חוקר צמחי התבלין עטור התהילה פורש לגמלאות: "הגיע הזמן להגשים חלומות" 

פרופסור נתיב דודאי, מנהל היחידה לצמחי תבלין ובושם במרכז המחקר נווה יער, פורש לאחר 41 שנות עבודה. במהלך הקריירה שלו, תרם תרומה אדירה לפיתוח ענף צמחי התבלין והמרפא בישראל ובעולם. 

*תמונה ראשית: מעמד מתן פרס מפעל חיים לפרופסור נתיב דודאי: מימין לשמאל, פרופ' אלי פיינרמן, פרופ' נתיב דודאי ופרופ' חננית קולטאי, ראש ועדת הפרס (צילום: ד"ר רולגה לרקוב דודאי) 

יש פעילות מחקרית שאינה זוכה לכותרות, או לדברי שבח – למי שמשקיע שנים באיתור תרופה ראויה למחלות צמחים, או אם תרצו, פיתוח צמחי מרפא שנושאים עימם את הגנים שיסייעו לאנושות להתמודד מול מחלות כרוניות או קשות מהן. 

"ריאיון החודש" של הגיליון הזה מארח את מי שנחשב אורים ותומים בענף התבלינים, שבזכות המחקר היישומי שלו לאורך שנים, תרם תרומה אדירה, פורצת דרך לחקלאות ישראל. 

הכבוד והעונג שלי הוא לשוחח עם פרופסור נתיב דודאי, מנהל היחידה לצמחי תבלין ובושם במרכז המחקר נווה יער. 

נתיב, צבר שנולד ומתגורר עד היום במושב כפר יחזקאל בתחום המועצה האזורית גלבוע, יחתום את פרק העבודה הייחודי שלו החודש, ביום ג' 28 במאי, תאריך שבו נולד, וזה התאריך המדויק לצאתו של החוקר הבכיר לגמלאות. לכן אין מועד נוח מזה לסכם את דרכו המחקרית לאורך 41 שנות עבודה במנהל המחקר החקלאי של ישראל. 

פרופסור נתיב דודאי, כבוגר בית ספר חקלאי בעפולה, היה ברור לך שעתידך במחקר חקלאי? 

פרופסור דודאי: "האמת, התכוונתי להיות חקלאי-אקדמאי. המושב שבו נולדתי, באותם הזמנים קבע באילו גידולים אשקיע, וההתחלה הייתה בצמחי תבלין שהיו אז בשלבים ניסיוניים. החוקר מנווה יער ד"ר אלי פוטיבסקי, שהוביל את הנושא ולימים היה ראש וולקני, הציע לי לעבוד אצלו כמהנדס מחקר. זה היה מיד אחרי שסיימתי את לימודי התואר הראשון בפקולטה לחקלאות בהורטיקולטורה. לימים המשכתי בלימודים המתקדמים בנושא צמחי התבלין והבושם: תואר שני על הגורמים המשפיעים על פריחה, צמיחה ושמן אתרי באזוב מצוי, ותואר שלישי בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה העברית, על עיכוב נביטה וצמיחה על ידי שמנים אתריים. בכנות, נהניתי לעבוד בנווה יער ולהשקיע בנושאים שבהם הרחבתי השכלה". 

"צריך להבדיל בין מחקר שבא לשפר ולהגדיל את הקיים, לעומת מחקר שמביא לחדשנות של ממש. מנקודת ראותי בענף שאני מטפל בו, החדשנות מתבטאת בעיקר בשני מסלולים: גידולים חדשים לחלוטין ופיתוח שימושים חדשים." 

צמחי  תבלין, מרפא ובושם? 

פרופסור דודאי: "עמד לנגד עיניי פיתוח הענף בארץ ובעולם. עסקנו בעיקר בפיתוח גידול תבלינים לייצוא טרי, שבו בולט במיוחד פיתוח וטיפוח של זני בזיל, שהוא הגידול העיקרי בענף. בשנות התשעים של המאה העשרים הופיעה בעיה של מחלה חדשה בבזיל. את המחלה גיליתי במקרה, עוד לפני שהיוותה בעיה קרדינלית בגידול. שמה פוזריום אוקסיספורום, גזע חדש שהוא ספציפי לבזיל. מאחר שציבור המגדלים, כמו גם החוקרים, לא הרגישו את נזקי המחלה, לא הייתה מודעות למצוא לה פתרון." 

"התחלתי לעבוד על פיתוח של זן עמיד למחלה. שקדתי על הפיתוח והצלחתי אחרי ארבע שנות מחקר לאתר את התרופה למחלה: זן הבזיל העמיד הראשון בעולם! נופר שמו. במקביל, מאחר שהגידול בחממה גורם להגדלת העלים, הבעיה הבוערת באותם הזמנים הייתה פיתוח זן לגידול בחממה עם עלים קטנים יותר. נגד המחלה השתמשו באותה עת בחיטוי קרקע במתיל ברומיד, שאחרי כמה שנים נאסר בו השימוש מחשש פגיעה בשכבת האוזון. המחלה החמירה עם הזמן, והחקלאים ניצבו בפני שוקת שבורה. כאשר כל שטחי הגידול נפגעו באופן דרמטי מהמחלה, כבר היה בידיי זן עמיד עם מופע מתאים ואיכות מעולה לצרכן שקראתי לו 'פרי', זהו שמה של בתי הבכורה. הזן נכנס לגידול רחב והוביל בעשרים השנים הבאות." 

לא שקטת על השמרים, המשכת לחקור וליצור. 

פרופסור דודאי: "כן, טיפחנו זני בזיל לכל אורך הדרך שמתאימים לשווקים ולתנאי גידול שונים בארץ ובחו"ל. כך טיפחנו את הזן החדש 'אלי', על שם פרופ' אלי פוטיבסקי, שהוא כיום המוביל בענף. אבל, הישג שחשיבותו לדעתי גבוהה הוא יצירת אוכלוסייה מתפצלת ייחודית של בזיל, כתשתית לטיפוח עתידי ובעיקר למיפוי גנטי שנים קדימה. זו הכלאה בין הזן 'פרי' לזן נוי שטיפחתי בשם 'קרדינל' שנבדלים ביניהם בתכונות רבות. לכן האוכלוסייה שנוצרת בדור השני מציגה מגוון גנטי שמאפשר את המחקר." 

מבקש להדגיש: "מה שחשוב בתהליך טיפוח גנטי ליצירת זני איכות לגידול חקלאי, הוא צירוף של תכונות שמיטיב עם המגדל וגם עם הצרכן. לא מספיק שיהיה זה זן עמיד למחלה זו או אחרת, אלא גם שישיג יבול גדול, יצטיין ברכיבי האיכות שהצרכן דורש וחיי מדף ארוכים." 

נתיב, כשאני מאזין לכל מה שאתה מתאר, תגדיר לי מהו לדעתך למעשה תפקידו של חוקר. 

פרופסור דודאי: "יש אומרים שתפקידו של חוקר בענף החקלאות הוא לפתור בעיות שנוצרות בשטח אשר יוצרות הגבלות בייצור חקלאי. ואני אומר שאם נחכה לבעיה, יתכן שעד שנגיע לפתרון הוא כבר לא יהיה רלוונטי. דעתי היא שטוב שהחוקר ישאף לפתור היום את בעיות המחר. זה כמובן דורש ממנו חיזוי. כך למשל קרה לי בנושא פיתוח עמידות הבזיל לפוזריום. עבודת הפיתוח נעשתה כאשר הבעיה עוד לא העיקה ואף אחד לא חשב שזה דורש טיפול. לעומת זאת, מאחר שבכל זאת נערך תהליך הטיפוח, כשהבעיה הייתה בשיאה, נוצר ביקוש לפתרון וניתן היה לספק אותו מיד. 

"דבר נוסף: צריך להבדיל בין מחקר שבא לשפר ולהגדיל את הקיים, לעומת מחקר שמביא לחדשנות של ממש. מנקודת ראותי בענף שאני מטפל בו, החדשנות מתבטאת בעיקר בשני מסלולים: גידולים חדשים לחלוטין ופיתוח שימושים חדשים." 

"יש אומרים שתפקידו של חוקר בענף החקלאות הוא לפתור בעיות שנוצרות בשטח אשר יוצרות הגבלות בייצור חקלאי. ואני אומר שאם נחכה לבעיה, יתכן שעד שנגיע לפתרון הוא כבר לא יהיה רלוונטי. דעתי היא שטוב שהחוקר ישאף לפתור היום את בעיות המחר." 

שימושים חדשים? יש לך דוגמאות לכך? 

פרופסור דודאי: "כן. לדוגמה, אחת התרומות שלי היא פיתוח הצמח מרווה מרושתת, שהיא גידול ידוע למוצרי בושם, כמקור חדש להפקת שמן עתיר אומגה 3 צמחי באיכות מאד גבוהה. זה מוצר שקיים היום על המדף כתוסף מזון הן בישראל והן בארצות הברית. נעשים כעת צעדים לאפשר מבחינה חוקית למכור את המוצר הזה גם באירופה." 

"דוגמה אחרת היא פיתוח זני רוזמרין, שמשמש בעיקר כתבלין, כמקור לחומר משמר טבעי במזון. בשנות התשעים של המאה שעברה ובתחילת שנות האלפיים היה ידוע שרוזמרין מכיל חומרים משמרים ובעיקר החומר שנקרא 'חומצה קרנוזית', אלא שהגישה הייתה שהפקת המיצוי הזה יקרה ולא תתחרה היטב במוצרים הסינתטיים המאוד יעילים. למרות זאת, התחלנו לטפח זן רוזמרין עתיר בחומצה קרנוזית, בערך פי שלושה מצמח רגיל. לימים השוק דחה את החומרים המשמרים הסינתטיים והעולם עבר לשימוש נרחב בחומר הזה. לכן לאחרונה נוצר ביקוש מאוד גדול לזנים שפותחו. כיום מגדלים בארץ את הזן הראשון ששוחרר בנגב וביישובי עוטף עזה. 

היבטים אחרים לפעילותך? 

פרופסור דודאי: "כל חוקר בעצם מתעניין במחקר הבסיסי שיש לו תרומה למדע. מצד שני, הדילמה היא האם להתרכז בכך, או במחקר יישומי שעוזר לחקלאות. כאשר ניצבתי בתחילת דרכי הייתה לנגד עיניי הדילמה הזו והחלטתי שאני הולך בשתי הדרכים במקביל. כך קרה שבנושא המדע הבסיסי פרסמתי מעל 150 מאמרים מדעיים בעיתונים ובספרים, ובמדע היישומי תרמתי כמה זנים ופטנטים שחלק גדול מהם כבר ממוסחרים, וכן תרמתי בפיתוח כמה גידולים חדשים בחקלאות." 

נושא שריתק אותך במיוחד? 

פרופסור דודאי: "אחד הדברים שעניינו אותי לאורך השנים הוא תחום שנקרא 'אללופתיה' – זו תופעה מרתקת שבה יצור אחד משפיע על התפתחות יצור אחר בעזרת הפרשת חומרים כימיים מתאימים. אני התרכזתי בנושא השפעת צמחי התבלין והבושם באמצעות השמנים האתריים שלהם, שאלה חומרי הריח שהם מייצרים. התרכזתי במה שלא נעשה עד כה, בחיפוש אחר מנגנונים של הפעילות הזו. בנוסף לעניין התיאורטי בפעולת עולם הצמחים, המחקר מניח יסוד לפיתוח קוטלי עשבים טבעיים ידידותיים לסביבה, שיחליפו את אלה הסינתטיים. אחד הפירות המעניינים של המחקר הזה הוא הגילוי שמנגנונים אלה מאפשרים לחומרים האלה גם פעילות נגד סרטן." 

מהו מעמדו של המחקר בישראל מול העולם הגדול? 

פרופסור דודאי: "יש לנו בישראל בעיה גדולה מאוד מול החקלאות בעולם, מאחר והיתרונות היחסיים שלנו מוגבלים. אם אנחנו רוצים לפתח חקלאות בישראל, למשל ייצור צמחי בושם להפקת שמנים אתריים, עלינו לייצר יתרונות יחסיים ולא להיגרר לייצור מוצרי קומודיטי כאלה שמיוצרים יותר בזול בארצות מתפתחות, או בארצות הברית ואירופה. בעבר, בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים, היה ניסיון לפתח בארץ ענף של ייצור שמנים אתריים, אולם מהסיבות שציינתי, הוא כשל. לכן, כיום אני מייחל ופועל לפיתוח הענף בצורה אחרת. לפני כ-18 שנה פרסמתי מאמר בנושא שבו הצגתי יתרונות יחסיים אפשריים לפיתוח, ולשמחתי הדבר הבשיל, וכבר היום הענף קורם עור וגידים בליווי מחקרי שלנו, בשלב זה בעיקר ברמת הגולן." 

"אם אנחנו רוצים לפתח חקלאות בישראל, למשל ייצור צמחי בושם להפקת שמנים אתריים, עלינו לייצר יתרונות יחסיים ולא להיגרר לייצור מוצרי קומודיטי כאלה שמיוצרים יותר בזול בארצות מתפתחות, או בארצות הברית ואירופה." 

פרופסור נתיב דודאי, אתה יודע מה תעשה ביום שאחרי פרישתך לגמלאות? 

פרופסור דודאי: "יש לי הזדמנות פז להגשים חלומות בנושאים שלא היה לי זמן לעסוק בהם, כמו להשקיע במשק החקלאי הפרטי שלי, ובנוסף אמשיך להיות פעיל במיזמים שעדיין לא סיימנו בנושא המחקר. בבעלותי משק חקלאי על שטח של 90 דונם , כיום גדלה בו בעיקר חיטה לתחמיץ/מספוא." 

