הדיון על הסיכום התקציבי הסופי יימשך בהכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה בשבוע שעבר (12.12) לקריאה ראשונה את ההצעה לתקן את חוק המים באשר לקביעת תעריף המים לחקלאות, של ח"כ אלון שוסטר ואחרים. בתחילה הציעו חברי הכנסת כי את מחיר המים לחקלאות תקבע מועצת רשות המים, באישור שר החקלאות וביטחון המזון, תוך התייחסות לעלויות ויכולת התשלום של החקלאים. עם זאת, במהלך הישיבות תוקנה הצעת החוק כך שמועצת רשות המים תקבע כללים לתעריפי המים לחקלאות, תוך התחשבות בהפחתת עלויות הטיפול בשפכים אם המים היו מפונים לים והפחתת ההפרש של עלויות ההולכה לשטח הגידול במקום ההולכה לים ובסוג המים.
אישור ההצעה התאפשר לאחר שבדיון הקודם הציג היו"ר ביטן הצעה לסיכום תקציבים שנועד למנוע העלאת תעריף למשקי הבית בעקבות המהלך, לפיו מחיר מי הקולחין והמחיר במקומות שאין להם אפשרות להשתמש במי קולחין יופחת בהדרגה ב-20% בשנה, במשך חמש שנים, עד לכ-0.8 שקלים לקוב. כאשר קק"ל תשקיע 120 מיליון שקל בשנה במשך עשור, בסך הכל 1.2 מיליארד שקל והאוצר ייתן 1.2 מיליארד שקל. עוד ציין היו"ר ביטן כי נדרשים מיליארד שקלים נוספים להשקעה בתשתיות והסיכום הסופי באשר לעלויות ההסדר ומי יישא בהן יידון בעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית. "אם לא מכניסים את זה לתעריף המים זאת בשורה גדולה. זה אומר שמתחשבים בגברת כהן מחדרה וגם במר לוי החקלאי ממעלה יוסף", אמר היו"ר ביטן בדיון הקודם.
המחלוקת מול האוצר היא שבאוצר רוצים תכנית פיתוח עד 2050, בעוד היו"ר ביטן ציין בדיון כי הפיתוח של תכנית הולכת קולחין צריך להסתיים תוך 10 שנים. רכז מים באגף התקציבים באוצר, עידו מור, אמר כי זה לא קשור רק לתקציב זה קשור ליכולת ביצוע. שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר, תהה ממתי האוצר עוסק בביצוע ואמר כי: "תכנית ל-2050 זה BFM – בוקרא פיל מישמיש". שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, התייחס לכך ואמר: "אין לנו בעיה של יכולת ביצוע בעשר שנים."
בנוסף, על רקע הדיונים הקודמים אישרה הוועדה כי הרשות תקבע כללים, לפיהם באזורים בהם החקלאים לא יכולים להשתמש במי קולחין – תעריף המים השפירים יהיה שווה לתעריף קולחין באיכות השקיה חקלאית. עוד אושר כי לעניין קביעת תעריפים לחקלאות יתווספו למועצת רשות המים שני נציגי ציבור שימנה שר החקלאות ועוד שני נציגי ציבור שימנה שר האנרגיה. על מנת לוודא כי הכספים שגויסו לצורך המהלך יושקעו בהתאם קבעה הוועדה הוראת מעבר לעשר שנים, לפיה רשות המים תפעל ליישום תכנית אב למשק הקולחין ותגיש לוועדה, אחת לשנה במשך אותם עשר שנים, דיווח על יישום הוראות החוק ותכנית האב.
בדיון היום ציין היו"ר ביטן, כי הדיון בנושאים בהם לא הושגה הסכמה ידחה לשלב הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, ובכלל זה העניינים הבאים:
קביעת מתווה מדורג להפחתת תעריפי המים לחקלאות מיום תחילתו של החוק המוצע, ובכלל זה בחינת האפשרות להחריג מתחולתו של מתווה זה השקיה חקלאית במים שפירים לצורך גידולים חקלאיים מסוימים, לרבות גידולים חקלאיים המיועדים לייצוא;
* העלויות הנובעות מיישום ההסדר המוצע ומפיתוח תשתיות להולכת קולחים למטרת השקיה חקלאית, ומי יישא בהן;
* הקמתה של קרן ממשלתית, שתעניק סיוע לחקלאים המגדלים גידולים מסוימים, שלפי עמדת משרד החקלאות וביטחון המזון הם נחוצים לשם ביטחון המזון בישראל או מיועדים לייצוא;
* ככל שיוחלט על הקמת קרן כאמור, הממשלה תקבע את תקציבה ואת כללי פעולתה;
* קביעת היישובים שבתחומם מצויים אזורים שאין בהם חלופה של שימוש בקולחים, ועיגונם בתוספת לחוק המים, ומתן סמכות לשר האנרגיה לתקן בצו את התוספת האמורה;
* קביעת הסדר שלפיו מועצת הרשות הממשלתית תעביר את טיוטת הכללים שגיבשה לעניין תעריפי מים לחקלאות לוועדת הכלכלה של הכנסת וכן לשר החקלאות ושר האנרגיה, להערותיהם. אם הועברו הערותיו של גורם מהגורמים האמורים ומועצת הרשות החליטה שלא לקבלן – יובא העניין להכרעת הממשלה; אגודות מים לחקלאות והתעריפים שהן גובות מצרכני המים.
שר האנרגיה כהן ביקש לברך על הרפורמה וציין כי היו"ר ביטן דאג לתקציבים משמעותיים, אך ציין כי היא לא יכולה לבוא על חשבון האזרחים: "מבחינתי כל התקציב שהבאת ילך לחקלאים, אבל לא מעבר לכך," אמר השר ליו"ר ביטן והוסיף: עלות הסבסוד שמדברים עליה היא לפחות 360 מיליון שקלים, כפול 10 שנים זה 3.6 מיליארד. עלות ההשקעה בתשתיות היא גם 3.7 מיליארד שקלים. אי אפשר ב-2.4 מיליארד לעשות 7 מיליארד. צריך להחליט מה עושים, או תשתיות או סבסוד." היו"ר ביטן העיר כי גם החקלאים משלמים במחיר המים על השקעה בתשתיות עירוניות.
השר כהן הוסיף כי הדרישה המשותפת לקצר את זמני ההשקעה בתשתית לעשר שנים היא חשובה, וצריך להוסיף יותר ממיליארד שקלים לכך. הוא אף ציין כי ההשקעה תניב הכנסה מהחקלאים, שכן הם יוכלו לרכוש 80 מיליון קוב מי שפכים שמוזרמים כיום לים, שיגיעו בעוד 10 שנים ל-170 מיליון קוב.
היו"ר ביטן אמר בתגובה כי הוא מסכים עם רוב הדברים, אך ציין כי כמו שהחקלאים משלמים על כל ההשקעות בתשתיות במדינה כך גם שאר הצרכנים יכולים לשלם על השקעות בצנרת מים לחקלאים. "כשמשקיעים בתשתיות עירוניות מחיר המים עולה גם לחקלאים", ציין. השר כהן הגיב כי משקי הבית מסבסדים כיום את החקלאים, היו"ר ביטן ציין כי זה נכון לוויכוח והדיון בכך יעשה בעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.
מנכ"ל רשות המים ויו"ר המועצה, יחזקאל ליפשיץ, אמר כי "רשות המים לא אוכלת חקלאים לארוחת בוקר. החקלאים אנשים יקרים שומרים על הגבולות מגיע להם כל הטוב שהמדינה יכולה לתת. לתושבי ניר עוז, למשל, מגיע מי קולחין באפס שקלים, מה לעשות שבסוף זה בא על חשבון צרכני המים. אם ההצעה לא תונח על אדנים כלכליים זה יהיה ניצחון פירוס. תקבלו מחיר נמוך היום, אבל בעוד 5 שנים תפתחו את הברז ולא יהיה לכם מים כי לא יהיו תשתיות. אם הכנסת תחליט שתעריף השפד"ן יהיה שקל אכבד זאת, אבל זה יעלה את התעריף למשקי הבית".
לדברים הצטרף השר כהן, שאמר: "לא נעביר את הצעה אם היא תעלה את מחיר המים". הדבר עורר את זעמו של היו"ר ביטן שהגיב, כי השר חתום כבר עכשיו על העלאת מחיר המים ב-3.5% בינואר 2025. בין השניים התפתח עימות, השר כהן אמר כי תפקידו לדאוג לאזרחים, והיו"ר ביטן שאל איפה הוא היה עד עכשיו במאבק ביוקר המחיה.
לאחר שהרוחות נרגעו אושרה ההצעה פה אחד, בקולותיהם של היו"ר ביטן, המציע ח"כ שוסטר, ח"כ קטי שטרית, ח"כ ששון גואטה וח"כ מטי צרפתי הרכבי. לאחר ההצבעה אמר היו"ר ביטן כי לא מקובל עליו שמנסים להפיל עליו את העלייה במחיר המים, כשהמחיר הולך לעלות בינואר בלי קשר, ואמר כי אם יהיה צורך יגייס 50 חברי כנסת להצביע בעדה במליאה. ח"כ גואטה בירך על ההצעה אחרי ההצבעה ואמר: "היום נעשתה היסטוריה, מחיר העגבנייה ירד ל-4 שקלים לקילו."
