"אני בטוח שאם היינו יודעים על שני תאים של חיזבאללה היינו ישר פועלים נגדם," אומר זוהר (זורקו) כהן, מראשי ארגון "עד כאן" – "אז למה אנחנו לא יודעים לפעול נגד 300-400 אנשים שמשליטים טרור חקלאי ברחבי הצפון?" * מאז שהפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף – חזרו מקרי הפרוטקשן בצפון באופן אינטנסיבי ואנשי "עד כאן", שהוקם למאבק בפרוטקשן החלו לפעול במלוא המרץ
יריב בן עמי ייסד את ארגון "עד כאן" למאבק במכת הפרוטקשן שפשטה על אזור צפון האר. וברחבי ישראל. בן עמי, בעל חברת "הדסים" בראש פינה, הוא חקלאי גדול ומספק לכל בתי האריזה לקפואים ולשימורים תירס, אפונה ושעועית.
בחודש יולי 2023 הותקפה חברתו של בן עמי בצורה פראית על ידי עברייני הפרוטקשן. הם ירו לעבר החברה, תקפו שומר והעלו באש קומביין ששוויו מוערך בכ-4 מיליון שקל.
"בגלל שבן עמי הוא מהמטולאים העקשניים שלא מוותרים בקלות," אומר לי זוהר כהן, מכפר ורדים, מחברי "עד כאן", "יריב החליט שהוא לא מוכן לשלם בשום מצב את הפרוטקשן. בעצם הוא התאגד עם כמה אנשי עסקים, חברים שלו, ויחד החליטו שהם מקימים התארגנות שקראו לה 'עד כאן'. גייסו גם מהמושבים וגם מהקיבוצים – כל מי שהכיר אותו בא ועמד מאחוריו ואמרו בפנים גלויות: 'זהו, אנחנו שמים לזה סוף'. הקטע של הביחד הוא עניין שיריב הבין שהוא מאוד משמעותי."
זוהר הצטרף לארגון "עד כאן" אחרי שבועיים, לאחר שפנה אליו חבר תושב הצפון, ששאל אותו: "אולי אתה יכול לבוא ולהשקיע קצת זמן ולתת מהידע שלך ולעזור לטפל בתופעה."
זוהר, עם רקע של מעל 30 שנה שנים בשירות השב"כ ובעל חברת ייעוץ אבטחה: "אמרתי, שמע אני מוכן לבוא לשמוע. הגעתי ליריב הביתה מאוחר בלילה. אמרתי שאני מוכן לעזור, כי אני בנפשי נושא הפרוטקשן. התיישבתי עם יריב שלא ממש הכרתי אותו, הכרתי אותו בתור ילד, כי כשהייתי קב"ט של השירות בלבנון אבא שלו היה אישיות מאוד מרשימה בצפון. אמרתי בוא נשמע.
"למחרת בבוקר נפגשתי עם כל הצוות במשרדים, ישבו שם אנשים מוכרים כמו עומרי שרון, אנשים מובילים כמו למשל הבוס שלי לשעבר ישראל חסון (לשעבר סגן ראש השב"כ). הסתכלתי על חסון והוא עליי ואמר לי: 'אתה מבין שמהרגע הזה אתה פה'. אמרתי: 'עכשיו שאתה אומר לי, אני לא יכול להגיד לך לא'.
"התחלתי להרים את הסיפור. הכנתי תוכנית עבודה מסודרת, גם מה עושים מול הרשויות, גם מול החקיקה הנחוצה למיגור התופעה, משטרה, בניתי תוכנית כמו שאני יודע, תקרא לזה ספר הפעלה להתארגנות. וכמובן תוך זמן קצר הגענו תוך כדי גיוס בשטח ל-1,200 מתנדבים והתחלנו בפעילות של מתנדבים."
משלמים פרוטקשן
אולם המציאות מהר מאוד השתנתה כפי שזוהר מספר: "השיא הפעילות, מה היה לנו? את ה-7 באוקטובר. קמנו בשבת בבוקר, חלק רצו לדרום, חלק עלו לצפון, הבינו שגם בצפון יכול להיות סיפור כזה, ואני גם כן התגייסתי קרוב לשלושה חודשים ובאותה שעה ההתארגנות פשוט נסגרה. סגרנו, הורדנו את השאלטר, לא היו גם המון פעולות פרוטקשן, הכל פשוט נעצר.
"כעבור שלושה חודשים התחילו שוב פעילויות פרוטקשן, ראיתי פה ושם זרקו בקבוקי תבערה, אבל לא היה פרוטקשן ברמה שהייתה לפני ה-7.10, כאשר כל יומיים נשרף טרקטור בהיתקלות עם פרוטקשן. זזה היה במינון נמוך אבל יריב התקשר אלי ואמר לי: 'בוא, אם אתה פנוי, בוא נשמור על זה באש נמוכה, חבל לנו לסגור את ההתארגנות שבנינו כאן כי זה בטוח יחזור'.
"אמרתי 'בסדר' והתחלתי ללוות את הפעילות, עשיתי בעיקר פעילות מול כיתות הכוננות. התחלתי להסביר שמעבר לזה שאנחנו מסתכלים צפונה ללבנון צריך להסתכל גם פנימה ואם כבר היישובים שומרים על עצמם אז שילמדו גם לשמור על עצמם לפני הפרוטקשן. וביצענו עוד פעולות שיכולנו לעשות בזמן שהמלחמה הייתה מעלינו.
"ובאמת זמן המלחמה לא היו הרבה אירועים, מאז שהתחלתי בפעילות היו 18 אירועי פרוטקשן בצפון שאני יודע עליהם וטיפלתי בהם, אבל תבין – אנחנו הקצה הגלוי של הקרחון. הקצה הסמוי זה כל אלה שמפחדים לספר שמאיימים עליהם, שהם משלמים בסתר ולצערי יש הרבה כאלה, אנחנו לא מגיעים אליהם פשוט."
בכנסת אמר אחד הח"כים שגם המדינה משלמת פרוטקשן…
"אתה לא מבין באיזו רמה, זו מכת מדינה, זה טרור שמאכל אותנו מבפנים ועוד היה דיון של חצי שעה האם לקרוא לזה טרור חקלאי. למה? כי על כל פעולת טרור המדינה צריכה לפצות את הנפגעים, מה שנקרא פעולות איבה, עד רמה שהעלו מינוחים שמשתמשים בהם כדי לשפות את אלו שנפגעים.
"וזה נכון, דיברו שם על הכל – משרדי ממשלה משלמים, חברות גדולות משלמות, תאגידים, הכל נעשה בעצימת עין. חברות שלא מעוניינות שהמניה שלהם תיפגע מעצם הפרסום שהם מותקפים משלמים בדרכים כאלה ואחרות לחברות קש שהם בעצם חברות פרוטקשן לכל דבר."
בעצם למי שחשב שמדובר בהעברת כסף מזומן לעבריינים על מנת שלא יפעלו הרי שבשטח המצב כבר מזמן לא זה. מדובר בחברות שרשומות רשמית כחברות אבטחה וכל הונן מגיע מכספי האיומים ובפועל לא פעם אפילו לא מציבות שומר בשטח. אבל על התשלום הן מעבירות קבלות וחשבוניות, לכאורה, כאילו מדובר בחרת שמירה לגיטימית לכל עניין ועניין.
זוהר: "הם פשוט הפכו את חברות השמירה למקור ופרקטיקת הלבנת הכספים שלהם. היום יש מלא חברות שאני מקווה שיטפלו בהן בהקדם, שהן בעצם חברות פרוטקשן עם כיסוי של מאבטחים ושל שמירה. כך הם מצליחים להלבין את הפשע והכספים הנגזלים מבעלי העסקים והחברות. זה קורה בצפון, זה קורה בדרום, יש גופי ענק שמשלמים פרוטקשן, חברות בניה סובלות מהפשעים הללו ואין סוף לזה. לדוגמא, פרשיה גדולה שהייתה היא שתפשו את משפחת אבו לטיף שנכנסה למכרז ביטחוני ואז הכריזו 'בואו נשבור את הכלים' ועשו עליהם מעצרים. עצרו 27 אנשים.
"השטח התחיל לבעור"
"אבל בתכלס התופעה חיה ובועטת. פוגעים בכל מה שהמילה ביטחון מתקשרת אליו, אבל בכל השאר לא מטפלים. יש פה אנשים שמפחדים להיכנס למכרזים, בורחים ממכרזים ומעבירים אותם לקבלני פרוטקשן, גם בבניה, גם בתיירות, גם במסעדנות, גם בחיי לילה, בכל מקום הם נכנסים כמו סרטן.
"במלחמה לא כל כך הבנו מניין השקט הזה. גם המון עסקים לא פעלו, והיו גם כיתות כוננות פעילות בכל מושב וקיבוץ, ראו מה קורה במלחמה ואז הם אמרו לעצמם זה לא הזמן שלנו לשחק איתם. הייתה הרתעה, גם בגלל הנוכחות הצבאית הרבה בשטח.
"אבל יום יומיים אחרי כניסת הפסקת האש השטח התחיל לבעור שוב פעם. התחילו לשרוף באגרים, לשרוף משאיות של מחצבות, כרתו מטע, יקבים נשרפו, להערכתי הם רצו לבוא ולהגיד: 'חבר'ה חזרנו, נגמרו המשחקים, אנחנו רעבים וצריכים כסף'. קצת לפני הפסקת האש הם התחילו בגרימת נזקים עצומים לשדות הסולאריים בעמק יזרעאל, טיפלתי אישית בשלוש התקפות כאלו, בגדות, במחניים, כפר בלום ובחולתא. למרות שיש שם כלי מעקב באו בלי להתבייש, חתכו את הגדר ועם פטישים גרמו נזק של 300 אלף שקל לפחות לכל חווה. באחת החוות לדעתי היה סכסוך בין עברייני פרוטקשן, כלומר אחד לא ידע שהשני שומר שם, אז גם מה שאני קורא 'מריבות טריטוריאליות' קורות בשטח ובסופו של דבר מי שנפגע זה בעל העסק.
"במלחמה ראינו שהפרוטקשן מנסה לחזור והתחלנו לפעול מול המשטרה ולנסות לבין איך עושים, מה עושים, התחלנו עוד פעם להזעיק אנשים, עוד פעם לצרף את כיתות הכוננות שיהיו גם משולבות בהגנה על עבירות הפרוטקשן, עשינו המון פעולות פרונטאליות עם כל מי שרק יכול לבוא ולסייע.
"עד הפסקת האש כשהכל התפוצץ, הפרוטקשן חזר בגדול ואמרנו 'זהו, אי אפשר יותר להמשיך ככה' ואז התחלנו עם כל הבליץ שאתה רואה בימים האחרונים. אנחנו פועלים בכל מקום שרק אפשר, אם זה בכנסת, אם זה בוועדה לחיזוק הנגב והגליל, שם ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר הוועדה, באמת אחד האנשים שעוזרים לנו הכי הרבה. בנוסף עוזרים לנו השר לשעבר יצחק ווסרלאוף, ששמש מבקר בצורה מטורפת בצפון גם אצלנו היה פעמיים וח"כ יצחק קרוייזר, שהפרוטקשן הוא אחד מהדברים שמאוד מטרידים אותו. שיקפנו בפני חברי הכנסת את כל התמונה העגומה."
אז מה הפיתרון?
"בסופו של דבר, כמו שאני לפחות רואה, יש כאן שלוש פתרונות. הדבר המרכזי, זה לדוגמא, אם קטיושה הייתה פוגעת בעסק מסוים, יום אחרי זה היו מגיעים ממס רכוש ומשפים אותו, למה? כי זו פגיעה ביטחונית. אבל אם באים לאיזה חקלאי או לקבלן שהפרוטקשן זרק על הכלים שלו בקבוק תבערה ושרף לו, אין אף אחד מאחוריו. חברות הביטוח מתנערות ממנו. המשטרה אומרת כן, כן, אבל בדרך כלל זה טובע בערימות התיקים הלא פתורים שלהם, אם בכלל אפשר להגיע לחשוד או נאשם והאזרח נשאר לבד. זה משהו שחייבים לעשות לו סוף!
"האזרחים חייבים להבין שעל המדינה לשפות אותם על כל פגיעה כזאת. למה? כי זה טרור לכל דבר מבחינתנו, וכמו שעושים פה עם מס רכוש וכמו שעושים זאת עם הקרן לנפגעי תאונות דרכים, חייבים לעשות זאת עם הפרוטקשן בחקיקה. או למשל שיכריחו את חברות הביטוח אבל אני מאמין שהמדינה יודעת לעשות זאת הרבה יותר טוב, אם רק תרצה. ברגע שיהיה את הכיסוי הזה, 80% מהחברות הנסחטות יתנגדו לפרוטקשן. היום הם לא מסוגלים כי אין להם חלופה ואין להם ברירה.
"ח"כ ביטון אתנו ואמר לו 'חבר'ה אני הולך לטפל בזה בכל הכוח. אמנם אני באופוזיציה אבל יש אנשים בקואליציה ששותפים לדעתי'. הוא הולך לכנס דיון של כל משרדי הממשלה בנושא ואנחנו מבחינתנו נמשיך להבעיר את השטח מלמטה. הכוונה שלנו היא להעיר את כולם כדי שיהיו חלק מהמאבק, אם זה בתקשורת, ואם זה בגורמים ממשלתיים ואם זה אזרחים שמנסים עכשיו לחזור לחייהם.
"באנו ואמרנו דבר אחד – התחילו להזרים עכשיו כספים לשיקום הצפון והראשונים שייהנו מזה זה לא האזרחים אלא כנופיות הפרוטקשן. הם כבר התחילו לסמן להם יעדים, קבלנים, אזורים והם כבר תוקפים. כל מה שהם עשו בשבוע האחרון זה לבוא ולהגיד: 'לא יהיה פה שיקום בלי שאנחנו נקבל את ליטרת הבשר שלנו'. זה כל הסיפור.
"הם אלופי העולם בללמוד את המטרה ולתקוף אותה. הם מסתובבים ביישובים, מזהים את העבודות, לומדים מי זה הקבלן, מי זכה במכרז, מי בונה את השלד ופונים אליו – פשוט מאוד, שמירה… 'אנחנו השומרים פה'. על מה הם שומרים? 'אנחנו שומרים עליכם מעצמנו בעצם'. זו לא רק שיטה קלאסית שלהם אלא היא חוקית, הוא נותן לך חשבונית כחברת אבטחה שאתה משלם לה.
"וזה דבר שני שבאנו ואמרנו, אם אתם לא תעשו פה טיפול שורש, משרד המשפטים, רשות המסים והמשרד לביטחון לאומי, ולא תגרמו לכך שכל החברות האלה פשוט ייסגרו, אז שום דבר לא ישתנה כאן. שכל חברת אבטחה שניגשת למכרז תצטרך להוכיח בדלת אמותיה שהיא חברה כשרה וזה לא קבלני שמירה שיש להם רקע. ויש רשימות שחורות, במשטרה יודעים בדיוק במי ובמה מדובר, אני יודע להגיד לפחות עשרה חברות כאלה, מי שפועל בשטח יודע, צריך רק להיכנס לאבי הקורה ושיקשרו אותם. אני בטוח שאם היינו יודעים על שני תאים של חיזבאללה שפועלים באיזה מקום היינו ישר פועלים נגדם, אז למה אנחנו לא יודעים לפעול נגד 300-400 אנשים שמשליטים טרור ברחבי הצפון? וזה טרור לכל דבר ועניין."
