יבול שיא
הרפת והחלב

אליפות במשקל כבד 

4 דק' קריאה

שיתוף:

אם הבעיה של הדי בן עמר היא באורך ולא ברוחב, האם תועיל לו הזריקה למניעת השמנה?  

ב-1997 איבדתי קשר עין עם הפרמשתק שלי. 

פרמשתק הוא השם התלמודי לאיבר המין הגברי, ומטבע הדברים האכסניה המכובדת שבה אני כותב כאן אינה מאפשרת לי להשתמש לשם תיאור האיבר הנ"ל באות השביעית שבאלף-בית העברי. 

איבוד קשר העין שעליו מסופר כאן, קרה מאותה סיבה שאתה מאבד קשר עין עם העיר חיפה, כשאתה מתרחק ממנה בהפלגה באונייה. 

במקרה של העיר חיפה זה קורה בגלל קימור כדור הארץ. במקרה שבו אנו עוסקים עכשיו זה קורה בגלל קימור הבטן. 

מאז שנת 1997, כשאיבדתי את קשר העין הזה, ובמשך למעלה מ-25 שנה, ניסיתי לחדש אותו. 

המאמצים שלי לפתוח מחדש את קו הראייה הנ"ל נתקלו בקושי מסוים, שניתן לסכם אותו במשפט הבא: "אני אוהב לאכול, ומצדי שימותו כולם!" 

כאן המקום לציין שמעולם לא תפסתי את עצמי כשמן. לאנשים שמנים יש מעין הורמון במוח שגורם להם לתפוס את עצמם כאילו הם 20 קילו פחות ממשקלם האמיתי, ולא חשוב מה המשקל בבית מראה.  

עד שהם נתקלים בטבלת ה-BMI. 

יש טבלה כזו. טבלה המיועדת לכלל הציבור ולאנשים כמוני במיוחד. BMI היא נקראת. BMI הם ראשי התיבות של Body Mass Index. בטבלה הזו מראים לך את היחס הנכון והרצוי בין הגובה שלך והמשקל. כך שאם גובהך 170, נניח, משקלך אמור להיות 70 קילו, פחות או יותר, ואם אתה בגובה 180 משקלך אמור להיות בסביבות ה-80 קילו וכן הלאה. 

כשאני מביט בטבלה הזו אני יודע שהמשקל שלי יתאים לגובה שלי רק אם אטוס מחוץ לאטמוספירה בחללית של ריצ'ארד ברנסון מוירג'ין או של ג'ף בזוס מאמאזון, ששלחו חלליות אל מחוץ לאטמוספירה כדי שאנשים יחוו תחושת חוסר משקל. 

מצד שני, אפשרי גם שאעבור לגור על הירח, שבו כוח המשיכה קטן פי שש מאשר בכדור הארץ. גם אז ה-BMI שלי יתקרב ליחסים המופיעים בטבלה. 

היחס בין משקל לגובה מתבהר לי באורח מוחשי כשאני הולך לקנות מכנסיים חדשים. כשאני קונה מכנסיים חדשים ומודד אותם, ברור לי לחלוטין שאינני שמן מדי, אלא אני קצר מדי. כלומר – כדי שהמכנסיים שיושבים עלי טוב ברוחב יתאימו לי גם באורך אני צריך שהרגליים שלי יהיו ארוכות יותר ב-40 סנטימטר, וזו כבר בעיה מסוג אחר לגמרי – זו בעיה של גובה, לא של משקל. 

במילים אחרות – כדי שהמכנסיים יתאימו לי גם ברוחב וגם באורך אני צריך להיות בגובה של מייקל ג'ורדן או מג'יק ג'ונסון, ואולי כבר ניחשתם – אני לא. 

המקום שבו אינני יכול להתחמק מעימות עם המציאות הם חניונים תת-קרקעיים – פרטיים או עירוניים. בחניונים כאלה מטבע בנייתם המקום מצומצם, ועל פי תקן יש לתת מרחק מינימלי של 2.60 מ' בין קו לבן לקו לבן, המסמנים את מקום החניה של המכונית. כשאתה מכניס למרחק המצומצם הזה רכב בגודל רגיל של מכונית משפחתית, הרווח הנותר בין המכוניות מאפשר לאנשים כמוני לצאת מהמכונית ולהיכנס אליה רק אם יש לה פתח בגג. 

אין סיכוי שאצליח לפתוח בחניון כזה דלת לרוחב הדרוש כדי שגם אצליח לצאת ממנה או להיכנס חזרה. 

רבי נחמן מברסלב אמר: "כל העולם כולו גשר צר מאוד", וכשאני מנסה לעבור בין שתי מכוניות בחניה כזו אני מבין למה הוא התכוון. לנסות לפנות בפרופיל ולעבור "על הצד" בין שתי המכוניות רק מחמיר את הבעיה, אפילו מחמיר מאוד. 