"עבדתי בוולקני 41 שנה. קלט וטיפח אותי פרופסור אלי פוטיבסקי ז"ל ומגיע לו מלוא הקרדיט והתודה. בנוסף, אני חייב תודות לרבים וטובים – עובדים נאמנים, קולגות, מורים, חברים יקרים שלימדו, סייעו ועזרו לי לאורך כל שנות עבודתי. בהיעדר מקום, לא אפרט כדי לא לשכוח חלילה מישהו מהם… כשאני מביט על הדור החדש שנקלט אחרי החוקרים שיצאו לגמלאות, אני מתמלא נחת ונזכר במשפט בשירו של נתן אלתרמן 'הם עושים זאת יפה מאיתנו'. החוקר שנקלט ביחידה לתבלינים במרכז המחקר נווה יער וימשיך את המחקרים שבהם עסקתי ומחקרים חדשים, הוא ד"ר איתי גונדה, ואני מאחל לו שנים של עבודה מחקרית ראויה." 

אות הוקרה על מפעל חיים: 

פרופסור נתיב דודאי נולד ב-28 במאי 1957 במרכז הרפואי לעמק בעפולה ומתגורר במושב כפר יחזקאל, נשוי לד"ר אולגה, מדענית ומהנדסת מזון. היא עבדה במרכז המחקר נווה יער בטכנולוגיה של צמחי בושם ושמנים אתריים. "נפגשנו בחצי האי קרים, לשם יצאתי בשליחות שעסקה בגידול צמח הלבנדר". בני הזוג הורים לפרי (40) נשואה+2, פסיכולוגית; הגר (32) נשואה ליובל חזן, שהוא שף; תמר בת 23, בעתודה האקדמאית אחרי תואר ראשון והוא מפקד בחיל הרפואה; אוריה (22) סטודנט שנה שנייה לביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב. 

אמו של נתיב, שושנה, הייתה אמנית ואביו, מאיר, נולד אף הוא בכפר יחזקאל. הוריו של האב נמנו עם מייסדי המושב בחודש דצמבר 1921. 

הוא למד בבית הספר התיכון האזורי ניר העמק בעפולה. שירת בחיל התותחנים וסיים בדרגת סרן. 

בשנת 2020 הוענק לפרופסור נתיב דודאי אות הוקרה על מפעל חיים, עבור שאיפה למצויינות וחזון רחב (ראה מסגרת נפרדת). 

מפעל חיים לפרופסור נתיב דודאי בשנת 2020 

אות ההוקרה ניתן לפרופסור דודאי על התרומה החקלאית הרבה בהקמת ושימור ענף צמחי התבלין והמרפא בארץ ובעולם, ועל מפעל חייו המחקרי והמדעי המעניקים גאווה למנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני ולמדינת ישראל. 

על היותו חוקר ומטפח פורה המשלב מחקר יישומי בעל רלוונטיות גבוהה לחקלאות, יחד עם מחקר בסיסי עם תרומה משמעותית ומעורבות עמוקה במעשה החקלאי. על היותו פורץ דרך של ממש, ומזה כמעט 40 שנה, עבודתו המחקרית, חזונו הרחב ושאיפתו למצוינות נתונים כולם לקידום ענף התבלינים בישראל והשפיעו בצורה משמעותית על ענף חקלאי זה. 

במקביל לפעילותו המחקרית הענפה, פרופסור דודאי הקים ופיתח אוסף חי גדול מאוד של מגוון מיני צמחים ארומטיים מהארץ ובעולם. האוסף מפותח כל הזמן על ידי צוות מקצועי, עומד לרשות כל חוקרי המנהל ומהווה בסיס ומקור לעבודות מדעיות רבות העוסקות בין השאר בתרבות וטיפוח זנים ובאיתור חומרים פעילים. בפעילותו זו איפשר את המשך מיצוב וקידום יחידת התבלינים בנווה יער – מנהל המחקר החקלאי, כגורם מקצועי ומדעי מוביל בתחום התבלינים בארץ ובעולם. 

חזונו הרחב ושאיפתו למצוינות נתונים כולם לקידום ענף התבלינים בישראל 

ביום פרישתו לגמלאות, ב – 28-5-2024 יערוך מרכז המחקר נווה יער אירוע פרידה לפרופסור נתיב דודאי, שנושאו: "מחקר ופיתוח צמחי תבלין מרפא ובושם בישראל – מאין באנו ולאן הולכים?". פרופסור דפנה חבקין-פרנקל מארה"ב תישא דברים על עתיד גידול ומסחור ווניל בעולם, מגדלת התבלינים אנה מלר תתייחס לעתיד התבלינים הטריים – אדפטציה של הענף למשברים ולאתגרים בעת האחרונה, והד"ר איתי גונדה, מחליפו של פרופסור דודאי, יציג את המחקר על צמחי התבלין, המרפא ובושם – יישומי וחדשני.