שיחה עם שמולק תורג'מן – מנכ"ל הקרן לנזקי טבע, על הבצורת הקשה, מי יהיה זכאי לפיצויי בצורת, ומי לא יקבל
"בשנים האחרונות, בכל שנה יש מגמת עלייה בנזקי הטבע לעומת השנה שקדמה לה", אומר שמוליק תורג'מן, מנכ"ל הקרן לנזקי טבע (קנט) שפיצתה חקלאים בשנה שעברה בכ-400 מיליון ₪, שיא של תשע שנים. הנזקים היו בעיקר בפירות מברד, ובירקות גם ברד וגם טמפרטורות גבוהות. חודש יוני היה חם ביותר מאז ומתמיד. אך גם בשנה קודמת שילמה הקרן לחקלאים סכום לא נמוך בהרבה מסכום זה. "בעשרים השנים האחרונות, כל שנה חמה יותר מקודמתה, ולמעשה היא השנה החמה ביותר בהיסטוריה, אין מצב שבו שנה מסוימת הייתה פחות חמה מהשנים שקדמו לה, כך שאנו נמצאים בוודאות בתהליך של התחממות מזג האוויר". שמוליק מסביר שהתחממות זו פוגעת קשה בגידולים רבים. לאחרונה, אפילו גידולי קיץ, כמו אבטיח, מלפפונים ועגבניות שבעבר לא ניזוקו מנזקי חום, סובלים קשה עכשיו.
חקלאים המבוטחים בביטוח המורחב, יקבלו 100% מאובדן היבול
הקרן לנזקי טבע הוקמה ב-1967 כחברת ביטוח על ידי הממשלה במטרה לבטח את החקלאים נגד נזקי טבע ואקלים. מלבד הממשלה, שותפים גם הארגונים החקלאיים, כמו: התאחדות חקלאי ישראל, מועצות חקלאיות וארגוני מגדלים. הקרן מבטחת ענפים חקלאיים רבים: מטעים, כרמים, גידולי שדה, רפתות, בקר לבשר, לולים, צאן, ירקות, בתי צמיחה, כוורות, משתלות וצמחי נוי. הביטוח מורכב משני מסלולים: ביטוח בסיסי בו מבוטחים כל החקלאים דרך מועצות הייצור, וביטוח מורחב אותו רוכשים החקלאים ישירות מקנט. בביטוח זה מבוטחים כ-60% מהחקלאים, והוא מכסה מלבד ביטוח על נזק ישיר אותו מכסה הביטוח הבסיסי, גם ביטוח המכסה הפסדי יבול כתוצאה מגורמים אקלימיים ואסונות טבע, וביטוח הכנסה בעקבות ירידת מחירים בעולם.
מי אמור לקבל פיצויי בצורת?
"השנה יש ירידה חדה בכמות המשקעים בכל הארץ, ויש הבדלים בין האזורים השונים. בצפון ירדו רק כ-30-40% מהממוצע השנתי, זו כמות מזערית, לא מספיקה, אבל בכל זאת זו כמות מסוימת. לעומת זאת בדרום גם כאשר יורדים מעט גשמים, זה כמעט אפס. אם בשנים קודמות היו בצורות ממוקדות באזורים מוגדרים, הרי שהשנה הבצורת כמעט בכל הארץ. תופעה כזו לא קרתה בשנים האחרונות וגם לא בעשורים האחרונים. חקלאים המבוטחים בביטוח המורחב גם על הכנסה, יקבלו 100% מאובדן היבול, או אובדן ההכנסה. ביטוח זה מופעל למי שרוכש אותו, בכל אזורי הארץ. אם מדובר על כמיליון דונם חיטה, אז בביטוח ההכנסה מבוטחים 650 אלף דונם. מי שלא רכש ביטוח זה, אין לו פתרון למעט חוק הבצורת. הייתה לו אפשרות לרכוש ביטוח, אך בניהול הסיכונים שלו, החליט שלא כדאי לו לרכוש ביטוח".
חוק הבצורת קובע, שוועדה המורכבת מאנשי משרד החקלאות, נציגי החקלאים ואנשי מס רכוש, מכריזה על בצורת על סמך כמות משקעים הנמוכה באחוז מסוים מהממוצע הרב שנתי, אז בדרום, באזור מסוים שיש לו קו דרומי וקו צפוני, זכאים המגדלים לפיצוי של 100 אחוז.
תופעת מיעוט הגשמים שקרתה בעבר לעיתים נדירות, הופכת להיות בתדירות גבוהה
באזורים שמצפון לקו הבצורת, אומנם גם שם תוכרז הבצורת, אך המגדלים זכאים רק לפיצוי של 80% מאלו שיקבלו המגדלים שבאזור קו הבצורת, כך שלמעשה זה יהיה פיצוי אפסי, או שלא יהיה פיצוי בכלל. לדוגמא, אם מגדל בצפון מקבל בממוצע יבול של 600 ק"ג לדונם, הרי שאם יקבל בשנת בצורת יבול הגבוה מ-300 ק"ג לדונם, חוק הבצורת כבר לא יחול עליו, ולא יקבל כל פיצוי. כך שמי שיקבל פיצוי, זה רק מגדל שרכש ביטוח הכנסה. במקרה כזה הקרן תפצה את החקלאים, הן על אובדן היבול, והן על אובדן ההכנסה כתוצאה מירידת מחירים, או כל שילוב שבין שניהם.
"בדרום, שם אירועי הבצורת קורים לעיתים קרובות, החקלאים מבינים את הסיכון שיש להם, ואת הצורך ברכישת ביטוח ההכנסה, שם כמעט כולם מבוטחים. כך שכולם יקבלו פיצויים בוודאות. לעומת זאת בצפון, החקלאים עדיין לא עיכלו את העובדה שאנחנו יכולים למצוא את עצמינו במיעוט גשמים לעיתים קרובות. הם צריכים להתרגל לכך, שתופעת מיעוט הגשמים שקרתה בעבר לעיתים נדירות, הופכת להיות בתדירות גבוהה יותר ויותר, כי המחזוריות מתקצרת והמגמות ברורות. החקלאים צריכים להבין את משמעות שינויי האקלים, ולבטח את היבולים, כי אמנם הביטוח הבסיסי מגן מפני פגיעה ישירה של נזקי אקלים כמו רוחות, ברד, קרה ושרב, אך אינו מכסה אובדן יבול עקב תופעות אלו. היות ותדירות נזקי האקלים הולכת ועולה, גובר גם הסיכון לגידולים החקלאיים, ומצדיק את ההשקעה בביטוח".
בארץ הכיסוי הביטוחי מאוד רחב, ומגן על החקלאים כמעט מכל הסיכונים האפשריים.
"גם המדינה חייבת להכיר בתופעה, ולהגדיל את השתתפותה בביטוחים" שמוליק אומר, "כי חשוב שהחקלאים לא יפחדו לשתול, לזרוע ולהשקיע כסף רב בגידול. לפי הערכה ראשונית שלנו, הפיצוי השנה יהיה בסביבות 50 מיליון ₪".
האם הקרן תוכל לעמוד בהתחייבויותיה, גם אם הפיצויים יהיו גבוהים מאוד?
"יש לנו גבול אחריות, שמעבר לו, במידה ולא נוכל לשלם, אז נפצה רק באופן יחסי, ב-80 או 90 אחוז. אבל זה מאוד מוקדם לדבר על כך, אם נצטרך, נשלם 50 מיליון ₪ ואם זה לא יספיק, נשלם יותר. זה פחות בעיה של כסף, ויותר עניין של הסכמים שלנו עם הממשלה".
שמוליק מסביר לי, שהמדינה מממנת כ-50%, ועוד 50% מגיעים מהאיגודים החקלאיים. זו השתתפות סבירה של המדינה, אבל יש מדינות בהן השתתפות המדינה מגיעה גם ל-100% או קרוב לזה. לעומת זאת בארץ הכיסוי הביטוחי מאוד רחב, ומגן על החקלאים כמעט מכל הסיכונים האפשריים. בס"ה יש כאן מטרייה שנועדה להגן על החקלאים, והם צריכים לנצל זאת.
לקראת סגירת הגיליון, ירדה כמות משמעותית של גשמים ברחבי הארץ, שהביאה לנו מעט אופטימיות. אולי בכל זאת עד סוף החורף, הבצורת תתמתן במעט.