נהגי טנקים בצה"ל הם בחורים צעירים שאין להם כל בעיה לטפס על הטנק ולהיכנס ולצאת ממנו מפתח עילי בצריח או מפתח ברצפת הטנק, אבל אני, שמיטב שנותיי מאחוריי, מוצא את עצמי מתקשה לעשות זאת. על כן שקלתי את החלופה של רכישת רכב מסחרי ויציאה וכניסה מהדלת האחורית. 

אבל מסתבר שגם יציאה מהדלת האחורית לא ממש פותרת את הבעיה, שהרי גם לטפס על הכיסאות במכונית ולזחול במרווח הצר שבין המשענות לתקרה עניין לא פשוט הוא. 

אין לי מושג איך הגעתי לעודף משקל כזה, שהרי מרבית שנות חיי אכלתי בעיקר מזונות שנקראים "קלוריות ריקות", וכלל וכלל לא ברור לי העניין: אם הקלוריות באמת היו ריקות, ממה השמנתי ככה? 

יש לי הרגשה שעבדו עלי והקלוריות היו מלאות לגמרי, ואני אפילו יכול להעיד שלדעתי הן היו מלאות בכל טוב – אבות המזון שלי במרבית שנות חיי היו בצק, סוכר, וצבע מאכל, כל מה שהנפש זקוקה לו כדי לקיים את עצמה. 

טוב, אז הנפש אהבה את זה, אבל מה עם הגוף? הגוף ילמד להסתדר עם זה, חשבתי תמיד. 

אז נראה שצדקתי – אם במילים "ילמד להסתדר עם זה" קוראים לתהליך שבו הגוף גדל וגדל כדי לפנות עוד ועוד מקום לקלוריות ריקות. 

כשהייתי תינוק אימי נהגה לקחת אותי מפעם לפעם למה שקרוי "טיפת חלב", שם בדקו ושקלו אותי, וכששקלו אותי אימי הייתה מאוד גאה כשאמרו לה שאני מתפתח יפה.  

אני בטוח שאמי המנוחה הייתה מאוד גאה בי גם כיום, אילו הייתה בחיים, כי בשנים האחרונות אין להכחיש שהתפתחתי יפה מאוד. 

מעת לעת שלחתי ידי לתחביב הנפוץ של הבלתי-סובלים-מתת-תזונה כמוני, תחביב הקרוי "דיאטה". בכל דיאטה כזו ירדתי משהו, ביותר הצלחה או בפחות ממנה, אבל ירדתי. העניין הוא שדיאטה דומה לחיסול בכירים בארגוני טרור איסלמיים – הורדת קילו, צצים שניים חדשים במקומו. על כן אני יכול להצהיר היום ללא היסוס שבמצטבר ירדתי ב-20 השנים האחרונות 845 קילוגרם, ועדיין אני נושק ל-110 קילו מלמעלה. 

אם זה איננו נס מדעי, אני לא יודע נס מהו. 

התיאבון התגבר פלאים 

לפני כמה חודשים פגשתי חבר שלקח לי קצת זמן לזהות אותו.  

הוא סיפר לי שהוא ירד 20 קילוגרם ושהוא אוכל בריא עכשיו. הסתכלתי עליו והוא נראה לי כל כך בריא, עד שחששתי שהוא חולה במחלה סופנית קשה. אנשים בגילנו שיורדים 20 קילוגרם נראים ככה. 

"איך הצלחת לרדת כל כך הרבה?" שאלתי בהיסוס. חשבתי שלשאול את זה ככה, היא דרך עדינה ומנומסת לבדוק אם חלילה נשארו לו שלושה חודשים לחיות או משהו, כי לך דע איפה אתה נמצא עם אנשים שנראים בריא כל כך.   

"שמעת על הזריקה החדשה, האוזמפיק?" הוא שאל. 

מסתבר שזריקה חדשה הגיעה לשוק. במקורה היא פותחה עבור סוכרתיים – שמטבע הדברים שכתבתי כאן גם אני נמנה עליהם – אבל במהלך השימוש בה הסתבר שהיא מפחיתה מאוד את התיאבון.  

אז ביקשתי מהרופא שלי שירשום לי אותה, הרופא המחוזי של הכללית אישר, והתחלתי לקבל את הזריקה. 

ואכן – באמת פלא פלאים! הזריקה הזו חוללה פלאים לתיאבון שלי: התיאבון שלי התגבר ועכשיו במקום להיות רעב לקראת הארוחות אני רעב כל הזמן!  

ומה שעוד יותר יפה – תמיד אהבתי ממתקים, ועוגות, ודומיהן, אבל מאז שאני מקבל את זריקת הפלאים הזו אני ממש בקרייבינג (Craving) אליהם – תשוקה עזה למתוקים שקשה להתגבר עליה.  

ואם לסכם את התוצאות – מאז שאני מקבל את זריקת הפלאים הזו להרזיה עליתי שני קילו. 

יש לי הרגשה שאני עומד להיות מוגדר כנס רפואי. 

באסה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן