יבול שיא
הרפת והחלב
רליק

לזכרה – רליק וכמן, אישה משכילה ורבת כישרונות

2 דק' קריאה

שיתוף:

רחל (רליק) וכמן, בת דגניה א', מנהלת מעבדה בבית הספר הריאלי, 1931-2019

לזכרה – רליק וכמן: ביום חמישי בשבוע שעבר הובאה למנוחות בבית העלמין בדגניה א' רחל (רליק) וכמן, בת הקבוצה. היא נולדה בשנת 1931. אביה יצחק בן יעקב, היה אחד משנים עשר המייסדים שהקימו את דגניה באום ג'וני באוקטובר 1910, ולימים מחלוצי התעופה בארץ ומנהל חברת "אווירון".  הוא נספה בתאונה בשנת 1940 יחד עם בני משפחת דוב הוז. האם, יונה לבית גרישפון, למדה בגימנסיה הרצליה בתל אביב,  הגיעה לדגניה ב-1918, והייתה דמות מרכזית בתחום החינוך,  בקיבוץ ובתנועת "איחוד הקבוצות והקיבוצים".

רחל למדה יחד עם ילדי העמק בבית החינוך המשותף בדגניה. על ימיה כילדה בקיבוץ סיפרה:  "מטרה חשובה מאוד באורח חייהם של ראשוני דגניה הייתה עבודה עצמית, ובעיקר בחקלאות. כך חינכו גם אותנו הילדים. בנוסף ללימודינו בבית הספר היינו רגילים גם לעבוד ולעזור בענפי המשק השונים: ברפת, בלול, בגן הירק ובשאר הענפים. ככל שהתבגרנו, עבדנו יותר שעות והוטלו עלינו יותר משימות. גם בבית הספר, ואפילו עוד בגן הילדים היו גינות שעיבדנו אותם ואכלנו מפירותיהן."

במלחמת העצמאות, כנערה בת 17,  הוצבה בעמדות בקרב על דגניה (מאי 1948). חברתה יהודית ברקוביץ ובני כיתה נוספים נפלו במרחק קטן ממנה.

אחרי סיום בית הספר הלכה רליק להדרכה בתנועת הנוער העובד, בסניף שכונת בורוכוב (בגבעתיים של היום) ולאחר מכן שירתה בצה"ל כפקידה במטכ"ל. בתקופה זו הכירה את בעלה לעתיד, אברהם וכמן, שלמד באותה עת בבית הספר למשחק של תיאטרון הקאמרי. לאחר שהתחתנו, גרו במשך זמן מה בדגניה, שם נולד בנם הבכור, גור. ב-1957 עזבו רליק ואברהם את דגניה ועברו לחיפה בעקבות עבודתו בטכניון של אברהם (שבינתיים עזב את עולם המשחק וסיים לימודי ארכיטקטורה) ורליק החלה ללמוד בקורס למורים לטבע. הם המשיכו לגור בחיפה כל חייהם ושם נולדו שני ילדיהם הנוספים, עמוס ויובל. במשך כל השנים שמרו על קשר אמיץ לדגניה, בה המשיכה לגור אימה של רליק, יונה.

לזכרה – רליק וכמן

בשנת 1963 החלה רליק לעבוד בבית הספר הריאלי בחיפה כלבורנטית ומדריכה במעבדה לביולוגיה, בה למדו תלמידים מהחטיבה העליונה. במשך 37 שנים, היא מילאה במסירות תפקיד זה, שלתוכו יצקה את אהבתה והבנתה הגדולות בטבע ובפרט בחי ובצומח של ארץ ישראל. היא הפכה את מתחם המעבדה לביולוגיה בקמפוס בית-בירם, ולצידה את הגן הבוטני המופלא אותו הקימה וטיפחה, להיכל מרתק של ידע, המחשה, לימוד והתנסות בו התחנכו דורות של תלמידים. בנוסף לכך, הייתה אחראית גם על נושא עבודות הגמר של תלמידי התיכון בבית הספר הריאלי בכלל המקצועות.
אברהם וכמן, שנפטר ב-2010, היה איש אשכולות: פרופסור לארכיטקטורה בטכניון, ממציא שפת הריקוד בתנועה יחד עם נועה, בתו של ראש הממשלה השני לוי אשכול,  והוגה תכנית "השדרה המזרחית". בנם הבכור גור, שהיה טייס חיל האוויר, התאבד בגיל 26 ונקבר בדגניה.

רליק הייתה אחותן הצעירה של התאומות יהודית (דיתה) פרח ז"ל, חברת בית השיטה, טייסת בפלמ"ח ומי שיזמה את ארכיון התמונות של הפלמ"ח, ושל שיה (שרה) ממעגן מיכאל – אשתו של האלוף יוחאי בן נון, מי שהיה מפקד חיל הים ובעל עיטור גיבור ישראל.

בשיחת טלפון עמה לפני מספר שנים, סיפרה לי רליק שאימה יונה הייתה חברתה לאוהל של רחל המשוררת בעת שזו הייתה בדגניה. רחל המשוררת כתבה בשיר ידוע: "תקראי נא בשמי לביתך הקטנה, להציב לי יד". ואכן חודשיים אחרי מותה נולדה ליונה בת שלישית, לה החליטה לקרוא בשמה –  רחל.

רליק הייתה אישה משכילה ורבת כישרונות, בעלת נפש רגישה ומתפעמת, קשורה בנימי נפשה לארץ ולטבע ובפרט לנוף הולדתה בעמק הירדן. היא נטמנה לצד בעלה אברהם ובנם גור. הותירה אחריה שני בנים, עמוס ויובל, וחמישה נכדים. יהי זכרה ברוך.

לפתוח את סכר דגניה כדי למנוע הצפות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"בדרך כלל אני כותבת על אחרים," אומרת עדינה בר-אל, כתבת העיתון, חברת מושב ניר-ישראל * "הפעם החלטתי לכתוב עלי, ויותר נכון – על כל בני הדור שלי, הדור שגדל עם המדינה החדשה, הדור שהוריו
8 דק' קריאה
בצל המלחמה, ובצל הביטולים במערכת החינוך לאור המצב הביטחוני והאיום האיראני, הצליחו בתנועה החדשה בשומר החדש לקיים את מפעלי פסח המסורתיים כשהשנה המסעות היו מרגשים במיוחד.החניכים והחניכות צעדו בעקבות הגיבורים והגיבורות, וערכו מפגן הזדהות
2 דק' קריאה
בעקבות ביקורו של המחנך הנודע יאנוש קורצ'אק באשדות יעקב הוא שלח לילדי בית הספר מיקרוסקופ, מפות וציוד לימודי יקר. הילדים החזירו בחוברת בה דמיינו כיצד יסתיים ספרו "המלך מתיא הראשון" בכתבה משולבים קטעים מכתבה
3 דק' קריאה
למה חשוב שהטילים האיראנים יהיו מדויקים ואיך זה קשור לסדרת המשטרה C.S.I לאס וגאס? הרפתקאות הדי בן עמר בלילה אביבי אחד שלא ישכח   בעשר בלילה ירדה חניה זוגתי-לחיים-ארוכים מחדרה וניצבה בפתח החדר שלי.  "עשרות
4 דק' קריאה
אנשי תנועות הנוער הציוניות, אשר רבים מהם הפכו לחברי קיבוצים, פעלו ב-1944 בבודפשט להצלת יהודים תוך סיכון חייהם. בני הדור השני, "שגרירי המחתרת", פועלים כדי שמפעלם של ההורים לא יישכח *תמונה ראשית: משה אלפן,
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן