סערת התביעה ברשפים

הקיבוץ תובע במיליונים קבלן בנייה, את מי שהיה מנהל העסקים בקיבוץ וגם את מי ששימש יו"ר כלכלי, מדריך לבקרה פנימית: איך נצמצם את החשיפה לאי-סדרים? 

*תמונה ראשית: קיבוץ רשפים. "התביעה נגד נושאי המשרה הוגשה בלב כבד אך שלם". צילום: דוד (דדה) עינב 

אסיפת החברים שהתכנסה ברשפים ביום האחרון של השנה האזרחית שהסתיימה, הייתה סוערת, ולא רק בגלל מזג האוויר. עשרות חברים נכחו בה, רבים אחרים השתתפו באמצעות צפייה מהבית.  

שני נושאים נפיצים היו על סדר היום. הראשון, שינוי השיטה והמתכונת לבחירת ועד ההנהלה. השני, טעון עוד יותר, תביעת מיליונים שהגיש הקיבוץ קודם לכינוס האסיפה כנגד שלושה נתבעים. אחד מהם, חבר הקיבוץ, בשר מבשרה של רשפים, ששימש היו"ר הכלכלי של הקיבוץ בתקופה הנוגעת לתביעה. השני, ("חיצוני"), מנהל העסקים של הקיבוץ במשך כחמש שנים (בשנים 2017 -2022). השלישי, קבלן בנייה שסיפק לקיבוץ שירותים במשך תקופה, בעדם, כך נטען, שולמו לו למעלה מ-33 מיליון שקלים. 

היכן היו שומרי הסף? 

בחודש יוני האחרון, התפרסמה בפעם הראשונה ב"משפט חברים" ידיעה על כך שוועד ההנהלה ומרכז המשק שמונו באוקטובר 2021 לתפקידם ברשפים, "הוכו בתדהמה", כך בלשונם הם, כתוצאה מבדיקות שערכו (שנמשכו לאורך תקופה של למעלה משנה) עקב חשש לאי-סדרים במערכת ההתקשרויות בקיבוץ להם היו אחראים אותם שני נושאי המשרה בקיבוץ. ראו "משפט חברים" "העשירו זה את קופתו של זה, הכול על חשבון כספי הקיבוץ", 27.6.24). 

שאלות קשות עלו אותה עת, סיפרה עו"ד איילה ברקן איתן, חברת הקיבוץ, שמונתה לשמש יו"ר ועד ההנהלה, והן היום מהוות את ליבת הטענות בתביעה בסך 11 מיליון שקלים שהגיש הקיבוץ כנגד נושאי המשרה הללו: האם התקיים שיתוף פעולה פסול בין קבלן שירותים לקיבוץ לבין נושא משרה בכירה בקיבוץ? מי השתיק את מנהלי הענפים שהתנגדו להתקשרויות של מיליוני השקלים עם הקבלן? היכן היו שומרי הסף? והאם צמחה טובת הנאה למאן דהוא כתוצאה מכל אלה? הקבלן, שעבודתו הופסקה בקיבוץ (שגם עצר את התשלומים אליו) מיהר והגיש לבית המשפט המחוזי נוף הגליל-נצרת, בינואר 2024, תביעה נגד הקיבוץ בסך 9.5 מיליון שקלים, באמצעות פרקליטיו איתי שחר ויוסף מרדכי שטרית. עו"ד שחר אמר אותה עת ש"הקבלן הגיש תביעה לתשלום כספים שטרם שולמו לו בגין עבודות שביצע, הפרת הסכמים, השקעות ורכיבים נוספים, ובכוונתו לנהל את ההליך בבית המשפט עד למיצוי זכויותיו במלואן". 

"התביעה נגד נושאי המשרה הוגשה בלב כבד אך שלם", פתח הקיבוץ את כתב תביעתו. "ההחלטה על כך התקבלה לאחר התלבטות גדולה, חיבוטי נפש ממש, מצד חברי ועד ההנהלה של הקיבוץ". התביעה הוגשה, הוסיף וכתב הקיבוץ באיגרת שהפיץ לחבריו, לאחר "שהתקיים הליך בדיקה וחקירה ארוך ונוקב", בליווי משרדי רואי חשבון, עורכי דין ומשרדי חקירה", שבסיומו נחשפה תמונה קשה של התנהלות כושלת, בניגוד עניינים, מצד נושאי המשרה הללו, שהציגה תמונה של "התנהלות תאגידית מופקרת שבעטיה נגרמו לאגודה הפסדים כספיים עצומים, שהובילו אותה אל פי פחת מבחינה כלכלית". כך, נטען בתביעה. 

חשוב לציין כי האמור ברשימה זו מבוסס על כתב התביעה שהגיש הקיבוץ לבית המשפט, והכל הוא כמובן לכאורה עד אשר יוכחו הטענות בבית המשפט. טרם הגיע המועד להגשת כתבי הגנה של הנתבעים, שם יובאו טענות הגנתם. 

חובת האמון של שומרי הסף  

שני נושאי המשרה בקיבוץ (נקרא להם כאן – נושאי המשרה או הנתבעים), תיאר הקיבוץ בתביעה, "שומרי הסף הבכירים והמשמעותיים ביותר באגודה", "היו אמונים על ניהול כלל הפעילות העסקית של האגודה, אך "הפרו ברגל גסה את חובותיהם כלפי האגודה וחבריה וניהלו את כספי האגודה ונכסיה כאילו היה מדובר בקניינם הפרטי. בחלק מהמקרים הם פעלו לקידום אינטרסים זרים לאגודה והובילו לקבלת החלטות עסקיות משמעותיות תוך הימצאות בניגוד עניינים מובהק".  

"בתקופת כהונתם של הנתבעים, קטנה רווחיות האגודה מסך 8.9 מיליון ש"ח בשנת 2019 עד לסך 4.7 מיליון ש"ח, בשנת 2021. המשמעות היא קיטון של 47 אחוז ברווחיות האגודה בתקופה זו". עם סיום תפקידם של שני הנתבעים, סיפר הקיבוץ בתביעתו, עלתה רווחיות האגודה בשנת 2022 לסך של 8.9 מיליון ש"ח. תוצאה עגומה זו לא הייתה גזירת גורל", טען הקיבוץ, "אלא תולדה של התנהלות הנתבעים, שגם פעלו לטשטוש עקבות מעשיהם, ומרבית התיעוד לעסקאות ולהסכמים לא קיימת". 

פרקליטי הקיבוץ משרטטים בתביעה את "אחריות נושאי המשרה", ואומרים שהם "חבים בחובות זהירות ואמון כלפי האגודה וחבריה. לנוכח מערך היחסים המיוחד הקיים בקיבוץ, לנושאי המשרה הבכירים באגודה חובות אמון וזהירות מוגברות. הם מודעים היטב לאחריות הכבדה המוטלת עליהם כאשר שקיומו הכלכלי של הקיבוץ מופקד בידיהם, ולזהירות שבה עליהם להתנהל בתפקידם, שלא להימצא במצב של ניגוד עניינים, לקבל החלטות בתהליכים תקינים, ולבצע מהלכים שישרתו רק את טובת האגודה וחבריה". "מנהל תאגיד שהפר את חובותיו כלפי תאגיד", הם כותבים, "חייב להשיב לתאגיד את הכספים שהתאגיד הפסיד כתוצאה מהפרת חובותיו כלפיו".  

האומנם שיתוף פעולה פסול עם הקבלן? 

חלק משמעותי מהתביעה, כותבים פרקליטי הקיבוץ, משה יעקב וינון חשמונאי ("הרצוג, פוקס, נאמן") מתמקד בקבלן-הנתבע. לפי הנטען, בחסות מעשי הנתבעים, הוא "ניצל לרעה את משאבי האגודה ושלשל לכיסו כספים רבים, בעורמה ובתחבולה. התנהלות הקבלן הייתה בשיתוף פעולה מלא של מרכז המשק ובתמיכה או בהעלמת עין של היו"ר הכלכלי". 

לפי הנטען, מרכז המשק בשיתוף פעולה עם היו"ר הכלכלי "הפך את הקבלן, לקבלן הבית של האגודה, כך שחלק ניכר מהעבודות להם נזקקה האגודה הועברו לביצוע הקבלן, ללא קשר לתחומי עיסוקו, כישוריו או למחירים היקרים שדרש וגבה עבור שירותיו". בתוך תקופה קצרה 'הפך' הקבלן מספק שירותים להזנת הרפת – לספק השירותים המרכזי של האגודה. הקבלן קיבל ממנהל העסקים את העבודות "באופן אוטומטי ובלעדי, ללא הליך בחירה מסודר, מבלי שהתקבלו הצעות מחיר ובהיעדר הצדקה לקבלת השירותים דווקא ממנו ובמחירים מופקעים", לעיתים ללא הסכמים. בפועל זו הייתה בזיזה של קופת האגודה בסכומי עתק, כאשר קבלנים או ספקים אחרים שקדמו לו הוחלפו בו".  

כאשר "מנהלי הענפים ניסו להביע דעה שונה והתנגדו למהלכים וההתקשרויות שהובילו הנתבעים, הם 'הוזזו', והוצגו כגורמים בעייתיים". בתביעה נטען ש"חקירה סמויה של חוקר פרטי העלתה שמרכז המשק והקבלן עשו מיליונים בשיתוף פעולה אסור". היה זה שיתוף פעולה פסול במסגרתו "האחד דואג לעבודה לשני תמורת חלוקה ברווחים ו'גזירת קופונים' באופן פסול". היו"ר העסקי, לפי הנטען, "היה מודע לשיתוף הפעולה" האמור, "לכספים הרבים שהאגודה שילמה לקבלן" וכן "לחובות הגדולים שהאגודה צברה כלפיו, שהתבררו בדיעבד שאינם קיימים מאחר שנוצרו בניגוד לדין". הנתבעים לא פיקחו על העבודות, טוען הקיבוץ, ו"לא עצרו את הגזל מהאגודה וחבריה ואת ההתנהלות המופקרת בכספיה". 

האומנם בגידה? 

כתב התביעה ארוך וכולל עשרות עמודים ועשרות נספחים ומתאר אירועים שונים רבים. בסופו תובע הקיבוץ מנושאי המשרה והקבלן לפצות את הקיבוץ בגין הנזקים המפורטים בתביעה בסך 11,025,330 ש"ח. כתבי ההגנה, כאמור, טרם הוגשו ומשכך גם לא ניתן להביא את תגובות הנתבעים. עם זאת, עדיין רוגשות הרוחות ברשפים. היו"ר העסקי לשעבר, הנתבע בתביעה זו, פנה, למוחרת האסיפה הסוערת, במכתב נרגש לחברים בו ביקש "לשים את האמת" שלו בפניהם בזו הלשון: 

"לאחר ההפתעה, הכעס והתדהמה שעברתי עם קבלת כתב התביעה נגדי, אני רוצה לשים את האמת הקטנה שלי בפניכם. אני דוחה בתוקף כל אמירה המיוחסת לי במסגרת כתב התביעה. אני אומר בוודאות שבכל התקופה פעלתי אך ורק לטובת הקבוץ ויושביו. לא הייתי מעורב בשום מעשה או מחשבה על משהו שיפגע בקבוץ וביושביו. זה מנוגד לכל מהלך חיי והתנהלותי במשך שנים.  

מעבר לכעס ולעלבון, התחושה העיקרית היא של בגידה.  

הקיבוץ שלי, שכל שנותיי עמלתי על פיתוחו, ביצורו והתפתחותו, מגיש נגדי תביעה הזויה ומופרכת שכנראה משרתת משהו. המעשה הוא בלתי נסלח. תחושת הבגידה של הסובבים אותי בי, היא בלתי נתפסת ובלתי נסלחת. לא ברור לי איך אנשים שיודעים ומכירים את עשייתי לאורך השנים, נותנים יד למהלך כזה. 

זה נכון שאי אפשר להאשים קיבוץ שלם בהתנהגות המופרכת והמשתלחת של ועד ההנהלה. זה נכון שיש סביבי משפחה תומכת והרבה חברים שתומכים, אבל, האמירה הרשמית של הקיבוץ היא בלתי מתקבלת על הדעת וחייבת שינוי שאפשרי. אין לי ספק שצדקתי תצא לאור בבית המשפט, ואני מקווה שהרוח הרעה שנושבת היום בינינו תיעלם, ונחזור להיות יישוב כפרי שמח ושקט".  

בהמשך, קבוצת חברים גדולה פנתה וביקשה לבטל את כתב התביעה שהוגש כנגד חבר הקיבוץ (ששימש היו"ר העיסקי), תוך אמירה "שזו אינה דרכנו". ועד ההנהלה הודיע כי "קיבל את הבקשה של עשרות חברים לכנס דיון ואסיפה כללית דחופה, במטרה לשנות את ההחלטה שהתקבלה על הכללת חבר הקיבוץ בתביעה, אך גם הפיץ הודעה בה נאמר, בין השאר, כי "בהגשת כתב תביעה תמכו כל חברי ועד ההנהלה, אחרי היכרות עם חומר הראיות, העדויות שנאספו, בדיקות רואי חשבון ואחרים, ואחרי ניסיונות הגעה לבירור האמת בדרכים אחרות מבית המשפט. אותם חברים שאומרים ש'זו אינה דרכם', "מוזמנים לקחת על עצמם את החוב ולא 'להפיל' אותו על כלל החברים". 

זבל עופות לפרות, אנרגיה סולרית יקרה וצמצום שיווק הדגים 

התביעה מפרטת אירועים שונים שאירעו לכאורה בקיבוץ, הינה חלק מהם 

בתפריט: מזון מעורבב בזבל עופות 

הקיבוץ מפרט בתביעתו כי שילם לקבלן יותר מ-33 מיליון שקלים, באותה תקופה, וכי ההתקשרות עם הקבלן הסבה לקיבוץ נזקים במיליוני שקלים. דוגמה אחת, לפי הקיבוץ, היא "הסכם הזנת הרפת" לפיו סיפק הקבלן מזון לרפת. לפי הנטען, הקבלן היה מנוע מלערבב במזון לפרות זבל עופות. בניגוד לכך, סיפק הקבלן לרפת מזון בסך 18 מיליון שקלים, מתוכן חשבוניות בסך 17.3 מיליון בעד מזון בו כן עורבב זבל עופות. "כתוצאה מאספקת המזון הפגום נגרם נזק אדיר לרפת שהוביל לירידה במדדי מקצועיות הרפת, והוריד לתחתית את רווחיותה (מ-1.5 מיליון שקלים לשנה לכדי 465 אלף ש"ח), טען הקיבוץ וציין, שלאחר סיום ההתקשרות עם הקבלן והחלפת ספק המזון לרפת, חזרו נתוני הרווח לכדי 1.3 מיליון ש"ח, אך הותירו את הקיבוץ בהפסד נטען של 3.13 מליון ש"ח.  

אנרגיה סולארית: לא הציגו חלופות

הקיבוץ מתאר התקשרות שיזמו הנתבעים להקמת מיזם לאנרגיה סולרית. לטענת הקיבוץ, נושאי המשרה גרמו לקיבוץ להתקשר בהסכם "בתנאים מסחריים נחותים, כאשר הם מצויים בניגוד עניינים חמור", ומעדיפים "שיקולים זרים על פני האינטרסים של האגודה וחבריה".   

הנתבעים "המליצו לוועד ההנהלה לבחור באותה חברת אנרגיה". הם לא הציגו חלופות, על אף שהתבקשו לכך, בנימוק "שבחנו את השוק וזו ההצעה היחידה שטובה לקיבוץ". ועד ההנהלה דאז אישר את ההתקשרות על סמך המלצת הנתבעים. בעקבות הליך הבדיקה המאוחר שביצע הקיבוץ הוא "נדהם לגלות" שמרכז המשק "היה מצוי בקשרים אישיים ועסקיים עם חברת האנרגיה ומקבל ממנה תגמול כספי" ("מבצע עבורה פרויקטים, באמצעות חברה בבעלותו ומקבל ממנה כספים), כאשר היו"ר העסקי היה מודע לקשרים אלה". השניים "לא דיווחו לאיש בזמן אמת אודות קשרים אלה והובילו את האגודה לחתום על הסכם נחות מבחינת התנאים הכלכליים שלו". הקיבוץ יכול היה "לקבל תמורה כספית גבוהה, בהשוואה למקובל בשוק, מזו שסוכמה בידי הנתבעים, משווה הקיבוץ בתביעתו. כך, "במקום דמי שימוש בסך 2,250 ש"ח לדונם לשנה שנקבעו בהסכם" – ניתן היה לקבל לפי מחירי השוק לפחות 2,700 ש"ח לדונם לשנה". פער של 280 אלף ש"ח במהלך תקופת ההסכם.  

למי לא צלצלו הפעמונים? 

במסגרת ההתקשרות למיזם הסולארי נדרש היה "לשכור שירותים של קבלן להקמת פאנלים סולריים בחצרי הקיבוץ". אך "במקום להתעקש על מחיר גבוה יותר, בחר מרכז המשק להתמקד במו"מ מול חברת האנרגיה על הזכות להיות האחראי על בחירת קבלני המשנה אשר יבצעו בפועל את העבודות שסוכמו בהסכם. באורח פלא, מי שנבחר על ידו להקים את הפרויקט הסולרי האמור היה לא אחר מאשר הקבלן". 

הקיבוץ תמה בתביעתו: מדוע מרכז המשק התעקש דווקא על כך; הכיצד מי שנבחר על ידו כקבלן ביצוע היה מי שנעדר ניסיון או ידע בעבודות בינוי מסוג זה. מדוע "לא נעשו פניות לקבלנים אחרים לקבלת הצעות מחיר?". עוד שואל הקיבוץ "היכן היה שומר הסף של האגודה שאמור לפקח על פעולות מרכז המשק. כיצד הוא לא צלצל בפעמוני האזהרה; כיצד לא נשאלו שאלות נוקבות; איך ייתכן שהקיבוץ מתקשר בהסכם כלכלי משמעותי כזה מבלי שהשניים מקיימים הליך סדור של בדיקה ולמידה. בהמשך התברר כי "חלק מהמערכות הסולריות נבנו ללא היתרי בנייה והקיבוץ נדרש לשלם 170,000 ש"ח בעד הסדרת השימוש כאשר הוא נחשף כעת לכתב אישום שהוגש בקשר לכך.  

שיווק דגי הקיבוץ 

לפי הנטען, היו"ר הכלכלי "בשנת 2019 הורה למנהל ענף המדגה לצמצם משמעותית את מכירות הדגים, בעוד ששאר הקיבוצים באזור המשיכו לשווק דגים". מנהל הענף ביקש לקבל הסברים לכך, אך ההוראה לא שונתה. "לימים התברר כי השיקול שעמד בבסיס ההנחיה היה אינטרס עסקי-כלכלי של ארגון מגדלי הדגים להביא לעלייה במחירי הדגים". "מטרת ההוראה", סבור הקיבוץ, נועדה "להיטיב עם האינטרסים של הארגון ושל היו"ר הכלכלי כדי לשמור על תפקידו כיו"ר ארגון מגדלי דגים". מדובר ב"שיקולים זרים ונוגדים לקיבוץ", מסביר הקיבוץ בתביעתו, ומתאר ש"צמצום שיווק הדגים הביא להפסד הכנסות בסך של כדי 6.5 מיליון ש"ח ובאובדן רווח של כשלושה מיליון ש"ח. הכנסות הקיבוץ משיווק דגים זינקו, מוסיף הקיבוץ, לאחר שהתחלף היו"ר הכלכלי והוגדלה בחזרה כמות הדגים המשווקת. 

עקיפה לכאורה של זכויות החתימה 

הקיבוץ מתאר שקיים אצלו נוהל סדור של אישורי תשלום לחשבוניות של ספקים (רישום החשבונית, אישור מרכז המשק ומנהל הענף, ולאחר מכן הוראת ביצוע לתשלום). על אף זאת, החליט מרכז המשק איזו חשבוניות להעביר לבדיקת מנהלי הענפים ואיזו לא. "ברוב המקרים הוא היה 'מדלג' על מנהלי הענפים, מעביר להנהלת החשבונות חשבונות המאושרים על ידיו בלבד ועוקף את הליך הבקרה של מנהל הענף. מנהלת החשבונות הייתה מעבירה את החשבונות האלה לגזבר; זה היה מורה, בהוראה מפורשת של מרכז המשק, על העברת החשבוניות לתשלום". 

נטילת הלוואה של ארבעה מיליון שקלים 

לפי תקנון הקיבוץ, קבלת הלוואה טעונה אישור ועד ההנהלה, בכפוף להחלטות האסיפה בעניין זה. לטענת הקיבוץ בתביעתו, פעלו הנתבעים "לשלם את חוב הקיבוץ לקבלן", עוד טרם "נודע לוועד ההנהלה על התעשרותם שלא כדין של מרכז המשק והקבלן על חשבון כספי האגודה". היו"ר הכלכלי שימש אותה תקופה גם כיו"ר הארגון האזורי, מספר הקיבוץ, ולטענתו השניים חתמו בשם האגודה על הסכם לקבל הלוואה מהארגון בסך ארבעה מיליון שקלים, "מבלי שעסקה זו נידונה או אושרה בוועד ההנהלה". בהמשך, מבהיר הקיבוץ, שהוא לא לווה את הכסף, שכן לשיטת הקיבוץ, אין לו כל חוב כלפי הקבלן.  

על המעילה 

מעילות, שימוש לרעה בזכויות חתימה, אי-סדרים במפעל תעשייתי ובענף הבנייה. מדריך לתביעות בקיבוצים 

דפדוף לאחור ב"משפט חברים" מציג שורה של אירועים, גדולים וקטנים, סיפורים מרעישים ושקטים, בהם נצפו אי-סדרים בהתנהלות פיננסית וניהולית של קיבוצים, ובכלל זה מעילות שהגיעו גם לערכאות משפטיות. זכורים הפרסומים על מעילות גזברים, חשב, מנהל כלבו, שימוש לרעה בזכויות חתימה שעשתה מנהלת חשבונות, אי-סדרים בגן אירועים או במפעל תעשייתי, ואף בענף בנייה באחד הקיבוצים. 

"משפט חברים" פנה אל עו"ד עזרא מזרחי ועירית שיפריס, מבקרת פנים ומנהלת סיכונים, שותפים במשרד מגל ייעוץ וביקורת, וביקש "טיפים" מתחום הבקרה הניהולית שיש בהם כדי למנוע אי- סדרים, אלה הצעותיהם. 

לחדד את הבקרה 

מקריאת הפרסומים האחרונים, ניכר כי חלק משמעותי מתוך כלל הנושאים המצריכים קשב ובקרה ניהוליים, קשורים לעולם הרכש וההתקשרויות עם ספקים ונותני שירותים.  

ראוי כי בכל ארגון וקיבוץ יתקיים מבנה ארגוני-ניהולי התומך בקיום הבקרות הנדרשות בהליכי רכש והתקשרויות. על אף שקיבוץ אינו חב בחוק חובת המכרזים, ראוי לאמץ כללים ונהלים הנגזרים מדרישות החוק והתקנות כדי לחדד את הבקרות על ביצוע תהליכי רכש והתקשרות עם נותני שירותים. להלן הצעה חלקית:  

• להגדיר ולהטמיע נוהל רכש הכולל הנחיות לגבי קבלת הצעות מחיר, בדיקות רקע לספקים ונותני שירותים, מודל התקשרות, ביצוע הזמנות ותשלומים, מדרג אישורים להתקשרות ולתשלומים לפי היקף וסכומים. 

• לבצע סקר שוק והשוואת מחירים ושירותים בין נותני שירותים בתחום, טרם התקשרויות גדולות, מהותיות וארוכות טווח.  

• להגדיר פורום החלטה בהתקשרויות מהותיות ובמסגרתו לקבל החלטה על נותן השירות הנבחר. להביא הסכמי התקשרות מהותיים לדיון במסגרת ההנהלה טרם החתימה עליהם.  

• להקפיד לקבל מספר הצעות מחיר טרם התקשרות, על פי הגדרה מקדמית של מספר ההצעות שיש לקבל בהתאם לעלות ההתקשרות.  

• להגדיר בכתב כללים למניעת אפשרות להיווצרות ניגוד עניינים בין נותן שירות לבין הקיבוץ.  

• לקבוע מדרג הרשאות דיפרנציאלי לצורך אישור חשבוניות לתשלום. באופן זה כאשר יעלה סכום החשבונית של נותן שירות/ספק על הסכום שהוגדר בסמכות אישור של מנהל הפעילות, החשבונית תועבר גם לאישור וחתימת המנהל שמעליו.  

