ייעול הדישון בפלפל בתנאי הגידול בבקעת הירדן – מעקב אחר היבול וחיי המדף

צפלביץ אפרים, זיוה גלעד,  אוהד נוריאל, אחיעם מאיר –  מו"פ בקעת הירדן

דוד סילברמן – שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ), משרד החקלאות וביטחון המזון

כרמית זיו, גינת רפאל – מנהל המחקר החקלאי

*תמונה ראשית: פלפל ירוק. צילום: אריאל פלמון

תקציר

גידול הירקות העיקרי בבקעת הירדן הוא הפלפל. עלות הדישון השנתית, לפי ההמלצות, עשויה להגיע כיום ל- 2,000 ₪ לדונם, מה שמשפיע על רווחיותו של הגידול. הבעיה הכלכלית בגידול הפלפל נובעת מירידה במחירי המכירה, לצד עלייה ניכרת בעלויות התשומות, שאחד המרכיבים העיקריים בהן הוא מחירי הדשן. אי לכך, נעשה ניסיון לבדוק אם ניתן לחסוך בדישון ללא פגיעה ביבול, איכות ובכושר האחסון.

בניסוי נבדקו 5 טיפולים ב-4 חזרות בבלוקים באקראי. עד לשלב של התבססות הצמחים היה שימוש בדשן 6-3-9 מסדרת טוב ברמה של 1.0-0.5 ליטר לקוב, זהה בכל הטיפולים (עד 50 ימים מהשתילה). לאחר התבססות הצמחים התבצע הפיצול לטיפולים כלהלן: 1. דישון מסחרי – שימוש בדשן 6-0-9 בריכוז 2.0-1.0 ליטר לקוב; 2. מחצית מכמות הדישון המסחרי; 3. 10 מ"ק/ד' קומפוסט אור שניתנו ביסוד (במהלך הכנת השטח); 4. ריסוס עלוותי ב- 21-21-21 בריכוז 2%, 20 ריסוסים עד נגירה אחת לשבוע עד 10 ימים, החל מתאריך 28/9/23 ועד לסיום העונה; 5. דישון מופחת (ניתן דשן מסחרי במשך 75 ימים מהשתילה, ובהמשך לא ניתן דשן עד סוף הניסוי).

מטרת ניסוי זה היא לבחון את השפעת הטיפולים על היבול – כמות ואיכות, כושר האיחסון ועל רמת יסודות ההזנה ויסודות המליחות בקרקע ובצמח. מתוצאות הניסוי בעונה זו, עולה שהטיפול של הדישון המופחת היה הטיפול הטוב ביותר, ובמובהק יעיל מהטיפול שקיבל קומפוסט ביסוד ומטיפול ריסוסי העלווה. מבחינת חיי המדף הטיפול המסחרי היה הטוב ביותר.

מבוא

הפלפל הוא גידול הירקות המרכזי בבקעת הירדן, והיקפו בעונה הנוכחית כ-3,500 דונם. הנחיות הדישון בגידול פלפל מבוססות על הקליטה השנתית הממוצעת לדונם פלפל בתנאי בקעת הירדן והיא עומדת על 40 יח' חנקן, 8 יח' תחמוצת זרחן ו-60 יח' תחמוצת אשלגן. לפי המומלץ כיום, עלות הדישון השנתית של דונם פלפל יכולה להגיע ל-2,000 ₪ (נכון לעלות הדשנים בשנת 2024). ענף הפלפל נמצא בבעיה כלכלית: מצד אחד, ירידה במחירי המכירה, ומצד שני, עלייה משמעותית בעלות התשומות, כאשר אחד המרכיבים העיקריים בעליית התשומות הוא מחירי הדשן. אי לכך, יש עניין בבחינת האפשרות לחסוך בדישון ללא פגיעה ביבול מבחינת כמותו, איכותו וחיי המדף שלו.

בעונה 22/23 בוצע ניסוי מקדים, שבו נבחנו הטיפולים: דישון מסחרי לפי המלצות, חצי כמות הדשן השנתית, מתן קומפוסט במקום דשן ראש, מתן ריסוס עלוותי במקום דשן ראש. מתוצאות הניסוי עולה כי לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים בגובה היבול הכללי והיבול ליצוא, לעומת זאת, גודל הפרי בטיפול של הקומפוסט ביסוד ובטיפול של ריסוסי העלווה היה גבוה באופן מובהק מגודל הפרי בטיפול המסחרי. כמו כן, בבדיקות כושר האחסון נמצא כי במדד איבוד משקל ובמוצקות, פרי מטיפול שניתנה בו מחצית מכמות הדשן, הראה תוצאות פחות טובות, ואילו פרי מטיפול הקומפוסט ופרי מריסוסי העלווה לא נבדלו בתוצאות מהדישון המלא, אך צורת הפרי ואחידות ההבשלה היו טובות בהם מאלה שבדישון המסחרי (צפלביץ וחוב' 2023). לאחר שנבסס את התוצאות יהיה מקום לבחון שינויים בהמלצות הקיימות היום.

מטרות המחקר

שאלת המחקר: האם ניתן לגדל פלפל בבקעת הירדן כאשר יסודות ההזנה מסופקים מקומפוסט בלבד או באמצעות ריסוסי עלווה בלבד או שניתן להשתמש ברמות נמוכות יותר מהמקובל של הדשיה מבלי לפגוע בפוטנציאל היבול.

המטרה העיקרית של המחקר היא חיסכון בעלויות הגידול (עלויות דישון) ללא פגיעה ביבול, מבחינת כמותו, איכותו וחיי המדף שלו.

מהלך המחקר ושיטות עבודה

הניסוי התבצע בתחנת צבי במו"פ בקעת הירדן, בחלקה המעובדת החל מעונת 21/22. ביוני 2021 פוזר על כל השטח קומפוסט ביסוד בכמות של 15 מ"ק לדונם. לאחר מכן התבצע בחלקה גידול מסחרי של דלעת. הניסוי התחיל בעונה 22/23, והדו"ח הנוכחי עוסק בשנה השנייה של המחקר (23/24)

הכנת השטח: משתת בערוגות הקיימות. בטיפול 3 בלבד פוזרו 10 מ"ק/ד' של קומפוסט בוצה מטופלת ובוצעו שטיפה של 100 מ"ק/ד' בהמטרה, תיחוח, פרישת פלסטיק שקוף על כל השטח לחיטוי סולרי והזרמת אדיגן בערוגות (באמצעות שלוחות הטפטוף).

לפני התחלת הניסוי (8/23) בוצעו בחלקה בדיקות קרקע. בטבלה מס' 1 מרוכזים הנתונים של רמת יסודות ההזנה והמליחות לפי טיפולים בעומק 20-0 ס"מ ובעומק 40-20 ס"מ.

טבלה 1. רמת יסודות הזנה ומוליכות חשמלית בחתך הקרקע בטיפולים השונים לפני השתילה

* אותיות שונות באותו טור בכל עומק מלמדים על הבדל מובהק ברמה של 5%.

 pH– ניתן לראות שה- pH בטיפול הקומפוסט נמוך באופן מובהק מה-pH בכל הטיפולים האחרים בשני העומקים שנדגמו, מלבד הטיפול של הדישון המופחת, שלא נבדל באופן מובהק מאף אחד מהטיפולים בעומק העליון, אך נבדל במובהק משני הטיפולים של הדישון הכימי בעומק התחתון. בסך הכול ניתן לומר כי ההבדלים ברמת ה- pH הם מובהקים, אך בכל מקרה, הקרקע בכל הטיפולים נותרה בסיסית ולא היו לתוצאה זו השלכות מעשיות.

מוליכות חשמלית – בטיפול הקומפוסט המוליכות החשמלית גבוהה יותר מהמוליכות החשמלית בכל הטיפולים האחרים בשני העומקים שנבדקו. יש לציין כי אחרי השתילה ניתנו בטיפול זה 3 מחזורים של 10 קוב לד' לשם שטיפה נוספת, מעבר להשקיות שקיבלו כל הטיפולים בניסוי.

כלוריד – הרמה בטיפול של הקומפוסט גבוהה יותר מהרמה בכל הטיפולים האחרים בשני העומקים שנבדקו.

חנקן מינרלי – ניתן לראות שהרמה בטיפול הקומפוסט גבוהה במובהק מהרמה בכל הטיפולים האחרים. בכל הטיפולים הרמה נחשבת כרמה טובה, בעוד שבטיפול הקומפוסט – רמה עודפת.

זרחן – הרמה בטיפול הקומפוסט גבוהה במובהק מהרמה בכל הטיפולים האחרים, ובכל הטיפולים נוצר מצב של עודף זרחן.

אשלגן – הרמה בטיפול הקומפוסט גבוהה יותר מהרמה בכל הטיפולים האחרים. בשני העומקים המובהקות היא רק ביחס לטיפול החצי דישון ולטיפול ריסוסי העלווה. בכל מקרה, לפי תוצאות הבדיקות בכל הטיפולים, נדרש דישון באשלגן.

שתילה – 14/8/23, זן קונפידרו, בית רשת 17 מש + רשת שחורה 40% צל; הסרת רשת הצל בתאריך 18/9/23; החזרת רשת הצל בתאריך 27/2/24. כל הטיפולים קיבלו דישון זהה בדשן 6-3-9 מסדרת טוב עד ל-26/9/23, ובהמשך הייתה הפסקת דישון לשבועיים בכל הטיפולים עד לשלב של התבססות הצמחים (בשנה הנוכחית 54 יום משתילה). כל הטיפולים קיבלו בתקופה זו כ-110 ליטר דשן בסך הכול. הטיפול "דישון מופחת", שבגלל תקלה המשיך לקבל דשן עד לתאריך 1/11/2023 (74 ימים מהשתילה, בסך הכול 280 ליטר דשן). 3 פעמים במהלך העונה כל החלקה קיבלה טיפול בברזל ובמנגן לפי ההמלצות (0.5 ק"ג לדונם ברזליום + 1.5 ליטר/ד' קורטין מנגן). בניסוי היו 5 טיפולים בארבע חזרות בבלוקים באקראי. הטיפולים החלו ב-9/10/23 (דישון זהה בין הטיפולים לפי ההמלצות המסחריות ב-50 הימים הראשונים מהשתילה), פרט לטיפול ריסוסי העלווה, שהריסוס הראשון בו בוצע ב-28/9/23.

הטיפולים:

1. דישון מסחרי – שימוש בדשן 6-0-9 בריכוז 2.0-1.0 ליטר לקוב, ובסך הכול לעונה כ-1200 ליטר.

2. חצי דישון מסחרי – הדשיה במחצית מהכמות המומלצת (בכל שלב קיבל הטיפול 50% מרמת הדישון שניתנה בטיפול 1), ובסך הכול 600 ליטר.

3. קומפוסט בלבד – ביולי פוזרו 10 מ"ק/ד' של קומפוסט.

4. ריסוסי עלווה – הצמחים קיבלו 20 ריסוסים של 21-21-21 (מתוצרת חיפה כימיקלים) בריכוז 2%. בפועל הריסוס התבצע אחת ל-10 ימים, כשהריסוסים החלו ב-28/9/23 ונמשכו עד 5/5/24.

5. דישון מופחת – החל מתאריך 1/11/2023 לא ניתנה תוספת דשן בשום צורה, כך שבסך הכול ניתן דשן בחודשיים וחצי הראשונים של הניסוי בכמות של כ- 280 ליטר דשן לעונה.

לאחר השתילה הצמחים בטיפול הקומפוסט הראו עיכוב גידול משמעותי, כנראה בשל בעיות מליחות, ולכן במשך שבועיים בוצעו שלושה מחזורי שטיפה ב- 10 קוב לדונם, בנוסף להשקיות הרגילות שקיבלו כל טיפולי הניסוי. למרות העיכוב המשמעותי בגידול בהתחלה, הוחלט להמשיך לטפל בחלקה עד סוף הניסוי, כפי שנעשה ביתר החלקות.

מדדים למעקב

1. ביצוע בדיקות קרקע ועלים – נבדקו יסודות הזנה (NPK) ויסודות מליחות. בדיקת הקרקע הראשונה בוצעה בטרם השתילה, במטרה לבדוק את מצב יסודות ההזנה ואת המליחות לפני השתילה. בהמשך בוצעו בדיקות בחודש ינואר ובסוף הניסוי.

2. אחת לחודש בוצעה בדיקת רמת החנקה במיצוי ישיר מפטוטרות במכשיר תוצרת HORIBA.

3. מעקב קטיף – כמות והתפלגות האיכות במשך כל העונה (נובמבר עד מאי).

4. בדיקות סימולציה למשלוח וחיי מדף לפי פרוטוקול יצוא, בוצעו משלושה קטיפים בתאריכים: 14/1/24, 3/3/24 ו-3/4/24, במעבדה של ד"ר כרמית זיו במנהל המחקר החקלאי.

תוצאות

יבול – במהלך העונה בוצעו 15 קטיפים החל מ-12/11/23 ועד 23/5/24.

בטבלה מס' 2 מרוכזים הנתונים של השפעת הטיפולים על היבול – כמות והאיכות.

טבלה 2. השפעת הטיפולים על היבול מבחינת כמותו ואיכותו בעונה 23/24

* אותיות שונות באותו טור מצביעות על הבדל מובהק ברמה של 5%.

מטבלה 2 ניתן ללמוד שהיבול הכללי והיבול ליצוא הגבוהים ביותר התקבלו בטיפול שקיבל דישון מופחת, והיו גבוהים במובהק מטיפול הקומפוסט ומטיפול ריסוסי העלווה. גם נתוני היבול ליצוא דומים לנתוני היבול הכללי. ביבול סוג ב' ובמשקל הממוצע של הפרי לא היה הבדל מובהק בין הטיפולים. הטיפול המסחרי היה גבוה במובהק ביבול הכללי וביבול ליצוא רק מטיפול הקומפוסט.

מכיוון שהוחלט לסיים את הניסוי בסוף מאי כדי להכין את השטח לעונה הבאה, אך על הצמחים נותר פרי שניתן היה לקטוף בהמשך – בוצע קטיף של כל הפרי הירוק. הפרי מוין ונשקלו פירות שהיה להם פוטנציאל להיות מסוג א'. הנתונים של השפעת הטיפולים על פוטנציאל היבול מרוכזים בטבלה 3, וניתן ללמוד ממנה שלא היה הבדל מובהק בין הטיפולים בפוטנציאל היבול.

טבלה 3. השפעת הטיפולים על הפוטנציאל ליבול נוסף בסיום העונה

רמת יסודות הזנה ויסודות מליחות בעלים

בטבלה מס' 4 מרוכזים הנתונים של השפעת הטיפולים על רמת יסודות ההזנה ויסודות המליחות בעלים במהלך הניסוי.

טבלה 4. השפעת הטיפולים על הרמה של יסודות ההזנה ויסודות המליחות בעלים במהלך הניסוי

* אותיות שונות באותו טור מצביעות על הבדל מובהק ברמה של 5%.

מטבלה 4 ניתן ללמוד שבדיגום של ינואר לא היה הבדל מובהק בין הטיפולים ברמת החנקן והזרחן. כמו כן, לא נראה הבדל מובהק בין הטיפולים ברמת הכלוריד. לעומת זאת, רמת האשלגן בטיפול המסחרי הייתה גבוהה במובהק מרמתו בכל הטיפולים שלא קיבלו דישון דרך מערכת ההשקיה.

מגניון – רמת המגניון בכל הטיפולים הייתה יחסית גבוהה ב-2 מועדי הדיגום, וניתן לראות בהם כי הרמה בטיפול המסחרי נמוכה באופן מובהק מהרמה בטיפולים האחרים.

יסודות קורט – הרמה בכל הטיפולים ב-2 המועדים נמצאת בתחום הרצוי. בדיגום של ינואר, הרמה של הברזל בטיפול ריסוסי העלווה הייתה גבוהה במובהק מהרמה בטיפול שקיבל חצי דשן. אבץ – ניתן לראות שב- 2 מועדי הדיגום הרמה בטיפול שקיבל קומפוסט ביסוד גבוהה מהרמה בכל הטיפולים האחרים. מנגן – ניתן לראות שהרמה בטיפול שקיבל קומפוסט ביסוד נמוכה במובהק מהרמה בטיפול שקיבל דישון מופחת ב- 2 מועדי הדיגום, ומהטיפול של ריסוסי העלווה בדיגום שבוצע בינואר.

לגבי הרמה של היסודות ביחס לערכים הרצויים, ניתן לראות שהרמה של החנקן והאשלגן נמצאת בתחום הרצוי בשני  מועדי הדיגום, לעומת זאת, הרמה של הזרחן נמוכה יחסית בשני המועדים בכל הטיפולים, מלבד הטיפול של ריסוסי העלווה בדיגום שבוצע בסיום הניסוי.

מעקב רמות חנקן חנקתי בפטוטרות במיצוי ישיר – איור מס' 1 מוצגת  השפעת הטיפולים על השתנות רמת NO₃ בפטוטרות מתחילת אוקטובר עד לסיום הניסוי (מאי 2024).

איור 1: השפעת הטיפולים על רמת הניטרט במיצוי ישיר מפטוטרות כפי שנמדדה במכשיר אוריבה

מאיור 1 ניתן ללמוד שהרמה של הניטרט בפטוטרות בטיפול הדישון המסחרי (צבע- כחול) הייתה בתחום הרצוי עד אמצע ינואר והחל מאמצע ינואר הטיפול המסחרי נמצא בעודף חנקן. למעשה החל מתחילת פברואר הטיפולים היחידים שבהם אין עודף גדול של חנקן הם הטיפול של ריסוסי עלווה והטיפול שקיבל דישון מופחת. בסה"כ ע"פ רמת הניטראט בפטוטרות בשנה הנוכחית אין טיפול שנמצא בחוסר ולמעשה ע"פ ערכי הסף המקובלים הטיפולים: דישון מסחרי, חצי דישון מסחרי וקומפוסט ביסוד נמצאו בעודף גדול מתחילת מרס ועד סוף העונה.

רמת יסודות הזנה ויסודות מליחות בקרקע

בטבלה 5 שלהלן מוצגים הנתונים של רמת יסודות ההזנה ויסודות המליחות במיצוי עיסה רוויה בחתך הקרקע במהלך העונה.

טבלה 5. השפעת הטיפולים על הרמה של יסודות הזנה ויסודות מליחות בחתך הקרקע במהלך העונה

* אותיות שונות באותו טור מצביעות על הבדל מובהק ברמה של 5%.

מטבלה 5 ניתן ללמוד שלא הייתה בעיה מיוחדת של עודפי מלחים מסיסים באף אחד מהטיפולים, כולל בטיפול הקומפוסט, שבו נמדדה רמה של עודף. גם בדיגום של ינואר וגם בדיגום שהתבצע בסיום העונה הייתה הרמה של המוליכות החשמלית בכל הטיפולים נמוכה יחסית. בדיגום של ינואר המוליכות החשמלית בשכבה העליונה בטיפול של הקומפוסט הייתה גבוהה באופן מובהק מהמוליכות החשמלית בטיפול של ריסוסי העלווה, כששאר הטיפולים לא נבדלו באופן מובהק מ-2 הטיפולים הקיצוניים. לעומת זאת, בדיגום שבוצע בסיום הניסוי, הייתה המוליכות החשמלית בטיפול הקומפוסט גבוהה במובהק מהמוליכות החשמלית בכל הטיפולים האחרים. בכל מקרה, רמת מוליכות זו אינה נחשבת גבוהה.

כלוריד – הרמה בכל הטיפולים אינה גבוהה. בדיגום של ינואר אין הבדל מובהק בין הטיפולים ב- 2 השכבות של הקרקע. לעומת זאת, בדיגום שבוצע בסיום הניסוי בעומק 40-20 ס"מ הייתה הרמה בטיפול ריסוסי העלווה גבוהה במובהק מרמת הכלוריד בטיפולים האחרים, מלבד זו שבטיפול המסחרי.

חנקן מינרלי – הרמה של החנקן המינרלי בשכבה העליונה בדיגום של ינואר בטיפול המסחרי הייתה גבוהה באופן מובהק מהרמה בטיפול שקיבל דישון מופחת. לעומת זאת, בדיגום שבוצע בסיום הניסוי הייתה הרמה של החנקן המינרלי בטיפול הקומפוסט ביסוד ובטיפול הדישון המופחת גבוהה במובהק מרמתו בטיפולים האחרים. ערך סף תחתון רצוי של 30 מ"ג לק"ג יצביע על כך שבדיגום ינואר הטיפול היחידי, שבו רמת החנקן המינרלי הייתה נמוכה, הוא טיפול הדישון המופחת; ובדיגום סוף הניסוי הייתה רמה נמוכה יחסית בטיפול הדישון המסחרי, בטיפול חצי מהדשן המסחרי ובטיפול ריסוסי העלווה. בבדיקות ינואר ירדה הרמה בכל הטיפולים ביחס לזו שהייתה בבדיקות שבוצעו לפני השתילה (טבלה 1).

זרחן – הרמה של הזרחן בכל הטיפולים הייתה גבוהה יחסית ב- 2 מועדי הדיגום, כשבטיפול הקומפוסט הייתה גבוהה במובהק מהטיפולים האחרים.

אשלגן – בדיגום שבוצע בינואר אין הבדל מובהק בין הטיפולים, והרמה בכל הטיפולים הייתה נמוכה. לעומת זאת, בדיגום שבוצע בסוף הניסוי הרמה בטיפול המסחרי גבוהה במובהק מהרמה בטיפול שקיבל חצי מהדשן המסחרי, שהייתה נמוכה במובהק מהרמה בכל הטיפולים האחרים. בכל המדגמים הייתה רמת האשלגן בתחום ערכי הדישון הרצויים באשלגן. בבדיקות ינואר נראתה ירידה ברמת האשלגן ביחס לזו שהייתה בבדיקות שבוצעו לפני השתילה.

כושר האחסון של הפרי

טבלה 6 שלהלן מציגה את הנתונים של השפעת הטיפולים על כושר האיחסון של הפרי.

טבלה 6. השפעת הטיפולים על כושר אחסון הפרי, כשהנתונים הם ממוצע לטיפול ב-3 קטיפים במהלך העונה  

* אותיות שונות באותו טור מצביעות על הבדל מובהק ברמה של 5% במבחן "טוקי".

מטבלה 6 ניתן ללמוד שמדד ההופעה בטיפול המסחרי היה גבוה באופן מובהק מהרמה בכל הטיפולים האחרים. בכל הטיפולים היו הפירות עם מדד הופעה שאינו פוסל אותם משיווק (מדד הופעה הקטן מ- 2.5 נחשב כמדד הופעה נמוך, והפרי אינו ראוי לשיווק).

רמת כלל מוצקים מומסים (כמ"מ) – רמת הכמ"מ הממוצעת בטיפול המסחרי הייתה נמוכה במובהק מזו שבטיפול שקיבל דישון מופחת.

שיעור הריקבון – בשנה הנוכחית היו יותר בעיות של ריקבון, ולא נראה הבדל מובהק בין הטיפולים. עם  זאת, הטיפול שהיטיב ביותר עם ריקבון העוקץ היה ריסוסי העלווה, שהיה טוב במובהק מהטיפול שקיבל דישון מופחת ומהטיפול שקיבל דשן בחצי מהכמות המסחרית.

איבוד משקל (% ממשקל התחלתי) – איבוד המשקל בטיפול שקיבל חצי מכמות הדשן היה נמוך באופן מובהק מאיבוד המשקל בכל הטיפולים האחרים. כמו כן, איבוד המשקל בפרי בטיפול הקומפוסט היה גדול מאיבוד המשקל בטיפול שקיבל חצי מכמות הדשן והיה נמוך באופן מובהק מהטיפולים האחרים.

שיעור בעיות הבשלה – הרמה הגבוהה ביותר של בעיות הבשלה נמצאה בטיפול של ריסוסי העלווה. שיעור בעיות ההבשלה בטיפול זה היה גבוה באופן מובהק מהשיעור בטיפול הדישון המסחרי ובטיפול שקיבל חצי מכמות הדשן. לגבי הרמה של סידוקים בפרי, ניתן לראות שלא היה הבדל מובהק בין הטיפולים.

הערכת מוצקות – רמת המוצקות בטיפול של ריסוסי העלווה ובטיפול שקיבל דישון מופחת הייתה נמוכה במובהק מהרמה בכל הטיפולים האחרים. כמו כן, שיעור הפרי המצומק בטיפול של ריסוסי העלווה ובטיפול שקיבל דישון מופחת היה גבוה במובהק מהטיפולים האחרים.

הופעה כללית – מדד ההופעה של הטיפול המסחרי היה גבוה באופן מובהק ממדד ההופעה בכל הטיפולים האחרים. התוצאות הממוצעות, שהתקבלו בטיפול הדישון המופחת ובטיפול הקומפוסט, מעידות על פרי גבולי, העלול להימצא כבלתי מתאים לשיווק.

דיון

הדו"ח הנוכחי עוסק בתוצאות שנתו השנייה של המחקר. בשנה זו הוספנו טיפול של הפסקת ההדשיה בעת תחילת הטיפולים. בפועל, בעקבות טעות המשיך הטיפול באספקת דשן למשך 25 ימים, עד לתאריך 1/11/23, כך שבסך הכול קיבל דשן 75 ימים מהשתילה. בדו"ח נקרא טיפול זה – "דישון מופחת". למרות שהצמחים בטיפול זה לא קיבלו קומפוסט ביסוד אלא רק דשן ראש במשך 75 יום ראשונים, ולאחר מכן – מ- 1/11/23 ועד לסיום העונה בסוף מאי – לא קיבלו דשן ראש בכל צורה, לא נראו בהם מחסורים בבדיקות העלים, אך רמת היסודות הייתה יחסית נמוכה (חנקן – לא מובהק, זרחן – מובהק רק בבדיקות שבוצעו בסיום הניסוי, אשלגן – מובהק ב-2 מועדי הדיגום), מלבד המנגן שהיה גבוה במובהק מרמתו בטיפול הקומפוסט. גם בבדיקות הקרקע הייתה רמת יסודות ההזנה והמליחות בטיפול זה נמוכה יחסית. סך מכלול הנתונים האלה מראה שהרמה של יסודות ההזנה בחלקה זו הייתה נמוכה יותר מרמתם בטיפולים האחרים, וייתכן שרמה נמוכה זו היא הרמה הרצויה בגידול פלפל. הנושא הזה ייבדק בהמשך המחקר.

כפי שרואים בטבלה של היבולים, היבול הכללי והיבול ליצוא בטיפול שקיבל דישון מופחת היה גבוה באופן מובהק מהיבול הכללי ומהיבול ליצוא בטיפול הקומפוסט ומהיבול הכללי ומהיבול ליצוא בטיפול של ריסוסי עלווה. תוצאה זו נראית לכאורה בלתי סבירה, אך נראה כי ניתן ללמוד ממנה שהרמה הגבוהה של הקומפוסט שניתנה לכל החלקה שנה לפני התחלת המחקר (יוני 2021) ואף דישון הראש בעונה הקודמת סיפקו את יסודות ההזנה הדרושים לצמח. כמו כן, נראה שבכל הטיפולים יש מצב של עודף מסוים ביסודות הזנה. היבול בטיפול הקומפוסט היה פחות טוב באופן מובהק גם ביבול הכללי וגם ביבול ליצוא ביחס לטיפול המסחרי וביחס לטיפול עם הדישון המופחת, הסיבה לכך קשורה כנראה גם בעובדה שרמת המוליכות החשמלית בטיפול זה הייתה יחסית גבוהה בתחילת הניסוי וגרמה לעיכוב משמעותי של הצמחים וזאת למרות השטיפות שעשינו בתחילת הגידול.

בטיפול של ריסוסי עלווה היה היבול הכללי והיבול ליצוא דומים ליבולים בטיפול המסחרי. כמו כן, לא היה בהם מחסור באף יסוד הזנה. רמת הברזל בשני טיפולים אלה הייתה גבוהה מכל הטיפולים האחרים, ובפועל הטיפול הזה שומר על תוצאה טובה במשך השנתיים הראשונות של הניסוי ולא נראית בו מגמה כלשהיא של מחסור.

השפעת הטיפולים על כושר האחסון של הפרי – בשנה הנוכחית מדד ההופעה של הפרי מהטיפול המסחרי היה גבוה באופן מובהק ממדד ההופעה של הפירות בכל הטיפולים האחרים. כידוע, המדד של חיי המדף משקלל את כל הפרמטרים שהמעבדה בודקת, לכן למעשה אפשר להגיד שבשנה הנוכחית הטיפול המסחרי הוא הטיפול הטוב ביותר מבחינת חיי המדף. התוצאה הזו שונה מהתוצאה שהתקבלה בשנה הראשונה של הניסוי שבה היה יתרון לטיפול הקומפוסט ולטיפול של ריסוסי העלווה.

לגבי בדיקת הפטוטרות, ניתן לראות שהחל מפברואר הרמה בכל הטיפולים, מלבד הטיפול של ריסוסי העלווה, עולה. ההסבר לכך אינו ברור, וחשוב לזכור שהתוצאות התקבלו אחרי כיול סטנדרטי של הערכה.

לאור התוצאות בשנה הנוכחית, נראה כי הטיפולים החסכוניים שרלוונטיים לחקלאי הם הטיפול של חצי דשן והטיפול של ריסוסי עלווה. חשוב לחזור ולבדוק שוב את הרעיון של דישון מופחת במשך שנה נוספת. כמו כן, יש לחזור על טיפול של הקומפוסט כדי לאשש את התוצאות של השנה הראשונה (טובה) או השנה השנייה (עיכוב גידול בהתחלה שפגע בסך כל היבול).

הבעת תודה – לשולחן פלפל במועצת הצמחים, לקק"ל למשרד החקלאות-קרן תמיכה במו"פים על השתתפותם במימון המחקר.