המון.
הבנתי שמתוך הכאב הגדול חייבים לרתום יחד את כל הכוחות ולהתחיל את תהליך השיקום והבנייה. למדתי שהשיקום והריפוי נמצא בידיים שלנו ועד כמה אנחנו חזקים כשאנחנו פועלים בכוחות משותפים. המלחמה טרם הסתיימה והחטופים שלנו טרם שבו הביתה. התבשרנו אתמול על חילוץ גופות חברינו ושכנינו מקיבוץ ניר עוז וקיבוץ נירים שנחטפו בחיים לעזה. 109 חטופים עדיין מחוזקים בשבי חמאס. יש עסקה על השולחן ועל ממשלת ישראל לחתום עליה ולהחזיר את כולם הביתה.
הלוואי ויכולנו לחזור אחורה בזמן לחיים הקודמים שלנו. אבל אני קורא את המפה בעיניים פקוחות. אנחנו חייבים להתחיל במלאכת השיקום וההחלמה הקהילתית. איש לא יעשה את העבודה הזו במקומנו. וזו הסיבה שבתוך אי הוודאות הגדולה, אני יוצא היום למסע בחירות לראשות המועצה. איך ייראה העתיד שלנו זה באחריותנו. אני רואה ושומע יום יום על המצוקות והאתגרים העצומים בקרב המשפחות והקהילות ועל האתגרים והקשיים מולם ניצבת המועצה, לא פעם חסרת אונים ואני לא יכול לעמוד מהצד. אני מרגיש מקרוב את הצורך הדחוף לאחד מחדש את קהילות המועצה, לרתום כוחות חדשים, לבנות אמון, לחבר בין הקהילות ולהניח תוכנית עבודה ורוח חדשה שתאפשר לנו לפעול יחד ולהתחיל לבנות מחדש את שער הנגב. זו המשימה שלי. זו המשימה של כולנו".
מועצה מפוצלת
אורי אפשטיין מודע לזה שהמועצה שהוא רוצה לעמוד בראשה, שער הנגב, תהיה מפוצלת בתקופה הקרובה בין הקהילות שחזרו לקיבוציהן לאלו שעדיין נותרו מחוץ לשטח המועצה. "אנחנו כמועצה מחויבים לדאוג, קודם כול, למי שחזר", הוא אומר, "ולעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי לעודד אנשים שמחליטים בעת הזו להמתין עם קבלת ההחלטה לחזור לקיבוציהם. גם מי שבסופו של דבר יחליט שהוא לא חוזר או שהוא נמצא כרגע במקום אחר, לנו כמועצה, כמו לכל אחת מהקהילות, יש מחויבות לדאוג לכולם. אם בעבר מה שהגדיר קהילה, קיבוץ ומועצה אזורית זה המרחב הגאוגרפי, אחרי 7 באוקטובר גם מי שלא נמצא במרחב הגאוגרפי הוא חלק מהקהילה. לכן יש לנו חובה מוסרית להיות בקשר עם כל התושבים, ולראות איך אנחנו מסייעים לפרטים, למשפחות ולקהילות שעדיין לא חזרו או לא חוזרות. זו מציאות מאוד מורכבת. כל העולם שלנו התהפך ב-7 באוקטובר, וזה דורש התמודדות אחרת לגמרי. זה לא עוד מאותו דבר".
איזו תגובה קיבלת מאחותך, ורד ליבשטיין, על ההחלטה להתמודד על ראשות המועצה?
"תגובה מפרגנת, תומכת, מעודדת. היא אמרה לי שהיא יודעת מה המחירים שהמתמודדים משלמים, ובכל זאת מעודדת אותי להיכנס לזה כי אין מתאים ממני להנהיג את המועצה".
אפשטיין יתמודד על התפקיד מול נירה שפק מכפר עזה שהתמודדה מול אופיר ליבשטיין, ומול יוסי קרן מברור חיל שהיה הסגן של ליבשטיין ומשמש כממלא מקום ראש המועצה.
