שגיא דקל חן, יאיר הורן וסשה טרופנוב מניר עוז שוחררו משבי חמאס. שגיא פגש לראשונה את התינוקת שנולדה כשהיה בשבי, אחיו של יאיר, איתן הורן עדיין בשבי חמאס, סשה טרופנוב גילה שאביו נרצח
*תמונה ראשית: כרזת קבלת הפנים של ניר עוז. "נעטוף אותם באהבה, בתמיכה ובכוחות של משפחה אחת גדולה שממשיכה להיאבק". צילום: שחר והב
על אף איומי חמאס באמצע השבוע שעבר על עצירת העסקה בשל הפרת ההסכמים לכאורה מצידה של ישראל, שוחררו בשבת לאחר 498 ימים בשבי שלושה חטופים נוספים: שגיא דקל חן, יאיר הורן ואלכסנדר סשה טרופנוב.
כפי הנראה שהו שלושת החטופים לאורך תקופת השבי בחאן יונס, שם התקיים "מופע" טקס השחרור הציני, המרוחק מאות מטרים בלבד מקיבוצם ניר עוז ממנו נחטפו.
שגיא דקל חן (36) חי כל חייו בקיבוץ, נשוי לאביטל ואב לבר (7), גלי (3) ושחר מזל בת השנה. כשנחטף במתקפת הטרור של 7 באוקטובר הייתה אשתו בהריון מתקדם. לבתם, אותה ילדה כאשר היה בשבי קראה שחר מזל, "שחר", המפציע לאחר הרגע הכי חשוך בלילה ו-"מזל", הכינוי שלה כעוברה אותו נתן לה שגיא.
שגיא עסק בשיפוץ אוטובוסים ישנים אותם השמיש למטרות שונות, כמו מכולת ניידת ומעבדה ניידת עבור עמותה חינוכית. באותה שבת שחורה שיפץ אוטובוס סמוך למסגריית הקיבוץ והיה בין הראשונים לזהות את חדירת המחבלים ולהקפיץ את כיתת הכוננות. על פי מה שדווח עד כה, עבר שגיא התעללות קשה במהלך השבי.
אימו של שגיא, נעמית, נחטפה אף היא באותה שבת שחורה והובלה כבר לעזה על ידי המחבלים כאשר מסוק צבאי הצליח לחסל את חוטפיה. היא רצה בשדות וניצלה לאחר שהתחזתה למתה כשהיא מכוסה בדם מפגיעת רסיסים במקומות שונים בגופה.
יאיר הורן (46) עלה לארץ מארגנטינה ב-1999 במסגרת "הבונים דרור" כשהיה בן 22. הגיע לניר עוז ב-2014 ומאז ניהל את הפאב המקומי. נחטף לעזה עם אחיו איתן (37) שהתארח אצלו בחג. יאיר אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל הפועל באר בשבע ובעת שהמריא המסוק מהבסיס ברעים לבית החולים איכילוב, שם מאושפז אביו עקב ניתוח להשתלת כליה, ביקש לעבור מעל אצטדיון הכדורגל בבאר שבע. בחדרו בחדר החולים חיכתה לו חולצת הכדורגל האדומה. חבריו חגגו את שובו בפאב בקיבוץ ניר עוז. איתן, אחיו, אינו נכלל בשלב הראשון של העסקה ומיועד להיות בין החטופים שישוחררו בשלב השני. בעת שהוטס יאיר במסוק כתב לאחיו "אתה הבא בתור".
סשה טרופנוב (29) גדל בניר עוז מגיל שלוש, אז עלה לישראל עם הוריו. למד הנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון ועם סיום הלימודים החל לעבוד ב"אמזון" והתגורר במרכז הארץ. נחטף במתקפת מחבלי חמאס כאשר הגיע לחג לבקר את הוריו, ויטלי וילנה, יחד עם זוגתו ספיר כהן. אביו ויטלי נרצח במהלך המתקפה האכזרית. אימו ילנה, סבתו אירנה וזוגתו ספיר נחטפו ושוחררו במסגרת עסקת החטופים בנובמבר 2023. את הבשורה על מותו של אביו קיבל לאחר שחררו.
שתי פעימות לשחרור חטופים נותרו לשלב הראשון בעסקה, מהם שישה חטופים חיים. בפעימות הקודמות של העסקה הנוכחית זכה ניר עוז לראות בשחרורם של חבריו ירדן ביבס, גדי מוזס, עופר קלדרון וארבל יהוד. בקיבוץ ממתינים לשחרורם של שירי, אריאל וכפיר ביבס, איציק אלגרט, עודד ליפשיץ, ואוהד יהלומי שאמורים להשתחרר מהשבי אף הם בשלב הראשון ולחטופים שישתחררו רק בשלב ב' של העסקה.