לבסס מנגנוני פיקוח 

בשנים האחרונות אירעו מקרים, גם בהתיישבות העובדת ובתעשייה הקיבוצית, בהם עובדים, מנהלים וממלאי תפקידים פעלו בתוך הארגונים הללו כבשלהם ומעלו באמון ובכספי הארגון.  

נמצאו מקרים בהם נעשה שימוש כפול בחשבוניות של ספק לצורך גניבת תשלומים מהספק; בוצעו שינוי פרטי חשבון הבנק של ספק לפרטי חשבון בנק של מקורבים לעובד כחלק מתהליך התשלום; גניבת כספים מחשבון הבנק של הארגון וביצוע התאמות בנק כוזבות ועוד. 

במקרים בהם לא מבוצעת בקרה על פעילותם, יכולים עובדים וממלאי תפקידים למעול ולפגוע במערכות הכלכליות ולא פחות באמון החברים בהנהגת הקיבוץ והארגון. לכן יש חשיבות לבצע את ההפרדות הארגוניות, לבסס בקרות צולבות ולקיים מנגנוני פיקוח היררכיים מתבקשים על מנת לתת מענה גם לנושא זה. לנוכח מקרים אלו ועוד רבים נוספים, מוצע ליישם, בין היתר, את הבקרות המרכזיות הבאות:  

• לוודא כי עובדי הנהלת חשבונות, ובמקרים מסוימים גם מנהלי הכספים, לא יהיו חלק ממורשי החתימה באגודה, וזאת על מנת לשמור על מודל של איזונים ובלמים בין הגורם המאשר לגורם המבצע. 

• להימנע מאישור תשלומים באופן החורג מפרוטוקול זכויות החתימה, אף בתשלומים באמצעים ממוכנים (מס"ב, הוראות קבע וכדומה).  

• לבצע רוטציות בין עובדי הנהלת החשבונות, ולוודא כי תהליכי העבודה בהנהלת חשבונות כוללים בקרה נוספת של גורם נוסף במחלקה.  

• לוודא כי עובדים, בעיקר במערכות הכספים, יצאו לשבוע חופש רציף אחד בשנה (כנדרש בחוק), דבר שיסייע בזיהוי דפוסים. 

• מומלץ לרכוש פוליסת ביטוח נאמנות עובדים המכסה את הקיבוץ בכל הנוגע לאירועי מעילות עובדים ו/או טעויות העלולות להסב נזק כספי משמעותי. 

• להקפיד כי קודים, סיסמאות ואמצעים ממוכנים לביצוע תשלומים יהיו ידועים רק למורשים לכך ומוחזקים רק בידיהם. 

• לוודא כי כל שינוי בפרטי חשבון בנק ילווה ב-LOG (עקיבות) במערכת המידע. 

• מידי חודש יש להפיק דוח אוטומטי ממערכת הנהלת חשבונות וממערכת השכר המפרט חשבונות בנק שהוקמו או חשבונות בנק בהם בוצעו שינויי פרטים. הדוח ייבדק על ידי מנהל הכספים ו/או חשב. 

• לצמצם למינימום ההכרחי שימוש במחאות ידניות ולעשות שימוש באמצעי תשלום דיגיטליים. 

• לבצע התאמות בנקים בחשבונות הקיבוץ אחת ליומיים לפחות.  

• לבצע הפרדה מוחלטת בין מבצעי התאמות הבנקים לגורמים האמונים על הכנת וביצוע התשלומים. 

ישנן מספר דרכים ושיטות למעול בכספי הקיבוץ, והמכנה המשותף לכולן הוא חולשה מובנית במערכת מבחינת אמצעי פיקוח ובקרה. מטבע הדברים, לא ניתן למנוע הונאות ומעילות באופן הרמטי ומוחלט, אך בהחלט ניתן לבצע פעולות מנע אשר יצמצמו את סיכוי התרחשותן, יקשו על ביצוען וירתיעו את הזוממים לבצען. לכן, בכל הנוגע לפעילות הכספית ולפעולות הנהלת חשבונות, יש להתנהל עם עיניים פקוחות ואוזניים כרויות, להיות "עם האצבע על הדופק", לא להגיד "לי זה לא יקרה", להפעיל אמצעי פיקוח ובקרה גם כאשר נדמה כי הכול כשורה ויש אמון בנפשות הפועלות.  

עו"ד עזרא מזרחי ועירית שיפיריס, מבקרת פנים ומנהלת סיכונים – שותפים במשרד מגל ייעוץ וביקורת 

אז מה היה בקיבוצים שונים בשנים האחרונות? 

מעילת הגזבר בהזורע  

מעילת הגזבר בשפיים  

מעילת החשב בבית אלפא 

מעילת מנהל הכלבו ברעים 

מעילת מנהלת חשבונות ברמת הכובש – שימוש לרעה בזכויות חתימה 

אי-סדרים חשבונאיים בגן הפקאן – רמת הכובש 

אי-סדרים חשבונאיים – מנהל מפעל משמר דוד 

מנהלת ענף הבנייה – יגור 

כעת עניין רשפים – שומרי סף  

תגובות 

תגובת היו"ר הכלכלי לשעבר, חבר הקיבוץ, מתוך מכתב ששלח לחברי הקיבוץ 

"לאחר ההפתעה, הכעס והתדהמה שעברתי עם קבלת כתב התביעה נגדי, אני רוצה לשים את האמת הקטנה שלי בפניכם. אני דוחה בתוקף כל אמירה המיוחסת לי במסגרת כתב התביעה. אני אומר בוודאות שבכל התקופה פעלתי אך ורק לטובת הקבוץ ויושביו. לא הייתי מעורב בשום מעשה או מחשבה על משהו שיפגע בקבוץ וביושביו. זה מנוגד לכל מהלך חיי והתנהלותי במשך שנים.  

מעבר לכעס ולעלבון, התחושה העיקרית היא של בגידה.  

הקיבוץ שלי, שכל שנותיי עמלתי על פיתוחו, ביצורו והתפתחותו, מגיש נגדי תביעה הזויה ומופרכת שכנראה משרתת משהו. המעשה הוא בלתי נסלח. תחושת הבגידה של הסובבים אותי בי, היא בלתי נתפסת ובלתי נסלחת. לא ברור לי איך אנשים שיודעים ומכירים את עשייתי לאורך השנים, נותנים יד למהלך כזה. 

זה נכון שאי אפשר להאשים קיבוץ שלם בהתנהגות המופרכת והמשתלחת של ועד ההנהלה. זה נכון שיש סביבי משפחה תומכת והרבה חברים שתומכים, אבל, האמירה הרשמית של הקיבוץ היא בלתי מתקבלת על הדעת וחייבת שינוי שאפשרי. אין לי ספק שצדקתי תצא לאור בבית המשפט, ואני מקווה שהרוח הרעה שנושבת היום בינינו תיעלם, ונחזור להיות יישוב כפרי שמח ושקט". 

תגובת עו"ד איתי שחר, בא-כוחו של הקבלן הנתבע 

המדובר בתביעה נגדית אשר הוגשה על ידי קיבוץ רשפים, כתגובה לתביעה מטעם חברת זכריה אשר הוגשה עוד בחודש ינואר 2023 ומהווה תביעת הפחדה ותו לא. עם הגשת התביעה כנגד הקיבוץ, הוטלו עיקולים על רשפים בסך מיליוני שקלים ואלו הוסרו רק לאחר שהקיבוץ הציג יכולת פירעון במידה שיחויב בתשלום פסק הדין. 

לא זו אף זו, בידי מרשי ראיות בכתב לפיהן הקיבוץ פעל לתשלום החוב כלפיו עוד בטרם הוגשה התביעה כנגד הקיבוץ, וניסיונות כאמור נעשו גם לאחר מכן. טענות רשפים חסרות כל שחר ובסיס ביחס אליו, והן מסתכמות בטענות רשלנות כלפי נושאי משרה בקיבוץ. 

תגובת מרכז המשק לשעבר 

הטענות שהועלו נגדי בכתב התביעה הן חסרות בסיס, מופרכות לחלוטין, שקריות ואינן משקפות את העובדות כפי שהיו בפועל. אני בטוח כי בית המשפט יעשה צדק בענייני, יידחה את כל הטענות שהופנו נגדי ויוציא את האמת לאור.