דמעות של התרגשות
יותר מרבע אוכלוסיית ניר עוז נרצחה או נחטפה ב-7 באוקטובר: 76 נחטפו, 40 נשים וילדים שוחררו במסגרת העסקה הראשונה בנובמבר 2023, שישה חטופים נוספים שוחררו עד כה במסגרת השלב הראשון של העסקה הנוכחית. שבע גופות הוחזרו במבצעי חילוץ צבאיים. לפחות שבעה מהחטופים נחטפו בחיים ונרצחו בשבי. 14 חטופים חיים ותשעה חללים עדיין מוחזקים בעזה. בסך הכול נרצחו או נחטפו מניר עוז 117 ילדים, קשישים, נשים וגברים.
מקהילת ניר עוז נמסר:
"אור גדול, שמחה והתרגשות ענקית מציפים את ליבנו בקהילת ניר עוז – יאיר הורן, שגיא דקל חן וסשה טרופנוב חזרו הביתה! אחרי 498 ימי שבי קשים ומייסרים בעזה, הם שוב איתנו.
לצד הציפייה וההתרגשות הזהירה שליוו אותנו, שהתגברו בעקבות העדויות הקשות והתמונות מהשחרור האחרון, עכשיו אנחנו יכולים סוף סוף לנשום לרווחה – ראינו אותם, והם עומדים על רגליהם, על אף הפציעות הקשות של סשה ושגיא ברגעי החטיפה. אבן נגולה מהלב.
תהליך השיקום שמצפה להם יהיה ארוך והם חוזרים לקהילה חסרה וכואבת, אך אנחנו נעטוף אותם באהבה, בתמיכה ובכוחות של משפחה אחת גדולה שממשיכה להיאבק.
ברגעים אלו חשוב להזכיר – 73 חטופים עדיין שם, בהם 20 אנשי ניר עוז.
ברגעי החטיפה של 76 מאיתנו בשבעה באוקטובר לא הייתה מדינה ולא היה צבא.
כעת, שלב ב’ חייב לצאת לפעול וכולם צריכים לחזור הביתה. זהו החוב המוסרי העליון, ואחריותה של ממשלת ישראל. עד החטוף האחרון!".
500 יום בגיהינום
עשרות ראשי רשויות, בכירים במשק הישראלי וראשי הקהילות היהודיות בעולם בקריאה משותפת ודחופה להשבת החטופים
לקראת היום ה-500 למלחמה, שחל ביום שני 17.2.25, וביוזמת ראשי המועצות אשכול ושער הנגב, מוקדי אסון 7 באוקטובר, ש-34 מבניהם ובנותיהם עדיין בשבי, יצאו ראשי רשויות מכל הארץ בקריאה מאוחדת לציבור לציין את היום ה-500 שהחטופים נמצאים בגיהינום, בין היתר בעצרות מרכזיות, צום ותענית ומערכי שיעור מיוחדים.
במכתב עליו חתומים אורי אפשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב מיכל עוזיהו ראשת מועצה אזורית אשכול וראשי מועצות אזוריות רבים נוספים מדרום עד צפון כמו גם ראשי ערים רבים, נכתב:
"'לעולם לא עוד' – זה עכשיו! נחשפנו בזעזוע עמוק למצבם הפיזי הקשה של החטופים ששוחררו מהשבי האכזר. המראה הפיזי והעדויות שהם מביאים לא משאירים מקום לספק – החטופים שלנו עוברים תופת. הם מוחזקים על ידי אויב אכזרי נעדר אנושיות וסובלים מהרעבה והתעללות נפשית ופיזית. הם לא רואים אור יום וחווים אובדן מוחלט של חופש ושליטה על חייהם, גופם וזכויותיהם. היום, כשברור לעיני כולנו מה מצב החטופים, אנו חייבים לפעול מיד. מאז השואה שאלנו את אומות העולם: 'איפה הייתם?'. יבוא יום וילדינו ישאלו אותנו – 'איפה הייתם?'. אנו חייבים לפעול נגד המשך ההתעללות והסבל. לא נסלח לעצמנו כשידענו ולא עשינו מספיק. מדינת ישראל ניצחה תמיד בזכות רוח האדם ולא רק בזכות הכוח הצבאי. הערבות ההדדית והסולידריות שבלב עם ישראל הם הערך המוביל שלנו. בשעה זו, עלינו להפגין מנהיגות אמיתית ולהגיב למצב בנקודת מפנה היסטורית זו. (…) הבה נבטיח לעתיד ילדינו, לעתיד העם היהודי, כי כל אדם יעמוד על זכויותיו, כי לא ניתן עוד לתופת להתקיים לא נמשיך לעמוד מנגד בעוד בני ובנות עמנו סובלים!".
